"בושה, בושה" צעקו חברי האופוזיציה אל קואליצית השמאל בהוד השרון

עדי פרילנג אנקורי פועלת למען זכויות כלל הילדים בעיר. פשוט למען הילדים באשר הם ילדים. אבל דווקא אלו המתיימרים לכאורה לייצג את הפלורליזם, לפעול למען זכויות המיעוטים המגדריים והשווין, לא בהכרח מקפידים לעשות זאת כאשר מדובר על ביתם פנימה. וכך לפעמים, היוצרות מתהפכות. לפעמים, דווקא אלו השייכים לגופים פוליטיים שלכאורה אמונים על זכויות הנשים, לא נחלצים למען אישה כאשר זה פחות נוח להם.

כאשר מדובר על הרשות המקומית, לא צריך בהכרח להתייחס לשייכות הפוליטית של אנשים כאלו ואחרים כמייצגים משהו מעבר לניסיון לקרוץ לקהל בוחרים מסויים. לפעמים, דווקא אלו שברמה הלאומית פועלים באופן מסויים, יפעלו באופן אחר ברמה המקומית. זה שעדי היא אישה דתיה, לא אומר שהיא תפעל פחות למען שוויון והוגנות בחינוך מאשר מי שנמנים על מפלגות שברמה הלאומית פועלים למען המופלים על רקע מגדרי.

חברת המועצה עדי פרילנג אנקורי עברה תקופה לא נעימה בעקבות הפעילות שלה למען הגנים בהוד השרון. ואני לא יכול להשתחרר מהתחושה שאילו היתה גבר, היו פחות נלהבים לפעול כנגדה כפי שפעלו.

לדבריה, היא עברה התנכלויות, שלא נגיד איומים, על ידי בעלים של ספק שירותים של העירייה. לטענתה, העירייה נותנת לכך רוח גבית. בין השאר, היא עכשיו נמצאת תחת מה שיש כאלו שיגדירו כתביעת השתקה מצד מפעילי הצהרונים.

נראה, שהטענות שלה זוכות לאישוש לנוכח היחס של הקואליציה אל תביעת ההשתקה לכאורה. בדיון שנערך במועצת העיר, סירבו חברי המועצה מסיעות המזדהות עם השמאל בישראל, לגנות את המעשה. וכך, אישה דתיה צריכה לעבור מסכת קשה ואילו אלו המתיימרים לדאוג לזכויות הנשים והלהט"בים עומדים מנגד. כך זה נראה.

https://youtu.be/JKml4apq9Vc

השתלטות עבריינים על איזור התעשיה גיל עמל בהוד השרון

ביולי 2021 החל לפעול באיזור התעשיה בהוד השרון מועדון בלתי חוקי. אחרי פניות אין סופיות לעיריה, ואחרי לחצים ממושכים, החליטה העירייה לא לתת למקום רישיון עסק. אבל היא לא הוציאה לו צו סגירה, וגם לא פעלה מולו משפטית וגם לא צו הריסה למרות הבניה הבלתי חוקית. רק אחרי הוצאות של עשרות אלפי שקלים, העירייה החליטה לתבוע את המקום בהליך שיבטיח לבעלי המקום פעולה עוד שנתיים. כך נראית הוד השרון, העיר החופשיה בישראל. חופשיה לעבריינים לפעול. עבריינים במקום תושבים. ילדים, זקנים, וסתם אזרחים סובלים כבר שנים וראש העיר אומר שאין לו את היכולת לפעול. ואני חושב, שאם אין רצון, אין יכולת. האם זה קשור לכך שלאשתו של ראש העיר, הגברת מיטל מועלם יש פאב משלה שפעל לכאורה בלי רישיון עסק במשך שנים? לא יודע. איך זה קשור לכך שהעירייה לא פועלת לדעתי כראוי כנגד מטרדי רעש מבתי עסק בכל העיר? איני יודע אם זו רישעות או טימטום אבל אני יודע שהסבל הוא רב.

דבר שאני יודע, שמי שהיה מנהל מחלקת שפ"ע בעיר הוא יוסי מתתיהו, אדם ששיקר לאשתי ולי במצח נחושה. שעשה למיטב הבנתי כל מאמץ כדי שלא לטפל במפגע, ויש אומרים שהרעיון הזה של וויתור על המשילות לטובת ההכנסות של עבריינים הוא רעיון שלו. לא יודע, אני יודע שכיום הוא מנהל את העמותה למען נכי צה"ל. אין לי אלא לאחל להם בהצלחה. אני משער שאולי זה קצת פחות מאתגר מאשר לשבת על תקציב של שלוש מאות מליון שקל. ואני מקווה שהשמועות ששמעתי כך שאמיר כוכבי מתכוון להפיל עליו את האשמה למצבה העגום בעיר אינן נכונות.

מי תמך בכוכבי לתקציב 2023?

למועצת העיר יש לרוב כוח תאורטי בלבד. בפועל, עוצמתו של ראש העיר דומה לזו של מלך. הוא שולט בכל, יכול לקבל כמעט כל החלטה, אפילו החוק לא בהכרח מגביל אותו. יש רק הזדמנות אחת בו חברי המועצה יכולים לפעול כנגד ראש העיר, הזדמנות אחת שהם יכולים לקדם אינטרסים של התושבים מול העירייה באמת. וזו ההצבעה על התקציב. אחרי ההצבעה, כולם יכולים להגיד מה שהם רוצים, להתהפך עליו, לבקר אותו, לזעוק בקול גדול כמה הוא רע לתושבים.

בשנת הבחירות, חברי המועצה יצאו לשחר לקולות, לבקש שוב את אמון הבוחרים. אבל אצבעו של מי עומדת מאחורי המילה שלו? מי באמת פעל כנגד ראש העיר? את זה אפשר לראות בפרוטקול של ההצבעה.

בין אלו שתמכו בתקציב, כאלו שביקרו את ראש העיר, שטענו שצריך לשפר את ההתנהלו שלו, אנשים שיצאו כנגדו בהרבה הזדמנויות, אבל ברגע האמת, נעמדו לצידו אלו הם השמות:

בעד: אמיר כוכבי. יעל עברד ברזילי כנרת אלישע כהן, רן יקיר, מוטי ליטר, מאיר חלוואני, חיים שאבי, יגאל שמעון, יוסי שאבי, נדב דואני ורפי בן מרדכי.

נגד: עדי פרילינג אנקורי, אלון גלבוע ומשה חנוכה.

מכתב אזהרה לפני תביעת דיבה הוגש כנגד עדי פרלינג אנקורי

עדי פרלינג אנקורי, חברת מועצת הוד השרון, קיבלה מכתב התראה לפני הגשת תביעת דיבה על ידי חברת קיטו מרום. עדי פרילנג אנקורי עבדה במשך שבועות רבים לנסות להביא פתרון למצוקת ההורי גני הילדים בהוד השרון.

לדעתי, זו היא תביעת השתקה. תביעה שעל פניו למנוע לכאורה ביקורת לגיטמית על שירות שהוא כנראה לא מיטבי. הדבר חמור ביותר בעיני כאשר מדובר על חברת מועצה. אדם שתפקידו לשרת את הציבור, אדם המשקיע מזמנו ובחינם על מנת להגן על בריאותם ושלמותם של ילדים. שליח ציבור במובן העמוק והמלא ביותר של המילה. בעיני, אין דבר חשוב יותר מאשר להבטיח את שלומם של ילדים, שאינם יכולים לדאוג לעצמם.

לעיון במכתב ההתראה.

לאחרונה התבשרה שהיא נתבעת דיבה על ידי החברה. וכך היא מספרת.

נצחון לנאמני העצים בהוד השרון – מועצת העיר הצביעה בעד הצעה לחייב העירייה לשמור על העצים בהתאם לחוק

נאמני העצים בהוד השרון קמו בשל היחס העגום לעצים בעיר. עד כה, העירייה לא השכילה לבצע סקר עצים, כך שבפועל לא יודעים מה קורה בעיר ועל כן, אי אפשר גם לתכנן לעתיד. יתרה מכך, נראה שפקיד היערות העירוני מאשר באופן אוטומטי כל בקשה לכריתה.

נאמני העצים, בהובלת אריק יפה, החלו להתנגד לכל בקשות הכריתה. אבל למרות הניסינות גילנו למרבית הצער שיש כאלו שלא מתרשמים. למשל, הקבלן שבונה בנייין בן 19 קומות בצומת דרך רמתיים הבנים, שהרס במחי טרקטור שורה של ברושים ענקיים ושלושה ימים לאחר מכן זכה להקלות נרחבות מטעם העירייה.

גם בפרויקטים של העירייה, נראה שהמצב לא מזהיר. למשל, בבית הנערה, שם עיריית הוד השרון בונה מתחם חדש לבתי הספר הדמוקרטי בהוד השרון.

לכן, התארגנו נאמני העצים, יחד עם חברי מועצת ד"ר אלון גלבוע, עו"ד, אביבה גוטרמן, רפי בן מורדכי ורן יקיר על מנת לקדם בעירייה את מה שהיא היתה אמורה לעשות במילא – למלא את דרישות החוק בהגנה על העצים.

במסגרת ישיבה שלא מן המניין, לפי דרישת חברי האופוזיציה (בעזרתם של יוסי שאבי ויגאל שמעון), נערך דיון די סוער בו הועלה נושא ההגנה על העצים, הועלתה הצעה לחייב את העירייה לעמוד בדרישות החוק. חוץ מחבר המועצה משה חנוכה שנמנע, כולם הצביעו פה אחד.

החלטת מועצת העיר הוד השרון שהתקבלה בסיום ישיבה המועצה בנושא הפגיעה בעצים בבית הנערה מיום 21-12-2022:

  1. מאחר והעבודה לבניית ביה"ס הדמוקרטי תסתיים תוך ימים ספורים לא יותר משבועיים, תוכן מיידית תכנית פיתוח מפורטת להגנה על עצים עפ"י הכללים והחוקים להגנה על עצים באישור אנשי מקצוע בתחום.
  2. יוכן מיידית נספח לטיפול בעצים שנפגעו, ובעקבותיו יבוצע מיידית הטיפול בעצים .
  3. לפני תחילת עבודות הבנייה הבאות במתחם בית הנערה (חדר אוכל לשימור וכו') תוכן תכנית למיגון כל העצים, ויוגש נספח להגנה על העצים.
  4. נוהל משרד החקלאות, לעבודה ליד עצים, יוטמע בתכנון ובביצוע של כל עבודה בעיר, עד ל 15.1.2023 .
  5. ועדת השקיפות, חדשנות ושירותים דיגיטליים תכין, בהשתתפות רפי בן-מרדכי ובכפוף לייעוץ המשפטי, תכנית ליידוע הציבור בנושאי כריתה ושימור של עצים, לפני דיון בתוכנית או בהיתר בכל אתר בו נמצאים עצים ,אם ביוזמת העיריה ו/או שטחים ציבוריים ואם בשטחים פרטיים. התוכנית תוכן עד סוף פברואר 2023.
  6. תיבדק האפשרות שתוכניות שמוגשות במסלול רישוי שכוללות פגיעה בעצים יועברו לדיון בוועדת המשנה לתכנון ובניה.
  7. תיבחן האפשרות למס אקולוגי בתוכניות הבניה.

עיירית הוד השרון לא משלטת את אתרי הבניה שלה כחוק

מישהו צריך ללחוש לראש עיריית הוד השרון שימי חומה ומגדל חלפו עברו מהעולם. שאנחנו חיים במדינה מסודרת ואין צורך לבצע פרויקטי בניה במחשכים, בלי לספר לציבור מי עושה מה. אין זאת רק מראית עין (החשובה מאוד לפני עצמה) מדובר על זכות בסיסית של הציבור לדעת מי אחראי על העבודות. אי הקפדה על הפרטים הללו, הינה הזמנה לאסונות בניה. כאשר אין שלט, אי אפשר לדעת מי ממונה הבטיחות של האתר, מי המהנדס האחראי ומי מנהל העבודה. אנשים שבמקרה של בעיה צריכים להגיע לאתר מיידית. כאשר אין הפרטים הללו, באופן ברור, מדובר על מפגע בטיחותי בפני עצמו. אין זו דרישה בעלמה, זו דרישה של החוק.

במקרה של עירייה, המצב עוד יותר רגיש. הצבת שלטים מאפשרת לציבור לדעת מי מבצע את העבודות מטעם העירייה, מחסור בשילוט, הינו פתח לשחיתות.

כל זה לא מטריד את עיריית הוד השרון, הרי היא אינה משלטת את אתרי הבניה בהם היא בונה, כפי נשדרש עפ״י סעיף 3 לנספח ההיתר. ד"ר אלון גלבוע, עו"ד העלה בישיבת המועצה שהתקיימה ביום רביעי (26.1.229) הצעה לסדר בעניין ובה דרישה שהעירייה תפעל בהתאם לחוק ותפעל להצבת שלט ( כפי שמופיע בתמונה ) בכל תחילת בניה וכפי שנדרש מכל תושב שבונה בעיר. מוזר בעיני שיש צורך להעלות הצעה לסדר בדרישה שהעירייה תעמוד בדרישות החוק.

מעבר למראית העין ולדרישה של עירית הוד השרון לעמוד בדרישות החוק כמו כל אזרח, הרי הרציונל העומד מאחורי תקנה 3 הינה לשקף בפני הציבור את מס׳ הבקשה להיתר, מי הוא הקבלן המבצע, מי מגיש הבקשה וכיוצ״ב.

חברי המועצה שנכחו בישיבה מטעם הקואליציה הצביעו נגד ההצעה, הצעה שבסופו של יום לא התקבלה. נראה שגם הם אינם מבינים את חשיבות השקיפות, את החשש מפני שחיתות בתחומי הבניה והפרויקטים שהעירייה מבצעת. הם לא סיפקו הסבר מניח את הדעת, כך שההצעה לא התקבלה. העירייה ומנהל ההנדסה ימשיכו להתנהל בניגוד לחוק (התכנון והבניה) ולתקנות. זו לא הפעם הראשונה שהעייריה אינה פועלת לאפשר שקיפות מלאה הקשור לזהות הקבלן, מגיש הבקשה והחשוב מכל האם העבודות מתבצעות בהיתר.

דחיה כזו, נראית בעיני כמתן לגיטמציה לעבריינות לכאורה של העירייה. בעיני, זו מעילה באינטרס של הבוחרים.
מצ״ב תמונות מאתרי הבניה.

אתר בניה של עירית הוד השרון, ושלט שהחוק מחייב להציב באתר שכזה
חברים, עיזרו לעיריית הוד השרון למצוא את השלט

עיריית הוד השרון בצעה עבודות הריסה ובניה במוסדות ציבורים ללא היתר כדין

ד"ר אלון גלבוע , עו"ד חבר מעצת העיר הוד השרון חשף שעיריית הוד השרון בצעה עבודות הריסה ובניה במוסדות ציבורים ללא היתר כדין .

בחודש אוגוסט 2021 חשף ד"ר אלון גלבוע כי העירייה מבצעת הריסה של מבנה ציבורי ברחוב המכבים 1 בנווה נאמן, וזאת בניגוד סעיף 145 לחוק תכנון ובנייה מחייב כול גוף להוציא היתר בנייה בהליך סדור כפי שמצופה מכל תושב.

מיד כשנחשפו עבודות ההריסה , ד"ר אלון גלבוע חבר המועצה שלח מכתב התראה ליועמ"ש עיריית הוד השרון על מנת לקבל את תגובתו לעבודות הטעונות היתר .

בתגובתו לד"ר אלון גלבוע כתב היועמ"ש " שהוא ממתין לקבל מהגורמים המקצועיים התייחסות מפורטת ועד אז יופסקו העבודות לחלוטין" . יובהר שעד היום לא התחדשו ההריסות והעירייה שוקדת על הגשת היתר.

לא חלף זמן רב ובחודש ספטמבר 2021 חשף ד"ר אלון גלבוע כי העירייה מבצעת עבודות בניה בבית ספר לפיד .

שוב פנה ד"ר אלון גלבוע ליועמ"ש העירייה על מנת לקבל את תגובתו לבניה הבלתי חוקית.

ביום 28 לנובמבר 2021 השיב יועמ"ש העירייה לבניה הבלתי חוקית שביצעה העירייה: מנהל ההנדסה מטפל בקבלת היתר למבנה חדר מכונות שנבנה ללא היתר לפני מספר שנים, לחיפוי הפח הדקורטיבי שמעליו ולמתקן הברזל משמשאלם ( המסומן באות B בתמונה שצורפו לתשובתך)".

לנוכח הבניה הבלתי חוקית בבית ספר לפיד , הגישה העירייה בקשה להיתר מס' 20212723 אשר כללה בין השאר בקשה להיתר חדר מכונות למעילת וחיפוי חזיתות.

אך מעיון בבקשה מתגלה כי צורף דו"ח פיקוח לביקורת שנערכה ביום 16 לדצמבר 2021 ובו צוין כי "אין חריגות בניה" . שוב אנו מגלים כי העירייה הגישה בקשה להיתר וצרפה דו"ח שגוי שהינו בעל חשיבות גדולה.

בית העם בנווה נאמן – חצי הרוס

כל אדם שעינו בראשו יבחין מיד שהעירייה לא צרפה דו"ח מלאה ואמיתי של המצב הקיים על מנת לא לחשוף את העבירות הבניה שביצעה .

במציאות בה העירייה מבצעת בניה בלתי חוקית בבתי ספר ובמוסדות חינוך, הינה מכרסמת באמון הציבור במערכות השלטון ובמערכת אכיפת החוק ולפעולות אלו השפעות שליליות רבות, ובהן: פגיעה בשלטון החוק ושימוש שלא כדין במקרקעי הציבור, פגיעה במשאב הקרקע ובעתודות הקרקע, פגיעה בתכנון הפיזי הכולל וארוך הטווח, ובכלל זה בתכנון התשתיות המקומיות ופגיעה באיכות החיים והסביבה.

בהיותה של עיריית הוד השרון כרשות מקומית, מוטלת החובה לשמור על הוראות החוק ועל כללי המינהל התקין ולשמש דוגמה במעשיה – בבחינת נאה דורש נאה מקיים. עבירות על חוק התכנון והבנייה המבוצעות דווקא על ידי מי שאמון על שמירת החוק ואכיפתו חמורות במיוחד מהבחינה הציבורית.

בנייה ללא היתר של העירייה בניגוד להוראות תכניות תקפות היא מנוגדת לחוק, פוגעת ביסודות התכנון ואף עלולה לסכן חיי אדם. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בבניה בלתי חוקית בבתי ספר ובמוסדות חינוך מבלי שגורמי הבקרה וההנדסה אישרו את הצבתם ואת השימוש בהם.

המכתבים ליועץ המשפטי של עיריית הוד השרון

"חיפוי" בלי היתר עם חדר מכונות ללא היתר

עקרונות שקיפות הירקונים, התנועה הירוקה מהירקון

(כל הזכויות שבורות, ניתן להעתיק, להפיץ ולעשות במידע כל שימוש אף מבלי לציין את מקורו).

תחום השקיפות העירונית הוא תחום מתפתח אשר מתכתב עם רעיונות התוכנה החופשית. רעיונות אלו נוגעים לאופן הנכון לניהול מידע והפצתו. הוגה הדעות הגדול של התנועה הינו ריצ'רד סטולמן. לרעיונות אלו השפעה הולכת ונרחבת, בין השאר על תנועות הזכות לתקן, המאבק כנגד חוקי מערכות הנז"ק (ניהול זכויות קניין) ומאבקים חברתיים-טכנולוגיים נוספים. תנועה התוכנה החופשית היא התנועה הגדולה והחשובה ביותר בתעשיית הטכנולוגיה העילית, וכיום מהווה את הבסיס הטכנולוגי לרוב המוחלט של תשתיות ענקי הטכנולוגיה, ממיקרוסופט, גוגל ועד חברות הזנק והתעשיות הביטחונית. התוכנה החופשית העניקה לעולם את הוויקיפדיה, אך גם מהווה בסיס לענפי הטכנולוגיה הגדולים ביותר (מאות אלפי פרויקטים). העולם הטכנולוגי מבוסס על תוכנה חופשית. 

הרעיונות הנוגעים לשקיפות העירונית התפתחו וכיום מדובר על רעיונות של "עיר דיגטלית". עיר שהמידע החיוני בה נגיש, ומאפשר לבעלי ההחלטות לשפר באופן עקבי את היעילות של השירות העירוני והתועלת המופקת ממנו. ככול שפותחים יותר את המידע, כך ניתן להפיק ממנו תועלת. חברה כמו moovit חייבות את קיומה לפתיחת המידע על תנועות האוטובוסים על ידי משרד התחבורה. באופן כללי אפשר להניח שניהול נכון של המידע הוא לא רק הוצאה, אלא יכול להוות בסיס ליצירת מקור רווח לעירייה, אך יותר מזה, הוא עשוי להוות בסיס לפיתוח ענפי כלכלה חדשים לתועלת כלל המשק ולרווחת כלל האזרחים. 

רעיונות אלו דורשים סכומים מאוד ניכרים למימושם, סכומים שלהערכתי נמצאים מעבר להישג ידה של עירייה בסדר הגודל של הוד השרון. רק לדוגמא, פרויקטור לנושא, בעל ידע מתאים בתחומים הנדרשים ויכולת עבודה במסגרת עירונית, יכלול הוצאות שכר בסדר גודל של  55,000 ש"ח לחודש עבודה. (עלות העסקה של איש פיתוח ואינטגרציה בתעשיה). על פניו, כאשר מדובר על פרויקטים בהיקף המדובר, יש צורך לשדרג מערכות מידע רבות, לעיתים, יש צורך לאפיין אותן מחדש ולפתח את כולן מחדש. פרויקט כזה צריך לכלול עשרות אנשי פיתוח וניהול וכולל גם סיכון לא מבוטל להיכשל. מאידך, עיר דיגיטלית שכזו תוכל למשל להעלות את רמת הבטיחות באמצעות ניטור מדוייק של מצב התחבורה, לבצע השוואת מדדים סביבתיים שונים (רעש, צריכת אנרגיה, זיהום) בין אזורים שונים בעיר ולאתר מפגעים עוד לפני שהגיעו תלונות מהתושבים. התועלת שבמידע עשויה להיות מתורגמת לעליה ברמת החיים ועל כן בערך הנכסים של כל תושבי העיר.  

יחד עם זה, ניתן באמצעות הידע והמחשבה הנכונה להביא לשיפור ניכר במידע של העיר בהשקעות מאוד נמוכות. מערכות ניטור מזג אוויר ואיכות האוויר יכולות להירכש בעלות של פחות מ-2000 ש"ח ליחידה וכך ניתן להציב כמה מהן בבתים של תושבים. (קיימות בהוד השרון כבר 2 מערכות כאלו המחוברות למערכות גלובלית של חברת ibm). הצעות מסוג זה אומנם לא יהפכו את הוד השרון לדיגיטלית, אבל יהיו בעלות תועלת רבה לכלל התושבים כי יאפשרו שיפור בדיוק מזג האוויר ובבקרה על האיכות שלו. 

גם אם נחכה עם רעיונות העיר הדיגיטלית, ניתן להפיק גם כיום תועלת רבה לציבור מהגדלת השקיפות העירונית על בסיס הטכנולוגיות הקיימות כיום. בהקשר הזה, השקיפות מחולקת לשני תחומים משיקים אשר קשורים זה לזה, שקיפות פיננסית ושקיפות תפעולית.  

במסגרת השקיפות הפיננסית יש לאפשר שימוש נוח במידע הפיננסי בכל הגופים של העירייה, חברות הבת, והחברות שלעירייה יש דירקטורים בהן. בשלב ראשון, יהיה נכון בעיני להתייחס לעירייה כאל חברה ציבורית בה התושבים הם בעלי המניות ועל כן זכאים לקבלת מידע שוטף ונרחב על ההתנהלות הפיננסית של העירייה. כיום, עיריית הוד השרון מספקת דוחות סרוקים, המחייבים הזנה מחדש של הנתונים על מנת שהם יהיו ניתנים לעיבוד. מצב זה פוגע בשקיפות. אידיאלית, הדוחות הכספיים של העירייה צריכים להיות זמינים באמצעות api, ז"א, שניתן לבצע שאילתות מתוך מחשב ישירות אל הדוחות הכספיים ולבצע באופן כזה חיתוכים, השוואות ובדיקה מדוייקת של הביצועים. אך גם פירסומם בקובץ גליון אלקטרוני יהיה שיפור לעומת המצב כיום. (בפרט בנוגע לחברות הבת, כמו החברה הכלכלית ותאגיד המים). 

השקיפות התפעולית נוגעת לגבי אופן קבלת ההחלטות בעירייה ומעקב אחריהן. כמו למשל, בעיריית כפר סבא. אך בדומה למעקב ההחלטות הזה, התושבים זכאים לקבל, לדעתי, דוחות שוטפים על ההתנהלות של כל הנכסים בבעלות העירייה, הניהול שלהם והתוכניות הנוגעות להם ואופן קבלת ההחלטות. כל המסמכים שהעירייה מפיקה צריכים להיות מרוכזים באופן שיהיה נגיש לציבור באמצעות מערכות חיפוש יעילה תוך הקפדה על פרטיות האזרחים. אם תושב רוצה לדעת את כל הדיונים והתוכניות הנוגעים לרחוב שבו הוא גר בכל מחלקות העירייה. הוא צריך להיות מסוגל לצפות בהם בלחיצת כפתור. הקמתה של מערכות שכזו פשוטה וזולה משמעותית מחזון העיר הדיגטלית, כי המידע כבר נמצא בעירייה, ויש צורך לפרמל אותו באופן שיהיה נגיש גם למנועי החיפוש. הדרך האידאלית, היא הזנת הנתונים לבסיס נתונים ופירסום api. מידע שכזה, עשוי להוות גם מקור רווח לעירייה כאשר שימוש נרחב בו יכול להימכר ליזמים (בכפוף לתקנות הפרטיות). בשלב ראשון יהיה נכון בעיני להתמקד ביצירת סטנדרטים אחידים למידע בין המחלקות השונות, והנגשת המידע שכבר קיים במחלקות. למאגר מידע כזה יהיה ערך רב גם עבור העירייה עצמה ועשוי בעצם הקמתו לשפר את איכות השירות ויעילותו. ההמלצה שלי היא לעשות שימוש אך ורק בתוכנות חופשית, כאשר ההתאמות מבוצעות על ידי העירייה ישוחררו לציבור תחת רישיון חופשי (לטעמי, ה-  gpl3 הוא הרישיון ההולם). 

כיום, האתר של עיירית הוד השרון אינו מעודכן (למשל, מיקום הגינות הקהילתיות אינו מעודכן, בניגוד למשל לכפר סבא). וכך גם המבנה והצורה של האתר יכולים להשתפר. האתר של המועצה המקומית סביון מהווה דוגמא טובה לאתר עירוני. 

על הכותב:

מבצע כיום פרויקטים עבור חברות טכנולוגיה עילית. עבדתי עבור מגוון חברות, מחברות הזנק, חברות ישראליות גלובליות ותאגידי ענק בין לאומיים. הפרויקטים כוללים תכנון, הקמה ובניה של מערכות מידע לטיפול בכמויות מידע גדולה (ביג דאטא), תכנון והקמה של מערכות בדיקות אוטומטיות בסביבות הלקוחות ובסביבות ענן. בעבר, תיחזקתי את מערכות הביג דאטא של קונדואיט (המערכת הגדולה ביותר מסוגה בישראל בזמנה, כולל מערכות יתירות וגיבוי). כמוכן, עסקי בייעוץ לגופים פיננסים שונים, חברות ביטוח ותעשיה.

כמו כן עסקתי בייעוץ אירגוני בתחום בקרת תהליכי הניהול (iso). 

אני פעיל חברתי קרוב ל-20 שנים, בין השאר עסקתי בהתנדבות:

  • ניהול עמותה לקידום התוכנה החופשית. (עמותת המקור). 
  • יעוץ למנה"ר (מנהל הרכש של משרד הביטחון), בנושא שימוש במערכות תוכנה חופשית.
  • ניהול והקמה של כנסים עבור התעשיות הביטחוניות.
  • ייעוץ ומימוש פרויקט עבור ממר"ם ו-8200 בהטמעה של מערכות חופשיות. 
  • השתתפתי בוועדה הלאומית לטכנולוגיית המידע במשרד האוצר, בתחום תוכנה חופשית במערכות החינוך. במסגרת פעילותי זו הפקתי מסמכים רבים בתחום השימוש בתוכנה חופשית עבור משרד האוצר והייתי בקשר עם גורמים שונים במשרד החינוך ובתחום המסחרי (גוגל).
  • הקמתי ויעצתי להקמת של כיתות מחשבים מבוססי לינוקס ברחבי הארץ (בין השאר, בבית ספר הדמוקרטי בהוד השרון).
  • הייתי מהיזמים וניהלתי את האסטרטגיה של המאבק כנגד חוק המאגר הביומטרי. המאבק כלל פיתוח של תוכנות חופשיות (שהיוו את ההשראה לפרויקט הכנסת הפתוחה), אירגנתי הפגנות בהשתתפות חברי כנסת ששודרו באמצעי התקשורת. 
  • יזמתי מאבק למען זכויות חיילי המילואים במהלכו פורסמו כתבות באמצעי תקשורת שונים כולל כתבת מגזין בערוץ 1. 
  • יזמתי, בניתי וניהלתי את אתר הקהילות הגדול ביותר בזמן המחאה החברתית, המערכת כללה גם רשת חברתית מבוססת תוכנה חופשית. אירגנתי הפגנות מול ביתה של שלי יחימוביץ ורון חולדאי במחאה על היחס לדרי הרחוב בתל-אביב.
  • כיום אני מפרסם בלוג וערוץ יוטיוב בתחום ההגנה על הסביבה. 

ביקור בישיבת מועצת הוד השרון 15.12.21

זו הפעם הראשונה שאני מבקר בישיבות מועצה ואני ממליץ לכל אזרח לקפוץ לפחות פעם אחת לשמוע מה הולך בישיבות הללו, ובעיקר, להתרשם מהאנשים. את הנושאים לסדר היום ניתן למצוא בהזמנה לישיבת המועצה.

הנושא העיקרי שעמד על הפרק (מעבר לשינוי שמו של תאגיד המים הוד השרון) הינו גורלה של בריכת גלי רון. זו בריכת בת 40 שנים, יש בה כיום 500 מנויים, והיא נזקקת לשיפוץ מסיבי. לכאורה, עניין שולי, יש בריכה, צריך לשפץ. מה שכן, ראש העיר, מתחמק מלתת תשובות לגבי גורל הבריכה. מנכ"ל העייריה טוען שהם קיבלו הארכה לביצוע שיפוץ לבריכה. כאשר הוא נשאל ממי הם קיבלו הארכה ומי דורש מהם את השינוי בבריכה, מילא פיו מים. הסכומים שראש העיר דיבר עליהם הם סביב ה-60 מליון ש"ח, סכומים שנראים לוועד הפעולה מופרכים, ואני נוטה להסכים.

וועד הפעולה למען בריכת גלי רון

מה שעניין אותי הוא הדינמיקה של הדמוקרטיה והפוליטיקה בהוד השרון. יש כיום 3 חברי אופוזיציה. ד"ר אלון גלבוע, עו"ד,אביבה גוטרמן ועו"ד משה חנוכה (שהיה בקואליציה ועזב עקב חילוקי דיעות עם ראש העיר). מה שמשך את עיני בדיונים, שנראה שחברי המועצה, שהם בעצמם דברנים לא קטנים באופן כללי, דווקא העדיפו לשמור על זכות השתיקה. הפער בין הברכות להצטרפותו המבורכת של יוסי שאבי למועצה לעומת חוסר העניין הכללי שהנוכחים גילו בנושא שעל הפרק היה די צורם. זה קצת לא מובן בעיני. האם אין להם מצביעים אשר מגיעים לבריכה? האם לבריכה מגיעים רק אנשים שהצביעו לאופוזיציה? מדוע רק חברי חברי האופיזציה מעלים שאלות וקשים קושיות? איזו מין דמוקרטיה יש כיום בהוד השרון?

אחת הטענות העיקריות של התומכים בשיפוץ הבריכה נגעה לשקיפות של ראש העיר. זהו נושא חשוב שלדעתי העייריה מטפלת בו באופן מחפיר. החל מהדוחות הכספיים שאי אפשר לעבד, הדוחות של החברה הכלכלית (מצגת) הנעלמים אחרי שנה, ישיבות המועצה הנדחות, חוסר מעקב פתוח אחרי ביצוע החלטות המועצה ועד לנושא הזה.

התרשמתי לטובה מחברי האופוזיציה, הם שולטים בפרטים, הם ערניים ונשמע שהם באמת באמת לעזור לתושבים. מאידך, ראש העיר נראה לי זחוח, כמעט מבודח. כאילו לא מדובר על איכות חייהם של מאות תושבים (במצב הנוכחי של הבריכה) ואם היתה מתחוזקת ומתוקצבת כראוי, לאלפי מתושבי העיר. הוא לא יוצר איתם שום שיח, לא דיאלוג, לא פונה אליהם. מקסימום לנציג שלהם. שקופים. הם בעיניו תפאורה, בעיני הם המקהלה היוונית במחזה קפקאי.

אישית, אני לא מבקר בבריכה, אני מעדיף ים ופעילות באוויר הפתוח. אבל בעיני מאוד חשוב עבור הקהילה של הוד השרון שתהיה בריכה נגישה במרחק הליכה. עבור כולם. הגישה העירונית המודרנית בעולם מדברת כיום על עיר רבע שעה, עיר שכל השירותים שהאזרח נזקק להם נמצאים במרחק של רבע שעה הליכה. ואילו בהוד השרון, בריכה שכבר בנויה, שכבר מעניקה שירות, צריכה להיאבק על קיומה.

ומה קרה עם ההצעות של חברי מועצת העיר?

הפוליטיקה המקומית של הוד השרון

עד לפני חצי שנה ממש לא עניינה אותי הפוליטקה המקומית. היה איזה בחור שנראה נחמד ואמר כל מה שנשמע נכון, בעיקר הקטע של חידוש העיר, שיפור המנגנון העירוני וכל המילים שכל תושב בורגני בכל עיר בעולם ישמח לשמוע.

תכל'ס לא ידעתי עליו כלום. ידעתי שהשכונה שלי מוזנחת, שהרחוב שבו אני גר נדפק על יד עיירית הוד השרון עוד לפני שאמיר כוכבי היה ראש עיר, הרבה לפני. וכתוצאה מהשינוי (שהעיריה יזמה על חשבון התושבים) קיבלנו רחוב מסוכן, לא בטוח להולכי רגל ובלי מספיק חניה.

למעשה, כדאי מאוד לנסות להבין מה קורה בפוליטיקה המקומית, קודם כל, בגלל כמות הכסף. התקציב של הוד השרון עומד על רבע מילארד ש"ח, שזה קצת יותר מ-10% של תקציב של משרד הספורט והתרבות. אבל הכוח של ראש הראשות על התשובים שלו הינו בעל משמעות גבוהה יותר, כי אם משרד הספורט אחראי על שירותי הספורט והתרבות של מדינה שלמה, הרי התקציב של הוד השרון מושקע בעיר אחת. כך שהמשמעות של כל שקל בתקציב המקומי של הוד השרון, גדולה עשרות מונים מהמשמעות של שקל בתקציב המדינה. ויחד עם זה, את רובנו זה ממש לא מטריד, ואנחנו ממשיכים לשלם סכומים מאוד ניכרים עבור שירותים ולא מקשרים הארנונה לבין איכות השירות המתקבלת. רובנו גם לא מקשרים בין איכות השירות של הרשות המקומית לבין בעיות העלולות להיווצר לנו. מי היה חושב למשל, שטיפול שגוי של העיר בנושא דליפת כרטיסי האשראי מהצהרונים, עלול להגדיל את הנזק?

ראש עיר מרוויח כ-55,000 ש"ח לחודש. להחזיק ראש עיר בישראל עולה מיליון שקל בשנה (כולל הוצאות שכר והחזרי הוצאות נדיבים מאוד). זה ללא ספק שכר נאה עבור מנכ"ל בכיר בחברה ציבורית, מוביל ומנהיג אירגון, שמחוייב לבעלי המנית שלו. אבל יחד עם זה, חובת הדיווח שהמדינה מחייבת את הרשויות המקומיות, היא ברמה הרבה פחות מפורטת מאשר בחברה ציבורית, המחויבות בדיווח רבעוני ובשקיפות גבוהה של התהליכים המתרחשים בה.

נראה, שלא רק שמדובר על כך שיש המון המון כסף ברשות המקומית ושניהול שגוי שלהן עלול לגרום לנזקים ישיר לכל אחד מאיתנו, אלא גם שהפיקוח על הכסף נעשה ברמה הנמוכה ביותר. אנחנו בפועל מחזיקי המניות של העיר הזו, ומה שקורה זה שאיננו יודעים דבר על כיצד הכסף שלנו מנוהל. אנחנו בקושי יודעים להשוות בין כמה פעמים מפנים אצלנו זבל בשכונה לכמה פעמים בערים אחרות. והגרוע מכל, זה לא ממש מעניין אותנו. במקרה הטוב, אנחנו פעם בחמש שנים זורקים פתק עם שם שנשמע לנו נחמד, וזהו.

התחלתי להתענייו בפוליטקה המקומית כי אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון, לא מסוגל או לא רוצה לפעול כנגד מפגע רעש ליד ביתי. אמרתי לעצמי ,לא יתכן שרשות מקומית תאפשר לבעל עסק למרר את חיהם של אנשים, סתם ככה. פשוט כי מתחשק לו לעשות כסף ממכירת רעש. כמה טעיתי. וכמה קטן הנזק הנגרם לי.

קחו למשל את ניסיון להרס הבית בגני צבי. הריסת בית היא צעד קיצוני מאוד, היא פגיעה בציפור נפשו של אדם, בילדיו, במשפחתו וכנראה גם תמוטט אותו כלכלית. זו פגיעה נרחבת וקשה שצירכה להיעשות אך ורק אם כלו כל הקיצין, ואם, בעיני, הדבר גורם נזק אמיתי למישהו אחר. כיצד יתכן שאמיר כוכבי יתחיל בביצוע כזה צעד תוך שנה מביצוע העבירה? מה כל כך חשוב בהרס הזה?!?

בוא ונצלול אל תגובת העיריה, שלפי הניסוח, נראה שנוסחה בחופזה וברשלנות ידי ראש העיר עצמו.

"העירייה פועלת להסדרה ואכיפה בתחומי התכנון והבנייה כמוגדר בחוק, תוך ניסיון לסייע לתושבות ותושבים לפעול באפיקים התכנוניים הנכונים. לאחר הרפורמה בתחום האכיפה שנעשתה על ידי הרשות הלאומית לאכיפה, אכיפה מנהלית על עבירות בנייה חדשות היא אגרסיבית ומיידית ומרגע שהתחילה יש חלון זמן קצר לנסות לפעול לתיקון המצב התכנוני והעירייה בוודאי במקרים המוכרים ברווחה, תמיד תנסה לסייע מיוזמתה.  "

אמיר כוכבי זורק את האשמה כלפי מעלה, כאילו, אין לעירייה ברירה אלא ללכת להרוס, כאילו שאין לו שיקול דעת בנושא והוא רק מבצע את הוראות המדינה. אבל אם זה המצב, בשביל מה צריך אותו? הא, בשביל המקרים הסוציאלים. אילו מקרים סוציאלים, זו שהעיריה יוצרת באמצעות הרס בתי התושבים שלה, אלו שהעירייה יוצרת כי אינה מקדמת פרצלציה ואינה מייצגת את התשובים כראוי מול המנהל.

מצד שני, כאשר יש מטרדי רעש, אז פתאום לאמיר כוכבי אין כזו מוטבציה לפעול לתיקון הבעיה. כאשר נוח לו, הוא רץ לבית המשפט ודואג לצו הריסה.

באיזו אדנות הוא מדבר על הקורבנות של המעשים שלו, כאילו צריכים להכיר לו תודה על כך שהוא מפנה את המחלקה הרווחה אל המשפחה הרי שהרס להם את הבית. הוא גם הורס וגם עושה לעצמו יחסי ציבור במכה אחת, בדיוק בשביל דברים כאלו הצבעתי עבורו.

ובעיני, הקטע הצבוע ביותר, הוא הניסיון של אמיר כוכבי לשכנע שהחוק מחייב אותו להרוס, אבל המדינה לא כופה, לא מתערבת בשיקולים של הרשות המקומית ,אלא ניסתה לייעל את הליכי ההריסה, להקל עליו. זה לא שהחוק כופה על אמיר כוכבי להרוס בתים, אלא שהחוק מאפשר לרשויות המקומיות יותר כוח במצב כזה. אבל הן אלו המחליטות האם להשתמש בכוח הזה או לא. בעיני, מעשה שכזה של עייריה, על עבירת בניה שנעשית בנסיבות הללו, היא רוע לב. ומי שיוזם אותה הוא אדם רע לב והתגובה שלו, בעיני, היא שקר טהור.

למזלנו, יש כמה אנשים במועצת הוד השרון הפועלים המנסים לצמצם את הנזק שאמיר כוכבי עושה. יצא לי להתרשם כבר מכמה מהם לטובה. יש לכם בעיה, יש לך תלונה על תפקוד עיירית הוד השרון, חושבים שעיירית הוד השרון פוגעת בכם? יש מי שיקשיב לכם במועצת העיר: אביבה גוטרמן, ד"ר אלון גלבוע, עו"ד ומשה חנוכה. תפנו אליהם, כי אחרת העיריה תאכל אותכם כמו בתים להריסה בגני צבי.