מה זה פרצלציה ומה הקטע של עיירית הוד השרון עם תושבי גני צבי בהוד השרון?

אחד הגופים החזקים במדינת ישראל הוא רמ"י, רשות מקרקעי ישראל. 92% מקרקעות המדינה שייכות אליה. כך שאם יש לכם נכס במדינת ישראל, רוב הסיכוים שהאדמה שעליו הוא יושב אינה שייכת לכם, אלא למנהל מקרקעי ישראל. לרוב, האדמה הזו חכורה לפרק זה של 49 שנים. נושא הבעלות של הקרקע הוא לא רק נושא מורכב מאוד, אלא גם קשור להרבה מאוד כסף. למעשה, לחלקו הארי של הכסף שלכם. מדיניות הקרקעות של רמ"י למעשה משפיעה על תחומי החיים שלנו באופן ישיר, ולו בשל המנופול שיש לגוף זה על מכירת קרקעות. כאשר אתם רוכשים דירה, רוב הסיכויים שלפחות שליש ממחיר הדירה הגיעה חזרה אל המדינה דרך המנהל. (ועוד קרוב ל-20 מע"מ).

ברוב המקומות, מקפידים מאוד על הגבולות בין החלקות. אם הזדמן לכם לבנות בית, הרי כל חצי שנה צריך לחדש את המדידות ולוודא שהבית אינו חורג מגבולות המגרש, ושבניתם אותו לא רק השטח הנכון, אלא גם על המקום הנכון בשטח. חריגה מהמיקום עלולה לגרום לצרות צרורות, הן עם השכנים והן עם הרשויות.

בואו נניח למשל, שמעוניניים להרחיב כביש בשכונה גני צבי בהוד השרון. אם בשכונה אין חלוקה של חלקות (אין פרצלציה), מה שאומר, שאף אחד לא ממש ידוע היכן החלקה שלו נגמרת והחלקה של השכן שלו מתחילה, אבל יותר מזה, גם השטחים הציבוריים לא ממש מוגדרים. למשל, רוחב המדרכות, מיקום הכבישים, מבני ציבור ועוד ועוד. כאן זה כבר מתחיל להיות מעניין, כי מצד אחד יש את התושבים היושבים על האדמה כבר עשרות שנים, שמעוניניים להוריש נכס לילדים שלהם, ומהצד השני, יש את הרשות המקומית, שרוצה למקסם את היכולת שלה לעשות שימוש בשטחי הציבור ולמקסם את גבית המיסים שלהם (רק להחזיק ראש עיר עולה מליון שקל בשנה), ויש גם את מנהל מקרקעי ישראל, שמעוניין למכור כמה שיותר חלקות בכמה שיותר כסף ועבור התושבים הם במקרה הטוב מטרד ולרוב הוא פשוט לא רואה אותם.

ואם זה לא מספיק כדי להפוך את התושבים לקורבנות, הרי אי אפשר להשיג אישור בניה על שטח שאינו מוגדר, אי אפשר למכור אותו וגם ירושה עלולה להיתקל בבעיות. ז"א, שתושבי השכונה לא רק שאינם בדיוק יודעים היכן האדמות שלהם, אלא שאם אינם יכולים להוסיף ולו חדר לביתם, או ממ"ד, גם שינוי גודל של חלון עלול לגרום לבעיות. תושבי השכונה הם קורבנות של המדינה, מוחלשים ומנושלים מרכושם בגלל בירוקרטיה ותאוות בצע של הרשויות.

במצב כזה, מתבקש, שהרשות המקומית תעשה הכל כדי להסדיר את הנושא מול התושבים. הרי זה נושא שהוא בדמם, נושא שפרנסתם ורווחתם של עשרות אם לא מאות משפחות תלוי בהם. במצב כזה, מתבקש, שהרשות תעשה הכל למען התושבים ולמען השכונה. אבל, בהוד השרון, זה אחרת. על פניו, לפי הדיוח, נראה, שהעייריה לא רק שאינה עושה דבר למען התושבים, נראה שאמיר כוכבי מעדיף לשרת את המנהל מאשר את תושבי עירו. למה? אולי הוא לא מעוניין לתת שירות לתושבי העייריה מהנכסיים הללו, אלא לגרוף לקופת העייריה כסף מהסבה שלהם והשכרה שלהם. אומנם אמיר כוכבי מזדרז להרוס מבנים שנבנו ללא היתר, אבל הוא בעצמו מודה שהוא מורה לעייריה לבנות ללא היתרים. כנראה שאין זה מקרה, אלא ממש מדיניות עקבית, כפי שנעשה במקרה של גלי רון, המשרתת אלפי תושבים רבים במגדיאל בהוד השרון. עוד נכס ציבורי חשוב עבור אלפי תושבים שראש העיר אולי היה מעדיף לפרק ולמכור עבור היתרי ההשבחה.

על פניו נראה שאמיר כוכבי פועל באופן עקבי להרוס את התשתיות החברתיות ואת השירותים שהתושבים מקבלים בעירו. על פניו נראה, שראש עיירית הוד השרון, אמיר כוכבי נופל אל מחזות של פעולה כנגד התושבים שלו עצמו. האם זה בגלל שהם פחות מבוססים? האם הוא נוטה לפגוע יותר בשכונות הוותיקות?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נגישות