עו"ד יהל בן נר היא אדם מאוד מיוחד. אדם שנראה שבעיקר בא לעשות טוב לעולם, אחרי שסבל כל כך הרבה. אנשים שאתה אומר לעצמך, טוב שיש כאלו, הם עושים טוב בעולם שעשה להם רע.

עו"ד בן נר לא רק התגברה על המחלה, אלא גם הפכה את האירוע הזה, לעזור לאחרים, היא עוסקת בפסיכולוגיה שיקומית, בניהול של אירועים רפואים מורכבים, ובקידום מעמד האישה. מסוג האנשים שאני הייתי מאוד שמח להצביע להם ולתת להם יותר כוח לממש את המטרות הנעלות הללו. ואני נשבע, אין בזה טיפת ציניות. ככול שאני לומד יותר לגביה, כך אני מעריך אותה יותר.

עד שאני מתחיל לבדוק מה קורה בעיריית הוד השרון. כי לפי אתר העיריה, התקיימו עד כה 3 ישיבות של הוועדה לנגישות של העירייה. ומבחינת נגישות, מצבה של העיר רע.

אני רוכב באופניים רגילים, לאט. לכן אני רוכב גם על המדרכה. (החוק האוסר רכיבה על המדרכה חל רק על אופניים חשמליים, וזה מעוגן בפסיקה). הבעיות שאני נתקל בהן, אלו בדיוק הבעיות שיתקל בהם מי שדוחף עגלת ילדים, או חלילה, נאלץ לנוע על כסא גלגלים.

בניגוד לרעננה וכפר סבא בהם תראה זקנים נוסעים להנאתם ברחובות (בכפר סבא יותר, אגב, וזו העיר הממוקמות בצמרת סקרי שביעות הרצון), הרי בהוד השרון, זו משימה כמעט בלתי אפשרית, גם עבור אנשים שנושאים בכיסאות מאוד יקרים ומשוכללים. (הם מתחילים ב- 5000 אלף ש"ח ומגיעים גם ל-50 אלף ויותר).

אז קורה, שאישה כל כך מוכשרת ובעלת רצון טוב מוצאת את עצמה מנהלת וועדה המתקיימת 3 פעמים בשנתיים? ומה אומרים בישיבות? במה דנים? מתוך 3 קבצים, אחד הוא מצגת בה חברי המועצה מפארים את עצמם, וזה נחמד שגם רן יקיר הגיע. בשני גם אמיר כוכבי נשא דברים יפים כהרגלו.

אז במה עוסקת וועדת הנגישות בהוד השרון? אז יש את שאלת הנגישות בחירום, ויש חוגים לילדים בעלי מגבלויות, ויש הופעות לילדים עם מגבלויות. אלו באמת דברים מכובדים, שחשוב שהעיר תדאג להם. ויפה שהם עוסקים במלאכה חשובה זו.

אבל נשאלת השאלת מה אין. ומה שאין, זו אסטרטגיה. חזון, רעיון לאן רוצים להוביל את העיר. וכשאין חזון, אין כיוון. וכך נראית וועדת הנגישות. יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות למען נגישות, אבל אם הוועדה לא תגדיר לעצמם יעדים, כמו הפיכת העיר לעיר נגישה. שתאפשר לאנשים לנוע בכסא גלגלים מנקודה לנקודה. אף אחד לא אומר שזה יקרה עוד שנתיים, או שלוש, או עשר. אבל יש כיוון, וברגע שיש כיוון, אפשר להתחיל לצעוד. ואז עושים הרבה צעדים שכולם נועדו להגיע ליעד הזה.

הנה עוד יעד חשוב, לוודא עם כל אדם בעל מוגבליות שיש לו מקום להימצא בו בזמן חירום. הרי נכון, שיש מגבלויות פיזית ניכרות, אבל משום מה, נראה על פניו, שהוועדה לא עוסקת במצוקה של אנשים עם מגבלויות בשל גילם. אני מתגורר בשכונת גיל עמל. הרבה מהבתים ישנים והרבה אנשים נאלצים לנסוע למקלט ברכב כל פעם שיש אזעקה. לכן, פתחתנו את ביתנו לשכנים, והם כולם מוזמנים להגיע אלינו בכל אזעקה. בגלל הכלבים שלנו אנחנו מנסים להשאיר כל פעם בן משפחה, למקרה חירום, כשאנחנו יוצאים כולנו, אנחנו מעדכנים את כולם היכן המפתח.

ובין השכנים שלנו יש גם אנשים המתקשים לנוע, וודאי שלא לפזפז למקלט. כאלו בלי רכב. לא הייתם מצפים שלעירייה יהיה איזה שהוא חזון לגביהם?

אחרי המלחמה הקודמת באיראן, הייתי מצפה מהוועדה להתכנס כדי להסיק מסקנות מהמערכה ואיך העירייה תפקדה, וזו שהמערכה השניה באיראן היתה הפתעה מדהימה.

יש עוד הרבה מאוד רעיונות טובים שאפילו זמינים בחינם ברשת. למשל, באתר של הנגישות של עיירית תל-אביב.

ואני שואל את עצמי, איך יכול להיות, שבראש הוועדה עומדת אישה כה מוכשרת שאיני יכול להתפאר בהישגים מרשימים כמוה, והיא לא עושה כפי שוודאי היתה רוצה לעשות. כי אני מניח, שהיא אישה טובה אבל איך שהוא, היא לא מממשת את החזון שלה.

והתחושה שלי, שכמו במקרים רבים אחרים, לראש העיר, אמיר כוכבי, יש השפעה. כי כל הרעיונות שהעליתי ושאחרים מיישימים, דורשים יכולת ניהול, דורשים הבנה של תהליכים ושיפור של ארגון. תכונות שאני חושש שלדעתי אולי קצת חסרות הן לעירייה והן לעומד בראשה.

זה מקרה קלאסי בו אפשר לראות כיצד הרמה של פוליטקיאים משפיעה על חיי היום של כל אחד מאיתנו. כי בעיר המתנהלת כראוי, אלו הם דברים מובנים מאליהם.

אבל יש עוד אספקט אחד, שאני חייב לציין, כי לדעתי, עו"ד יהל בן נר, לא רק שאינה ממששת את החזון שלה, אלא אפילו פועלת בניגוד אליו. כי היא ואני שותפים לאותו המחנה. גם אני חושב שהשבעה באוקטובר הוא אסון שהיה יכול להימנע עם הנהגה אחרת, גם אני מאמין בערכים של שוויון, והחלה, ומתן הזדמנויות. אבל אני לא הייתי הולך לתבוע מישהו במה שלדעתי נופל אל הקטגוריה של תביעת השתקה על כך שהשווה ביני לבין דיכטר. ולא מובן לי מדוע עשתה זאת (היא לא ענתה לשאלתי בנושא).

ויש לי הרגשה, שהיא הייתה כאן תחת לחץ, לדעתי, מצידו של אמיר כוכבי. כי אם היא דיכטר, הוא נתניהו. ועצוב לי, שהיא הפכה, לדעתי לעוד אחת מהאנשים שכוכבי משתמש בהם. כי תחת ראש עיר אחר, אני בטוח שהיא היתה משפרת את המצב בעיר.

אני במקומה הייתי עושה כנציגת חוזה חדש.

כך כתב חבר המועצה ערן פרלמן בפורום אביב ב- 31 באוגוסט 2025.

שלום לכולם,

לצערי, בשבועות האחרונים הייתי צריך להתמודד עם תביעת השתקה והפחדה של חברי הקואליציה כנגדי בבית המשפט לתביעות קטנות.

התובעת, חברת הקואליציה עו״ד יהל בן נר ויחד איתה שני העדים , רן יקיר סגן ראש העיר ומוטי ליטר, חבר הקואליציה , בנושא תביעת דיבה.

עיקרי התביעה היו העובדות שקראתי לחברי הקואליציה ״דיכטרים״ ועצם זה שאמרתי וכתבתי שראש העיר מפעיל אותם.

בית המשפט המליץ לחברת הקואליציה, בן נר, למשוך את התביעה, כיוון שאין דיבה מאחורי הדברים, והיה ותבחר ללכת לבית משפט אחר תהיה חייבת הוצאות של 500 ש״ח לח״מ בעבור ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות.

ברגע שהגברת משכה את תביעתה לא נותר לי אלא להסכים.

הנכם מוזמנים לעיין בסיכום בית המשפט, ביכולות הכתיבה של הגב׳ בן נר בפוסטים שהיא כותבת, אבל מאידך תובעת על זוטות, ובתמונות חברי הקואליציה המנסים בכל דרך להפחיד ולהפעיל מורא ונסיון השתקה כנגד חבר אופוזיציה המבטא את רחשי תושבי העיר אותם הוא מייצג .

ערן פרלמן

חבר מועצת העיר

לדעתי מדובר על תביעת השתקה, אבל אותי מעניין לשער מה בכלל גרם לעו"ד להגיש תביעת השתקה שנדחתה על הסף בבית המשפט בכפר סבא. על מה בעצם קמה המהומה, בזה שמר פרלמן ציין שהם מתנהגים כמו דיכטרים? ממתי להגיד על אדם שהוא מתנהג כמו שר בממשלה, זו עילה לתביעת דיבה? לי נראה שלהפך, אילו היו אומרים לדיכטר שהוא מתנהג כמו עו"ד יהל בן נר, אולי השר המכובד היה מרגיש נפגע.

אבל בכל זאת, מה כל הרגיז? אולי משום שאם חברי המועצה (בתמונה, רן יקיר ומוטי ליטר, שהגיעו כעדים) הם דיכטרים, אז אולי כוכבי הוא בעצם כמו נתניהו?

זהו משהו שאני חושב עליו כבר זמן רב. הרי לדעתי, כוכבי מתנהג בדיוק כמו נתניהו, מתבסס על פחד כדי לבסס את כוחו הפוליטי. נתניהו אומר את זה על הערבים, ואילו כוכבי מייצב את עצמו כראש עיר ליברלי הנלחם בחרדים. למעשה, אפשר אולי לטעון שזה ההישג העיקרי שלו, כי בשאר התחומים העיר לדעתי על הפנים. לכן, אני מתייחס לכוכבי כאל כוכביהו.

ציטוטים מתוך הפייסבוק של התובעת בתביעת הדיבה, עו"ד יהל בן נר, חברת הקואליציה בעיריית הוד השרון, כפי שהוצגו בבית המשפט לתביעות קטנות בכתב ההגנה:

25.3.25 "זיבי" , "גועליציה". (יהל 1)
30.3.25 "עשה ממנה קציצות", "נוכלת", "חלולה, מניפולטיבית ואופורטוניסטית", "מתהפכת כמו סטייק" (יהל 2)
2.4.25 "מה זיבי ידע או לא ידע" (יהל 3)
4.4.25 "טמבל, לקקן וחרטטן" (יהל 4)
19.4.25 "הנוכלת אורלי לוי אבוקסיס" (יהל 5)
24.4.25 " איזה ביזיון של נכד נולד לה", "נשמה שחורה וקטנה" (יהל 6)
30.4.25 " הפסיכוזה היומית ממיאמי", קבלו מסר מילד זין היישר מהקפה של הבוקר" (יהל 7)
15.5.25 "מאחלת לחלאה הזאת רק דברים גרועים. והרבה" (יהל 8)
15.5.25 "כמה מזוהמת הממשלה הזאת והעומד בראשה" (יהל 9)
15.5.25 "איש בזוי" (יהל 10)
18.5.25 "דר' באלקום" (יהל 11)
21.5.25 "המציג הינו סוכן קטארי" (יהל 12)
24.5.25 "מה זאת החרטאבונה הזאת ? אבו כפכף" (יהל 13)3.6.25 "זיבי לא יכול להרשות לעצמו חיילים הרוגים בחתונה של אברהם" (יהל 14)

בעיני מדובר על דוגמא כיצד אמיר כוכבי משתמש לכאורה באנשים.לא צריך להיות גאון הדור כדי להבין שלהגיד על מישהו שהוא דיכטר, זו לא עילה לתביעת דיבה. אני משער שעורכת הדין יהל בן נר יודעת את זה אף טוב ממני. אני משער שגם חבריה שבאו להתבזות (לדעתי) בבית המשפט רק כדי לנסות באופן באמת מרושל ולא בהכרח כה חכם לפגוע במעט שעוד נשאר מהדמוקרטיה בהוד השרון. זו המורשת שאת רוצה להשאיר לעיר? ככה אתם רוצים להיזכר?

גם רן יקיר וגם מוטי ליטר וויתרו לכאורה ובעיני על העקרונות. תחת הקואליציה של כוכבי היקף הפגיעה בעצים גדל, השקיפות בעירוננית יורדת ונראה שעל פניו, הוד השרון מתקיימת בלי יותר חוק או סדר.

אני מוצא את זה תמוהה לגמרי, שאדם המתבטא באופן כל כך בוטה ויש אולי אף יגידו מזוהם כנגד אחרים, מתעורר לפתע ותובע כאשר טוענים שהוא חלק מקבוצה המתנהגת כמו דיכטרים. למעשה, בעצם התביעה הזו, הוכיחו חברי המועצה של הקואליציה שהם אולי באמת גם לתפקיד שרים בממשלת נתניהו. כי בכל הנוגע לחופש הביטוי, על פניו, אולי, זה לא בהכרח בראש מעינייהם.

אני גם חושב, שהיה אולי יעיל יותר אם עו"ד בן נר היתה עושה שימוש במגבלה שלה על מנת לקדם את מצב הנגישות בעיר. נראה אותה מסתובבת בעיר עם אמצעי עזר. כי מצב המדרכות בשמונה השנים שכוכבי בשלטון, די נשארו אותו במצב עגום ולמעשה, חלקים נכבדים מהעיר ממש לא נוחים למי שמנסה להתנייד בכיסא גלגלים או קלנועית.

עורכת הדין קרן נחמן משמשת כתובעת העירונית בהוד השרון. היועץ המשפטי של העירייה הינו עו"ד  רונן ויניק.

התפקיד של התובע העירוני הינו תפקיד לא נעים אבל הכרחי. הוא האחראי על מימוש החוק והסדר בתוך בתחומי העיר. עורכי דין רבים משמשים בתפקידים לא נעימים, עו"ד העובדים בהוצאה לפועל, תובעים וכן הלאה, אנשים שהלחם שמים על השולחן לילדיהם מגיע על חשבון מצוקתם של אחרים. לא נעים, אבל הכרחי לפעמים. נראה שבהוד השרון לקחו את חוסר הנעימות הזה צעד אחד נוסף. 

כך למשל, נקנסו בעלי כלבים שהכלב שלהם ברח לרגע מהרצועה ואנשים שמעטפות הנושאות את שמם זלגו מממיכלי המיחזור. אבל במקרה של העבריינים באיזור התעשיה של גיל עמל, נראה שעו"ד קרן נחמן לקחה אולי את התפקיד שלה צעד אחד רחוק. 

בהוד השרון פועל מועדון בניגוד לחוק, עו"ד קרן נחמן טרחה לפעול כנגד המועדון אחרי שהגשתי תביעה בבית המשפט לעניניים מנהלתיים בלוד. רק שלושה ימים לפני מועד הדיון בבית המשפט לעניניים מנהלתיים בלוד, הגישה עו"ד קרן נחמן כתב תביעה כנגד העבריינים.

בדיונים שנערכו בנושא בבית המשפט לעניניים מנהלתיים בלוד, הרגשתי שהיא לכאורה עולצת כאשר היא עוקצת את עורכת הדין שדרשה מהעירייה לבצע את תפקידה כחוק. היא ועוזרת שלה, ישבו וציחקקו, במה שנראה לי קצת לא מבוגר ולא מכובד, בזמן שעו"ד שלי הציגה את הטיעונים שלנו בפני השופט. אומרים לי שכך זה דיונים בבית משפט, שעורכי הדין עושים כל מה שביכולתם להפריע לעו"ד של הצד השני. בי זה עורר זכרונות ילדות.

אבל היא נראתה לי אחרת לגמרי ב-12.12.24 באולמו של כבוד השופט גיל גבאי. היא לא כל כך ציחקקה כשהשופט והרשמת קראו לתיק שהיא מנהלת "תיק הבית", הרי היא הסכימה לדחיה בדיונים, מתוך מה שמי שקצת מבין יכול אולי להסיק שכל דחיה משמעה עוד כסף לעבריינים ופחות שינה לתושבים. את הסכם הפשרה אולי אפשר למסגר כדוגמא בו מפעילים של עסק המגלגל מאות אלפי שקלים בלילה קיבלו קנסות של אלפי שקלים בודדים, לי אישית זה נשמע שהיא הקריאה את ההסכם כמי שקפאה שד. בפרט את החלק שנתן להם עוד כמעט שנה של פעילות. שגם אחריה, הגברת קרן נחמן לא פועלת לכאורה לממש את צו הסגירה, כי המועדון ממשיך לפעול גם אחרי שהוצא נגדו צו סגירה.

עו"ד קרן נחמן נדרשה בדיונים קודמים בבית המשפט לעיניים מנהלתיים בלוד לזרז את ההליכים שיביאו להפסקת המטרד. היא מודעת לכך שהנתבעים מבזים פסק דין של בית המשפט שדרש מהם להפסיק את המטרד (אני ממשיך להתלונן במוקד ודוחות מקצועיים הועברו כחלק מהתביעה), מטרד שהוכרז כעבירה על החוק ע"י שני מודדים נפרדים ועל ידי המחלקה האיזורית לאיכות הסביבה. מסמכים של מודד רעש מוסמך הועברו אליה.

כבוד השופט גיל גבאי ציין, שאין בית המשפט מתערב בהסכמים עם נתבעים אלא במקרים קיצונים. אולי אין זה מקרה קיצוני בעיני, אבל באפי הסרחון מרקיע.  

וזה בעיני קצת מוזר, כי לפני דיון הזה, נעשה דיון בעניניים של בעלי עסק המעסיק 120 עובדים ובשל דרישת המנהל נאלץ לעקור ממקומו. זהו עסק המנהל 1200 דונם של פרדסים, ופתח בהליכים החוקיים על מנת לבנות מקום חדש. כל זה פחות הטריד את כבוד השופט גיל גבאי שניהל משא ומתן על חודש כאן חודש שם מול הנתבעים. אבל הוא קיבל כמו שהוא הסכם המעניק לעבריינים של מועדון הווילג' עוד חודשים רבים של פעילות עבריינית. 

הרי לכבוד השופט ברור שמדובר לכאורה על הסכם ההופך את כל מערכת אכיפת החוק לבדיחה. שאילו עו"ד קרן נחמן היתה באמת רודפת צדק כמו שהיא רודפת מעטפות מיחזור, הרי הסיפור היה נסגר קודם לכן. שההרשעה של העבריינית ליהי גביש (לילוש גו) היא אקט חסר חשיבות אמיתית ושהקנס שהיא קיבלה עולה פחות מהנעליים שלה. חבל, ששוב, מערכת המשפט בארץ הוכיחה שהיא אינה מערכת צדק. 

וכך, למדה אולי העו"ד המלומדת שלעבוד תחת אמיר כוכבי, משמעו אולי מה שאני מפרש כביזיון לשלטון החוק. שלעבוד עבור עיריית הוד השרון עלול לדעתי לעמיד אדם בדילמות מוסריות. שהיא עלולה למצוא את עצמה פועלת, במה שהוא לדעתי, לאו דווקא לטובת התושבים. ואני תוהה ביני לבין עצמי, מה היא מספרת למשפחתה על החוק. שמשמעו של החוק היא לאפשר לפגוע בזכותם של אנשים לישון? שבית המשפט הוא בדיחה וכאשר רוצים, אפשר להתעלם מהצווים שלו ולהמשיך לפעול ולפגוע באנשים תמימים?

עשרות אנשים סובלים בגלל מה שהוא לדעתי התנהלות ישירה של עו"ד נחמן. ההתנהלות שלה גורמת לי עוגמת נפש מתמשכת. לא רק משום שאני לא מסוגל לשבת בביתי ,אלא משום שהמקרה הזה מייצג בעיני קריסה של מערכת החוק במדינת ישראל. שהוא מציג בעיני, קשר בעייתי לכאורה בין גורמים שלא אמורים לשתף פעולה. מקרה שבעיני מראה קריסה לא רק של חובת המדינה כלפי האזרחים, אלא גם כשל מה שמקובל כהתנהלות בשירות הציבורי. עצוב בעיני, שאנשים עלולים למצוא את עצמם פועלים במה שאני חושב, ניגוד מוחלט לאינטרס הציבורי.

ואף יותר מזה, יש כאן גילוי מה עומד מאחורי כסות הליברליזים של ראש העיר אמיר כוכבי, לא מדובר על דאגה לזכויות, אלא על פניו, דאגה להכנסות. שבשם הליברליזים הזה, הוא פוגע בעונג השבת של עשרות אנשים. בעיני זו לא קידמה, אלא בוז למסורת ופגיעה בזכויות האדם הבסיסיות של אזרחים שלווים. בעיני, זה עוד מקרה המחזק את הדרישה לבצע רפורמה בבתי המשפט. כי בתי המשפט כיום אינם בתי משפט של צדק לאזרחים הקטנים, כך לפחות אני מרגיש. ההרגשה שלי מהדיונים שמדובר על מועדון, החוויה שלי מבית המשפט היא שיושבים בהם לעיתים שופטים המנותקים שמאפשרים לעיתים לעבריינים להמשיך לפעול ולפגוע בזכויות האזרח ובבריאות של תושבים תמימים. שאנחנו, האזרחים, רק סטטיסטים בהצגה המנוהלת במשותף על ידי גורמי אכיפת החוק והרשויות, שלמעשה, אכיפת החוק נעשית באופן יעיל בעיקר כאשר האינטרסים של בעלי ההון מסוכנים. שמי שמנצח, הוא מי שיש לו יותר כסף, לא מי שסובל או שהצדק נמצא לצידו.

עו"ד המלומדת הגב' קרן נחמן מסכימה לדחיות בתיק כנגד מועדון הווילג בהוד השרון:

(תצלום מסך מאתר תולעת המשפט)

הירקון הוא אחד מפינות החמד המקסימות באיזור המרכז. נחל אמיתי שבחלקו זורמים מים נקיים ובעל מערכת אקולוגיות מיוחדת ומקסימה. המקום מושך מטיילים רבים, הן ברגל והן באופניים.

מעל לירקון עוברים מספר גשרים, חלקם מימי הטורקים. גשרים אלו חיונים על מנת שניתן יהיה להנות משפעת הטבע. אחד הגשרים הללו, עובר בתחומי העיר הוד השרון, והוא גשר חשוב כי יש מעט אפשרויות אחרות לחצות באיזור, והוא גם חלק מחוצה ישראל.

מה עשו בעיריית הוד השרון? חסמו את הגשר והניחו מספר אבנים גדולות שיאפשרו לכאורה חציה. אבל מה? לא מדובר על קהל של עיזות פזיזות, אלא על רוכבי אופניים, חלקם מבוגרים, חלקם צעירים, חלקם עם אופניים חשמליים שממש קשה להניף ולדלג עימן מסלע לסלע כמו תיש קפצן.
כך נראה הגשר לפני שעירית הוד השרון החליטה לחסום אותם.

רוצים לעזור? לאפשר לנו להמשך להנות מרכיבה ומטיול באיזור המקסים הזה?

חיתמו על העצומה

מירב שניר התקבלה להיות מהנדסת העיר הוד השרון בשנת 2022. מאז, לטעמי, המצב ההנדסי של העיר לא שופר. אני לא אוהב את הפרויקטים שבוצעו לאחרונה כפי שפירטתי בסרטונים. אלו הדברים הנוכחיים כשהיא דיברה כמועמדת ברשימה באבן יהודה:

• המרחב הציבורי באבן יהודה מוזנח • בניין בזק היה פוטנציאל מדהים להתחדשות של מרכז עסקי חדש – ובמקום זה קיבלנו זילות של המרחב הציבורי • הכל מאולתר ולא מנוהל. מדרכות לא נגישות. אין הפרדה בין חניה  להולכי רגל.  פתרונות פינוי אשפה לא יעילים. השחתת מבנים שנועדו לשימור. שילוט צעקני. פשוט הזניחו • יש מה לעשות. קוראים לזה "לנהל!". לקבוע מדיניות! מדיניות רישוי עסקים, שילוט, חניה, פריקה וטעינה • הררי יצר בכוונה ערפל ואי ודאות סביב תכניות הפיתוח של אבן יהודה • המדינה הגדירה נהלים לשיפור השקיפות אבל אצלנו אין שקיפות. תכניות שכבר עברו דיון לא ניתנות לאיתור • אף אחד, פרט לאנשי מקצוע ובעלי אינטרסים, לא באמת יודע מה המצב התכנוני של היישוב • היום כבר ידוע שאבן יהודה תהפוך לעיר, על בסיס תכניות שאושרו בתקופת הררי • עכשיו השאלה היא לא "מה", אלא "איך". מי יכוון את זה? המדינה שרוצה לבנות בצורה אגרסיבית? יזמים וקבלנים שמנסים למקסם רווחים? הררי שבורח מאחריות ולא מפקיד את תכנית המתאר? • אנחנו נעביר את השליטה בתכנון לידיים של המועצה • נוביל מדיניות ברורה, נקדם תהליכים, נבצע ונבטיח שאגף ההנדסה ישמור על האינטרסים של הציבור… דברים שלא קיימים היום במועצה • מתן כצמן הוא היחיד שיכול להבטיח שאנחנו נשלוט בתכניות הפיתוח העתידיות ושהן לא יפגמו בראש ובראשונה באיכות חייהם של תושבי אבן יהודה. (מתוך האתר של מתן קצמן)

זה אכן ראיון מעניין ומומלץ לקריאה לכל מי שקצת מתעניין במה אפשר לעשות בסביבה עירונית. מירב שניר פורסת את משנתה האדריכלית תוך פירוט הישגיה המקצועיים.

אני מקווה שהיא תקבל בהוד השרון את המרחב לפתח ולהתפתח כי על פניו נראה שהעיר מתדרדרת לה לכיוון קצת אחר.

מר קצמן משמש כיום כראש מועצת אבן יהודה.

העייריה, כמו גוף כל גוף שלטוני אחר נמצאת תחת פיקוח על מנת לוודא שהיא עומדת בדרישות החוק. התקציב של עיריית הוד השרון הוא מילארד ש"ח לערך, זהו כוח כלכלי אדיר, הנמצא בידיהם של מעט אנשים, ואילו מערכות הבקרה עליהם הינן לדעתי די חלשות.

למשל, הדוחות הכספיים של העיריות. למרות שהם מפורסמות ונמצאות תחת פיקוח של רואה חשבון, מאוד מסובך להבין בהן. כי כללי המנהל החשבונאי בנוגע לעיריות שונים מאשר במגזר העיסקי. זו היא בעיני רעה חולה העומדת בבסיס הבעיות הנוגעות לשלטון המקומי. כאילו שהכסף שהאזרחים משלמים לארנונה שונה מהכסף שהם משקיעים בו בבורסה, והיחס אליו אחר לגמרי.

לדוגמא, לעירייה יש מספר תקציבים, שבעקרון אמורים להיות מופרדים אחד מהשני. זאת נעשה על מנת שכספים שיועדו למטרה מסויימת, למשל, סלילת כבישים בשכונה חדשה, ישמרו ואכן ישמשו למטרה זו. ועדיין, ניתן ללוות מתקציב לתקציב, ולא לציין זאת כהלוואה, אלא כמלווה או מילת קסם אחר. שבעיקרה, מאפשר לעירייה ללוות מכיס אחד ולהעביר לשני. ברור שעירייה הנאלצת לנקוט בצעד כזה, בפרט אם מדובר על סכום משמעותי של כמה עשרות מליוני שקלים, היא עייריה בבעיה. כי זה צעד קיצוני, המשעבד את נכסי התושבים, את הכסף שהתושבים שילמו למטרה מסויימת (שיהיה להם כביש בשכונה) למטרה אחרת, כמו למשל לשלם חובות לספקים. למעשה, העירייה מייצרת כאן כסף מעין, בכל הנוגע לדוחות הכספיים שלה. והופה, קסם, הם מאוזנים, גדולים ויפיפיים.

אבל יש גם שאלות פחות גורליות מאשר כמה עשרות מליוני שקלים, למשל, לתת תשובות לשאלות שחברי מועצה שואלים בהתאם לסעיף 140א' בפקודות העיריות. סעיף זה הוא למעשה אחד הכלים היחידים שבהם האופוזיציה יכולה להשתמש, כי לחברי מועצה בפועל אין שום משאבים, שום תקציב, שום סמכויות. אפילו לדבר עם עובדי העירייה נאסר עליהם על ידי היועץ המשפטי לעירייה.

והנה, הגיעו לידי תכתובות בהן על פניו, העירייה והעובדים בה לא עומדים בדרישות החוק לשקיפות. אלו הם נושאים די ברורים, נשאלת שאלה וצריך לקבל תשובה. לא שאלות מסובכות מדי, שאלות שהמידע נמצא כבר ברשות העירייה, כמו למשל, סידור העבודה לסיורי הביטחון בעיר.

מאחר שהעירייה לא עומדת לכאורה במחויבתה החוקית לספק את המידע, פונים חברי האופויזציה בהתאם לחוק, לממונה של המחוז במשרד הפנים, הגב' קארין לוי וליועץ המשפטי של העירייה, עו"ד רונן ויניק.

זה די עצוב לקרוא את ההתכתבויות של חברי המועצה. נראה, שחלק ניכר מזמנם מוקדש לעקוב אחרי הבקשות שהם מבקשים על מנת לבצע את תפקידם, ולבקש שוב ושוב ושוב. מתעוררת בי לעיתים התחושה שאין מדובר על מדינת חוק,

הרבה מהומה מורגשת בתקשורת לנוכח המאבקים בין היועצת המשפטית לבין ראש הממשלה, מאבקים שנועדו להבטיח שהממשלה תעמוד בדרישות החוק, ואילו ברמה המקומית, נראה שעל פניו, הפקידות אינה מייחסת חלילה לנושא זה חשיבות יתרה.

ואולי הבעיה העיקרית היא בהגדרות התפקיד של הממונה על המחוז במשרד הפנים. כי היא לא רק מפקחת על עבודת הראשויות, היא גם מייעצת להם, ויש לה, על פניו, איזו שהיא אחריות מנהלתית על מעשיהן. אז כאשר מגיע חבר אופויזציה שקדן ומתחיל לנבור, הוא עלול למצוא חלילה אי סדרים שהיא, על פניו ולכאורה, היתה יכולה אולי לצמצם.

גם ליועץ המשפטי של העירייה , עו"ד רונן ויניק, יכולה להיות אחריות לכאורה על דברים. הרי הוא אישר, בהתאם לחוק ולדין ולמקובל התנהלויות שעלולות אולי אף להתפרש כפוגעות לעיתים במנהל התקין. כמו זו שעיריית הוד השרון לא שילטה את פרויקטי הבניה שלה. הרי כמו בתאונות רבות, גם בעיות באירגונים לאו נובעות רק מגורם אחד, אלא שרשרת של נסיבות, שטיפול ראוי בכל אחת מהן בזמן היה עלול למנוע לכאורה את הבעיה.

מאז שנבחר אמיר כוכבי לכהונתו השניה כראש עיר, ביקשו חברי האופויזציה עשרות בקשות לפי חוק חופש המידע (140א'). בקשות אלו הן הכלי החוקי העיקרי בו מועצת העיר יכולה לפקח על פעילות העירייה. תפקידה של מועצת העיר, בדומה לכנסת, הוא לפקח על הרשות המבצעת, ז"א, העירייה.

למרות עשרות הבקשות, רובן המוחלט לא נענו בזמן, ואם נענו, לרוב תוך כדי תשובה שלילית, ז"א, לא נמצא החומר שחברי האופויזציה ביקשו. על פניו, יש כאן לכאורה אי עמידה בדרישות החוק.

כל חברי המועצה מודעים לחוק ולאופן שבו העירייה אמורה לתפקד. אך בעיני, צורמת במיוחד, התייחסותה של עו"ד כינרת אלישע כהן, פשוט כי היא עורכת דין. היא מכירה את החוק טוב מאחרים, מכירה את החשיבות של עמידה בו עבור המנהל התקין ולרווחת כלל תושבי העיר.

אך למרות זאת, היא על פניו, עומדת מהצד ובכל מקרה, לא נשמע קולה בנושא זה באופן פומבי. מדוע? הרי כעו"ד יש לה מעמד מיוחד, היא מקצועה והכשרתה מחייבים אותה לשמור על סדרי הדין, הרי יש כאן לכאורה לא רק בעיה כלפי שלטון החוק, אלא גם בחובתה כלפי המצביעים לה. האם אין היא חוששת שידבק בה רבב בשל התהלותה זו של של העירייה?

פוסט שפורסם בפורום אביב של תושבי הוד השרון.

הכתבה שפורסמה אתמול (מצורף קישור למטה) היא רק קצה הקרחון של פרשה חמורה שאנו חוקרים כבר למעלה מחודש.

 מדובר לכאורה בשקרים חמורים ובהסתרה שיטתית מצד העירייה ומצד ראש העיר, המכהן גם כיו"ר החברה הכלכלית (החכ"ל).

בעוד שההודעה הרשמית של העירייה טוענת במפורש שמר ניצן פלג מעולם לא עבד כמ"מ מנכ"ל החכ"ל, בפרוטוקול המועצה עצמו, סגנית ראש העיר מציגה את ניצן פלג באופן ברור כ"מ"מ מנכ"ל החברה הכלכלית".

לכאורה, המטרה הייתה לשדרג את שכרו של מר פלג, מעלות שנתית של 544 אלף ש"ח בעירייה ל-712 אלף ש"ח בחברה הכלכלית, תוך הצגת "התייעלות" בתקציב העירייה ל-2025 (שכביכול מתבטאת בביטול התקן שלו בעירייה וחיסכון בתקציב). בפועל, מדובר באשליה והטעייה חמורה, שכן עלות שכרו עדיין מתגלגלת לעירייה.

 לכאורה מדובר בקומבינה מסריחה שמעלה חשש ממשי לשחיתות., המעלה חשש לשחיתות של ממש.

מינוי מ"מ מנכ"ל בחכ"ל נשמע אולי כמו נושא אפור ומשעמם, אבל מתחת לפני השטח נחשפת כאן התנהלות חמורה שכוללת שקרים, הטעיות וכסף ציבורי רב שמנוהל בצורה לא תקינה.

 אנחנו לא מתכוונים להרפות עד שייחשפו כל הפרטים ויימוצה הדין עם האחראים.

לפרטים נוספים – קראו את הכתבה ואת עיקרי התחקיר שצירפנו.

[https://www.calameo.com/read/004663782b6f833600413?page19](https://www.calameo.com/read/004663782b6f833600413?page19)

נשמח לשמוע את תגובות חברי מועצת העיר.  (ראש העיר, כהרגלו, ודאי לא יטרח להגיב לנושא כה "פעוט") – אולי הפעם חברי המועצה יבחרו לחרוג ממנהגם לשתוק.
Amir Kochavi – אמיר כוכבי Ran Yakir Yael Aboud BarzilayYahel Ben-Nerמוטי ליטר David Biton Reli Geva חיים שאבי Maayan Dalal-Mizrahi Kineret Elisha Cohen
נמשיך לעדכן.
Yoav Yechiam Eyal Cochva
Nadav Douani Vardit Aradi אלון גלבוע Eran Perelman ארנון אברמוב

[https://www.calameo.com/read/004663782b6f833600413?page19](https://www.calameo.com/read/004663782b6f833600413?page19)

All reactions:

שאלת מעשיהם של חיילי צה"ל בעזה זו סוגיה מאוד חשובה. שטוב לדון בה. אבל מאחר שזו סוגיה כה חשובה, זה נראה לי אולי אף קצת נלוז, לעשות בסוגיה שימוש ציני.

אמיר כוכבי – ראש עיירית הוד השרון נמצא לכאורה בקמפיין שתכליתו לסדר לו מקום בכנסת. כנראה במסגרת מפלגת הדמוקרטים. תפקידו של חבר כנסת הרבה יותר מתאים לאמיר כוכבי. זה אינו תפקיד ביצועי. הוא נמדד בעיקר ביכולת שלו להשתחל לתקשורת הארצית.

הקמפיין הארצי החל באירוח מפרגן במדור "עניניי פנים" של מוסף "הארץ". לאחר מכן, שוב בקבוצת "הארץ" את קיבל כתבה מפרגנן שניצל לבמסע תלונות על התנהלותה של המדינה בנושא שיחרור קרקעות. מבלי להזכיר שהוא זה שיזם שינויים שגורמים לעיכובים נוספים. הכתבה מלאה באי דיוקים. למשל, אמיר כוכבי טוען שהוא דואג לתמהיל נכון של דירות עבור מגוון אוכלוסיות, ובפועל, התוכנית שיזם 1202א' מעוכבת בין השאר בגלל תמהיל דירות חסר.

זו על פניו אינה התנהלות של ראש עיר המקדם את עירו, אלא של פוליטקאי שאפתן העושה שימוש ציני בתפקידו הממלכתי.

אומנם שרי הממשלה הנוכחית הוכיחו לנו שאין נושא שהם לא יעסקו בו כדי לקדם את עצמם, אבל אסור למחנה השני לאמץ את האסטרטגיה הזו. אמיר כוכבי הוא ראש עיר, הוא מייצג מגוון דיעות ואנשים. הוא אמור לייצג את העיר, ולא לנצל את תפקידו כדי לצבור לעצמו נקודות בפוליטיקה הארצית. זו דרך לזילות הסוגיה, ולא לפתיחה של דיון אמיץ בסוגיה.

יחד עם זה, אי אפשר לקחת ממנו את היכולת להגיד מה שיגיע מהר מאוד לתקשורת הארצית.
אתר ynet מקפיד לצטט: ראש העיר הוד השרון, בטקס יום השואה: "אל לנו להחריש מול זוועות שמתבצעות בשמנו"

אורי משגב מתמוגג

המערכת הפוליטית לא נשארת אדישה

כשהייתי נער, אהבתי לצפות בסידרה טווינפיקס. סידרה שהיא בעיני אנטלוגיה של מחלות נפש, בה ככול שחופרים עמוק יותר, כך תחושת האבסורד הטרגי הולכת וגדלה, קפקא בפרקים.

כשהתחלתי להתעמק בנבכי עיריית הוד השרון והעומד בראשה, לא יכולתי להשתחרר מהתחושה שאני לא צופה בטוויניפקס, אלא ממש חי בתוכה. החשש הגדול שלי היה כמובן שנטרפה עלי דעתי. ולכן, יש בכך אולי נחמה כשאני רואה שאנשים שפויים והגיוניים ממני מגיעים לאותה המסקנה.

להלן המכתב של חבר מועצת העיר מטעם חוזה חדש, יואב יחיעם. אני עוקב אחר ההתכתבויות שלו, ואני לא מקנא באנשי העירייה. המאבק העיקש שלו למען מנהל תקין לא נחלש והוא לא מרפה לרגע, ככול שהמאבק מתמשך, כך המנגינה של טוויניפקס רק הולכת ומתחזקת בעיני. (פרגנו לעצמכם, בשביל האווירה)

אני מרחם על היועץ המשפטי של העירייה. אני בטוח שהוא היה שמח לממש באופן ראוי את הידע והניסיון המקצועי שלו. לעיתים אני מדמיין את ייסוריו כשהוא צריך להמשיך להיאבק בשביל משהו שהוא על פניו ולכאורה גחמה של אדם אחר.

המכתב שבדיון עוסק בשאלה שהיא לכאורה תאורטית, האם ראש העיר צריך לשתף את המוסדות הדמוקרטיים של העירייה בהחלטה לתבוע בבג"צ. לא רק שלדעתי זה חשוב לעדכנם, אני גם בנושא הזה ראש העיר אמיר כוכבי פוגע בעניין. כאשר הוגשו בג"צים הם לוו לעיתים קרובות גם במאבקים ציבוריים ובתמיכה מטעם התושבים. להגיש בג"צ בסתר זו דרך מעולה לגרום לכך שאף אחד לא יתעניין בו.

רונן שלום,
קיבלתי את עמדתך. אינני מופתע – זו עמדה קלאסית של רבים מהיועצים המשפטיים שמעדיפים להסתמך אך ורק על לשון החוק היבשה, ומתעלמים לחלוטין מהשאלה הציבורית, הערכית והמנהלית הרחבה יותר.

יועצים משפטיים אמיצים, ובכללם היועמ״שית לממשלה, בחרו לא פעם לבסס את עמדתם דווקא על עקרונות של מנהל תקין, השתתפות ציבורית ושקיפות – ולא להסתפק בפרשנות מצמצמת של החוק. כאן, לצערי, בחרת בדרך המצומצמת.

אינני מצפה לתשובה ממך למייל זה. תודה.

אני פונה כאן אליכם חברות ולחברי המועצה, במיוחד לאלה שמעדיפים להסתפק בתשובות "פורמליות" כדי להימנע מלהתמודד עם מהות השאלה:
לא כל מה שמותר – ראוי. לא כל מה שמותר – נכון ציבורית.

האם באמת נוח לכולנו לדעת שהחלטות בסדר גודל כזה מתקבלות הרחק מאור השמש, בחדרי חדרים, מבלי לשתף לא את הציבור ולא את נבחריו?
האם זהו מודל העירוניות שראוי לנו, במיוחד כאשר מדובר בצעד אסטרטגי שיילווה את העיר ואת תושביה שנים קדימה?

רונן צודק משפטית: אין חובה מפורשת בחוק.
אבל אני שואל אתכם:

• האם בשם הסעיף היבש אנחנו מוכנים להקריב את עקרון השקיפות, הדיון הציבורי והאחריות המנהיגותית שלנו?
• האם זה המנדט שקיבלנו מהציבור – לא לדעת, לא לשאול, לא לדון – אלא להסתפק בלהיות "חותמת גומי" למה שמתקבל מאחורי גבנו או 4 שנים לפנינו?

אני מזמין כל אחד ואחת מאיתנו להרהר: היום אולי אתם חלק מהקואליציה – מחר אולי לא. האם תסכימו לקבל התנהלות כזו בשם הפרוצדורה?
או שתדרשו, כמו שאני דורש היום, מידה של יושרה ציבורית ואחריות רחבה?

כי יש דברים שמותר – אבל פשוט לא מתקבלים על הדעת.
ודמוקרטיה, בסוף, היא הרבה מעבר לפרוצדורה.

בדאגה רבה,

יואב

ביסוס משפטי וערכי למי שמבקש להעמיק:

הנחיות היועמ"ש לממשלה (וכן חוזרי מנכ"ל משרד הפנים) ממליצים על שיתוף ושקיפות בנושאים בעלי חשיבות ציבורית, אפילו אם אינם מחייבים זאת אקספליציטית.

עקרון המנהל התקין (שקוף, משתף, סביר) – נפסק לא פעם שבנושאים ציבוריים דרמטיים אין להסתפק בפורמליסטיקה, ויש להביא בחשבון את חשיבות ההליך הציבורי גם אם לא נדרשה הוראה מפורשת.

עקרון ההשתתפות – חובת ההשתתפות וההכרעה המשותפת נובעת ממבנה פקודת העיריות ומהוראותיה לעניין ישיבות, הצבעות וסדרי קבלת החלטות במועצה. פרשנות המשפט הציבורי והפסיקה בישראל רואות בעירייה גוף ציבורי שמחויב לקבל החלטות בהליכי שיתוף, פיקוח והצבעה של נבחרי הציבור – גם כאשר החוק אינו דורש זאת במפורש.