גרעון בהוד השרון, חשב מלווה להוד השרון?

מצע הירוקים

עדכון רבעון שלישי הוד השרון: לאחר ניסיונות לכאורה לעכב את פרסום הדוחות הכספיים, הגרעון עלה ל-81 מליון ש"ח.

ברבעון הראשון של שנת 2023 הגרעון בעיריית הוד השרון עלה ל-58 מליון ש"ח. התקציב הכללי של עיריית הוד השרון הוא מילארד ש"ח לשנה. הוא בנוי מתקציב רגיל (שוטף) בערך 800 מליון ש"ח ותקציב מיוחד (תב"ר, תקציב פיתוח) של בערך 250 מליון ש"ח המגיע מהמדינה.

התקציב השוטף נועד לתפעול העירייה ותחזוקה, והתקציב הרגיל לפעולות מיוחדות. כמו למשל, בניית בתי ספר, תכנון איזורי תעשיה, שיפוץ רחובות, רמזורים וכו'.

את תגובת העירייה לגרעון אפשר לקרוא בכתבה של ירוק.

הדו"ח לרבעון הראשון של 2023 נמצא כאן.

התקציבים לשנים הקודמות כאן.

לגרעון עירוני יש משמעות נרחבת עבור התושבים. החל מפגיעה ממשית באיכות השירות (פחות פינוי זבל, פחות תיקוני מדרכות, פחות שיפור פני עיר). אך גרוע מזה, עיר שהיא מאוזנת מבחינה כלכלית נקראת "רשות איתנה". אם היא מפסיקה להיות מאוזנת, המדינה ממנה לה חשב מלווה. המשמעות בפועל, שראש העיר הוא כבר לא ממש ראש עיר, כי כל ההתנהלות הפיננסית כבר אינה בידיו.

מדוע עיריית הוד השרון הגיעה לכזה גרעון?

לפני שנצלול לסיבות לכך, כדאי לציין שהעירייה עשתה כל מה שביכולתה כדי לא לפרסם את הדוחות. שבניגוד להבטחות על שקיפות, היה צריך התערבות של משרד הפנים כדי שהעירייה תפרסם את הדוחות. כך לא נוהג מישהו שאין לו מה להסתיר. זו התנהגות שעל פניו אינה חוקית.

הסיבה העיקרית לדעתי לגרעון, היא בשתי מילים "ניהול גרוע". אחוזי גביית הארנונה בהוד השרון גבוהים, האוכלוסיה צעירה וחזקה ואין הרבה צורך בתמיכות סוציאליות. יש הרבה בניה חדשה שהכניסה הרבה היטלי פיתוח. ובכל זאת, הגרעון של העיר הולך וגדל.

קשה לדעת באופן ישיר מה בדיוק התפקשש בניהול העירייה, אבל יש סימנים. למשל, במקום לבנות בתי ספר מהתקציב הבלתי רגיל המתקבל מהמדינה. שני בתי ספר "זמניים" נבנו בעיר. אחד ברחוב האהבה ואחד במתחם בית הנערה. בשני המקרים, מדובר על בזבוז כספים, במקום שהמדינה תשלם, העירייה משלמת. במקום שהילדים ילמדו בבית ספר מדוגם עם כל המתקנים (ספורט, ספריה, וכו') הם לומדים בבית ספר חלקי.

סיבה נוספת היא ניהול גרוע. אפשר לראות את זה למשל באופן שבו העירייה מבצעת עבודות בשטח.פיקוח לקוי משמעו בזבוז כספים.

אך יתרה מזה, יו"ר האופוזיציה משה חנוכה מדבר על נושאים נוספים הנוגעים לניהול העיר. הטענה העיקרית נוגעת לאופן שבו אמיר כוכבי מנהל את העיר. ישנן טענות על תרבות רעילה בעיר, על מינוי מקורבים אומרי הן, על שכבה ניהול מיותרת וחדשה שכוכבי הכניס (לכאורה) בעיר. על הוצאות כספיות תמוהות בגופים המשויכים לעירייה כמו חברת אלומה ומרכז האומנויות. על כלכלת בחירות שבה העירייה נכנסה לאמוק של שיפוץ פארקים ציבוריים ורכישת הופעות של אומנים, על הוצאות תכנון של בית ספר בעלות של מאות אלפי שקלים לפני שבדקו אם האדמה רעילה.

אילו הדבר בידינו, מה היינו עושים? היינו מתחילים מתחיל בקיצוץ משמעותי בתקציב יחסי הציבור של העירייה.
למיטב הבנתי, הגרעון נובע בעיקר מניהול לא מספיק טוב. למשל, הקימו בתי ספר בחופזה, כי לא עבדו נכון מול משרד החינוך. זה עלה 20 מליון ש"ח לקופת העירייה.
הייתי מכניס יועץ אירגוני שימפה את התהליכים בארגון על מנת למצוא האם יש הצדקה ותועלת בכל שדירת הניהול.
הייתי מבצע בדיקה של כל המכרזים, בעיקר את המקרים בהם בוצע פטור ממכרז.
הייתי בודק לעומק את הפעילות של החברה הכלכלית ושל חברת אלומה. לפי מה שהבנתי, יש שם הרבה מליונים שלא ברור להיכן הם מגיעים ולמה.
הייתי מפתח את נושא בקשות המימון מהמדינה, כדי להימנע ממצבים כמו בזבוז כספים על בתי הספר.
כלכלה ירוקה היא כלכלה נכונה ויעילה יותר. כשנהיה במועצה, נפעל על מנת להבטיח חסכון ויעלות לצד שמירה קפדנית על ערכי הסביבה בעיר.


2022 – הוד השרון בגרעון של 24 מליון ש"ח

2023 – הוד השרון בגרעון של 43 מליון ש"ח

אנחנו כירוקים מאמינים שצריך לייעל את השירות העירוני כי בזבוז הוא לא אקולוגי אבל יעילות אינה משמעה פחות שירות, אלא פיקוח הדוק על עובדי העירייה ועל הקבלנים. לעובדי עיריית הוד השרון מגיע לעבוד בתנאים טובים, תוך כדי קבלת סיפוק מהעבודה שלהם ותוך כדי פיתוח אישי. אנשים צריכים להיות מבסוטים בעבודה וגם גם האזרחים יהיו מרוצים.

חברת מועצת העיר עדי פרילנג אנקורי מרגישה מאויימת

עדי פרילנג אנקורי, חברת מועצת עיריית הוד השרון שלקחה על עצמה לטפל באיכות השירות בגנים מגוללת את סיפורה על התנהגות ברוטלית לכאורה מצד בעלים של חברה.

אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.

לוקחת נשימה עמוקה וכותבת.

כבר ארבע שנים שאני פועלת כחברת מועצת עיר, בשבילכם ולמענכם – והכול בהתנדבות, אבל לזה לא ציפיתי.

בחלומות הגרועים ביותר שלי לא חשבתי שדבר כזה יגיע אליי, להוד השרון שלי.

לפני שאני נציגת ציבור אני קודם כל בת אדם (!!!) ואמא ליאירי ויונתני שלי.

לצערי, הילדים שלי נאלצו לשלם מחיר בגללי, בגלל העשייה הציבורית שלי.

ביום ראשון (15.1) הגעתי לאסוף את יונתני, בני בן השלוש, מגן אגמית. בכניסה לגן עמדו מנכ"ל חברת הצהרונים של גני הילדים, ויחד איתו עוד שני גברים.

אמרתי שלום מנומס. כאן חשבתי שיסתיים השיח והאנשים שעשו לי אמבוש בכניסה לגן של בני, ילכו לאן שהם צריכים.

אבל לא כך היה. מנכ"ל הצהרונים אמר לי משפט שמבחינתי היה איום מרומז: "היום הכרתי את יונתן"- הבן שלי בן השלוש.

המשפט הזה הרעיד אותי.

ניסיתי לפלס לי דרך כדי להיכנס לגן על מנת לאסוף את הציוד של יונתני וללכת משם כמה שיותר מהר.

אבל מסכת ההפחדה לא הסתיימה.

המנכ"ל חיכה לי בכניסה לגן והתחיל להטיח בי האשמות בצעקות שאני פוגעת בילדים בני שלוש (הילדים שלנו, כן?), שאני פוגעת בשם הטוב של הסייעות בגנים (עבורן אני דורשת תנאים ויחס יותר טובים). איים עליי שאני אשלם "הרבה מאוד כסף", ושאני לא הראשונה ששילמה לו.

על כל הפעילות שלי למען ילדי העיר, הילדים שלנו, הטיח בי האשמות שווא והפחיד אותי ואת ילדיי, שהיו עדים ומבוהלים.

המנכ"ל צעק הכל לעיני הילדים שלי, 3 גברים מול אמא אחת וילדים המומים ומפוחדים, והכול בנוכחות סייעות והורים שבאו לאסוף מהגן ולא הבינו למה המנכ"ל צועק.

מצליחים לתאר את ההרגשה שלי באותו רגע? כמובן שהוגשה תלונה במשטרה והנושא בטיפולה.

בעקבות המקרה, לא הצלחתי להרדים את ילדיי עד עשר בלילה באותו היום, עקב המחזה הזה שעורר בהם פחד ומועקה קשה. באמבטיה ובארוחת הערב ועד שנרדמו הם שאלו אותי כל הזמן, "למה האיש הזה צעק עלייך אמא".

קמתי לעולם חדש.

עולם בו נחצו כל הגבולות.

אהה ואם תהיתם..עד עכשיו שום תגובה מהעירייה.

מאז שהקרקע נשמטה מתחת לרגליי, אני מנסה להחזיר את עצמי להתנדבויות שלי ולאנרגיות שהיו לי לפני יום ראשון אחר הצהריים.

ברגעים האלה יותר מתמיד, אני נחושה יותר וחזקה יותר להילחם למען הילדים שלנו. אני פועלת מתוך שליחות, אמונה ודאגה אמיתית לכך שלכל ילד מגיע מקום בטוח, שמח ומוגן עבורו, ואני לא מתכוונת להתנצל על זה.

הורים יקרים, אני כאן למען הילדים של כולנו ואמשיך להיות. אף מכתב השתקה ואף תביעה לא ירתיעו אותי להילחם למען ילדינו.

שלכם, אני

ייתכן שזו תמונה של ‏‏‏‏3‏ אנשים‏, ‏‏ילד‏, ‏אנשים עומדים‏‏‏ ו‏פעילות בחוץ‏‏

חורבנו של נחל הדר

נחל הדר הוא נחל החוצה את הוד השרון ומגיע עד לאגם "האקולוגי" שבפאתי העיר. הוא אחד מיובלי הירקון. באיזור הקרוב אל האגם, הוא עובר התעללות רבתי בשיתוף פעולה של הרשויות עם פורעים מזדמנים. אומנם, במעלה הנחל, בקירבה לביתו של ראש העיר, אמיר כוכבי, הנחל עבר שיפוץ כנראה מוצלח, הרי דווקא באיזור הפראי יותר שלו, היכן שהיה יכול להוות טבע עירוני משובב נפש הוא הפך למעין תעלה מרוצפת בפוסלת ונרמסת על ידי כלי רכב. המקום הינו מסדרון אקולוגי, וככול שלחצי הבניה גדלים, כך חשיבתו לאיזור גדלה.

פעילי הנחל מעלים סוגיות רבות הנוגעות ל(אי) תחזקותו על ידי הרשויות, ובפרט עיריית הוד השרון. למשל


המים בנחל הינם מי ניקוז, מי קיץ, מים עודפים מגינות, שטיפות וכו המגיעים דרך מערכת הניקוז העירונית. לא בהכרח מי שופכין.

בית הגידול של השרקרקים נעלם לגמרי, שלולית החורף הפכה לביצה ועל כן גם קרקעית מכוסה בצמחיה.

ההרס הגדול ביותר נגרם על ידי תנועת כלי הרכב. על העירייה היה למנוע לחלוטין תנועה של כלי רכב באיזור כפי שעושה רשות הירקון במקומות מסויימים (לא מספיקים) בקירבה לנחל הירקון.

מי הניקוז גרמו למפגעי יתושים קשים. העירייה פעלה ביצעה ריסוס, אך הריסוס לא עזר, אבל הצמחיה נעלמה.

במקומות מסויימים העירייה יצקה יציקות בטון מסיביות, הבטון לא רק קבר חיים אלא גם מונע את שיגשוגשם, לא מאפשר בתי גידול ולא מאפשר חילחול לקרקע מה שמגדיל את עוצמת השטפונות ואת מפגעי היתושים.

מכתב אזהרה לפני תביעת דיבה הוגש כנגד עדי פרלינג אנקורי

עדי פרלינג אנקורי, חברת מועצת הוד השרון, קיבלה מכתב התראה לפני הגשת תביעת דיבה על ידי חברת קיטו מרום. עדי פרילנג אנקורי עבדה במשך שבועות רבים לנסות להביא פתרון למצוקת ההורי גני הילדים בהוד השרון.

לדעתי, זו היא תביעת השתקה. תביעה שעל פניו למנוע לכאורה ביקורת לגיטמית על שירות שהוא כנראה לא מיטבי. הדבר חמור ביותר בעיני כאשר מדובר על חברת מועצה. אדם שתפקידו לשרת את הציבור, אדם המשקיע מזמנו ובחינם על מנת להגן על בריאותם ושלמותם של ילדים. שליח ציבור במובן העמוק והמלא ביותר של המילה. בעיני, אין דבר חשוב יותר מאשר להבטיח את שלומם של ילדים, שאינם יכולים לדאוג לעצמם.

לעיון במכתב ההתראה.

לאחרונה התבשרה שהיא נתבעת דיבה על ידי החברה. וכך היא מספרת.

מה קורה בגני הילדים בהוד השרון?

הורים רבים מתלוננים על מצב עגום ביותר בגני הילדים בהוד השרון. הבעיה העיקרית היא סביב הסייעות בגנים. כאשר נפתחה שנת הלימודים הסתבר שעירית הוד השרון העבירה את הטיפול בגנים לחברת קיטו מרום. בקבוצות ההורים נרשמו תלונות רבות, החל מהרמה של הסייעות, ההכשרה שהן מקבלות, המזון המוגש לילדים, הן מבחינת האיכות והן מבחינת הכמות צימצום החוגים והשעות שבהם הם מתקיימים.

אכן נאה שעיריית הוד השרון זכתה בפרס החינוך המחוזי (אחרי השקעה של 160,000 ש"ח) אבל אולי אפשר היה להשקיע את הכספים באופן חכם יותר.

בקבוצה של ההורים המוקדשת לנושא מועלות טענות קשות:

הסייעות והמובילות נמצאות במצב בלתי אפשרי. מצד אחד, קיצצו להן בשכר, מאידך, המזון המגיע לילדים הוא מועט ולעיתים אינו ראוי. הן מכניסות את ידיהן לכיסהן ומשלמות בעצמן כדי שלילדים יהיה מה לאכול!

לכתבה במקומון "ירוק" על המצב בגני הילדים בהוד השרון.

הגיעו הדברים לידי כך שהאופיזציה בהוד השרון חייבה את ראש העיר לכנס ישיבה שלא מן המניין. ההורים הזועמים התארגנו להגיע, ומי לא בא? ראש העירייה.

כריתת עצים בלתי חוקית במתחם בריכת גלי רון בהוד השרון

נאמני העצים בהוד השרון משקיעים ממרצם ומכוחם על מנת להגן על העצים. הגנה על העצים היא אינטרס שלנו, עבורנו ועבור ילדנו. יחד עם זה, נראה שבחברה הכלכלית של הוד השרון לא חולקים את הגישה הזו. שמונה עצים נכרתו על ידי גורמים עלומים. מדוע? מי ביקש את הכריתה? ומי בדיוק עומד לגזור קופון על העצים? כשנציג נאמני העצים ניסה לברר, העבריינים ברחו.



פגיעה נרחבת בעצים בהוד השרון

במסגרת פרויקט מהיר לעיר אושרו 350 כריתות עצים לערך. ראש העיר, אמיר כוכבי, במסגרת ישיבת המועצה המיוחדת לנושאי הגנת העצים התהדר בהיקף העצים הנשתלים בפרויקט זה. אומנם, מדובר על שתילים צעירים בגובה 2 מטרים לערך, אבל ראש העיר טוען שאלו הינם עצים בוגרים. ניחא, עדיף מעט על לא כלום.

יחד עם זה, במסגרת הפרויקט גם בוצעה פגיעה נרחבת בעצים, כה נרחבת, עד שיש חשש אמיתי שלא ישרדו בשנים הקרובות.

חברי הקואליציה בהוד השרון תומכים בעבריינות העייריה לכאורה

מישהו צריך ללחוש לראש עיריית הוד השרון שימי חומה ומגדל חלפו עברו מהעולם. שאנחנו חיים במדינה מסודרת ואין צורך לבצע פרויקטי בניה במחשכים, בלי לספר לציבור מי עושה מה. אין זאת רק מראית עין (החשובה מאוד לפני עצמה) מדובר על זכות בסיסית של הציבור לדעת מי אחראי על העבודות. אי הקפדה על הפרטים הללו, הינה הזמנה לאסונות בניה. כאשר אין שלט, אי אפשר לדעת מי ממונה הבטיחות של האתר, מי המהנדס האחראי ומי מנהל העבודה. אנשים שבמקרה של בעיה צריכים להגיע לאתר מיידית. כאשר אין הפרטים הללו, באופן ברור, מדובר על מפגע בטיחותי בפני עצמו. אין זו דרישה בעלמה, זו דרישה של החוק.

במקרה של עירייה, המצב עוד יותר רגיש. הצבת שלטים מאפשרת לציבור לדעת מי מבצע את העבודות מטעם העירייה, מחסור בשילוט, הינו פתח לשחיתות.

כל זה לא מטריד את עיריית הוד השרון, הרי היא אינה משלטת את אתרי הבניה בהם היא בונה, כפי נשדרש עפ״י סעיף 3 לנספח ההיתר. ד"ר אלון גלבוע, עו"ד העלה בישיבת המועצה שהתקיימה ביום רביעי (26.1.229) הצעה לסדר בעניין ובה דרישה שהעירייה תפעל בהתאם לחוק ותפעל להצבת שלט ( כפי שמופיע בתמונה ) בכל תחילת בניה וכפי שנדרש מכל תושב שבונה בעיר. מוזר בעיני שיש צורך להעלות הצעה לסדר בדרישה שהעירייה תעמוד בדרישות החוק.

מעבר למראית העין ולדרישה של עירית הוד השרון לעמוד בדרישות החוק כמו כל אזרח, הרי הרציונל העומד מאחורי תקנה 3 הינה לשקף בפני הציבור את מס׳ הבקשה להיתר, מי הוא הקבלן המבצע, מי מגיש הבקשה וכיוצ״ב.

חברי המועצה שנכחו בישיבה מטעם הקואליציה הצביעו נגד ההצעה, הצעה שבסופו של יום לא התקבלה. נראה שגם הם אינם מבינים את חשיבות השקיפות, את החשש מפני שחיתות בתחומי הבניה והפרויקטים שהעירייה מבצעת. הם לא סיפקו הסבר מניח את הדעת, כך שההצעה לא התקבלה. העירייה ומנהל ההנדסה ימשיכו להתנהל בניגוד לחוק (התכנון והבניה) ולתקנות. זו לא הפעם הראשונה שהעייריה אינה פועלת לאפשר שקיפות מלאה הקשור לזהות הקבלן, מגיש הבקשה והחשוב מכל האם העבודות מתבצעות בהיתר.

דחיה כזו, נראית בעיני כמתן לגיטמציה לעבריינות לכאורה של העירייה. בעיני, זו מעילה באינטרס של הבוחרים.
מצ״ב תמונות מאתרי הבניה.

אתר בניה של עירית הוד השרון, ושלט שהחוק מחייב להציב באתר שכזה
חברים, עיזרו לעיריית הוד השרון למצוא את השלט

עיריית הוד השרון בצעה עבודות הריסה ובניה במוסדות ציבורים ללא היתר כדין

ד"ר אלון גלבוע , עו"ד חבר מעצת העיר הוד השרון חשף שעיריית הוד השרון בצעה עבודות הריסה ובניה במוסדות ציבורים ללא היתר כדין .

בחודש אוגוסט 2021 חשף ד"ר אלון גלבוע כי העירייה מבצעת הריסה של מבנה ציבורי ברחוב המכבים 1 בנווה נאמן, וזאת בניגוד סעיף 145 לחוק תכנון ובנייה מחייב כול גוף להוציא היתר בנייה בהליך סדור כפי שמצופה מכל תושב.

מיד כשנחשפו עבודות ההריסה , ד"ר אלון גלבוע חבר המועצה שלח מכתב התראה ליועמ"ש עיריית הוד השרון על מנת לקבל את תגובתו לעבודות הטעונות היתר .

בתגובתו לד"ר אלון גלבוע כתב היועמ"ש " שהוא ממתין לקבל מהגורמים המקצועיים התייחסות מפורטת ועד אז יופסקו העבודות לחלוטין" . יובהר שעד היום לא התחדשו ההריסות והעירייה שוקדת על הגשת היתר.

לא חלף זמן רב ובחודש ספטמבר 2021 חשף ד"ר אלון גלבוע כי העירייה מבצעת עבודות בניה בבית ספר לפיד .

שוב פנה ד"ר אלון גלבוע ליועמ"ש העירייה על מנת לקבל את תגובתו לבניה הבלתי חוקית.

ביום 28 לנובמבר 2021 השיב יועמ"ש העירייה לבניה הבלתי חוקית שביצעה העירייה: מנהל ההנדסה מטפל בקבלת היתר למבנה חדר מכונות שנבנה ללא היתר לפני מספר שנים, לחיפוי הפח הדקורטיבי שמעליו ולמתקן הברזל משמשאלם ( המסומן באות B בתמונה שצורפו לתשובתך)".

לנוכח הבניה הבלתי חוקית בבית ספר לפיד , הגישה העירייה בקשה להיתר מס' 20212723 אשר כללה בין השאר בקשה להיתר חדר מכונות למעילת וחיפוי חזיתות.

אך מעיון בבקשה מתגלה כי צורף דו"ח פיקוח לביקורת שנערכה ביום 16 לדצמבר 2021 ובו צוין כי "אין חריגות בניה" . שוב אנו מגלים כי העירייה הגישה בקשה להיתר וצרפה דו"ח שגוי שהינו בעל חשיבות גדולה.

בית העם בנווה נאמן – חצי הרוס

כל אדם שעינו בראשו יבחין מיד שהעירייה לא צרפה דו"ח מלאה ואמיתי של המצב הקיים על מנת לא לחשוף את העבירות הבניה שביצעה .

במציאות בה העירייה מבצעת בניה בלתי חוקית בבתי ספר ובמוסדות חינוך, הינה מכרסמת באמון הציבור במערכות השלטון ובמערכת אכיפת החוק ולפעולות אלו השפעות שליליות רבות, ובהן: פגיעה בשלטון החוק ושימוש שלא כדין במקרקעי הציבור, פגיעה במשאב הקרקע ובעתודות הקרקע, פגיעה בתכנון הפיזי הכולל וארוך הטווח, ובכלל זה בתכנון התשתיות המקומיות ופגיעה באיכות החיים והסביבה.

בהיותה של עיריית הוד השרון כרשות מקומית, מוטלת החובה לשמור על הוראות החוק ועל כללי המינהל התקין ולשמש דוגמה במעשיה – בבחינת נאה דורש נאה מקיים. עבירות על חוק התכנון והבנייה המבוצעות דווקא על ידי מי שאמון על שמירת החוק ואכיפתו חמורות במיוחד מהבחינה הציבורית.

בנייה ללא היתר של העירייה בניגוד להוראות תכניות תקפות היא מנוגדת לחוק, פוגעת ביסודות התכנון ואף עלולה לסכן חיי אדם. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בבניה בלתי חוקית בבתי ספר ובמוסדות חינוך מבלי שגורמי הבקרה וההנדסה אישרו את הצבתם ואת השימוש בהם.

המכתבים ליועץ המשפטי של עיריית הוד השרון

"חיפוי" בלי היתר עם חדר מכונות ללא היתר

נזקי הקמינים

בהמשך לפוסט בו כתבתי שעיירית הוד השרון אינה עושה מספיק כנגד מפגע הקמינים, נראה שמשהו השתנה, לפחות בניראות של הנושא. העייריה הוסיפה לדפי הארנונה (לצד הסברים מפחידי עינים על היוזמה למדוד מחדש את כל הנכסים) גם הערה על הנזקים שהקמינים גורמים לסביבה.

פעולה זו אינה מספיקה. בידי הרשות הסמכות איסור שימוש בקמינים. כמו שנעשה למשל בפתח תקווה. לא צריך להסתמך על דיווחי התושבים. נראה שכל פעם שיש בעיה, העירייה מאלצת את התושבים לפעול והיא עומדת מהצד, כמו שופט במשחק כדורגל. על עיריית הוד השרון והעומד בראשה, אמיר כוכבי, לפעול באופן נחרץ על מנת לסלק את המפגע הזה, הממרר את חייהם של תושבים רבים, מהווה מפגע בריאותי ומזיק באופן חד משמעי לילדים והסביבה. אנשים צריכים להבין, שהנזק הוא גם להם (כאילו שזה שאתה מרעיל את השכנים שלך זה בסדר).

בהוד השרון קיימת קבוצת whatsapp המרכזת את הנושא. לדעתי, העובדה שמנכ"ל העירייה ובני בריתו חברים בקבוצה לא מעלה את האפקטיביות שלה.

אחד מחברי הקבוצה העביר את המסמך מאיר העיניים הבא.

לכבוד יו"ר הועדה לאיכות הסביבה בהוד השרון מר חיים שאבי,

הנדון: הצעה לחוק עזר עירוני – איסור הסקה בקמין עץ

אבקש לבדוק הכנסה לחוק עזר עירוני את נושא זיהום האוויר ע"י הסקת קמינים בעץ.

רקע

מכל סוגי המזהמים,  עשן עצים הוא המזהם הרעיל ביותר במרבית הערים, מסוכן יותר מזיהום אוויר ממכוניות וממרבית הזיהום התעשייתי.

הסיכון לסרטן מעשן עצים, גבוה פי 12 בהשוואה לעישון פסיבי של כמות עשן זהה של סיגריות.


שריפת 5 ק"ג של עץ במשך שעה, משחררת לאוויר PAH (זיהום של פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים) השווה לזאת הנפלטת מ– 6,000 חבילות סיגריות.

רדיקלים חופשיים כימיים ורעילים הקיימים בעשן עצים, פעילים פי 40 יותר זמן, מאשר רדיקלים חופשיים בכמות זהה בעשן סיגריות. עשן עצים הוא המקור השלישי ברמת פליטת דיוקסין, שהוא אחד החומרים הרעילים ביותר שידועים במדע.

גודלם הזערורי של החלקיקים הזעירים בעץ (wood particles) גורם לסיכוי גדול פי שבעה שינשמו אותם ביחס לזיהום מחלקיקים אחרים.

עשן עצים חודר בקלות לבתי השכנים ויוצר ריכוזי עשן של עד 88% ביחס לאוויר החיצוני. אי אפשר לןהתחמק ממנו, גם אם כל חלונות הבית סגורים !

אם מריחים את העשן, סימן שנפגעת מהזיהום. הריח המתוק (גם אם הינו נעים לפעמים) הוא תוצאה של מרכיבים רעילים כמו בנזן.

הזיהום מהחלקיקים הנשימים שנפלטים מתנור עץ אחד, שווה ערך לכמות הנפלטת מ-3000 קמיני גז שמייצרים את אותו חום.

עשן עצים הוא המזהם היחיד שמפזר את הזיהום שלו במקום בו אנשים נוכחים רוב הזמן. הוא מתפזר בקושי ולא באופן שווה. כמו כן, הוא נשאר באוויר למשך זמן ארוך יותר עקב חלקיקיו הקטנים. בבתים הסמוכים לבית בו מסיקים בעץ ריכוזי הזיהום מהעשן יכולים להיות פי 100, מאשר ברמת הזיהום המגיע בסופו של דבר לתחנות ניטור אוויר, במידה ויש כאלו בסביבה. "נפגעי זיהום אמיתיים מקומיים" נוצרים אפילו כאשר ערכי הזיהום בכלל הקהילה הם נמוכים.

אם שכנך, שורף עצים בקביעות, אפילו בהתאם לחוקים הקיימים (ובארץ החוק הארצי כלל לא נאכף), אתה יכול לעבור חורף שלם ללא יום אחד של אוויר נקי.

החוק בארץ

הפעלת קמין הופכת לפלילית כאשר ריח העשן שהוא גם סימן לזיהום האוויר הנוצר משריפת העצים, מגיע לבית השכנים, למגרש השכן ולמרחב הציבורי.

למעשה, כל ריח של עשן מעבר לגבולות המגרש של בעל הקמין, מהווה עבירה פלילית. הפעלת קמין אינה שווה למנגל מזדמן, אלא מצב בו החורף הופך להיות רעיל, מזוהם וכתוצאה מכך לפגיעה בבריאות של האהובים לנו.

מעשית, אין אכיפה בנושא ברמה הארצית או העירונית (מחוסר סמכות). כמו כן, הישראלי הממוצע אינו טורח לתחזק את הקמין כראוי, משתמש בעצי גזם מכל הבא ליד (כולל עצי מחט/שרף האסורים בשימוש, שאריות עצים מטופלים מנגריות, אדני רכבת ומכל הבא ליד. במרבית המקרים אלו אינם מאוחסנים כראוי במקום מוגן ממים והעשן המופק מהם רב ורעיל במיוחד). גם קמין מתוחזק היטב עם עצים יבשים לחלוטין מרעיל את סביבתו !

הבסיס החוקי הרלוונטי:

חוק העונשין:

המזהם לרצונו את האוויר ועושה אותו בכך מזיק, בדרך כלל, לבריאותם של בני אדם הגרים או מנהלים עסקים בסביבה, או של העוברים בדרך ציבורית, דינו – מאסר שלוש שנים. (סעיף 222)

המקים לצרכו רעש גדול או מפיץ לצרכו ריחות פוגעים או מזיקים, במקום ובנסיבות המטרידים בני אדם מן השימוש בזכות הרבים, דינו – מאסר שנה אחת. (סעיף 222)

חוק למניעת מפגעים:

לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים. (סעיף 3)

ניתן לראות כי המחוקק, התייחס לא רק למצב קיים של ריח חזק אלא גם לאפשרות של "עשוי להפריע". מכיוון שהמשטרה אינה אחראית לאכיפת חוקי איכות הסביבה, אלא הרשויות המקומיות או המשרד להגנת הסביבה, אין למעשה אפשרות אכיפה בנושא ללא חוק עזר עירוני מתאים.

לסיכום

ערים שחרטו על דגלן את המוטו של עיר קהילה ירוקה ודואגות לבריאות תושביהן, חוקקו חוקי עזר עירוניים האוסרים כליל על ההסקה בקמין עצים. בין ערים אלו נמצאות תלאביב ואפילו ירושלים בה החורפים קרים בהרבה מאשר בהוד השרון. 

למתעקשים על קמין בביתם – ניתן להסב קמין עצים לקמין גז (או אפילו סולר) בעלות נמוכה.

בברכה

יעקב שויצקי

חבר בוועדת איכות הסביבה הוד השרון

העתקים:

ראש העירייה מר חי אדיב

היועץ המשפטי מר ירון סולברג

חברי הוועדה

רשימת מחקרים מקיפה –

מתוך מדיניות אגף אוויר באשר להסקה ביתית בשריפת דלקים באיכות הסביבה

האתר כנגד הקמינים