תוכנית בית הנערה
וועד פעולה: נאמני העצים הוד השרון
סטטוס: נאמני העצים הגישו התנגדות לתוכנית בית הנערה בהתייחס לשימור העצים, הרחבת דרך הבנים, ושמירה על צביונו של נחל הדר.
תוכנית בית הנערה הועברה אל הוועדה המחוזית. העירייה לא קיבלה את התנגדויות התושבים הנוגעות לבעיות תכנון תוואי נחל הדר ולפגיעה האפשרית בעצים בשל תוכניות העירייה. 

קידום טיפול נכון בעצים
וועד פעולה: נאמני העצים הוד השרון
סטטוס: הושגה החלטה של העירייה לשמור על עצים במרחב העירוני. קודם הנושא של סקר העצים ותוכנית הנטיעות בעיר. קיים קו חם להגנה על עצים. בפועל נראה שהעירייה אינה מגנה על העצים בעבודות שהיא מבצעת.

הזיהום ממכון הטיהור
וועד פעולה: יש, בקשר שוטף עם תאגיד המים.
תקציב להעברת מכון הטיהור: אין.
לוחות זמנים לתכנון פתרון זמני להעברת השפכים העודפים: אין.
פרויקטור בתשלום לנושא העברת השפכים: אין
פיילוט טיהור הריחות באמצעות אוזון: בפועל הריחות ממשיכים. 

סיירת הורים
קיימות מספר יוזמות בנושא, ברוב העיר עדין לא ממושש. ההיקף נמוך מהרצוי. אין מידע עדכני מהעירייה לגבי היקף הפעילות. 

חוכנית התחדשות גיל עמל
וועד פעולה: בהתארגנות.
לוחות זמנים למימוש התוכנית: לא ידוע. 

טיפול במפגע הקמינים
וועד פעולה: קיימת נציגות העובדת מול העירייה.
פעולות מצד העירייה: החורף היה פחות קר ופחות אנשים סבלו מהעשן. נתלו מספר פוסטרים, הרעיונות של פרדס חנה כרכור שמאוד צימצו את הבעיה – לא יישומו בהוד השרון.

בית הספר בנווה הדר
וועד פעולה: קיים, ממעט בפעילות.
סטטוס: ב 31.3 נערכה בדיקת רעילות מי התהום. למרות שהתוצאה היתה צריכה להתקבל עד סוף אפריל, עד עכשיו העירייה לא חושפת את התוצאות.

גינות הילדים
וועד פעולה: לא קיים כוועד, יש מספר נציגים העובדים מול העייריה.
יש חוסר שביעות של התושבים מתכנון הגינות החדשות. חוסר השביעות נוגע לבעיות של הצללה, שימושיות, ומחסור במתקנים. 

נושאים שעדיין לא מטופלים על ידי הקהילה:

תשלומי הארנונה העיסקית
חומות אקוסטיות
רעש וזיהום אוויר מבתי עסק
מדרכות ודרכי גישה

עדי פרילנג אנקורי פועלת למען זכויות כלל הילדים בעיר. פשוט למען הילדים באשר הם ילדים. אבל דווקא אלו המתיימרים לכאורה לייצג את הפלורליזם, לפעול למען זכויות המיעוטים המגדריים והשווין, לא בהכרח מקפידים לעשות זאת כאשר מדובר על ביתם פנימה. וכך לפעמים, היוצרות מתהפכות. לפעמים, דווקא אלו השייכים לגופים פוליטיים שלכאורה אמונים על זכויות הנשים, לא נחלצים למען אישה כאשר זה פחות נוח להם.

כאשר מדובר על הרשות המקומית, לא צריך בהכרח להתייחס לשייכות הפוליטית של אנשים כאלו ואחרים כמייצגים משהו מעבר לניסיון לקרוץ לקהל בוחרים מסויים. לפעמים, דווקא אלו שברמה הלאומית פועלים באופן מסויים, יפעלו באופן אחר ברמה המקומית. זה שעדי היא אישה דתיה, לא אומר שהיא תפעל פחות למען שוויון והוגנות בחינוך מאשר מי שנמנים על מפלגות שברמה הלאומית פועלים למען המופלים על רקע מגדרי.

חברת המועצה עדי פרילנג אנקורי עברה תקופה לא נעימה בעקבות הפעילות שלה למען הגנים בהוד השרון. ואני לא יכול להשתחרר מהתחושה שאילו היתה גבר, היו פחות נלהבים לפעול כנגדה כפי שפעלו.

לדבריה, היא עברה התנכלויות, שלא נגיד איומים, על ידי בעלים של ספק שירותים של העירייה. לטענתה, העירייה נותנת לכך רוח גבית. בין השאר, היא עכשיו נמצאת תחת מה שיש כאלו שיגדירו כתביעת השתקה מצד מפעילי הצהרונים.

נראה, שהטענות שלה זוכות לאישוש לנוכח היחס של הקואליציה אל תביעת ההשתקה לכאורה. בדיון שנערך במועצת העיר, סירבו חברי המועצה מסיעות המזדהות עם השמאל בישראל, לגנות את המעשה. וכך, אישה דתיה צריכה לעבור מסכת קשה ואילו אלו המתיימרים לדאוג לזכויות הנשים והלהט"בים עומדים מנגד. כך זה נראה.

ביולי 2021 החל לפעול באיזור התעשיה בהוד השרון מועדון בלתי חוקי. אחרי פניות אין סופיות לעיריה, ואחרי לחצים ממושכים, החליטה העירייה לא לתת למקום רישיון עסק. אבל היא לא הוציאה לו צו סגירה, וגם לא פעלה מולו משפטית וגם לא צו הריסה למרות הבניה הבלתי חוקית. רק אחרי הוצאות של עשרות אלפי שקלים, העירייה החליטה לתבוע את המקום בהליך שיבטיח לבעלי המקום פעולה עוד שנתיים. כך נראית הוד השרון, העיר החופשיה בישראל. חופשיה לעבריינים לפעול. עבריינים במקום תושבים. ילדים, זקנים, וסתם אזרחים סובלים כבר שנים וראש העיר אומר שאין לו את היכולת לפעול. ואני חושב, שאם אין רצון, אין יכולת. האם זה קשור לכך שלאשתו של ראש העיר, הגברת מיטל מועלם יש פאב משלה שפעל לכאורה בלי רישיון עסק במשך שנים? לא יודע. איך זה קשור לכך שהעירייה לא פועלת לדעתי כראוי כנגד מטרדי רעש מבתי עסק בכל העיר? איני יודע אם זו רישעות או טימטום אבל אני יודע שהסבל הוא רב.

דבר שאני יודע, שמי שהיה מנהל מחלקת שפ"ע בעיר הוא יוסי מתתיהו, אדם ששיקר לאשתי ולי במצח נחושה. שעשה למיטב הבנתי כל מאמץ כדי שלא לטפל במפגע, ויש אומרים שהרעיון הזה של וויתור על המשילות לטובת ההכנסות של עבריינים הוא רעיון שלו. לא יודע, אני יודע שכיום הוא מנהל את העמותה למען נכי צה"ל. אין לי אלא לאחל להם בהצלחה. אני משער שאולי זה קצת פחות מאתגר מאשר לשבת על תקציב של שלוש מאות מליון שקל. ואני מקווה שהשמועות ששמעתי כך שאמיר כוכבי מתכוון להפיל עליו את האשמה למצבה העגום בעיר אינן נכונות.

למועצת העיר יש לרוב כוח תאורטי בלבד. בפועל, עוצמתו של ראש העיר דומה לזו של מלך. הוא שולט בכל, יכול לקבל כמעט כל החלטה, אפילו החוק לא בהכרח מגביל אותו. יש רק הזדמנות אחת בו חברי המועצה יכולים לפעול כנגד ראש העיר, הזדמנות אחת שהם יכולים לקדם אינטרסים של התושבים מול העירייה באמת. וזו ההצבעה על התקציב. אחרי ההצבעה, כולם יכולים להגיד מה שהם רוצים, להתהפך עליו, לבקר אותו, לזעוק בקול גדול כמה הוא רע לתושבים.

בשנת הבחירות, חברי המועצה יצאו לשחר לקולות, לבקש שוב את אמון הבוחרים. אבל אצבעו של מי עומדת מאחורי המילה שלו? מי באמת פעל כנגד ראש העיר? את זה אפשר לראות בפרוטקול של ההצבעה.

בין אלו שתמכו בתקציב, כאלו שביקרו את ראש העיר, שטענו שצריך לשפר את ההתנהלו שלו, אנשים שיצאו כנגדו בהרבה הזדמנויות, אבל ברגע האמת, נעמדו לצידו אלו הם השמות:

בעד: אמיר כוכבי. יעל עברד ברזילי כנרת אלישע כהן, רן יקיר, מוטי ליטר, מאיר חלוואני, חיים שאבי, יגאל שמעון, יוסי שאבי, נדב דואני ורפי בן מרדכי.

נגד: עדי פרילינג אנקורי, אלון גלבוע ומשה חנוכה.

זו הפעם הראשונה שאני מבקר בישיבות מועצה ואני ממליץ לכל אזרח לקפוץ לפחות פעם אחת לשמוע מה הולך בישיבות הללו, ובעיקר, להתרשם מהאנשים. את הנושאים לסדר היום ניתן למצוא בהזמנה לישיבת המועצה.

הנושא העיקרי שעמד על הפרק (מעבר לשינוי שמו של תאגיד המים הוד השרון) הינו גורלה של בריכת גלי רון. זו בריכת בת 40 שנים, יש בה כיום 500 מנויים, והיא נזקקת לשיפוץ מסיבי. לכאורה, עניין שולי, יש בריכה, צריך לשפץ. מה שכן, ראש העיר, מתחמק מלתת תשובות לגבי גורל הבריכה. מנכ"ל העייריה טוען שהם קיבלו הארכה לביצוע שיפוץ לבריכה. כאשר הוא נשאל ממי הם קיבלו הארכה ומי דורש מהם את השינוי בבריכה, מילא פיו מים. הסכומים שראש העיר דיבר עליהם הם סביב ה-60 מליון ש"ח, סכומים שנראים לוועד הפעולה מופרכים, ואני נוטה להסכים.

מה שעניין אותי הוא הדינמיקה של הדמוקרטיה והפוליטיקה בהוד השרון. יש כיום 3 חברי אופוזיציה. ד"ר אלון גלבוע, עו"ד,אביבה גוטרמן ועו"ד משה חנוכה (שהיה בקואליציה ועזב עקב חילוקי דיעות עם ראש העיר). מה שמשך את עיני בדיונים, שנראה שחברי המועצה, שהם בעצמם דברנים לא קטנים באופן כללי, דווקא העדיפו לשמור על זכות השתיקה. הפער בין הברכות להצטרפותו המבורכת של יוסי שאבי למועצה לעומת חוסר העניין הכללי שהנוכחים גילו בנושא שעל הפרק היה די צורם. זה קצת לא מובן בעיני. האם אין להם מצביעים אשר מגיעים לבריכה? האם לבריכה מגיעים רק אנשים שהצביעו לאופוזיציה? מדוע רק חברי חברי האופיזציה מעלים שאלות וקשים קושיות? איזו מין דמוקרטיה יש כיום בהוד השרון?

אחת הטענות העיקריות של התומכים בשיפוץ הבריכה נגעה לשקיפות של ראש העיר. זהו נושא חשוב שלדעתי העייריה מטפלת בו באופן מחפיר. החל מהדוחות הכספיים שאי אפשר לעבד, הדוחות של החברה הכלכלית (מצגת) הנעלמים אחרי שנה, ישיבות המועצה הנדחות, חוסר מעקב פתוח אחרי ביצוע החלטות המועצה ועד לנושא הזה.

התרשמתי לטובה מחברי האופוזיציה, הם שולטים בפרטים, הם ערניים ונשמע שהם באמת באמת לעזור לתושבים. מאידך, ראש העיר נראה לי זחוח, כמעט מבודח. כאילו לא מדובר על איכות חייהם של מאות תושבים (במצב הנוכחי של הבריכה) ואם היתה מתחוזקת ומתוקצבת כראוי, לאלפי מתושבי העיר. הוא לא יוצר איתם שום שיח, לא דיאלוג, לא פונה אליהם. מקסימום לנציג שלהם. שקופים. הם בעיניו תפאורה, בעיני הם המקהלה היוונית במחזה קפקאי.

אישית, אני לא מבקר בבריכה, אני מעדיף ים ופעילות באוויר הפתוח. אבל בעיני מאוד חשוב עבור הקהילה של הוד השרון שתהיה בריכה נגישה במרחק הליכה. עבור כולם. הגישה העירונית המודרנית בעולם מדברת כיום על עיר רבע שעה, עיר שכל השירותים שהאזרח נזקק להם נמצאים במרחק של רבע שעה הליכה. ואילו בהוד השרון, בריכה שכבר בנויה, שכבר מעניקה שירות, צריכה להיאבק על קיומה.

ומה קרה עם ההצעות של חברי מועצת העיר?