הבעיה של מט"ש הוד השרון נראית כאילו נלקחה מפרק של פולישוק. עיריית הוד השרון הסכימה לבנות מתקן מזהם ומסוכן בשטחים שלה, בצמוד לבתי התושבים על אדמות בתחום השיפוט שלה. למי היא נתנה לנהל את זה, לעיריית כפר סבא. כבר עשורים שהמתקן הזה פוגע באיכות החיים ואולי בבריאות של התושבים. ממש קסם, מי שהאחריות בידו, התושבים לא יכולים ללחוץ עליו, ומי שהתושבים יכולים ללחוץ עליו, אומר שאין לו כוח לשנות. מילכוד 22 של הביוב.
אנחנו לא מתיימרים לניסים, הלוואי שיכלנו להעלים את המתקן הזה עוד אתמול. אבל אנחנו כן היינו מציבים מערכת לניטור זיהום אוויר בקרבה למתקן. ובכך מאפשרים לתושבים לדעת טוב יותר מה קורה איתם. אנחנו כן היינו דורשים מראש העיר לפעול באופן נחרץ לסלק המפגע ועושים שימוש בנתונים מהתחנה כדי ללחוץ על המדינה.
אין לנו פתרונות קסם, רק היגיון בריא. לא נתפשר על איכות החיים של התושבים.
המתקן לטיהור השפכים (מט"ש) של כפר סבא הוד השרון הוקם בשנת 1996 לטיפול בשפכי הערים כפר סבא והוד השרון. המט"ש הוקם בבעלות משותפת של שתי הערים כפר סבא והוד השרון, ועבר לבעלות תאגידי המים פלגי שרון ומי הוד השרון עם הקמתם. הבעלות על המט"ש אינה שווה ומתחלקת ל%69 כפר סבא 31 % הוד השרון.
כבר ב-2005 מכון הטיהור נודע בכך שהוא גורם לפגעי ריח קשים.
תושבי הוד השרון, מתלוננים מדי יום על סבל רב שנגרם להם מהגזים הנפלטים מהמט"ש (H2S – מימן גופרי, גז בעלי ריח של ביצים סרוחות ורעיל מאוד) וגורמים לצחנה קשה. הם מעידים שהמצב בלתי נסבל והם סובלים בבעיות בריאות שונות כמו כאבי ראש, צריבה בעיניים וקשיי נשימה.
בשנתיים האחרונות המצב החמיר הן מבחינת תדירות הריחות כפועל יוצא של פליטת גזים גוברת והן מבחינת היקף השטחים המעורבים. התושבים מתלוננים ומתריעים על סבל ועל כך שמדובר בבעיה המשמעותית ביותר בעיר, שמחייבת טיפול בעדיפות ראשונה במעלה.
נציגי הוועד למען אוויר נקי, נפגשו עם ראש העיר אמיר כוכבי, מיד עם בחירתו לתפקיד, התריעו על החמרה בתדירות והיקף התופעה והגישו מספר דרישות:
- להתייחס לבעיה כבעיה עירונית בתיעדוף גבוה.
- להעביר את המט"ש לאיזור מרוחק מבתי תושבים.
- לאבחן לאלתר ע"י שכירת חברה מקצועית את מקורות הריח ולטפל בהם בהתאם.
- לשתף את התושבים בשקיפות בטיפול בבעיה.
לבקשת הוועד, העיריה שכרה את חברת DHVMED שבצעה סקר ריחות בעיר וגילתה ש50% מהתלונות קשורות לצחנת המט"ש. ידוע שהיקף התלונות בפועל גבוה יותר. רבים מהתושבים התייאשו מהפניות החוזרות למוקד שאינן מטופלות בפועל וחלקם אינו מקשר את הריחות למט"ש.
במקביל נשכרה חברת DHV ע"י תאגיד מי הוד השרון, לבקשת הוועד לצורך איבחון מקצועי של מקורות הריח במט"ש וסביבותיו, אולם הגשת הדוח המקצועי נדחתה מספר פעמים בגלל אי העברה של מידע ונתונים משמעותיים מצד תאגיד פלגי שרון של כפר סבא.
בתאריך 12/10 הוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד אלון גלבוע שאילתא בנוגע לפעילות שמבצע ראש העיר לצורך זירוז הליכי הטיפול במפגע. בישיבה שהתקיימה ב-27/10 השתתפו תושבים רבים, שנשאו שלטים, מחו על ההחמרה המתמשכת בהיקף התופעה ועל הסבל היומיומי שהם חשים.
בפגישה שהתקיימה למחרת עם חברת DHV, הוצגו ממצאים מדאיגים ביותר לגבי המט"ש: עולה כי המט"ש כבר היום אינו עומד בקיבולת המתוכננת בשעות העומס. בעוד שהקיבולת השעתית המוצהרת הינה 2350 קוב לשעה הקיבולת בפועל הינה 1800 קוב לשעה. בנוסף קימים ליקויים הנדסיים ותפעוליים המהווים מוקדים לפליטת הגזים.
מדובר ללא ספק בבעיה עירונית דחופה ובוערת, שמחייבת טיפול דחוף ופתרון בעיות בשיטות יצירתיות ומהירות. נציגי הוועד מען אוויר נקי דורשים להכריז על מצב חירום תפעולי ולעצור את הבניה בשתי הערים עד לטיפול בבעיה, לזרז את התוכנית לטיפול בליקויים במקביל להפעלת לחץ על משרדי הממשלה בהקשר להעברת המט"ש.
מסמכים ממשלתיים:
בקשה לחריגים בשל העברת שפכים ממכון הטיהור דרום השרון בשל שיפוצים.
חוות דעת מקצועית לגבי המכון – ד"ר עדי בן דוד. מעניין שהמדינה אישרה בפועל פתרון שבו שפכים גולמיים מנחל קנה עוברים בסמוך ליישוב אלישמע. איך זה נראה בפועל:
לפי החוק במדינת ישראל אסור להקים מתקני תשתיות מזהמים כגון המת"ש במרחק של פחות מחצי קילומטר מבתי מגורים. בהוד השרון, כמו שרואים בתמונה (מתוך האתר maps.gov.il) המרחק לבתי התושבים בשכונת גיל עמל עומד על פחות מ-300 מטר!
