מתחם בני ברית נמצא ברחוב בני ברית בהוד השרון. זו מתחם ששימש למלאכה זעירה וחלק מהמבנים משמשים כיום למסחר.

כמה עובדות על הפרויקט:

השטח המדובר שייך לעיריית הוד השרון, בעלי נכסים. ירון ואיילת שמש הם היזמים של הפרויקט.

ירון ואיילת שמש הם מהתומכים הגדולים של ראש העיר אמיר כוכבי. איילת שמש היתה פעילה בקמפיין שלו.

איילת שמש עובדת בלשכת ראש העיר כעוזרת אישית בשכר במדרג גבוה.

אמיר כוכבי חתום על הסכם ניגוד עניניים לגבי המתחם, משום שאשתו שוכרת מקום המשמש כפאב מאיילת שמש.

סגנית ראש העיר, הגב' יעל עבוד ברזילי חתומה על הסכם ניגוד עניניים בשל קשרי החברות שלה עם הגב' שמש.

לכן, את דבר ההגנה על התנהלות הפרויקט כתב סגן ראש העיר רן יקיר ובכך הוא מעניק לנו שיעור מופלא בקריאה ביקורתית: (לא צריך להתעמק, אסביר אחרי זה).

מתחם בני ברית הוא פצע אורבני פתוח במרכז העיר כשבעלי הנכסים במתחם מנסים לקדם בו תכנית התחדשות כבר מעל 20 שנים.
בשנת 2015 אושרה לבסוף תכנית בוועדה המחוזית, ביוזמת עיריית הוד השרון. התכנית קובעת שמתחם המלאכה ייהרס ובמקומו יוקמו 140 יחידות דיור בשני בניינים בני 17 קומות.
בנוסף קובעת התכנית שגני הילדים ואולם בני ברית, הנמצאים במתחם, ייבנו מחדש ע״י יזם התכנית, וכן מקצה זכויות בנייה לבניין ציבורי עירוני בן שתי קומות וחניון ציבורי עילי.
התכנית שאושרה ב 2015 היא תכנית מתארית, ז״א שלא ניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה ונדרשת הכנת תכנית מפורטת לשם כך.
בשנת 2017 הוגשה לראשונה תכנית מפורטת למתחם. התכנית לא מוסיפה זכויות בנייה (שטחי דירות ויחידות דיור) לדיור הפרטי, אך משנה את פריסת הדירות ומגביהה את הבניינים ב3 קומות על חשבון השטח הקרקעי שלהם.
כמו כן יוצרת התכנית המפורטת שיפורים תכנוניים המגדילים בצורה משמעותית את זכויות הבנייה הציבורית, כך שהבניין הציבורי יהיה בן 5 קומות במקום 2 וייבנה לו חניון תת קרקעי גדול.
העירייה מחזיקה ב 58% מהשטחים בתכנית, אך כל השטחים שלה הם שטחים בייעוד ציבורי, ולכן היא אינה זכאית לנכסים סחירים במצב היוצא, למעט שטחי מסחר שניתן לבנות בבניין הציבורי.
במהלך הקדנציה הקודמת קודמה הפקדה של התכנית ונחתם הסכם עקרונות בין היזם לעירייה על יישום המטלות של היזם.
כשמליאת הוועדה המקומית, לאחר שהמליצה על קידום התכנית מספר פעמים, עצרה את ההפקדה בשנת 2023, הוגש ערר לוועדת הערר המחוזית. הערר התקבל ובהחלטת ועדת הערר הובעה ביקורת על ההחלטה של הוועדה המקומית תוך טענה ששינתה את עמדתה ללא שינוי בנסיבות. כמו כן התייחסה ועדת הערר לחלוקת הזכויות בין היזם, בעלי הנכסים והעירייה וקבעה שאין הצדקה לבחינה מחודשת שלהן.
בהתאם להחלטת ועדת הערר הפקדנו את התכנית להתנגדויות בספטמבר 2024, ולאחר ארבעה חודשים הוגשו לה שתי התנגדויות בלבד של תושבים, התנגדות של ארגון בני ברית על רקע שמאי והתנגדויות טכניות של היזם ומהנדסת העיר (התנגדויות טכניות של יזם ומהנדסת עיר מקובלות בתכניות כאלה, שכן לעיתים עובר זמן רב בין הכנת התכנית להפקדתה ויש צורך או רצון בתיקונים).
בחודשים האחרונים, כמו גם לפני הפקדת התכנית, התקיים מסע של הכפשות בנושא התכנית, מסע שכלל האשמות בשחיתות ודברי הבל על אפשרויות דמיוניות שכאילו עומדות בפני העירייה ומתעלמות מהעובדות של התכנית המאושרת והחלטת ועדת הערר שקבעו את מרחב האפשרויות החוקיות. כמו כן מתעלמים המכפישים מכך שהפרמטרים המרכזיים בתכנית המאושרת והחדשה נקבעו עוד בתקופה שראש העירייה הנוכחי היה חבר מועצה מן השורה ואפילו לא התמודד לתפקיד.
ביום ראשון 6.4 התכנסה הוועדה המקומית בראשותי כדי לדון בהתנגדויות שהוגשו, לתת להם מענה, ולתת תוקף (אישור סופי) לתכנית כתלות במענה להתנגדויות.
בדיון הזה, כמו בדיונים הקודמים בתכנית, לא השתתפו ראש העירייה וסגניתו, מכיוון שהצהרות ניגוד העניינים שלהם כוללות את מתחם בני ברית. בעבר ניהלו את הישיבות בנושא סגני ראש העירייה האחרים, מאיר חלוואני וכנרת אלישע כהן, והפעם ניהלתי אני את הדיון, בתפקידי כמ״מ יו״ר הוועדה לתכנון ובנייה.
לצערי, לאחר דיון של כ 6 שעות בתכנית (השעתיים הראשונות הוקדשו לתכנית אחרת), היה בוועדה רוב קטן למתנגדי התכנית וכך החליטה הוועדה לא לתת תוקף לתכנית בני ברית.
בהינתן העובדה שהוגשו התנגדויות מעטות, ההחלטה הזו היתה בניגוד לעמדת הצוות המקצועי ובניגוד לעמדתי כיו״ר הוועדה.
חברי הוועדה מהאופוזיציה שרצו בעצירת התכנית, ניסו לייצר מצג שווא של הצעת פשרה שמבקשת בעצם לדחות את ההחלטה עבור חוו״ד כלכלית, וכך חשבו ליהנות מכל העולמות – גם למנוע אישור של תכנית שעברה את כל השלבים החוקיים ושכמעט לא הוגשו לה התנגדויות, וגם לא להצטייר ציבורית כמי שעושים את זה.
לטעמי, דחייה כזו לא היתה גורמת לשינוי הסכם העקרונות בין היזם לעירייה ולא היתה משנה את חלוקת הזכויות, שמעוגנת בתכנית מ 2015 (במעמד של חוק), אך היתה חושפת את הוועדה המקומית לתביעות ומחלישה את מעמדה.
מה הלאה? אין לדעת.
החודשים הבאים יקבעו אם מתחם בני ברית יקבל את השינוי שהעיר ראויה לו, או שהפוליטיקה הקטנה ניצחה.

זו היא דוגמא ומופת לשיטת השקשוקה. לוקחים הרבה רכיבים, חלקם קשורים, חלקם לא קשורים, עוטפים את זה יפה עבור קהל היעד כך שאף אחד לא יבין בעצם מה הנקודה העיקרית. מעלים הרבה נושאים המצריכים ידע רחב ורב כדי לשפוט אותם. זו למעשה מדרגה אומנותית של להסתיר לעין כל. ז"א, להציג משהו באופן כזה שלא יבחינו בו. היכן לדעתם נמצא המידע הקריטי להבנת הפרויקט?

די פשוט, למעשה. אם אתה רוצה להוריד מחשיבות של מידע, שים אותו בדיוק באמצע. אנשים מנסים להבין את ההתחלה, יזכרו אולי את הסוף, אבל את האמצע, מי זוכר?

העירייה מחזיקה ב 58% מהשטחים בתכנית, אך כל השטחים שלה הם שטחים בייעוד ציבורי, ולכן היא אינה זכאית לנכסים סחירים במצב היוצא, למעט שטחי מסחר שניתן לבנות בבניין הציבורי.

זה העיקר. הטענה היא שהעירייה אינה זכאית לדבר משום שהשטחים שהיא מחזיקה הם ציבוריים. כאילו שטחים ציבוריים אינם יכולים לשנות ייעוד. הם יכולים, זה לוקח זמן, זה מצריך השקעה, אבל אולי אם סגן ראש העיר היה עוסק יותר בעניניי ארציים במקום בהכנת שקשוקות, היה מתפנה גם לזה.

אבל גם אם העירייה לא הצליחה להפיק מהנכסים שלה, האם זה אומר שאין היא זכאית לשום תמורה עבור חלק כה נכבד בפרויקט. שאלתי את הצ'אט (deepthink). לדוגמאות לפרויקטים בין עיריות לבין יזמים. ומסתבר, שכאשר יש פרויקט כזה, העירייה מקבלת תמורה הרבה יותר גבוהה עבור היזם. ז"א, עיריית הוד השרון, על פניו, נותנת מתנה של עשרות מליונים לאדם ש עזר לראש העיר להיבחר.

נושא קריטי נוסף הוא הדרכים. הדרכים במתחם שייכות לעיריית הוד השרון. הפיכת השטחים הללו לבניה, כן מחייבת פיצוי הולם.

מי שמעוניין יותר להעמיק, הנה התשובות שקיבלתי בנושא.





אלו המסקנות של הצ'אט אחרי שהזנתי את דבריו של סגן ראש העיר רן יקיר:

בעוד שבפרויקטים דומים בערים גדולות העיריות דורשות (ומקבלות) תמורה משמעותית יותר – **בהוד השרון התמורה מוגבלת לשדרוג תשתיות קיימות**, ללא זכויות בנייה סחירות או הכנסות ישירות.  

– **סיבה מרכזית**: חוסר ניסיון של העירייה במשא ומתן מורכב עם יזמים.  

– **השלכה**: העירייה מפספסת הזדמנות למימון פרויקטים עתידיים (כמו בתי ספר או תשתיות תחבורה).  

**האם זה חריג?**  

כן, בהשוואה לערים עם מדיניות אגרסיבית יותר. עם זאת, בעיריות קטנות אחרות (למשל מודיעין או רעננה) יש לא מעט מקרים דומים שבהם היזם יצא מורווח.

השוואה בין פרויקט בני ברית לפרויקטים מקבילים

עיריית הוד השרון קיבלה תמורה נמוכה יחסית בפרויקט בני ברית בהשוואה לפרויקטים דומים בארץ.

להלן השוואה של התמורות שקיבלה עיריית הוד השרון בפרויקט בני ברית לעומת פרויקטים דומים בערים אחרות:

פרמטר	מתחם בני ברית (הוד השרון)	פרויקטים דומים (ת"א, ירושלים, כפר סבא)	הערה
שטחים ציבוריים	גני ילדים, אולם משופץ, בניין עירוני (5 קומות), חניון תת-קרקעי	גני ילדים, מרכזי תרבות, פארקים, מתקני ספורט, ספריות	בערים גדולות דורשים שטחים ציבוריים נרחבים יותר.
זכויות בנייה לעירייה	0 יחידות דיור (רק שטחים ציבוריים)	15%-30% מהדירות לדיור ציבורי/בר-השגה (בת"א וירושלים)	בעיריות חזקות דורשים הקצאה לדירות סחירות.
הכנסות עתידיות	ארנונה ממסחר (מוגבל) + חניון	ארנונה + אחוזים ממכירות דירות/מסחר (בחלק מהמקרים)	בפרויקט סומייל בת"א, העירייה קיבלה 20% מההכנסות המסחריות.
תשתיות	שדרוג המתקנים הקיימים	תשתיות חדשות (כבישים, תחנות אוטובוס, מרחבים ירוקים)	בהוד השרון לא דורשים הרחבה תשתיתית משמעותית.
מנגנון פיצוי	ללא תמורה כספית ישירה	תשלומי היטלים מוגדלים (למשל: 50 מיליון ש"ח בכפר סבא)	בעיריות עם מודעות תכנונית גבוהה יותר דורשים פיצוי כספי.

מדוע התמורה בבני ברית נמוכה יותר?

להלן מספר גורמים אפשריים לתמורה הנמוכה יחסית שקיבלה עיריית הוד השרון בפרויקט בני ברית:

• חולשה במשא ומתן:
  עיריות גדולות כמו תל אביב וירושלים מחזיקות בצוותים מקצועיים ומנוסים יותר במשא ומתן עם יזמים, לעומת עיריית הוד השרון, אשר ייתכן כי הייתה פחות אגרסיבית בדרישותיה. בנוסף, הדיווחים מצביעים על כך שההסכם בבני ברית נחתם בשנת 2015, אז העירייה הייתה בעמדה פחות חזקה.
• אילוצים תכנוניים:
  השטח הציבורי הקיים במתחם בני ברית מיועד לשימוש ציבורי בלבד, מה שהקשה על העירייה לדרוש הקצאת דירות או תמורה כספית. לעומת זאת, בפרויקטים אחרים, כמו סומייל, העירייה החזיקה בקרקע בייעוד מסחרי/מגורים, מה שאפשר לה לקבל אחוזים מהמכירות.
• העדר מדיניות עירונית ברורה:
  בערים כמו תל אביב יש נהלים ברורים ומחייבים לתמורה לרשות בפרויקטים מעורבים (למשל: 15% דיור בר-השגה). בהוד השרון לא הייתה קיימת מדיניות דומה, מה שהוביל להסכם פחות משתלם לעירייה.
• הקשר הפוליטי:
  דיווחים על לחצים פוליטיים מבני ברית והיעדר ניהול מסודר של המשא ומתן עשויים להסביר את היתרונות המועטים לעירייה בפרויקט.

דוגמאות לפרויקטים עם תמורה גבוהה יותר לעירייה

בפרויקטים דומים בערים אחרות, העיריות דרשו וקיבלו תמורה משמעותית יותר:

• מתחם סומייל (ת"א): העירייה קיבלה 20% מההכנסות המסחריות + 15 דירות לדיור ציבורי, והיזם בנה גני ילדים ומרכז קהילתי במימונו.
• קריית הלאום (ירושלים): העירייה קיבלה 30% מהקרקע לצורכי ציבור + תשלומי היטלים של 80 מיליון ש"ח.
• התחנה המרכזית (ת"א): היזם העביר לעירייה 5% מכלל הדירות לדיור בר-השגה.

סיכום

התמורה שקיבלה עיריית הוד השרון בפרויקט בני ברית מוגבלת לשדרוג תשתיות קיימות, ללא זכויות בנייה סחירות או הכנסות ישירות. זאת, בעוד שבפרויקטים דומים בערים גדולות העיריות דורשות ומקבלות תמורה משמעותית יותר. הסיבה המרכזית לתמורה הנמוכה היא חוסר ניסיון של העירייה במשא ומתן מורכב עם יזמים. כתוצאה מהתמורה הנמוכה, העירייה מפספסת הזדמנות למימון פרויקטים עתידיים, כגון בתי ספר או תשתיות תחבורה.

בסיס הטענות

מקרה שבו מתחם הכולל שטחי עירייה (בעיקר דרכים) עומד לעבור תהליך של שדרוג ובנייה מחדש (כגון פרויקט פינוי-בינוי, איחוד וחלוקה או תוכנית מפורטת חדשה), יש כמה היבטים שצריך לבדוק כדי להבין מהו הפיצוי המגיע לעירייה על הדרכים:

1. זכויות העירייה בשטח הדרכים

• לרוב, דרכים הן מקרקעי ציבור אשר נרשמו כדרך לטובת הרשות המקומית (עירייה).
• כאשר מכינים תוכנית חדשה הכוללת איחוד וחלוקה (למשל לפי סעיף 121 לחוק התכנון והבנייה), ניתן להכניס את הדרכים כ"חלקות מקור" בחלוקה, ובהתאם לכך העירייה תהיה זכאית לקבל קרקע מתוך המתחם החדש – לאו דווקא בצורת דרך.

2. מנגנון הפיצוי – איחוד וחלוקה

• אם נעשה תהליך של איחוד וחלוקה מחדש, שטחי הדרכים (שהם חלק מהמקרקעין הציבוריים) נחשבים ל"תרומת קרקע" שמכניסים לעוגת הקרקע.
• בתמורה, העירייה יכולה לקבל קרקע חלופית (למשל, שטחים למבני ציבור, מסחר, חניונים וכו').
• כלומר, הפיצוי אינו כספי אלא תכנוני/קנייני – העירייה מקבלת מגרשים עם זכויות בנייה.

3. שיקול דעת הוועדה המקומית

• העירייה והוועדה המקומית שותפות להכנת התוכנית, ולכן יש להן שליטה בתכנון – ויכולת להבטיח את הפיצוי הרצוי (כמו ייעוד שטחים לעירייה).

4. הסכם עם היזמים

• לעיתים נעשה הסכם בין העירייה ליזמים, בו מוסדר מראש כיצד יפוצו שטחי הדרכים או הקרקע הציבורית, ואילו זכויות העירייה תקבל.
• הסכמים כאלה כוללים לעיתים גם תשלום כספי, או שותפות של העירייה בפרויקט.

5. תקדימים משפטיים

קיימות פסיקות שהכירו בזכות של עירייה לקבל פיצוי תכנוני על תרומת קרקע ציבורית, במיוחד כאשר התרומה לא נועדה לדרכים ציבוריות אלא לבנייה פרטית.

דוגמאות למיזמים דומים

. מתחם "התחנה המרכזית החדשה" בתל אביב

• סוג הפרויקט: התחדשות עירונית במתחם מסחרי-תחבורתי מוזנח.
• שיתוף פעולה עם העירייה:
  • העירייה הקצתה קרקע ציבורית (שטחי התחנה הישנה) ליזמים פרטיים (כולל קבוצת אזורים).
  • היזם מחויב לבנות תשתיות ציבוריות (מתחם תרבות, מרחבים פתוחים) לצד מגדלי מגורים ומסחר.
• דמיון לבני ברית:
  • מתחם עם היסטוריה של עיכובים (יותר מ-20 שנה).
  • העירייה לא מקבלת זכויות בנייה ישירות, אך זוכה לשדרוג תשתיות.

2. מתחם "סומייל" בתל אביב (מתחם בזק לשעבר)

• סוג הפרויקט: פרויקט מעורב (מגורים, מסחר, ציבורי) על קרקע עירונית פרטית.
• שיתוף פעולה עם העירייה:
  • היזם (קבוצת קניוני עופר) התחייב להקים מבני ציבור (גני ילדים, מוסדות קהילה) בתמורה לאישורי הבנייה.
  • העירייה דרשה הקצאת 20% מהשטח למרחב ציבורי פתוח.
• דמיון לבני ברית:
  • מתחם עם ייעוד מעורב (מסחר + ציבורי).
  • מאבקים על חלוקת הזכויות בין היזם לעירייה.

3. מתחם "גבעת אנדרומדה" ביפו

• סוג הפרויקט: התחדשות עירונית בשכונה מעורבת (מגורים יוקרתיים + שימור מבנים היסטוריים).
• שיתוף פעולה עם העירייה:
  • היזם (אלרוב קבוצת) נדרש לשפח מבנים ציבוריים (מוזיאון, מרכז קהילתי) כחלק מהתכנית.
  • חלק מהקרקע נותר בבעלות עירונית לצרכים ציבוריים.
• דמיון לבני ברית:
  • מתחם עם ערך היסטורי (כמו אולם בני ברית).
  • העירייה ויתרה על חלק מהזכויות הסחירות לטובת שימור ציבורי.

4. מתחם "המרכז המסחרי" בכפר סבא

• סוג הפרויקט: פינוי-בינוי של מתחם מסחרי מיושן.
• שיתוף פעולה עם העירייה:
  • היזם (שיכון ובינוי) התחייב להקים מבנה ציבורי חדש (מרכז תרבות) לצד המגורים.
  • העירייה קיבלה זכויות ניהול על השטחים הציבוריים.
• דמיון לבני ברית:
  • עיכובים בשל מחלוקות על גובה הבניינים וחלוקת השטחים.

. מתחם "קריית הלאום" בירושלים

• סוג הפרויקט: פרויקט מגורים ומסחר על קרקע עירונית ופרטית.
• שיתוף פעולה עם העירייה:
  • העירייה הקצתה קרקע ליזם (קבוצת דנקנר) תמורת בניית מוסדות ציבור (ספרייה, גנים).
  • חלק מההכנסות מהמסחר הועברו לעירייה.
• דמיון לבני ברית:
  • מתחם עם מטען פוליטי (בגלל קרבתו למוסדות שלטון)

למה רק חוזה חדש בוחרים לצאת בכזו חריפות באופן פומבי נגד ראש העיר? אולי כי הם חדשים, ולא מוכנים לשחק לפי הכללים שהביאו אותנו עד הלום? אולי כי הם לא דופקים חשבון לאף אחד מלבד לתושבים? אם שאר חברי האופוזיציה מסתפקים ברמזים, יואב יחיעם זורק את זה ישר לפרצוף, אולי יום יבוא והדברים גם יחלחלו.

אני כבר מזמן תוהה, כיצד כל כך הרבה אנשים שבטוחים שיש פסול בהתנהגותו של בנימין נתניהו, מוכנים לקבל התנהגות כה דומה מצד אמיר כוכבי. זה מחזיר אותי לחששות, שבסופו של דבר לאף אחד מהצדדים לא אכפת לכאורה מיושרה ומנהל ציבורי, כל עוד הכוח בידיו.

תמצית האירועי השבוע – ניצחון אדיר לראש העיר!

1. ראש העיר ניצח את המועצה – הוכיח שהדבר החשוב ביותר הוא לא ביטחון התושבים, לא ניהול תקין, לא אחריות תקציבית – אלא המשילות האישית שלו.
2. חברי מועצה מתנגדים ועושים בעיות? – הועבר מסר חד וברור: אני ורק אני קובע את סדר היום. אפשר למסמס, לעכב, ולפורר כל בקשה או הצעה בקלי קלות.
3. ביקשתם דיון דחוף על ביטחון? – החוק אולי מחייב דיון תוך שבעה ימים, אבל אני הוכחתי לכם אחרת. שלושה וחצי חודשים גררתי, וכשהתקיים – זה היה בלעדיכם.
4. לא הבנתם את הרמז? מפגן הכוח והעונשים ימשיכו! – בניתם על ישיבות מועצה ביום רביעי הראשון של החודש (תקנון המועצה)? תשכחו מזה. עד שתתישרו, אני מעדיף להפתיע אתכם בהתראה של 48 שעות – עדיף כשאתם במילואים או בחו"ל. למה? כי אני יכול.
5. מעזים לשאול למה נדחתה ישיבה? – לא רוצה לגלות לכם! ומה תעשו? חצי מהמועצה חתמה על הדחייה בלי לשאול למה ובלי לדרוש מועד חלופי. תפנימו – ככה מתנהגים.
6. מי יעצור אותי? – לא משרד הפנים, לא היועמ"ש, בטח לא חברי המועצה. יש לי קואליציה ממושמעת, עם עקרונות (מאוחסנים בבויידם) שתאשר כל דבר בלי לשאול שאלות.

 מי במועצה שעדיין לא הבין עדיין את המסר – אל תבלבלו ת'שכל עם נושאים כמו ביטחון, גירעון או מינהל תקין. העקרון העליון הוא בראש ובראשונה לבסס שליטה ונאמנות. ענייני המועצה? הם רק מטרד לשלטוני שכדאי מאוד לצמצם.

I HAVE THE POWER 

אט אט, איכות השירותים העירוניים בהוד השרון מתדרדרת. בשנים הראשונות, העירייה עוד התנהלה תוך ניצול תנופת היעילות של ראש העיר הקודם, חי אדיב. מרגע שאמיר כוכבי נכנס לתפקידו, נראה שאיכות השירות העירוני הולכת וגוועת לה אט אט. שכונות מוזנחות, עמודי תאורה נשארים שבורים במשך שנים, בתי ספר זמניים נבנים במקום בתי ספר קבועים, ונראה, שאם הסטנדרט של השירות העירוני בישראל הוא נמוך, אמיר כוכבי הצליח למצוא עוד דרך ארוכה לרדת בה. הוד השרון הפכה לעיר מפוצלת, עיר שבה השכונות המספקות קולות לראש העיר זוכות להעדפה על פני אחרות. ולא רק שכונות, ילדים הלומדים בבתי הספר הדמוקרטי והאנתרופוסופי זוכים לתקציב כפול מאלו הלומדים בבתי הספר הרגילים בעיר. בנושא הזה, אמיר כוכבי מממש מדיניות הדומה לזו של הממשלה. אם הממשלה מזניחה את מערכת החינוך הכללית ומחזקת את מערכת החינוך הדתית והחרדית, כך גם בהוד השרון, מחלישים את הציבור כדי לפנק קצת את יותר את אלו הקרובים לכאורה לראש העיר. (ובמקרה של הוד השרון, נותנים עוד למי שכבר יש לו).

הלכתי לנבור בתקציב. 

תקציב לשכת המנכ"ל עלה בכמעט מיליון שקל.  תקציב הסגנים, עלה בחצי מיליון ש"ח, תקציב השכר של ראש העיר, עלה ב-200 אלף ש"ח,שכר מחלקת משאבי אנוש, עולה ב- 200 אלף ש"ח, השכר במוקד העירוני עולה במיליון ש"ח, השכר במחלקת מערכות המחשוב, בשני מיליון ש"ח.  

בכלל, נבירה בתקציב יכולה להעלות תהיות, שאילו חברי הקואליציה בעיר היו מגדלים עמוד השדרה של יונקים ולא של חסרי חוליות, אולי היו שואלים, למשל, איך יכול שברשות הפיקוח על החניה, כמות העובדים יורדת מ-25 ל-20, אבל עלות השכר עולה מ. 3.8 מיליון ל-5.2 מיליון?

מהיכן יבוא הכסף אם לא ממשכורות העובדים? למשל, תקציב פעולות נוספות בגני הילדים, יורד מ-7.4 ל 6.5. כן, הילדים בהוד השרון יקבלו פחות ממה שהם קיבלו בשנה שעברה. הרבה פחות. וכך גם בקיץ, התקציב של פעולות הקיץ קטן, ההשקעה בחטיבות הביניים תרד במיליון ש"ח לערך, וכך גם תקציב הניקיון בתיכון הדרים, ותקציב שעות נוספות למורים. מאידך, לתיכון האנתרופוסופי יש תוספת תקציב של 400 אלף ש"ח, בזמן שהוצאות השמירה בכל בתי הספר ירדו במיליון ש"ח.

גם התקציב למלחמה בסמים ירד, בוטלו שעות כוננות בשירות הפסיכולוגי, המלווים לא יקבלו שכר בהסעות הילדים, גם הפעילות במרכז האומניות תפגע, תקציב הספריה יפגע בחצי מיליון ש"ח, מרכזים קהילתיים, פחות 300 אלף, אגף הרווחה יאבד 800 אלף ש"ח, המשפחות במצוקה יקבלו פחות 50 אלף ש"ח, הסעות תשושי הנפש יבוטלו. 

התקציב הזה פוגע בעיקר באלו שאין בהם. תקציב עירוני צריך לגדול, לספק עוד שירותים. אבל התקציב הזה קטן, אבל לא בשומנים, לא במשרות מיותרות, אלא בתקציב המגיע ישירות אל האזרחים. זו תקציב של עבודה בעיניים, בה נבחרי הציבור שלנו מתחלקים לאלו המשקרים לציבור במצח נחושה ותוך יצירת מצג שווא, ואלו המשתפים איתם פעולה כי הם יודעים, שבבחירות הבאות מי כבר יזכור שמעיין דלל הצביעה בעד התקציב ותומכת בראש העיר שפירק את בית הספר היחיד בשכונת ילדותה, או שחיים שאבי, נציג הדתיים, יושב בקואליציה שפירקה את בית הספר תל"י ושהליכוד מחזק בהוד השרון את האיש המנסה להפוך את עצמו לסמל המחאה (אבל מעדיף לשבת עם הליכוד מאשר עם חוזה חדש). העיקר שלדויד ביטון נמצאה משרה מפנקת, רצוי עם שכר. הרי את תרומותו למועדניות בעיר כולם זוכרים, הגיע הזמן שיעשה קצת לביתו, אז מה אם זה על חשבונם של אחרים. 

https://www.hod-hasharon.muni.il/duplicated-1734358182

זהו. עכשיו זה רשמי. הוד השרון על הקרשים.

לניתוח גזירות כוכבי

חי אדיב, ראש העיר הקודם של הוד השרון הצליח להביא את למעמד של "רשות איתנה". מעבר ליתרונות המובנים של חיים בעיר בעלת איתנות פיננסית, למעמד יש גם השפעות על העצמאות התפעולית של העיר. היכולת שלה לקבוע את עתידה, במגוון רב של נושאים, למשל, בתחום הבניה.

אמיר כוכבי ועוזריו הנאמנים נהנו ללעוג לחי אדיב, והפעילו עליו לחץ ציבורי, עד שפרש. ועם פרישתו, קיבלה החבורה בראשות כוכבי, להלן, פורום אורנים, את השליטה המלאה בעיר.

מאז המצב של העיר הולך ומתדרדר בכל תחום שהוא. חינוך, רווחה, ביטחון אישי, מראה העיר, תחושת הקהילתיות. המקום היחיד שבו העיר מתפקדת להפליא, זה בפייסבוק. שם, כוכבי ואנשיו שולטים.

ראש וראשון למחדל, ראש העיר אמיר "הליברל" כוכבי. במשך שנים, הוא פעל למנוע מהציבור לדעת היקף הבעיות של העיר. הוא הסתיר בפועל מחברי מועצת העיר את הדוחות הכספיים והמשך לפמפם לציבור הרחב עד כמה המצב בעצם לגמרי סבבה. 

אבל כמו כל מנהיג סמכותני, גם כוכבי לא היה יכול לעשות את זה לבד. יחד איתו, רן הלפריין, מנכ"ל העירייה שלפחות מביע קצת בושה מהמעמד ופורש מתפקידו. רן ואמיר, שותפים ארוכים לדרך, הצליחו ביחד להפוך את עיריית הוד השרון למוסד הפסדי בתפקוד נמוך תוך כדי יצירת מסכת של שקרים ומעילה באמון של "בעלי המניות" של העיר. רן הלפרין הוא המנכ"ל שלך אם אתה צריך עזרה לשרוף כמה עשרות מליוני שקלים של אחרים. 

ישנם רבים שתמכו בכוכבי למרות שידעו את מצבה של העירייה. בינהם, שמור לסגניתו של כוכבי, הגב' יעל עבוד ברזילי מקום של כבוד. יש כאן מידה לא מסוימת של אירוניה, שאישה שהייתה אחראית על הכנת התקציב "המאוזן" והנכון לשנים הקרובות, מצאה את עצמה ללא סידור עבודה אחרי הבחירות. למדינה נמאס, והיא אסרה על כוכבי למנות סגני ראש עיר בשכר. כיום יעל ברזילי מחפשת עבודה, ומי שבמקרה צריך אומרת הן שתעזור לנווט את הספינה הישר לתוך קרחון, הרי היא האישה שלכם. 

לא רק נבחרי ציבור עזרו לדרדר את הוד השרון אל האיתנות הפיננסית של עיר חמולתית מהמגזר (אפשר לבחור, חרדי או ערבי) גם לגברת איילת שמש יש מקום מכובד בנושא, כך אומרים. בתור עוזרת אישית בלשכת ראש העיר, היא בעלת השפעה מכרעת על הניהול של העיר. אבל בניגוד ליעל ברזילי, הגברת שמש יודעת לדאוג לעצמה יפה. אם הגברת ברזילי מחזרת אחרי פתחי המעסיקים ברשתות חברתיות, הרי מועצת העיר הוד השרון העניקה תוספת דשנה לשכר עבור מי שבבעלותה עם בעלה, חברות, בניניים עסקים ומגרשים ברחבי העיר. 

עם הזמן, כאשר מצבה הכלכלי של הוד השרון ועתידה העגום יתבררו לציבור, הדבר ישפיע גם על מחירי הנדל"ן של העיר. כי מי רוצה לגור בעיר שהשירות הציבורי שלה קמל, עם פחות מנקים בבתי ספר, כיתות וגני ילדים צפופים יותר? וכך, מצליחת חבורת אורנים לייצר בהוד השרון מיקרו אקלים של הכלכלה הישראלית, בה עוד ועוד כסף עובר מאלו שיש להם פחות לאלו שיש להם יותר. 

כאשר מדברים על מנהיגים פופליסטים סמכותיים, לרוב מתעלמים מהחבורה הגדולה של משתפי פעולה עם המנהיג, אנשים שעזרו לדחוף את המדינה שלהם למטה במו ידיהם, לעיתים אף עבור רווח אישי. 

אחד כזה אינו רן יקיר. רן יקיר, הוא מנהל בכיר בהייטק, אדם די צנוע שגר בדירה בהוד השרון. אבל זה לא אומר שהוא נקי כפיים בכל הנוגע למחדלים בעיר. רן יקיר הוא איש סודו של אמיר כוכבי וחברו הטוב, לפחות את כל הטוב הזה הוא מרעיף עלינו בחינם, כי הוא סגן ראש עיר ללא שכר. בעיר עם 65 אלף תושבים. הישג נאה לרשום ברזומה. הוא האיש שעוזר להסביר בקבוצות התושבים מדוע כל מחדל אינו מחדל. אילו היה טבח, ללא ספק היה מתמחה בשקשוקה, כמו השקשוקות  המפולפלות שהוא עזר לראש העיר להאכיל בהן את התושבים. אולי הוא לא בהכרח אחראי ישירות על המחדל, אבל הוא הצליח לעטוף אותו יפה יפה ולשכנע את כל התושבים שהכל בסדר. והוא ממשיך, ללא שום בושה, לפמפם את המסרים שלו כנגד האופוזיציה כאילו אין כבר חשב מלווה באופק.

עוד חבר מועצה שכדאי להתעכב עליו הוא מוטי ליטר. בניגוד לחברי מועצה אחרים שמקורות הפרנסה שלהם והיכולות המקצועיות שלהם לא בהכרח ברורות, הרי מוטי ליטר הוא אדם ברוך כשרונות. איש במשרת ניהול בכירה בתאגיד אמריקאי כביר. תאגיד הידוע במקצועיות שלו ובעל מוניטין רב שנים בדקדקנות מקצועית. דווקא מאדם כמוהו, המבין דבר או שניים בניהול, היה מצופה שהיה מרים דגל שחור אל מול תקציב בלתי מוצלח בעליל. אבל נראה שבמקום הוא מעדיף להרים את הדגל הלבן של שיתוף הפעולה. 
מוטי ליטר החל את הקרירה הפוליטית שלו במאבקים כנגד עלויות הארנונה, והנה, מצא את עצמו חלק מחבורה שמביאה על תושבי העיר לא רק עליה בתעריפי הארנונה, אלא גם ירידה משמעותית בשירות הציבורי.

אין זו הפתעה, בעיני, שלא רק "ליברלים" "סמולנים" עומדים מאחורי החרפה שהפיל עלינו ראש העיר הנאה שלנו. כידוע, חברי פורום אורנים פעלו במסגרת המפלגות יפות הבלורית והנפש, כמו מרצ ויש עתיד. זה שהעיר היא פגר פיננסי לא אומר שלא נשאר כלום לנשנש מהעצמות הכלכלית היבשות. 

יש הרבה אנשים שליוו את כוכבי בדרכו הנחושה אל התהום. למשל, ארנון אברמוב י"ר הליכוד בעיר, שתמך בראש העיר במשך שנים. גם כאשר כוכבי עמד על במות העיר ממצב את עצמו כקול ברור, צלול וזך כנגד ראש הממשלה וממשלת הדמים, מר אברמוב, המשיך לתמוך בו, ללמדך שגמישות מוסרית קיימת בכל רחבי הקשת הפוליטית בהוד השרון. 

אם על עקורנות פוליטיים קל לוותר, עדיין לפעמים אולי אף מפתיע לראות את הבא בתור ברשימה, חיים שאבי. אחד מנציגי הדתיים בהוד השרון. האיש שתמך בפרויקט נעים בסוף שבוע, למרות שתחנת האיסוף מוקמה ליד בית הכנסת הגדול בעיר. כי אם כבר, אז בואו נעשה את זה מהמקפצה. ולא רק מספר אחד. כי עוד מעט עומדים למנות רב ראשי בעיר, ואם הדברים יעשו לפי רוחה של ש"ס, אולי משרד הפנים יהיה רך יותר כלפי המחדלים של ראש העיר. 

כיום, עוזרים לכוכבי להמשיך לנווט את הוד השרון אל תוך הקרחונים הבאים, מעיין דלל. מעיין דלל היא נס פוליטי. כיצד הצליחה בחורה חביבה מהנהגת הורים לקבל את התמיכה של "המחנה הממלכתי" זה קסם שהבנתו שמורה לקוראים בכוכבי. כיום, היא בעיקר אחראית על השתיקה שלה עצמה, תפקיד שהיא מבצעת במיומנות מופלאה. גנץ, תודה על התרומה שלך להוד השרון!

ואחרון אחרון חברמן חביב, דויד ביטון, האיש שהחל את הקרירה שלו כאחראי על המועדניות בעיר ונראה שהצטרף בששון ובשתיקה אל גנון הכלימה של כוכבי. 

על מנת להבין את היקף המחדל את המשמעות שלו, אצטט את ערן פרלמן, אחד מחברי המועצה האמיצים הממשיכים לפרסם לציבור מידע עדכני באופן שוטף:

הוד השרון במדרון !!! 

השבוע התגלתה האמת מאחורי הסיבות מדוע ראש העיר סירב במשך שלושה חודשים לישיבה שהוזמנה כחוק ע״י חברי האופוזיציה, הסתיר את היועץ הכלכלי מטעם משרד הפנים, מסרב לשקיפות, דוגל באי קיום החוק ומהתל אפילו בחבריו לקואליציה (ראה ערך יעל ברזילאי סגנית ראש העיר לשעבר, דוד ביטון/ ארנון אברמוב).

השבוע הגיע לישיבת וועדת הכספים היועץ המיוחד לעיר מטעם משרד הפנים שמאחורי ניסיון של חשב מלווה ב8 ערים ומשמש לבניית תכנית התייעלות ב6 ערים שונות כולל הוד השרון.

ולהלן עיקרי הדברים כפי שסקר בפנינו ומועברים על ידו באופן ישיר למשרד הפנים על מצבה של העיר :

1. כל עיר במדינת ישראל נכנסת למצב מפוקח תחת משרד הפנים החל מ12.5% גרעון וכך גם הוד השרון 

2. את שנת 2024 נסיים ב 121 מיליון גרעון מצטבר !!!

3. כ20% גרעון בתקציב השוטף 

4. חשבון התשתיות יסתיים עם 8 מליון שח בלבד יתרת פתיחה – חשבון זה אמור להיות מהעשירים בארץ, כיוון שאנו עם עתודות קרקע גדולות לבנייה( לפני שנה העבירה עיריית ת״א 150 מיליון ש״ח לחשבון זה בגין היטל השבחה על הקרקע בבית הנערה) 

5. כ100 עובדים ( תקנים, פרישת גמלאים, מפוטרים( מתפטרים) )יוסרו ממצבת עובדי העירייה.

6. ארנונה תתייקר ב5.29% 

7. נכים אשר היו פטורים מתשלום ארנונה ישלמו החל מ140 מ״ר 

8. כל בתי הספר יעברו לעבוד עם עובד ניקיון אחד במקום 2 

9. סגירת מספר רב של גני ילדים והגדלת הצפיפות בגני הילדים הקיימים.

10. המלצה על סגירת בתי הספר הדמוקרטי, האנטרופוסופי והטכנולוגי ( לא יבוצע בשלב זה) כיוון שבתי הספר מסבים הפסדים לעיר.

11. אין אפשרות למנות בשלב זה סגני ראש עיר ומינוים יבחן רק לאחר פרסום ובדיקת הרבעון הראשון, משמע לא לפני תחילת יולי 25.

12. תקציב הרזרבה אשר מופיע כחובה מראש לכל עיר משוריין כבר עכשיו בתקציב העירייה ולכן כל חריגה בביצוע 2025 תגדיל את הגרעון ותמנע את הסיכוי למנות סגן ראש עיר בעתיד או תגרום להמשך הפעלת המלצות היועץ . 

13. העיר התחייבה ל95% גביית ארנונה מהתושבים, דבר שמעולם לא קרה ולכן הסיכוי לעמוד בביצוע התקציב לשנת 2025 קלוש ביותר ולפיכך צפי רב להמשך העמקת הגרעון גם בשנת 2025

14. פרשת ההלוואה תבחן לאישור רק בסוף 2025 לאור ביצוע תכנית התייעלות בתקציב.        

*אנו בקיבולת 100% במכון הטיהור ולפיכך צפויים קשיים בהיתרי בנייה חדשים מצד מיה, מכון הטיהור.

הערות הח״מ ופוליטיקה :

כוכבי הביא אותנו למצב הכי גרוע שהיה בעשרות השנים האחרונות בעיר .

מעיר עשירה אנחנו כרגע במצב של עיר ענייה במשאבים כספיים, תרבותיים, חינוכיים, ספורט, ניקיון, גינון , רווחה וכ״ו !!! 

בעיר לא נעשים מעשים כדי לבנות מנועי צמיחה לשנים הקרובות( למעט פריסת מצלמות להעמקת גביית הקנסות מהאזרחים בגין עבירות תנועה וחניות).

העיר לא עובדת באמצעות החברה הכלכלית שהיא אמורה להיות זרוע למנועי צמיחה !!!

בעיר לא מבוצעים פרויקטי תשתיות שייצרו בסיס לצמיחה בשנים הקרובות וכרגע חשבון התשתיות התרוקן מכסף.

(כל מה שנראה בעיר כעבודות תשתית זה מכסף שנצבע ושוריין בשנים עברו) 

הדרך החוקית להפלת ראש עיר עוברת בהצבעה על תקציב שנערכת אחת לשנה וביום שני הקרוב תתקיים ההצבעה.

שני אנשים שהעיר תלויה בהם בהיבט הפוליטי למניעת קריסת העיר לחלוטין בשנים הקרובות הם : דוד ביטון וארנון אברמוב.

הצבעה שלהם( לא היעדרות מהצבעה) כנגד התקציב תבשר על תחילת סיום הקדנציה של כוכבי .

לגבי אמיר כוכבי : אין ספק שהוא רוצה להצליח, אין ספק שהוא שיפץ בתי ספר, אין ספק שכוונותיו טובות ואין ספק שהוא פוליטיקאי מוצלח מאוד ודמגוג בחסד, אבל לא כל אלה נותנים יכולת לנהל עיר ולהצליח,  ובמבחן העשייה הוא נחל כישלון ענק והתוצאות נגלות לעינינו כעת!!! 

שא באחריות ולך !!! 

ערן פרלמן

חבר מועצת העיר

ויש דברים חמורים לא פחות, הנאמרים על ידי חבר המועצה, יואב יחיעם, מחוזה חדש, האיש שלומד לעומק את הנעשה בעיר. הצער, הכעס והכאב על מצבה של העיר ניכרים בכל מילה שהוא כותב:

מענה שיקרי של ראש העיר לשאילתא רישמית מישיבת המועצה של אתמול. אני קופץ ישר לתכלס ואז אנסה להסביר את מי זה בכלל מעניין

השאילתא ותשובת ראש העיר בצילום המסך המצורף:

• ועדת מל"ח (מוכנות לשעת חירום) עדיין לא התכנסה בשנת 2024 למרות שהחוק קובע שיש לכנסה פעם ברבעון.
• תשובת העירייה שהועדה כונסה באוגוסט היא לא פחות משקר – איך אני כל כך בטוח? כי באותה העת הייתי חבר ועדה.
• התשובה שכל הועדות מתכנסות על פי חוק, כפי שענה ראש העיר גם היא שקר גס – לפחות 7 ועדות חובה של מועצת העיר, כולל ועדת חינוך, לא התכנסו לפחות פעם ברבעון כפי שנדרש על פי החוק.

יש שיגידו "למי אכפת? הרי זה סתם דיבורים" – אז לצערי ברוב הועדות זה נכון. אבל מי שנכח בועדות הביטחון (יו"ר הועדה הוא מוטי ליטר) והועדה לשויון בנטל (אני היו"ר) ראה שהועדות יכולות וצריכות להיות מקום בו מתקיים דיון ציבורי. מקום בו לציבור שאכפת יש אפשרות להשמיע את קולו. לשמוע ולדרוש תשובות מהנהלת העיר.

לפני תקציב לדוגמה, הועדות יכולות לשמש ככלי לשיתוף ציבור בקביעת מדיניות, יעדים, אסטרטגיה ואפילו העלאת רעיונות יישומיים לשנה הקרובה. הועדות אמורות לעלות נושאים למועצת העיר שם חברי המועצה מצביעים עליהם.

אז מסתבר שהיו להם כמה רעיונות טובים ליוונים אי אז שהמציעות את עקרונות השיטה הדמוקרטית

נקודה אחרונה לגבי השורה האחרונה – הפניה בנושא זה בדיוק בדרישה להורות לראש העיר לכנס את ועדות העיר, נשלחה מספר פעמים ליועמ"ש העירייה. בספטמבר השנה. עודני ממתין לתשובות…

אז אני מתנצל Ran Yakir אם אני קטנוני בנושאים כמו עמידה בחוק ואמירת דברי אמת בתשובה רישמית של העירייה אותה אתה הקראת היום במועצה כמ"מ ראש העיר בהעדרו של Amir Kochavi – אמיר כוכבי

כי ככה זה, לפעמים זה באמת מעייף להתעסק רק במנהל תקין ושקיפות וצריך לעסוק בדברים קצת פחות רציניים כמו עמידה בחוק ודיווח אמת… 

בהוד השרון מתגורר לו בנחת יואב קיש, שר החינוך המפואר שלנו, שאך לא מזמן, המשרד בראשותו העניק פרס נאה למערכת החינוך להוד השרון. פרס שראש העיר מינף יפה יפה במערכת הבחירות שלו. ואני שואל, איך קורה שכאשר משרד כושל להפליא כמו משרד החינוך, מעניק פרס לעיר בה אין שום דבר ייחודי או איכותי במיוחד בחינוך למישהו בכלל אכפת מפרס שכזה? ולמה צריך להתפאר בזה מכספי המיסים שלנו, על שלטי החוצות מהכסף שלנו, בהוד השרון שלנו.

יואב קיש הוא חלק מהמחדל הנורא של השביעי באוקטובר וממשיך לכהן תחת ראש ממשלה הנתמך בחזית רחבה של מלאכי גיהנום. יש יותר מקומץ אנשים טובים, שהיו שמחים להזכיר לקיש את זה את זה. ללובשי המדים השחורים יש תוכניות אחרות, הם כנראה לא כל כך אוהבים שמזכירים לשרים מחדלים. אז הם סוגרים את הרחוב של קיש מפני המפגינים, קיש קיש קריא, מונעים מאזרחים את זכות ההפגנה. זכות ליברלית בסיסית. הלא כן? אבל נראה שזכויות אזרח בסיסיות הן פחות עבור מי שעומד בראש המערכת שאמורה ללמד את ילדינו אזרחות.

אמיר כוכבי אוהב להצטייר כליברל. אבל על פניו לאו דווקא חלילה אולי כליברל במובנו הקלאסי, ז"א אדם התומך בזכויות הפרט, בחופש הדת והמצפון, במגוון דיעות וגישות, אלא יותר בסגנון של ליברל במובן של לא שמרני. במובן האמריקאי של המילה.

כראש עיר ליברל, לא היסס כוכבי לנאום בכל מיני עצרות, לדבר בטלויזיה על המצב העגום עם חולצה שנוגעת בדיוק היכן שצריך. כאשר גופים ליברלים מחליטים סוף כל סוף להכריז על שביתה, גם כוכבי יצטרף בשמחה וישבית לכווולם את הגנים, רק כדי להדליק כמה ליכדוניקים, בפעם המי יודע כמה.

אמיר כוכבי, ממש טוב ביחסי ציבור וביצרת מהומות קטנות על כלום דבר. הוא מהזן החדש של מנהיגים, כמו ביבי, לפיד או טרמאפ, אנשים שיודעים להגיד בצורה קצרה וקולעת מה שהמון אנשים יסכימו לו, דברים שנשמעים הגיונים, עד שממש חושבים עליהם. לרוב, גם יקרוץ לפילוג, כי למה לא. הרי כאשר דובר על סילוקו של בית חב"ד משכונה בעיר, הוא פעל בזרזיות. אבל כאשר מדובר על חופש ההפגנה של סיעה שהעזה ברוב חוצפתה לדבוק ביושרה ולא להתרפס לקואליציה העירונית (בונות אלטרניבה, חוזה חדש, אחים לנשק ואחיהם לנשק) אז פתאום המנגינה נגמרת, וגם אם שוטרים גוררים על הרצפה ליברלים, קול שתיקה רמה עולה מבית העירייה.

פתאום הוא לא אומר מילה.

לאנשי חוזה חדש לקח לדעתי קצת זמן להתאקלם ולהתרגל לאקלים המהביל ביותר של הפוליטיקה המקומית. הם הגיעו מלאי רצון טוב וכדרכם של אנשים מלאי רצון טוב, הם מניחים שגם האחרים כאלו. מה שלא בהכרח תואם את המצב בעיר. די מהר, לשמחתי ואני משער שלצערם, הם נחתו על קרקע המציאות המשוננת. מה שלא פגע במוטיבציה שלהם לעשות את העבודה כראוי.

ברור שהיעד שלהם, כמו כמעט כל מי שמתמודד לראשות המקומית, הינו משרה ביצועית. ז"א, סגנות ראשות עיר. במערכת הפוליטית העירינות, אין יותר מדי יכולת לביצוע למי שלא מקבל את סמכויותו מראש העיר. הם עשו מאמצים ניכרים למצוא דרך לעבוד עם ראש העיר אמיר כוכבי, מאמצים שבאופן (לדעתי לא מפתיע) לא נשאו פרי והם נאלצו, למורת רצונם, להיות באופויזציה.

למרות זאת, הם שקעו אל עומק הבעיות. למעשה, מעולם לא נתקלתי בחבר מועצה המדווח באופן כה מעמיק, מדוייק ומקיף על עבודתו. היקף הזמן הנדרש ללמוד את החומר ולהסביר אותו הוא פשוט אדיר ומצביע לא רק הרצון הטוב, אלא על יכולות גבוהות ללמוד את מה שצריך ללמוד. לדעתי, הוד השרון הפסידה סגני ראש עיר לתפארת.

אני מקווה שיום יבוא והם יגיעו למשרות ביצועיות, כי הם מוכיחים הבנה הן של החומר והן של התהליכים הפוליטיים בעיר. ולראיה, דבריו של יואב יחיעם לחברי חוזה חדש בעקבות ישיבה בנושא אגרת השמירה בעיר:

סיכום דיון ועדת כספים בנושא אגרת שמירה (18/9):
לדיון כה מהותי בועדת כספים שאמור להיכנס לפרטי הפרטים של הטלת מיסים נוספים על התושבים וחקיקה של חוק עזר עירוני (דבר שנעשה לאחרונה בעיר לפני 18 שנה), מין הראוי שיכבדו אותו: היועמ"ש (בכבודו ובעצמו), מנהל אגף ביטחון ומנכ"ל העירייה. יאמר לזכותם של הגזברות ששלחו נציגות מכובדת ובכירה.
התווכחנו ורבנו על הרבה דברים בדיון (זה מותר וזה בסדר), אבל כולנו הסכמנו שהמשמעות בפועל של היטל השמירה תהיה:
הכנסות של כ- 11 מ' ש"ח בשנה כהיטל שמירה
מתוכם כ 7 מ' יוקצו להוצאות שהיום ממומנות מהתקציב השוטף
משמע רק 4 מ' ש"ח יהוו תוסף לשמירה => משמעה התושבים/עסקים משלמים 11 ומקבלים תמורה ב 4
השאר (7 מ') בעצם מפנה מקום מפנה מקום / מוריד עלויות תקציב שוטף – משמע שווה ערך לארנונה
3. על כן הבעיה העיקרית במהלך שהעירייה מתכוונת לעשות היא שהוא מתנגש באופן הכי ישיר שיכול להיות עם הנחיות משרד הפנים – חוזר מנכ"ל 3-2013, סעיף 2.3 שקובעות באופן הכי מפורש שיכול להיות שהיטל השמירה צריך להיות על הוצאות שמירה חדשות:

4. הייעוץ המשפטי לא סיפק שום טיעון משפטי שיסביר כיצד הם יכולים להסביר ולהצדיק עמידה בחוק. הטיעון היחידי היה "משרד הפנים יאשרו זאת"
5. נאמר בישיבה שאין 'כפל הנחות'. מי שמקבל הנחה בארנונה לא יכול לקבל הנחה בהיטל שמירה. בחיפוש זריז במספר חוקי עזר דומים (ת"א, חולון, כפר סבא, נס ציונה ועוד), בכולם מופיע שניתן לקבל הנחה על פי אותו שיעור שניתן בארנונה.
6. מסתבר שניתן לגבות גם על שטח שאינו בנוי (אפשר בתעריף אחר כפי שעושים בת"א ובחולון). אם כבר הולכים על חוק כזה, למה לא לגבות גם בהם?
7. אם זה לא היה מספיק ברור, להלן הטופס שעל הגזבר למלא בעת בקשתו לאישור חוק העזר – מתוך 'נוהל לאישור חוקר עזר בדבר היטל שמירה…':

בשורה התחתונה:

1. אני מאוד שמח שהעירייה החליטה לרדת מנושא הגביה הרטרואקטיבת (כי אין לו שום הצדקה ואינו חוקי) – תודה אלון
2. גביה של היטל שמירה שלא מלוא הסכום מיועד להגברת הביטחון/שמירה אינו תואם את החוק וחמור מכך הוא אינו הוגן. שאת מכיוון שרק 1/3 ממנו מיועד לייעודו – תוספת ביטחון, והשאר פשוט מפנים מקום בתקציב, משמע שווה ערך לגביה נוספת של ארנונה. לא תקין בעליל.

במידה והחוק יעבור כפי שהוא, אני לא רואה אפשרות שלא נעתור נגדו על מנת לשמר את זכויותיהם של התושבים ובעלי העסקי

חברה הכלכלית של עירייה הינה הזרועה המבצעת שלה. היא אחראית על פיתוח בתחומים רבים. למשל, בהוד השרון, היא אחראית על התחזוקה של הפארק העירוני, על הקולטים הסולרים בבניניי הציבור. את תחומי הפעילות בהם עוסקת החברה, אפשר לדעת לפי המכרזים שהיא הוציאה. האתר עצמו, לא ממש חושף את פעילות החברה. בעיקר אם משווים לאתר של עיריית תל-אביב, שהוא מאיר עיניים ומלא מידע.

האתר של החברה הכלכלית של הוד השרון דל במידע. למשל, בפרויקטים לביצוע, יש תמונות ושורה אחת. המינימום המתבקש, הוא ציון הכתובת שבה הפרויקט מבוצע, אבל בפועל, על מנת לעמוד בסטנדרט מינמלי של שקיפות, יש צורך לציין את ההיקף הכלכלי של הפרויקט, מי מבצע, מי מתכנן, מי מפקח ומתי הפרויקט צפוי להסתיים.

אבל הדבר המטריד ביותר, שנראה שהחברה משותקת, אין שום מכרזים פתוחים, יש רשימה של מכרזים בהכנה, אבל איך קורה שבפועל אין שום דבר פתוח? מאחר שלוקח זמן רב, לעיתים גם שנים מהרגע שבו מכרז מוצא ועד שהוא מבוצע בפועל, המשמעות, על פניו, היא הפוגה בפעילות הפיתוח הכלכלי בהוד השרון בעתיד הנראה לעין. מוזר בעיני שחברי המועצה הנכבדים מהקואליצה, בעלי ניסיון כלכלי עשיר כגון רן יקיר (סגן ראש העיר) ומוטי ליטר לא נותנים את דעתם לנושא. הם אומנם לא חברי דירקטוריון, אבל הם בהחלט יכולים להיות בעלי אמירה בנושאים כאלו במסגרת מועצת העיר. קיימת גם אי התאמה בין הרישום של מצב המכרזים, למשל, יש 5 מכרזים תחת הסטטוס פורסם, אבל אין שום מכרז הרשום תחת המכרזים המפורסמים.

מנכ"ל העירייה רן היילפרין הוא גם חבר דירקטריון. יש כאלו הטוענים שהבעיות הכלכלית שהעירייה כנראה נקלעה אליהן, הן גם באחריותו. אם הניהול של עיריית הוד השרון דומה למה שמשתקף לכאורה מהאתר של החברה הכלכלית, אולי זה מסביר את מה שאפשר לתאר כשקיעה כלכלית של העירייה תחת שרביטו של המנכ"ל רן היילפרין.

יש עוד נושאים המטרידים אותי בנוגע לחברה הכלכלית הוד השרון, למשל, הדוחות הכספיים. אני לא איש כספים, אבל לדעתי מה שמפורסם בחברה הכלכלית בהוד השרון תחת סעיף דוחות כספיים, הוא כלל לא דוחות כספיים. אין עליהם אישור של רואה חשבון, אין בפועל כלום. דוחות כספיים "אמיתיים" מוצגים בחברה הכלכלית בתל-אביב ובזו של כפר סבא. על פניו, מדובר אולי אף על עבירה על החוק.

בכלל, האתר של החברה הכללית הוד השרון הוא אתר עצוב, נראה זנוח ושכוח. יש כאלו שיגידו, אבל מה אתה משווה לאתר של החברה של לתל-אביב, עם עם תקציב שוטף של מעל 10 מילארד ש"ח (לעומת הוד השרון, בה התקציב השוטף הוא "רק" 750 מליון ש"ח לערך). אז בואו נשווה לאופן שבו נראה האתר של החברה הכלכלית של עיריית כפר סבא, הדומה להוד השרון מבחינת התקציב והגודל. אולי חבל שראש עירית כפר סבא, מר רפי סער לא נשאר בתפקידו כמנכ"ל עיריית הוד השרון.

* למה אין נציגי ציבור בדירקטוריון הנוכחי?!?


2024:
דירקטוריון
אמיר כוכבי -ראש עיריית הוד השרון
רן היילפרן – מנכ"ל עיריית הוד השרון
אלון גלבוע
יואב יחיעם
יוכי נחמן, מנהלת תאום ובקרה, מינהל כספים
גלית בן הראש, ראשת מנהל ארגון ומשאבים

בעלי תפקידים:
יואב מדמוני רו"ח – מנהל כספים
הילה לוזון עוזר – מנהלת חשבונות, רפרנטית פרויקטים
ורד אברמוביץ  – מנהלת לשכה
חיימון בלומנפלד – מנהל אגף תפעול ומנהל הפארק האקולוגי
נויה טנדליך – מזכירה/עוזרת מנהל פארק האגם

2023:
דירקטוריון
אמיר כוכבי, ראש העירייה, יו"ר הדירקטוריון
אביבה גוטרמן, חברת מועצה
יגאל שמעון, חבר מועצה
רן היילפרן, מנכ"ל העיריה
יוכי נחמן, מנהלת תאום ובקרה מינהל כספים
עו"ד איילת לרר-מילנו, מנהלת מחלקת נכסים
רוית קלוד – נציגת ציבור
עמוס סימן טוב – נציג ציבור

בעלי תפקידים:
יואב מדמוני רו"ח – מנהל כספים
הילה לוזון עוזר – מנהלת חשבונות
גליה גלוסקא  – מנהלת לשכה
חיימון בלומנפלד – מנהל אגף תפעול ומנהל הפארק האקולוגי
נויה טנדליך  -רכזת פעילות תוכן ושיווק

וכך כתב אריק יפה מנאמני העצים:

עדכון בעניין הערר על כריתת 21 האקליפטוסים:
פקיד היערות הארצי דחה את הערר ואיפשר את כריתת העצים, זאת למרות שאישר את הטענות שלנו, כי גם בקשת הכריתה עצמה וגם רישיון הכריתה היו שגויים, לא תקינים ולא עמדו בדרישות החוק.

לאורך כל התהליך ועד היום העירייה לא נענתה לפניות שלנו ולא הציגה את הפרטים של העצים ולא את מיקומם וגם לא תצלום שלהם.

בדיון הערר הופיעו לראשונה טענות שחלק ניכר מהעצים אינם "בריאים" וחלקם מתים ועוד טענות האומרות שכל חלופה אחרת להנחת קו הביוב של צינור קטן בקוטר 16 ס"מ תוביל לכריתת עצים מרובה יותר בעלויות גבוהות יותר – וכל הטענות האלה הופיעו פתאום עכשיו כאשר על פי דיון הערר ברור כי בעת התכנון ואישור התוכנית בהוד השרון לא היה לפני המתכננים והמאשרים השונים סקר עצים כפי הנדרש בחוק!

אנו מאד מאוכזבים מדחיית הערר. נמשיך להגן על העצים הבוגרים בחורשה, לתעד ולהתנגד לכל פגיעה בהם.

עומדת בפנינו האפשרות לפנות לבית המשפט לקבלת סעד לטובת העצים, ונוכל לממש אותה עם קבלת המסמכים מעיריית הוד השרון.