ראשי רשויות באיזור השרון זועמים על אופן ההתנהלות של יו"ר דירקטריון חברת נגה

גילוי נאות, הרעיון של שתי תחנות כוח נוספות באיזור המרכז הוא בעיני רעיון נפשע. מאחר שהתחנות אמורות להיות באיזור כביש 6, המשמש גם כנתיב הנחיתה של טיסות רבות לנמל התעופה בן גוריון, הרי הוחלט להגביל את גובה הארובות. בטיחות מטוסים לפני ריאות ילדים.

תושבי המקום סובלים מבעיות סביבה רבות. לא רק שכביש שש הסתבר משום מה כמזהם לא קטן (לדברי התושבים באיזור) וגורם לתחלואה באיזורים המיועד לתחנות, לא רק שהמטוסים מוסיפים עוד רעש מטריד, אלא שמעוניניים להקים במקום 2 תחנות כוח בהיקף הגודל של רידינג.

עצוב בעיני שקיבוץ כמו גבעת השלושה הסכים לתת את אדמותיו (כמובן, הכי רחוקות מהקיבוץ, בדיוק מתחת לאף של ילדי ראש העין), ומעל מקורות הירקון, אלא שהתחנה הצפונית יותר נמצאת בצמוד למזרח כפר סבא, איזור הסובל כבר עכשיו למפגעי זיהום נוראיים בשל שריפות זבל ואחרות אצל השכנים.

הנימוקים הנוגעים להקמת התחנות מקוממים, למשל, נאמר שהדבר נעשה על מנת להפחית את הפחת של הובלת החשמל אל המרכז. אבל ישראל היא מדינה קטנה ודווקא בנושא הפחת אנחנו במקום הטוב ביותר מבין מדינות ה-oecd. דווקא בתחום זיהום האוויר והרעש, אנחנו לא במקום נהדר. ישנן טענות כאילו הגז מייצר אנרגיה נקיה, אבל בפועל, ההבדל בינו לבין מנוע בנזין הוא לא גדול, כך שאפשר להתייחס אל התחנות כאל מנועי בנזין אדירי מימדים בעלי ארובה צנועה.

הקבוצות העיסקיות התומכות בהקמת תחנות הכוח כוללות את כל הטוב שבעולם. מחברת סיימנס, חברה בעלת ידע והיסטוריה בייצירת סרקזות, והאנשים הטובים של תשובה, כשידוע עוסקים ימים ולילות בטיפוח החברה הישראלית והגדלת התגמולים שהם מעניקים למדינה.

ראשי רשויות רבים, בינהן, לא הוד השרון (למרות כינוסים שנעשו בנושא במשרדי העירייה) כתבו מכתב זועם על האופן שבו לכאורה חברת נגה מזהמת את ההליך התכנוני .מזמן לא נתקלתי במכתב בתחום הזה בו הזעם הוא כה טהור וניכר. המעוניניים להורידו לעיין בו ישירות כאן.

אולי גם אתם סובלים מהרעש הלבן

כמעט כולם בעיר סובלים מרעש לבן. ברמה כזו או אחרת. בשבת בבוקר, רצה המקר, והתרחשה באזורנו הפסקת חשמל, גם איזור התעשיה שווק (האזעקות התעוררו בבהלה). אך הקול העמום של מנוע של 1300 כוחות סוס נשמע מרעיד את השכונה. בדקתי. להערכתי והאפליקציה, יש יותר 15 דציבילים של רעש כתוצאה מהמנוע.

מה הוא רעש לבן?

רעש לבן הוא רעש. קודם כל הוא רעש. זה שאנחנו לא שומעים אותו לא הופך אותו פחות רעש. זה גם לא אומר שהוא לא משפיע עליכם. הרעש יכול להיות מאוד מאוד מאוד חזק, אבל האוזן שלנו לא מסוגלת להמיר אותו לצליל. לכן, אנחנו לא מודעים לרעש הלבן.

לאוזן יש עוד תפקיד, וזה מדידת לחץ.

כפי שכל אחד מאיתנו זוכר, כאשר אנחנו טסים, אנחנו מרגישים את הלחץ באוזניים. רעש לבן, הוא בתדיריות נמוכות יחסית יותר מההרעש ה"רגיל", לכן, האוזן שלנו לא מפרשת אותו כשינוי של צלילים, אלא כשינוי של לחצים. עוד תופעה, לפחות אצלי, שמאחר שהאוזן לחוצה יותר, כך היא גם רגישה יותר לרעשים אחרים. ז"א, שכל שיט בסביבה ישמע לכם הרבה יותר חזק אם יש רעש לבן. רעש לבן יכול להחריב סביבה.

הרעש הלבן הוא מפלטו של הנבל.

כפי שאת האגזוז של הרכב אילפו להיות שקט, כך אפשר לאלף גם ארובה. לגבי הרעש הלבן, זה לא מענין אותם, הם לא גרים כאן. זה מאפשר להם לייצר רעש לבן ולזהם את כל הסביבה בלחץ. הם מפציצים את האיזור ברעש לבן. וכן, אפשר לחסוך ככה הרבה מאוד מאוד מאוד כסף. אפשר להפעיל ככה מנועים בקירבה לאיזורי מגורים כפי שעושים במת"ש בהוד השרון.

אבל הרעש הזה מסתיר עוד משהו, וזה את כמות הגזים הנפלטים לסביבה. מנועי דיזל פולטים כיום עשן שחור, וכך גם בנזין, ברמות מסויימות רואים את העשן. אבל גז, אותו לא רואים לכן הוא נחשב "נקי". לכן, אין לכם מושג שבעצם יש לכם ארובה ענקית שמישהו פתח לכם ליד התחת. (זה מכון טיהור, לא?). לפני הנתונים ב-2019, המקום פולט מעל 3 טון של תוצרי פליטה כל שעה! זה ענן ענק של שיט שיושב כאן כל הזמן.

רעש לבן זו כמו הפצצה כל היום וכל הלילה

זה מכסה שטחים ענקיים. בהוד השרון למשל, זה מגיע מעדנים, דרך גיל עמל ועד לרחוב הרב ביטון. רעשים לבנים מגיעים רחוק. וזה רק מה שאני שומע. לדעתי, זה הרבה הרבה יותר.

יש רעש לבן טוב

כן, יש רעש לבן טוב. כולנו מכירים אותו. הרי כל מה שאנחנו שומעים הוא פסיק ממה שאנחנו מרגישים. האם אפשר לתאר במילים תחושה של צלילה מרעידה מקור, במי מעיין זכים ביום לוהט? כי אנחנו גם מרגישים את ציוץ הציפורים, משב הרוח בענפים, זימזום החרקים ורחש הגלים, טוב לנו גם עם קולות של אנשים מדברים, צוחקים ושרים, כרעש לבן. אנחנו יצורים קהילתיים והרעש הטוב הוא חלק מחיינו .הוא יכול להיות בעוצמה של רעש מכונות, ועדיין, בגלל המורכבות שלו, לא יגרום לאותם נזקים כמו הנזקים של רעשי המכונות.

הוד השרון אינה מספיק חופשיה ומפגרת בתחבורה הציבורית

כך עולה מכתבה שפורסמה היום ב- ynet.

מבין ערי השרון (הוד השורן, כפר סבא, רעננה והרצליה) בהוד השרון יש הכי פחות שבילי אופניים והם אינם מאפשרים תנועה בתוך העיר בביטחה. למשל, לגיל עמל, שכונה המוזנחת באופן מסורתי על ידי העיריה כבר שנים, אי אפשר להגיע אליה בשביל אופניים. ילדים לא יכולים לגיע בביטחה באופניהם מהשכונה לבית הספר או לעיר. כבר 3 שנים שלא נוסף שביל אופניים אחד לעיר מעבר לשכונות החדשות.

תאגיד המים של הוד השרון יקרא על שם מלחמת יום הכיפורים

מאחר שהוד השרון היא עיר מאוד מושלמת ואין בה כל מפגעים, שאין בה תושבים הסובלים ממטרדי ריחות של מט"ש, אין מטרדי רעש באיזור התעשיה גיל עמל, התנועה בה זורמת, מערכת החינוך שבה היא גאווה לאומית והשירות שהעייריה שהיא מעניקה לתושבים הוא מהמעולים בעולם, הוחלט שאין מספיק בעיות להתמודד איתן ומועצת העיר תתפנה על מנת למצוא שם חדש וראוי לתאגיד המים. כידוע, תאגידי המים הם מופת ליעילות, והביאו להפחתת ההוצאה הציבורית על ניהול הנושא. כי בישראל, מה שקודם עשו 3 אנשים, עכשיו מעסיקים 30 אנשים לאותה משימה, ו-30 משפחות מקבלות עכשיו שכר מהעייריה. חיובי וטוב וכולם. ובכלל, כידוע, תאגידי המים הם מהגופים האהובים ביותר על האזרחים בישראל.

בצר להם, משועממים ועעגומים כמו שלולית יבשושית, ישבו חברי הקואליציה של הוד השרון, ואמרו לעצמם, בעיר כה מושלמת, מה אפשר לשפר? מה אפשר להוסיף? ואז, בת קול טהורה, זכה וצלולה כמי מים מעיין שעדיין לא עברו הכלרה והפלרה, יצאה מבניין מועצת העיר: "שנו את שם תאגיד המים, זה בדיוק מה שחסר לעיר!". ישבו וחשבו וחשבו וחשבו, ולבסוף מצאו שם המייצג את הוד השרון כהוויתה "מיה". שם יפה, קליט וחביב, ובעיקר, מייצג את ההיסטוריה הלאומית, כי מה יותר ישראל ומשמח ומאשר "מלחמת יום הכיפורים". מעתה, הוד השרון היא לא רק עיר מופלאה, אלא מקשרת בשמות התאגידים שלה בין יהדות לציונות, בין כאב לטימטום.

אז קודם כל, תודה רבה לראש העיר, מר אמיר כוכבי, שהוא מכנס את מועצת העיר אחרי חודשים ארוכים שלא היה באמת צורך בדבר. כמובן שאת ההזמנה עצמה לא תמצאו באתר העייריה, כי חבל להכביד על הציבור בזוטות כגון אלו, אז אנחנו, כאתר קטון וחסר חשיבות, עושים את המאמץ העילאי על מנת לחשוף את דבר קיום הישיבה וההצעות שבה. שקיפות שקיפות שקיפות.

האם זה הסוף למטרדי הריח והגזים הרעילים במזרח הוד השרון?

עיתון "ירוק" מדווח על תחילת פעולה פתרון בעיות הריח והגזים הרעילים ממכון הטיהור. המטרד מגיע עד למרכז העיר.

הפתרון מקודם בזכות התארגנות של השכונה, וועד הפעולה מט"ש גיל עמל הוד השרון.

הוועדה המחוזית ביטלה שני מגדלים ברחוב ישורון בהוד השרון

אחד הנושאים בהם ראש עיירית הוד השרון אמיר כוכבי הבטיח להתמקד בהם הוא חיזוק הקהילה בהוד השרון. ישנן הרבה דיעות ורעיונות כיצד לשפר ולחזק את הקהילה, לרוב, בניניים גבוהים אינם נכללים בהם. מאידך, ידוע על בעיות בפרט בבניניים בני 9 קומות ומעלה.

רחוב ישירון הוא רחוב קטן העובר במקביל לדרך רמתיים. הרחוב גם ככה סובל מעומסי תנועה בשל הקירבה שלו לצירים ראשיים ומרכזים מסחריים. לאחרונה, במסגרת פינוי בנוי, יזם ביקש להוסיף עוד 30 דירות לשני בניניים.

מה ראש עיירית הוד השרון אמיר כוכבי עושה בנידון? מאפשר להגדיל את מספר היחידות המותרת בפרויקט ומאפשר בפועל גידול מ-9 קומות ל-15 קומות. מה שאומר, עוד 30 אחוז יותר תנועה שהבניין ייצר, עוד מערכות יקרות בבניין עצמו, מחיר גבוה יותר לדירות ועלות תחזוקה גבוהה יותר.

למזלה של תושבי הוד השרון ובפרט של תושבי רחוב ישורון, הוועדה המחוזית לתכנון ובניה לא אישרה את הבקשה לתוספת היחידות, בשל שהבקשה הוגשה בניגוד לתב"ע, כך מסר עו"ד אלון גלבוע.

ראש עיירית הוד השרון אמיר כוכבי טוען בכל הזדמנות שהבעיה העיקרית בהוד השרון היא מחסור בשטחים מסחריים, שהם בסיס נהדר לתשלומי ארנונה. מה שהוא פחות מספר, זה שהדירוג הסוציואקנומי של הוד השרון לא מאפשר לתת הנחות בארנונה. מעבר לכך, שתשתיות התחבורה בעיר אינם מעודדות זרים להיכנס אליה.

חורשת האלונים האחרונה בשרון

לפני שנים רבות איזור הירקון היה יער אלונים, חורש ים תיכוני. הטורקים היו הראשונים להתעלל בו כדי לספק דלק לרכבות שלהם, ומאז האלונים הולכים ונרדפים, הולכים ונכחדים. זהו אחד השרידים האחרונים ליער, בתוך אי תנועה בכביש 5.

דגים בירקון ועוד

בירקון שוכן גם לבנון הירקון, דג ייחודי לאיזור הנמצא בסכנת הכחדה. בסרטון אפשר להבחין בו.

באיזורים אחרים של הירקון אפשר להתקלח, כמו למשל בבריכה הזו.

אבל איך יודעים אם המים טובים לרחצה?

לפעמים, המים מריחים ונראים ככה.

מפגעים סביבתים איזור הירקון

יו היה פעם נהר נהדר, ושמו בישראל היה "ירקון". לא רק שאיזור הניקוז שלו גדול מאוד, אלא שהמעינות שלו נשענים על "נהרות" תת קרקעיים שמביאים את המים מההרים. הבריטים היו הראשונים לנצל זאת וביססו את אספקת המים של ירושלים על מקורות הירקון. יש להניח, שהם חיפשו היטב בהרים לפני שהחליטו להקים מפעל שכזה.

מסיבה זו, נכבש האיזור ע"י חטיבת אלכסדרוני ובכך למעשה הובטחה אספקת המים של המדינה הצעירה וכליה על אחד מפלאי הטבע של הארץ.

מה שנשאר כיום באיזור אינו מזכיר את האיזור לפני 250 שנים ויותר. נהר שוצף, גדול שזרם בשאון בתוך יער אלונים. נמרים, דובים, נישנשנו להם בהנאה חזירי בר ונמיות.

כיום, סובלים תושבי האיזור מבעיות סביבתיות רבות ועצובות, ומאחר שאני רוכב בירקון, יוצא לי להכיר מאוד מקרוב את הבעיות.

חלק מהבעיות הסביבתיות נוגעות הישר אל תקופת מלחמת העצמאות. למשל, קלקליה נשארה תחת השלטון הירדני בזכות גדוד עיראקי שישב במקום. כיום, תושבי מזרח כפר סבא סובלים ממפגעי ריחות ממזבלות של שכניהם מעבר לגבול, (ולא רק). עובר נחל הדס, שחלקו העליון משובב נפש אך נמצא מעבר לקו הירקון ומה שמגיע לירקון, ירחם השם.

תושבי מזרח כפר סבא פועלים כבר שנים רבות כנגד המפגע הזה. מפגעי הריח גורמים להם לבעיות בריאותיות ואנשים סובלים מבעיות אלרגיות קשות בשל הזיהום. וכדי להפוך את החיים למעניניים, רוצים להעביר את "מוסך" הרכבת (1000 דונם!) יוקם מאיזור צפון כפר סבא הירוקה, אל מזרח כפר סבא שכונת יוספטל. קחו את הדימויי הכי שבלונים מהשמות, וזה ככה.

ריחות השריפה מגיעים פחות לתושבי מושב אלישמע, ועל כן הוחלט לאתגר אותו על ידי אנשי המועצה עצמם, מאחר שלקח להם מעל שנתיים לתקן את מכון הטיהור שלו. שנים, נשפך זיהום גולמי אל המים, מעכיר את חייהם של עשרות משפחות שחיות לאורך הנחל. רעיונות מהפכניים כמו העברת השפכים מתחת לאדמה, לא נהגו על ידי המדינה או מטעמה.

צב מים בנחל הדס ליד הוד השרון

צב המים הרך נמצא באופן טבעי באיזור. זהו בעל חיים יחסית עמיד לזיהומים ועל כן ניתן למצוא אותו גם בנחל קנה, שסבל מזיהומים במשך שנים ארוכות. איזור נחל הדס נקי יחסית, למרות שהמים המגיעים אלו הם ממכון טיהור באיזור כפר סבא.