יו היה פעם נהר נהדר, ושמו בישראל היה "ירקון". לא רק שאיזור הניקוז שלו גדול מאוד, אלא שהמעינות שלו נשענים על "נהרות" תת קרקעיים שמביאים את המים מההרים. הבריטים היו הראשונים לנצל זאת וביססו את אספקת המים של ירושלים על מקורות הירקון. יש להניח, שהם חיפשו היטב בהרים לפני שהחליטו להקים מפעל שכזה.

מסיבה זו, נכבש האיזור ע"י חטיבת אלכסדרוני ובכך למעשה הובטחה אספקת המים של המדינה הצעירה וכליה על אחד מפלאי הטבע של הארץ.

מה שנשאר כיום באיזור אינו מזכיר את האיזור לפני 250 שנים ויותר. נהר שוצף, גדול שזרם בשאון בתוך יער אלונים. נמרים, דובים, נישנשנו להם בהנאה חזירי בר ונמיות.

כיום, סובלים תושבי האיזור מבעיות סביבתיות רבות ועצובות, ומאחר שאני רוכב בירקון, יוצא לי להכיר מאוד מקרוב את הבעיות.

חלק מהבעיות הסביבתיות נוגעות הישר אל תקופת מלחמת העצמאות. למשל, קלקליה נשארה תחת השלטון הירדני בזכות גדוד עיראקי שישב במקום. כיום, תושבי מזרח כפר סבא סובלים ממפגעי ריחות ממזבלות של שכניהם מעבר לגבול, (ולא רק). עובר נחל הדס, שחלקו העליון משובב נפש אך נמצא מעבר לקו הירקון ומה שמגיע לירקון, ירחם השם.

תושבי מזרח כפר סבא פועלים כבר שנים רבות כנגד המפגע הזה. מפגעי הריח גורמים להם לבעיות בריאותיות ואנשים סובלים מבעיות אלרגיות קשות בשל הזיהום. וכדי להפוך את החיים למעניניים, רוצים להעביר את "מוסך" הרכבת (1000 דונם!) יוקם מאיזור צפון כפר סבא הירוקה, אל מזרח כפר סבא שכונת יוספטל. קחו את הדימויי הכי שבלונים מהשמות, וזה ככה.

ריחות השריפה מגיעים פחות לתושבי מושב אלישמע, ועל כן הוחלט לאתגר אותו על ידי אנשי המועצה עצמם, מאחר שלקח להם מעל שנתיים לתקן את מכון הטיהור שלו. שנים, נשפך זיהום גולמי אל המים, מעכיר את חייהם של עשרות משפחות שחיות לאורך הנחל. רעיונות מהפכניים כמו העברת השפכים מתחת לאדמה, לא נהגו על ידי המדינה או מטעמה.