ביקור בישיבת מועצת הוד השרון 15.12.21

זו הפעם הראשונה שאני מבקר בישיבות מועצה ואני ממליץ לכל אזרח לקפוץ לפחות פעם אחת לשמוע מה הולך בישיבות הללו, ובעיקר, להתרשם מהאנשים. את הנושאים לסדר היום ניתן למצוא בהזמנה לישיבת המועצה.

הנושא העיקרי שעמד על הפרק (מעבר לשינוי שמו של תאגיד המים הוד השרון) הינו גורלה של בריכת גלי רון. זו בריכת בת 40 שנים, יש בה כיום 500 מנויים, והיא נזקקת לשיפוץ מסיבי. לכאורה, עניין שולי, יש בריכה, צריך לשפץ. מה שכן, ראש העיר, מתחמק מלתת תשובות לגבי גורל הבריכה. מנכ"ל העייריה טוען שהם קיבלו הארכה לביצוע שיפוץ לבריכה. כאשר הוא נשאל ממי הם קיבלו הארכה ומי דורש מהם את השינוי בבריכה, מילא פיו מים. הסכומים שראש העיר דיבר עליהם הם סביב ה-60 מליון ש"ח, סכומים שנראים לוועד הפעולה מופרכים, ואני נוטה להסכים.

וועד הפעולה למען בריכת גלי רון

מה שעניין אותי הוא הדינמיקה של הדמוקרטיה והפוליטיקה בהוד השרון. יש כיום 3 חברי אופוזיציה. ד"ר אלון גלבוע, עו"ד,אביבה גוטרמן ועו"ד משה חנוכה (שהיה בקואליציה ועזב עקב חילוקי דיעות עם ראש העיר). מה שמשך את עיני בדיונים, שנראה שחברי המועצה, שהם בעצמם דברנים לא קטנים באופן כללי, דווקא העדיפו לשמור על זכות השתיקה. הפער בין הברכות להצטרפותו המבורכת של יוסי שאבי למועצה לעומת חוסר העניין הכללי שהנוכחים גילו בנושא שעל הפרק היה די צורם. זה קצת לא מובן בעיני. האם אין להם מצביעים אשר מגיעים לבריכה? האם לבריכה מגיעים רק אנשים שהצביעו לאופוזיציה? מדוע רק חברי חברי האופיזציה מעלים שאלות וקשים קושיות? איזו מין דמוקרטיה יש כיום בהוד השרון?

אחת הטענות העיקריות של התומכים בשיפוץ הבריכה נגעה לשקיפות של ראש העיר. זהו נושא חשוב שלדעתי העייריה מטפלת בו באופן מחפיר. החל מהדוחות הכספיים שאי אפשר לעבד, הדוחות של החברה הכלכלית (מצגת) הנעלמים אחרי שנה, ישיבות המועצה הנדחות, חוסר מעקב פתוח אחרי ביצוע החלטות המועצה ועד לנושא הזה.

התרשמתי לטובה מחברי האופוזיציה, הם שולטים בפרטים, הם ערניים ונשמע שהם באמת באמת לעזור לתושבים. מאידך, ראש העיר נראה לי זחוח, כמעט מבודח. כאילו לא מדובר על איכות חייהם של מאות תושבים (במצב הנוכחי של הבריכה) ואם היתה מתחוזקת ומתוקצבת כראוי, לאלפי מתושבי העיר. הוא לא יוצר איתם שום שיח, לא דיאלוג, לא פונה אליהם. מקסימום לנציג שלהם. שקופים. הם בעיניו תפאורה, בעיני הם המקהלה היוונית במחזה קפקאי.

אישית, אני לא מבקר בבריכה, אני מעדיף ים ופעילות באוויר הפתוח. אבל בעיני מאוד חשוב עבור הקהילה של הוד השרון שתהיה בריכה נגישה במרחק הליכה. עבור כולם. הגישה העירונית המודרנית בעולם מדברת כיום על עיר רבע שעה, עיר שכל השירותים שהאזרח נזקק להם נמצאים במרחק של רבע שעה הליכה. ואילו בהוד השרון, בריכה שכבר בנויה, שכבר מעניקה שירות, צריכה להיאבק על קיומה.

ומה קרה עם ההצעות של חברי מועצת העיר?

הצעה לסדר – דיור בר השגה בהוד השרון לבני העיר

ההוצאה העיקרית של משק בית הינה ביתו. מחיר הבתים הולך ומאמיר. אחרים שנים ארוכות בהם חלק נכבד ממהכנסה שלנו מופנה לרכישת דירה, אנחנו מתחילים להיות מוטרדים, מה יהיה עם ילדינו? האם הם בכלל יוכלו לרכוש דירה? האם יוכלו לעמוד במחירי השכירות?

אבל גם לעיר יש אינטרס לשמר את הצעירים, הרי העיר השקיעה במערכת החינוך סכומים ניכרים במשך עשרות שנים, וכל בן עיר הוא השקעה של העיר והמדינה בעתידו. האם אנחנו מעוניניים שהם ילכו לערים אחרות? האם נגזר על הוד השרון להיות עיר של זקנים ועשירים? רק דיור בר השגה יחזיר לעיר את ההשקעה שהיא ביצעה בצעירים.

ד"ר אלון גלבוע, עו"ד, מנסה לתת תקווה לתושבי העיר באמצעות הצעה לדיור בר השגה, וכך הוא כותב:

אני מאמין שעתידה של העיר הוד השרון כרוך בעתידם של תושביה.בכדי לשמור על מרקמה האנושי של העיר, על אופיה

,והתפתחותה על מועצת העיר לפעול ליצירת אפשרות מגורים לזוגות צעירים בני המקום שהינם משאב חשוב לעיר. כל אלה עומדים בבסיס ההצעה לסדר שהגשתי לישיבת המועצה שתתקיים ביום 15.12.202 בשעה 18:00 .ההצעה תדרוש לקבוע מדיניות שכל בקשה שתוגש לקבלת היתר בניה על קרקע בבעלות העיריה וכל בקשה של יזם להגדלת מספר יחידות מעבר לתב״ע המאושרת תכלול הקצאה דירות במחירים מוזלים ( דיור בר השגה) לבני המקום שיעמדו בתנאי הזכאות.

תאגיד המים של הוד השרון יקרא על שם מלחמת יום הכיפורים

מאחר שהוד השרון היא עיר מאוד מושלמת ואין בה כל מפגעים, שאין בה תושבים הסובלים ממטרדי ריחות של מט"ש, אין מטרדי רעש באיזור התעשיה גיל עמל, התנועה בה זורמת, מערכת החינוך שבה היא גאווה לאומית והשירות שהעייריה שהיא מעניקה לתושבים הוא מהמעולים בעולם, הוחלט שאין מספיק בעיות להתמודד איתן ומועצת העיר תתפנה על מנת למצוא שם חדש וראוי לתאגיד המים. כידוע, תאגידי המים הם מופת ליעילות, והביאו להפחתת ההוצאה הציבורית על ניהול הנושא. כי בישראל, מה שקודם עשו 3 אנשים, עכשיו מעסיקים 30 אנשים לאותה משימה, ו-30 משפחות מקבלות עכשיו שכר מהעייריה. חיובי וטוב וכולם. ובכלל, כידוע, תאגידי המים הם מהגופים האהובים ביותר על האזרחים בישראל.

בצר להם, משועממים ועעגומים כמו שלולית יבשושית, ישבו חברי הקואליציה של הוד השרון, ואמרו לעצמם, בעיר כה מושלמת, מה אפשר לשפר? מה אפשר להוסיף? ואז, בת קול טהורה, זכה וצלולה כמי מים מעיין שעדיין לא עברו הכלרה והפלרה, יצאה מבניין מועצת העיר: "שנו את שם תאגיד המים, זה בדיוק מה שחסר לעיר!". ישבו וחשבו וחשבו וחשבו, ולבסוף מצאו שם המייצג את הוד השרון כהוויתה "מיה". שם יפה, קליט וחביב, ובעיקר, מייצג את ההיסטוריה הלאומית, כי מה יותר ישראל ומשמח ומאשר "מלחמת יום הכיפורים". מעתה, הוד השרון היא לא רק עיר מופלאה, אלא מקשרת בשמות התאגידים שלה בין יהדות לציונות, בין כאב לטימטום.

אז קודם כל, תודה רבה לראש העיר, מר אמיר כוכבי, שהוא מכנס את מועצת העיר אחרי חודשים ארוכים שלא היה באמת צורך בדבר. כמובן שאת ההזמנה עצמה לא תמצאו באתר העייריה, כי חבל להכביד על הציבור בזוטות כגון אלו, אז אנחנו, כאתר קטון וחסר חשיבות, עושים את המאמץ העילאי על מנת לחשוף את דבר קיום הישיבה וההצעות שבה. שקיפות שקיפות שקיפות.

מה זה פרצלציה ומה הקטע של עיירית הוד השרון עם תושבי גני צבי בהוד השרון?

אחד הגופים החזקים במדינת ישראל הוא רמ"י, רשות מקרקעי ישראל. 92% מקרקעות המדינה שייכות אליה. כך שאם יש לכם נכס במדינת ישראל, רוב הסיכוים שהאדמה שעליו הוא יושב אינה שייכת לכם, אלא למנהל מקרקעי ישראל. לרוב, האדמה הזו חכורה לפרק זה של 49 שנים. נושא הבעלות של הקרקע הוא לא רק נושא מורכב מאוד, אלא גם קשור להרבה מאוד כסף. למעשה, לחלקו הארי של הכסף שלכם. מדיניות הקרקעות של רמ"י למעשה משפיעה על תחומי החיים שלנו באופן ישיר, ולו בשל המנופול שיש לגוף זה על מכירת קרקעות. כאשר אתם רוכשים דירה, רוב הסיכויים שלפחות שליש ממחיר הדירה הגיעה חזרה אל המדינה דרך המנהל. (ועוד קרוב ל-20 מע"מ).

ברוב המקומות, מקפידים מאוד על הגבולות בין החלקות. אם הזדמן לכם לבנות בית, הרי כל חצי שנה צריך לחדש את המדידות ולוודא שהבית אינו חורג מגבולות המגרש, ושבניתם אותו לא רק השטח הנכון, אלא גם על המקום הנכון בשטח. חריגה מהמיקום עלולה לגרום לצרות צרורות, הן עם השכנים והן עם הרשויות.

בואו נניח למשל, שמעוניניים להרחיב כביש בשכונה גני צבי בהוד השרון. אם בשכונה אין חלוקה של חלקות (אין פרצלציה), מה שאומר, שאף אחד לא ממש ידוע היכן החלקה שלו נגמרת והחלקה של השכן שלו מתחילה, אבל יותר מזה, גם השטחים הציבוריים לא ממש מוגדרים. למשל, רוחב המדרכות, מיקום הכבישים, מבני ציבור ועוד ועוד. כאן זה כבר מתחיל להיות מעניין, כי מצד אחד יש את התושבים היושבים על האדמה כבר עשרות שנים, שמעוניניים להוריש נכס לילדים שלהם, ומהצד השני, יש את הרשות המקומית, שרוצה למקסם את היכולת שלה לעשות שימוש בשטחי הציבור ולמקסם את גבית המיסים שלהם (רק להחזיק ראש עיר עולה מליון שקל בשנה), ויש גם את מנהל מקרקעי ישראל, שמעוניין למכור כמה שיותר חלקות בכמה שיותר כסף ועבור התושבים הם במקרה הטוב מטרד ולרוב הוא פשוט לא רואה אותם.

ואם זה לא מספיק כדי להפוך את התושבים לקורבנות, הרי אי אפשר להשיג אישור בניה על שטח שאינו מוגדר, אי אפשר למכור אותו וגם ירושה עלולה להיתקל בבעיות. ז"א, שתושבי השכונה לא רק שאינם בדיוק יודעים היכן האדמות שלהם, אלא שאם אינם יכולים להוסיף ולו חדר לביתם, או ממ"ד, גם שינוי גודל של חלון עלול לגרום לבעיות. תושבי השכונה הם קורבנות של המדינה, מוחלשים ומנושלים מרכושם בגלל בירוקרטיה ותאוות בצע של הרשויות.

במצב כזה, מתבקש, שהרשות המקומית תעשה הכל כדי להסדיר את הנושא מול התושבים. הרי זה נושא שהוא בדמם, נושא שפרנסתם ורווחתם של עשרות אם לא מאות משפחות תלוי בהם. במצב כזה, מתבקש, שהרשות תעשה הכל למען התושבים ולמען השכונה. אבל, בהוד השרון, זה אחרת. על פניו, לפי הדיוח, נראה, שהעייריה לא רק שאינה עושה דבר למען התושבים, נראה שאמיר כוכבי מעדיף לשרת את המנהל מאשר את תושבי עירו. למה? אולי הוא לא מעוניין לתת שירות לתושבי העייריה מהנכסיים הללו, אלא לגרוף לקופת העייריה כסף מהסבה שלהם והשכרה שלהם. אומנם אמיר כוכבי מזדרז להרוס מבנים שנבנו ללא היתר, אבל הוא בעצמו מודה שהוא מורה לעייריה לבנות ללא היתרים. כנראה שאין זה מקרה, אלא ממש מדיניות עקבית, כפי שנעשה במקרה של גלי רון, המשרתת אלפי תושבים רבים במגדיאל בהוד השרון. עוד נכס ציבורי חשוב עבור אלפי תושבים שראש העיר אולי היה מעדיף לפרק ולמכור עבור היתרי ההשבחה.

על פניו נראה שאמיר כוכבי פועל באופן עקבי להרוס את התשתיות החברתיות ואת השירותים שהתושבים מקבלים בעירו. על פניו נראה, שראש עיירית הוד השרון, אמיר כוכבי נופל אל מחזות של פעולה כנגד התושבים שלו עצמו. האם זה בגלל שהם פחות מבוססים? האם הוא נוטה לפגוע יותר בשכונות הוותיקות?

הפוליטיקה המקומית של הוד השרון

עד לפני חצי שנה ממש לא עניינה אותי הפוליטקה המקומית. היה איזה בחור שנראה נחמד ואמר כל מה שנשמע נכון, בעיקר הקטע של חידוש העיר, שיפור המנגנון העירוני וכל המילים שכל תושב בורגני בכל עיר בעולם ישמח לשמוע.

תכל'ס לא ידעתי עליו כלום. ידעתי שהשכונה שלי מוזנחת, שהרחוב שבו אני גר נדפק על יד עיירית הוד השרון עוד לפני שאמיר כוכבי היה ראש עיר, הרבה לפני. וכתוצאה מהשינוי (שהעיריה יזמה על חשבון התושבים) קיבלנו רחוב מסוכן, לא בטוח להולכי רגל ובלי מספיק חניה.

למעשה, כדאי מאוד לנסות להבין מה קורה בפוליטיקה המקומית, קודם כל, בגלל כמות הכסף. התקציב של הוד השרון עומד על רבע מילארד ש"ח, שזה קצת יותר מ-10% של תקציב של משרד הספורט והתרבות. אבל הכוח של ראש הראשות על התשובים שלו הינו בעל משמעות גבוהה יותר, כי אם משרד הספורט אחראי על שירותי הספורט והתרבות של מדינה שלמה, הרי התקציב של הוד השרון מושקע בעיר אחת. כך שהמשמעות של כל שקל בתקציב המקומי של הוד השרון, גדולה עשרות מונים מהמשמעות של שקל בתקציב המדינה. ויחד עם זה, את רובנו זה ממש לא מטריד, ואנחנו ממשיכים לשלם סכומים מאוד ניכרים עבור שירותים ולא מקשרים הארנונה לבין איכות השירות המתקבלת. רובנו גם לא מקשרים בין איכות השירות של הרשות המקומית לבין בעיות העלולות להיווצר לנו. מי היה חושב למשל, שטיפול שגוי של העיר בנושא דליפת כרטיסי האשראי מהצהרונים, עלול להגדיל את הנזק?

ראש עיר מרוויח כ-55,000 ש"ח לחודש. להחזיק ראש עיר בישראל עולה מיליון שקל בשנה (כולל הוצאות שכר והחזרי הוצאות נדיבים מאוד). זה ללא ספק שכר נאה עבור מנכ"ל בכיר בחברה ציבורית, מוביל ומנהיג אירגון, שמחוייב לבעלי המנית שלו. אבל יחד עם זה, חובת הדיווח שהמדינה מחייבת את הרשויות המקומיות, היא ברמה הרבה פחות מפורטת מאשר בחברה ציבורית, המחויבות בדיווח רבעוני ובשקיפות גבוהה של התהליכים המתרחשים בה.

נראה, שלא רק שמדובר על כך שיש המון המון כסף ברשות המקומית ושניהול שגוי שלהן עלול לגרום לנזקים ישיר לכל אחד מאיתנו, אלא גם שהפיקוח על הכסף נעשה ברמה הנמוכה ביותר. אנחנו בפועל מחזיקי המניות של העיר הזו, ומה שקורה זה שאיננו יודעים דבר על כיצד הכסף שלנו מנוהל. אנחנו בקושי יודעים להשוות בין כמה פעמים מפנים אצלנו זבל בשכונה לכמה פעמים בערים אחרות. והגרוע מכל, זה לא ממש מעניין אותנו. במקרה הטוב, אנחנו פעם בחמש שנים זורקים פתק עם שם שנשמע לנו נחמד, וזהו.

התחלתי להתענייו בפוליטקה המקומית כי אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון, לא מסוגל או לא רוצה לפעול כנגד מפגע רעש ליד ביתי. אמרתי לעצמי ,לא יתכן שרשות מקומית תאפשר לבעל עסק למרר את חיהם של אנשים, סתם ככה. פשוט כי מתחשק לו לעשות כסף ממכירת רעש. כמה טעיתי. וכמה קטן הנזק הנגרם לי.

קחו למשל את ניסיון להרס הבית בגני צבי. הריסת בית היא צעד קיצוני מאוד, היא פגיעה בציפור נפשו של אדם, בילדיו, במשפחתו וכנראה גם תמוטט אותו כלכלית. זו פגיעה נרחבת וקשה שצירכה להיעשות אך ורק אם כלו כל הקיצין, ואם, בעיני, הדבר גורם נזק אמיתי למישהו אחר. כיצד יתכן שאמיר כוכבי יתחיל בביצוע כזה צעד תוך שנה מביצוע העבירה? מה כל כך חשוב בהרס הזה?!?

בוא ונצלול אל תגובת העיריה, שלפי הניסוח, נראה שנוסחה בחופזה וברשלנות ידי ראש העיר עצמו.

"העירייה פועלת להסדרה ואכיפה בתחומי התכנון והבנייה כמוגדר בחוק, תוך ניסיון לסייע לתושבות ותושבים לפעול באפיקים התכנוניים הנכונים. לאחר הרפורמה בתחום האכיפה שנעשתה על ידי הרשות הלאומית לאכיפה, אכיפה מנהלית על עבירות בנייה חדשות היא אגרסיבית ומיידית ומרגע שהתחילה יש חלון זמן קצר לנסות לפעול לתיקון המצב התכנוני והעירייה בוודאי במקרים המוכרים ברווחה, תמיד תנסה לסייע מיוזמתה.  "

אמיר כוכבי זורק את האשמה כלפי מעלה, כאילו, אין לעירייה ברירה אלא ללכת להרוס, כאילו שאין לו שיקול דעת בנושא והוא רק מבצע את הוראות המדינה. אבל אם זה המצב, בשביל מה צריך אותו? הא, בשביל המקרים הסוציאלים. אילו מקרים סוציאלים, זו שהעיריה יוצרת באמצעות הרס בתי התושבים שלה, אלו שהעירייה יוצרת כי אינה מקדמת פרצלציה ואינה מייצגת את התשובים כראוי מול המנהל.

מצד שני, כאשר יש מטרדי רעש, אז פתאום לאמיר כוכבי אין כזו מוטבציה לפעול לתיקון הבעיה. כאשר נוח לו, הוא רץ לבית המשפט ודואג לצו הריסה.

באיזו אדנות הוא מדבר על הקורבנות של המעשים שלו, כאילו צריכים להכיר לו תודה על כך שהוא מפנה את המחלקה הרווחה אל המשפחה הרי שהרס להם את הבית. הוא גם הורס וגם עושה לעצמו יחסי ציבור במכה אחת, בדיוק בשביל דברים כאלו הצבעתי עבורו.

ובעיני, הקטע הצבוע ביותר, הוא הניסיון של אמיר כוכבי לשכנע שהחוק מחייב אותו להרוס, אבל המדינה לא כופה, לא מתערבת בשיקולים של הרשות המקומית ,אלא ניסתה לייעל את הליכי ההריסה, להקל עליו. זה לא שהחוק כופה על אמיר כוכבי להרוס בתים, אלא שהחוק מאפשר לרשויות המקומיות יותר כוח במצב כזה. אבל הן אלו המחליטות האם להשתמש בכוח הזה או לא. בעיני, מעשה שכזה של עייריה, על עבירת בניה שנעשית בנסיבות הללו, היא רוע לב. ומי שיוזם אותה הוא אדם רע לב והתגובה שלו, בעיני, היא שקר טהור.

למזלנו, יש כמה אנשים במועצת הוד השרון הפועלים המנסים לצמצם את הנזק שאמיר כוכבי עושה. יצא לי להתרשם כבר מכמה מהם לטובה. יש לכם בעיה, יש לך תלונה על תפקוד עיירית הוד השרון, חושבים שעיירית הוד השרון פוגעת בכם? יש מי שיקשיב לכם במועצת העיר: אביבה גוטרמן, ד"ר אלון גלבוע, עו"ד ומשה חנוכה. תפנו אליהם, כי אחרת העיריה תאכל אותכם כמו בתים להריסה בגני צבי.

הצהרונים בהוד השרון יחזרו לניהול העייריה

עיתון ירוק מדווח, על ניצחון להורים בהוד השרון. לאחר שנים ארוכות בהן הורים התלוננו על רמת השירות, עיירית הוד השרון החליטה להחזיר את ניהול הגנים אליה. על פי חברת מועצת העיר הוד השרון, אביבה גוטרמן, הקש ששבר את גב הגמל הוא כנראה (לא התקבל תגובה מעיירית הוד השרון) הוא שערוריה של חיובי כרטיסי אשראי של הורים. אביבה גוטרמן פועלת שנים להחזיר את ניהול הצהרונים לעייריה בשל חוסר שביעות רצון של הורים מהשירות.

חברת מועצת הוד השרון אביבה גוטרמן

ערוץ 1 מדווח על עוקץ כרטיסי אשראי של הורים בהוד השרון

אמיר כוכבי ראש עיירית הוד השרון כבר 3 שנים, התלונות כנגדו הולכות ונערמות

עיתון ירוק, הוד השרון, מהדורה 1389, עמוד 16

על פי הכתבה, בהוד השרון קיימות מספר בעיות מתמשכות שראש העיר, אמיר כוכבי, לא מטפל בהן כראוי.

תושבת הוד השרון, טל זינגר:

  • מחסור באולמות ספורט, ילדים נאלצים לנדוד מאולם לאולם.
  • בעיה במדרכות ברחוב ההכשרות בהוד השרון. (רחוב ההכשרות מקביל לדרך רמתיים ומנקז תנועה מפארק 4 העונות ועד למרכז העיר. ברחוב יש תנועה ערה מאוד של מכוניות והמדרכות חסרות בחלק ממנו. )
  • גם רחוב זה, כמו ברחובות רבים בעיר, תושבים נוהגים מהר מדי (למשל, רחובות חנקין וששת הימים) אך העייריה אינה מוסיפה פסי האטה.
  • העייריה לא מסבסדת הסעות לילדים עם צרכים מיוחדים.

בנוסף לכך, הפורומים של תושבי הוד השרון והעיתונות מציפים עוד בעיות.

ירוק מדווחה שעתידה של בריכת גלי רון בהוד השרון, כולל מתחם הספורט המשרת כל כך הרבה תושבים נמצא בסכנה.

אבל כנראה שעיירית הוד השרון מתלהבת יותר להרוס מאשר לתקן, אחרת לא ברור מצבה של האנדרטה לזכר נספי השואה, מדווח ירוק.

  • ראש עיירית הוד השרון אמיר כוכבי כתב הגיב בטוויטר לפני 3 שנים שהוא יפתור את הבעיה של המחסור במדרכה ממזרח הוד השרון לתחנת הרכבת כפר סבא. רחוב חשוך המסכן את ההולכים בו בשעת הלילה, אך למרות שמדובר על 250 מטר של מדרכה בצמוד לכביש קיים, העיריה מתמהמהת בסלילתה.
  • תלונות נוספות כנגד התנהגות העייריה נוגעות לבעיות זיהום האוויר של מכון הטיהור.
  • תלונות לגבי מועדון המבצע מטרדי רעש נוראים כבר חצי שנה מאיזור התעשיה גיל עמל.
  • תלונות לגבי הקמה של מרכז מסחרי בגיל עמל ליד בית ספר תל"י, למרות העומסים הכבדים ומחסור בתשתיות תחבורה באיזור.
  • תלונות לגבי איכות שירות האוטבוסים, נסיעה מהירה תוך טלטלה של הנוסעים, אוטבוסים המדלגים על תחנות.

הריסתו של בית על ידי עיירית הוד השרון נדחתה בשבוע

בהמשך להחלטת בית המשפט ביקשה עיריית הוד השרון להרוס הבוקר את ביתה של משפחת חלף, שנבנה ללא היתר. חבר המועצה עו"ד אלון גלבוע הגיע למקום ולאחר דין ודברים עם נציגי העירייה, קיבלה המשפחה ארכה של שבוע ימים, להיערך לפינוי והריסת המבנה.

קיימת בגני צבי בעיה בשכונה של פרסטלציה, לא ברור מדוע העייריה ואמיר כוכבי העומד בראשה, בוחרת לקדם דווקא הריסה של בתים בשכונה זו.

לכתבה המקורית ולסרטון

מט"ש הוד השרון באי ספיקה – "פצצה מתקתקת"

פוסט של ועד הפעולה מט"ש.

מתקן לטיהור השפכים (מט"ש) של כפר סבא הוד השרון הוקם בשנת 1996 לטיפול בשפכי הערים כפר סבא והוד השרון. המט"ש הוקם בבעלות משותפת של שתי הערים כפר סבא והוד השרון, ועבר לבעלות תאגידי המים פלגי שרון ומי הוד השרון עם הקמתם. הבעלות על המט"ש אינה שווה ומתחלקת ל%69 כפר סבא 31 % הוד השרון.

כבר ב-2005 מכון הטיהור נודע בכך שהוא גורם לפגעי ריח קשים.


תושבי הוד השרון, מתלוננים מדי יום על סבל רב שנגרם להם מהגזים הנפלטים מהמט"ש (H2S – מימן גופרי, גז בעלי ריח של ביצים סרוחות ורעיל מאוד) וגורמים לצחנה קשה. הם מעידים שהמצב בלתי נסבל והם סובלים בבעיות בריאות שונות כמו כאבי ראש, צריבה בעיניים וקשיי נשימה.


בשנתיים האחרונות המצב החמיר הן מבחינת תדירות הריחות כפועל יוצא של פליטת גזים גוברת והן מבחינת היקף השטחים המעורבים. התושבים מתלוננים ומתריעים על סבל ועל כך שמדובר בבעיה המשמעותית ביותר בעיר, שמחייבת טיפול בעדיפות ראשונה במעלה.


נציגי הוועד למען אוויר נקי, נפגשו עם ראש העיר אמיר כוכבי, מיד עם בחירתו לתפקיד, התריעו על החמרה בתדירות והיקף התופעה והגישו מספר דרישות:

  1. להתייחס לבעיה כבעיה עירונית בתיעדוף גבוה.
  2. להעביר את המט"ש לאיזור מרוחק מבתי תושבים.
  3. לאבחן לאלתר ע"י שכירת חברה מקצועית את מקורות הריח ולטפל בהם בהתאם.
  4. לשתף את התושבים בשקיפות בטיפול בבעיה.

לבקשת הוועד, העיריה שכרה את חברת DHVMED שבצעה סקר ריחות בעיר וגילתה ש50% מהתלונות קשורות לצחנת המט"ש. ידוע שהיקף התלונות בפועל גבוה יותר. רבים מהתושבים התייאשו מהפניות החוזרות למוקד שאינן מטופלות בפועל וחלקם אינו מקשר את הריחות למט"ש.
במקביל נשכרה חברת DHV ע"י תאגיד מי הוד השרון, לבקשת הוועד לצורך איבחון מקצועי של מקורות הריח במט"ש וסביבותיו, אולם הגשת הדוח המקצועי נדחתה מספר פעמים בגלל אי העברה של מידע ונתונים משמעותיים מצד תאגיד פלגי שרון של כפר סבא.


בתאריך 12/10 הוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד אלון גלבוע שאילתא בנוגע לפעילות שמבצע ראש העיר לצורך זירוז הליכי הטיפול במפגע. בישיבה שהתקיימה ב-27/10 השתתפו תושבים רבים, שנשאו שלטים, מחו על ההחמרה המתמשכת בהיקף התופעה ועל הסבל היומיומי שהם חשים.

עו"ד אלון גלבוע בישיבת המועצה בה הועלתה שאליתה בנושא המט"ש
פעילי למען אוויר נקי ועו"ד אלון גלבוע בישיבה שבה הוא העלה שאילתה בנושא המט"ש


בפגישה שהתקיימה למחרת עם חברת DHV, הוצגו ממצאים מדאיגים ביותר לגבי המט"ש: עולה כי המט"ש כבר היום אינו עומד בקיבולת המתוכננת בשעות העומס. בעוד שהקיבולת השעתית המוצהרת הינה 2350 קוב לשעה הקיבולת בפועל הינה 1800 קוב לשעה. בנוסף קימים ליקויים הנדסיים ותפעוליים המהווים מוקדים לפליטת הגזים.


מדובר ללא ספק בבעיה עירונית דחופה ובוערת, שמחייבת טיפול דחוף ופתרון בעיות בשיטות יצירתיות ומהירות. נציגי הוועד מען אוויר נקי דורשים להכריז על מצב חירום תפעולי ולעצור את הבניה בשתי הערים עד לטיפול בבעיה, לזרז את התוכנית לטיפול בליקויים במקביל להפעלת לחץ על משרדי הממשלה בהקשר להעברת המט"ש.

מסמכים ממשלתיים:
בקשה לחריגים בשל העברת שפכים ממכון הטיהור דרום השרון בשל שיפוצים.

חוות דעת מקצועית לגבי המכון – ד"ר עדי בן דוד. מעניין שהמדינה אישרה בפועל פתרון שבו שפכים גולמיים מנחל קנה עוברים בסמוך ליישוב אלישמע. איך זה נראה בפועל:



לפי החוק במדינת ישראל אסור להקים מתקני תשתיות מזהמים כגון המת"ש במרחק של פחות מחצי קילומטר מבתי מגורים. בהוד השרון, כמו שרואים בתמונה (מתוך האתר maps.gov.il) המרחק לבתי התושבים בשכונת גיל עמל עומד על פחות מ-300 מטר!

הוועדה המחוזית ביטלה שני מגדלים ברחוב ישורון בהוד השרון

אחד הנושאים בהם ראש עיירית הוד השרון אמיר כוכבי הבטיח להתמקד בהם הוא חיזוק הקהילה בהוד השרון. ישנן הרבה דיעות ורעיונות כיצד לשפר ולחזק את הקהילה, לרוב, בניניים גבוהים אינם נכללים בהם. מאידך, ידוע על בעיות בפרט בבניניים בני 9 קומות ומעלה.

רחוב ישירון הוא רחוב קטן העובר במקביל לדרך רמתיים. הרחוב גם ככה סובל מעומסי תנועה בשל הקירבה שלו לצירים ראשיים ומרכזים מסחריים. לאחרונה, במסגרת פינוי בנוי, יזם ביקש להוסיף עוד 30 דירות לשני בניניים.

מה ראש עיירית הוד השרון אמיר כוכבי עושה בנידון? מאפשר להגדיל את מספר היחידות המותרת בפרויקט ומאפשר בפועל גידול מ-9 קומות ל-15 קומות. מה שאומר, עוד 30 אחוז יותר תנועה שהבניין ייצר, עוד מערכות יקרות בבניין עצמו, מחיר גבוה יותר לדירות ועלות תחזוקה גבוהה יותר.

למזלה של תושבי הוד השרון ובפרט של תושבי רחוב ישורון, הוועדה המחוזית לתכנון ובניה לא אישרה את הבקשה לתוספת היחידות, בשל שהבקשה הוגשה בניגוד לתב"ע, כך מסר עו"ד אלון גלבוע.

ראש עיירית הוד השרון אמיר כוכבי טוען בכל הזדמנות שהבעיה העיקרית בהוד השרון היא מחסור בשטחים מסחריים, שהם בסיס נהדר לתשלומי ארנונה. מה שהוא פחות מספר, זה שהדירוג הסוציואקנומי של הוד השרון לא מאפשר לתת הנחות בארנונה. מעבר לכך, שתשתיות התחבורה בעיר אינם מעודדות זרים להיכנס אליה.

נגישות