הוד השרון, כמו רבות מערי ישראל, נמצאת בתנופת בניה. בשנת 2022 סוף כל סוף יש בהוד השרון תוכנית מתאר חלקית. יחד עם זה, התוכנית החדשה וגם השינויים שנעשו בה, אינם מתייחסים אל נכסי עצים בעיר. נכסים אלו הם ההווה שלנו אבל גם העתיד של ילדנו. על תוכנית המתאר להתייחס אל שכיות חמדה כגון אלו.
שם התוכנית הוא הר/ 1202.
נאמני העצים בהוד השרון קמו בשל היחס העגום לעצים בעיר. עד כה, העירייה לא השכילה לבצע סקר עצים, כך שבפועל לא יודעים מה קורה בעיר ועל כן, אי אפשר גם לתכנן לעתיד. יתרה מכך, נראה שפקיד היערות העירוני מאשר באופן אוטומטי כל בקשה לכריתה.
נאמני העצים, בהובלת אריק יפה, החלו להתנגד לכל בקשות הכריתה. אבל למרות הניסינות גילנו למרבית הצער שיש כאלו שלא מתרשמים. למשל, הקבלן שבונה בנייין בן 19 קומות בצומת דרך רמתיים הבנים, שהרס במחי טרקטור שורה של ברושים ענקיים ושלושה ימים לאחר מכן זכה להקלות נרחבות מטעם העירייה.
גם בפרויקטים של העירייה, נראה שהמצב לא מזהיר. למשל, בבית הנערה, שם עיריית הוד השרון בונה מתחם חדש לבתי הספר הדמוקרטי בהוד השרון.
לכן, התארגנו נאמני העצים, יחד עם חברי מועצת ד"ר אלון גלבוע, עו"ד, אביבה גוטרמן, רפי בן מורדכי ורן יקיר על מנת לקדם בעירייה את מה שהיא היתה אמורה לעשות במילא – למלא את דרישות החוק בהגנה על העצים.
במסגרת ישיבה שלא מן המניין, לפי דרישת חברי האופוזיציה (בעזרתם של יוסי שאבי ויגאל שמעון), נערך דיון די סוער בו הועלה נושא ההגנה על העצים, הועלתה הצעה לחייב את העירייה לעמוד בדרישות החוק. חוץ מחבר המועצה משה חנוכה שנמנע, כולם הצביעו פה אחד.
החלטת מועצת העיר הוד השרון שהתקבלה בסיום ישיבה המועצה בנושא הפגיעה בעצים בבית הנערה מיום 21-12-2022:
אחד הדברים שאנחנו נתקלים בהם חדשות לבקרים, הוא פוליטיקאים אשר מתעלמים מהבטחות הבחירות שלהם. נראה, שבהוד השרון, עלו מדרגה, וראש העיר לא מתעלם מהבטחות הבחירות שלו, הוא מעלים אותן.
מעט אחרי היבחרו, האתר של ראש העיר אמיר כוכבי עבר למצב תחזוקה, ומאז לא התאושש ממנו.
בתור חבר מועצה, ראש העיר אמיר כוכבי נודע כלוחם ללא חת, חוצב להבות הטוויטר שהצליף בחדות לשונו בכל העוולות שנעשו בהוד השרון. כאשר נראה שיש שחיתות, כאשר דחו ישיבות מועצה, הוא היה שם. להזהיר ולקלס, לתאר ולדקדק. אולי הוא חטא במה שהוא הטיף לאחרים. כל הציוצים שלו מלפני היבחרו התפוגגו כמו הבטחת בחירות לא מאובטחת.
סקר שפורסם בפורום אביב של הוד השרון עורר מהומה זוטא, כאשר הסתבר שלפי התוצאות כנראה שלא כולם כה מרוצים מתפקודו של ראש העיר מר אמיר כוכבי.
https://www.facebook.com/groups/forumaviv/posts/5551705081579655/
מקורביו של ראש העיר טענו שהסקר אינו תקף ואינו משקף את שביעות הרצון האמיתית בקרב הציבור בהוד השרון, מאחר שהוא אינו כולל דגימה אקראית של 500 מתושבי הוד השרון. מבלי להיות סטטיסטיקאי, אני חושב שהנושא בעל חשיבות בעיקר כאשר מדובר על אוכלוסיה לא הומגנית. ז"א, כאשר רוצים לבדוק מגזרים רבים. הוד השרון, רובה די הומגנית, כך שגם סקר של 300 איש יכול להיות אינדקציה טובה לתחושת התושבים.
בכל מקרה, גם מקורביו של ראש העיר הצביעו, כולל חברי מועצה. כך שאני משער שהם גם דאגו אולי אף להעביר אותו לחבריהם ולדורשי שלומו של ראש עיריית הוד השרון אמיר כוכבי.
כמו כן, אותם מקורבים לא יצאו כנגד סקרים דומים שהיללו את מר אמיר כוכבי לפני הבחירות הנוכחיות.
בכל מקרה, כתושב העיר, אני חושש שאני מבין מדוע יש אי שביעות רצון מסויימת מתפקודו של ראש העיר. אפשר לראות באתר כמה דוגמאות שלצערי עולות בעיני כל מי המסתובב בעיר.
לא קל לרוכבי האופניים בהוד השרון. העיר היא אסופה של מושבים שחוברו להם יחדיו. הרחובות בהם צרים ולא נוחים לתנועה. אך נראה שגם כאשר העירייה עושה, לא בהכרח היא עושה זאת כראוי. רבות מהמדרכות בעיר צרות מאוד, והיכולת להרחיב אותן עבור שבילי אופניים, כמעט לא קיימת.
יחד עם זה, בערים אחרות, כמו רעננה ותל-אביב הוספת שבילי אופניים נעשתה על חשבון נתיבי הנסיעה. הפרנסים של העיר הבינו שטובת הנעים בה היא להקצות יותר מסלולים לאופניים, גם על חשבון מכוניות. בהוד השרון, זה לא המצב. אם קיימים שבילי אופניים, הרי הם בפרויקטים חדשים. וגם אז, לעיתים קרובות, הם לא בנויים נכון.
שביל אופניים אמור לאפשר לאנשים לנו בביטחה. צריכה להיות הפרדה בין האופנים לבין המדרכה. אבל בהוד השרון, יש פטנט חדש, שביל אופניים ללא מדרכה. שביל אופניים משמעו שאנשים יהלכו עליו ביחד עם רוכבי האופניים. תאונה מחכה להתרחש.
השביל בסרטון הזה כולל מספר רעות חולות, הוא צר מדי. מניחים, שהולכי הרגל יעשו שימוש בשביל מהצד השני של הכביש הדו נתיבי. הניסיון מראה, שרק לעיתים רחוקות רוכבי אופניים מכבדים את ההנחיות לגבי כיוון התנועה. על מנת להוסיף חטא על פשע, הוא נמצא במפלס שונה מהמדרכה. אין הדבר מבוסס היגיון, הרי כך ימנע מהרוכבים לסטות ולעלות על המדרכה תוך סיכון של ההולכים בה. מאידך, היכולת של רוכב אופניים לסטות מהשביל במקרה שרוכב אופניים חשמליים המרכיב מישהו, מסמס ביד אחת ומעשן ביד השניה, הרי הוא נמוך ביותר. זהו שביל המזמין תאונה.
בלילה, המצב גרוע אף יותר. התאורה נגמרת לפתע, ומי שרוצה להגיע לשכונת גיל עמל, צריך לעשות זאת בחשכה מוחלטת.
כיצד שביל אופניים חדש אמור להיראות? אפשר ללמוד מתל-אביב, בה חודש שביל האופניים בטיילת.
גם בקרית אונו, סוללים כבישי אופניים לתפארת, אשר גם מפנקים את הרוכבים בהם במגוון עצים.
עצים הם התשובה המקומית להתחממות הגלובלית. היא לא בהכרח ימנעו את אסון האקלים, אבל הם מאוד יכולים להקל על הסבל המקומי. הטמפרטורה בסביבה של עצים נמוכה ב-3 מעלות לפחות.
כפר סבא זכתה באות הוקרה מטעם האו"ם על נטיעת עצים. בהוד השרון, התושבים נאבקים למנוע גדיעה של עצים. בקריית אונו, נוטעים עצים היכן שרק אפשר.
בהוד השרון, ראש העייריה, מר אמיר כוכבי מתהדר בסיסמא "עיר קהילה ירוקה במרכז". בפועל, הוד השרון סובלת ממחסור כרוני בפארקים ציבוריים, וגם מה שיש, בונים עליו מרכזים מסחריים (כמו בפארק עתידים הוד השרון). השכונות החדשות סובלות ממחסור חמור ביותר בפארקים, והתושבים מתלוננים שאפילו את גינת הכלביים הקטנה מתכוונים להרוס.
בשכונות הוותיקות המצב טוב יותר. יש פארקים רחבי ידיים שכל תושב עירוני היה משתוקק לכזה ליד ביתו. אבל הפארקים חשופים כמעט כולם לשמש. יש שם אומנם שימוש מסיבי במים להשקיית העשבים על הקרקע, אבל בפועל לא בוצעו בהם נטיעות כבר שנים רבות.
למה לא שותלים עוד עצים בפארק האקולוגי בהוד השרון?
שכונת נווה הדר היא אחת השכונות הפחות מטופחות בהוד השרון. באופן כללי, נראה שהטיפול בשכונה זו אינו נמצא בראש סדר העדיפיות של העירייה.
החשש הגדול של התושבים בנוגע להקמת בית הספר נוגע לשתי סוגיות עיקריות. הראשונה, תשתיות התחבורה לשכונה. נראה, שבמצבה הנוכחי של השכונה, לא ניתן להוסיף את התנועה שבית ספר דורש. הבעיה השניה, והיא כנראה חמורה אף יותר, נוגעת לאדמות. קיים חשש אמיתי המבוסס על דוחות רשמיים של המדינה שמי התהום באיזור מזוהמים. בניה של מבנה גדול וכבד כדוגמת בית ספר עלולה לשחרר רעלים ממי התהום אל תוך הבתים השכנים ואף אולי לסכן את ילדי בית הספר עצמם.
דף הפייסבוק של התנועה "שומרים על הוד השרון ירוקה"
סרטון בו נציג השכונה מדבר על הבעיה.
יער הוד השרון
הרחובות הסמוכים ליער הוד השרון
תוכנית המתאר החדשה של הוד השרון נחתמה באפריל 2022.
תוכנית המתאר מתארת את החזון של העיר כפי שעיצב אותה ראש העיר חי אדיב, ואושרה בתקופתו של אמיר כוכבי אחרי שצלחה התנגדויות בבית המשפט. אמיר כוכבי היה מהמתנגדים לתוכנית. ההתנגדויות גרמו לעיקוב באישורה ועל כן בהתפתחות של העיר.
הבעיה בהוד השרון אינה דווקא בתוכניות יפות. הבעיה היא יותר במימוש שלהן. למשל, בתוכנית 1202, העירייה החליטה במקום בתים בני 10 קומות, לאפשר בניה לגובה של 14 קומות. לכאורה שינוי קטן, בפועל בעל השלכות קריטיות על אופי השכונה ועל עלויות התחזוקה של הדירות (למשל, לא יהיו דודי שמש). בנוסף לכך, התוכנית עצמה מתעלמת מנכסי טבע באיזור, כמו שדרת ברושים. והקטינה את היקף השטחים הירוקים.
דוגמא נוספת נוגעת לבית הנערה. העירייה מציעה לשמר את המבנים במתחם. לכאורה, פעילות מבורכת, בפועל, סיכון ממשי לעצים ולאופי המקום. התוכניות במקום, הגדירו חלק מהעצים כעצים לשימוש מחמיר. בפועל, העירייה ביצעה פעולות שפגעו בעצים. המסקנה שלי היא שגם אם התוכניות של העירייה הן היפות ביותר בעולם, עדיין צריך לפקח על הימוש שלהן בפועל. מתוך גישה אקולוגית של אנשים המחוייבים לסביבה. הירוקים הוד השרון.
דברי הסבר לתוכנית המתאר – ראש העיר חי אדיב
תוכנית העקרונות שאיפשרה את אישור התוכנית (פשרה עם וועד ההתנגדות)
קישור לתוכנית עצמה במנהל התכנון
מה זו תוכנית מנהל עיר? (הועתק מהויקפדיה העברית)
תוכנית בניין עיר או בראשי תיבות תב"ע היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו. המונח "תוכנית בניין עיר" מקורו בפקודת בניין ערים המנדטורית.[1] בחוק התכנון והבנייה הוחלף המונח ב"תוכנית" או "תוכנית מתאר".[2] המונח שגור בלשון הדיבור בישראל בהתייחסות לתוכנית מתאר מפורטת. הקביעה המשמעותית ביותר בחוק לגבי "תוכנית" היא זו שנקבעה בסעיף 145 בחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965, אשר בה נאמר כי אין לבצע (כמעט) כל פעולה במקרקעין אלא אם כן נתנה הוועדה המקומית היתר לכך, והוועדה לא תיתן את ההיתר אלא על פי הקביעות בתוכנית. החוק גם מבחין בין כמה סוגים של תוכניות, וקובע את ההיררכיה ביניהן: החשובה ביותר היא תוכנית המתאר הארצית, והאחרונה בהיררכיה היא תוכנית מפורטת בסמכות הוועדה המקומית. תוכנית בניין עיר מורכבת משני מסמכים עיקריים – תשריט ותקנון, וכן ניתן לצרף אליה מסמכים נוספים הקרויים "נספחים".
התשריט הוא מסמך גרפי (משורטט) הכולל, בחלקו העיקרי, מפה של המצב המוצע באותה תוכנית. המפה הערוכה על רקע מפת מדידה ועליה מסומנת חלוקת הקרקע ליחידות קניין (מגרשים, או תאי שטח), ייעודי הקרקע בכל אחת מיחידות הקניין, התווית דרכים ותשתיות אחרות, קביעת קווי בניין, ועוד. כל הסימנים המסומנים על המפה מוגדרים במקרא המשורטט מימין למפה, ומשמעותם של כל הסימנים הללו מובהרת בהוראות התוכנית (התקנון). התשריט (כמו גם הוראות התוכנית) נערך בהתאם להוראות נוהל מבא"ת (מבנה אחיד לתוכנית) של משרד הפנים, אשר מגדיר מהי תכולת התשריט הנדרשת, הנחיות לעריכת מפת המדידה, תבנית מוגדרת להוראות התוכנית ורשימה סגורה של ייעודי קרקע.
ייעודי קרקע (או שימושי קרקע) – בהתאם לשיטה שפותחה כבר בתחילת המאה ה-20 הנקראת אזור (Zoning), יש לסמן על התשריט את האזורים שבהם תותר בנייתם או הפעלתם של ייעודים שונים, לפי קוד צבעוני המזהה את הייעודים. לדוגמה: השטחים שייצבעו בתשריט בצבע צהוב מסמנים כי באותם שטחים ניתן לבנות מבנים שישמשו למגורים. שטחים שייצבעו בתשריט באדום מסמנים כי בשטח ניתן יהיה לפתח שם דרך. וכן הלאה.
ניתן גם לקבוע שטחים שבהם ניתן להפעיל/לבנות כמה וכמה ייעודים (תמהיל), ואזורים אלה יסומנו על פי רוב באמצעות קווים בצבעים שונים לסירוגין (פיז'מה). מחברי נוהל מבא"ת חישבו כי אם הם ירצו לאפשר כל תמהיל אפשרי, מכל שני ייעודים ומכל שלושה ייעודים שקיימים בנוהל מבא"ת, הם יצטרכו למצוא דרך לסמן כמה מאות אלפי תמהילים אפשריים. כדי להימנע מכך, בחרו מחברי הנוהל בשיטה משולבת: תמהילים פופולריים (כמו מסחר ומשרדים, לדוגמה) יקבלו סימון רגיל של פיז'מה, ואילו תמהילים שהנוהל לא מציע סימון עבורם יסומנו על ידי עירוב (צביעה לסירוגין) של הייעודים העיקריים באותה קטגוריה. כך למשל שטח שבו מוצע לאפשר בנייה של תחנת תדלוק (אחד הייעודים בקבוצת ייעודי התחבורה) ומחסנים (אחד הייעודים בקבוצת ייעודי התעסוקה) לא ייקרא "תחנת תדלוק ואחסנה" אלא "תחבורה ותעסוקה", על שם הייעודים העיקריים בקטגוריות הרלוונטיות. הפירוט המלא של השימושים המותרים באותו תמהיל יפורטו בהוראות התוכנית (התקנון).
מגורים א-ד מסווגים על פי אחוזי הבינוי הכוללים במגרש (עיקרי ושירות על קרקעי ועיקרי תת-קרקעי) :
מגורים א' עד 100%, מגורים ב' עד 200%, מגורים ג' עד 350%, מגורים ד' 351% ומעלה.
מסמך משפטי שנקרא כמקשה אחת ביחד עם תשריט המצב ה"מוצע" של התוכנית. מפרט את כל הנתונים הנדרשים לדיון ואישור התוכנית והוראות בדבר שימושי הקרקע המותרים מתוקף התוכנית והנחיות למימושה. הוראות תוכנית בניין עיר (תב"ע) נערכות בתבנית קבועה של סעיפים (לפי נוהל מבא"ת) וכוללות הוראות ליעודי הקרקע שמופיעים בתשריט ובטבלת זכויות והוראות בניה. הסברים לאופן מילוי הוראות התוכנית ניתן למצוא בנוהל מבא"ת ועמוד המבא"ת באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
על מנת ליצור אחידות ובהירות בהגשת תוכניות מתאר מקומיות ומפורטות, התקין משרד הפנים נוהל בשם מבנה אחיד לתוכניות (מבא"ת). הנוהל כולל פירוט אופן הגשת התשריט והוראות התוכנית ("התקנון"), תוך התייחסות הן להגשת המסמכים והן להגשה הממוחשבת. החל משנת 2007, מחייב מינהל התכנון את המתכננים לשלוח את קובצי התשריט הממוחשבים לבדיקה ב'מרכז התמיכה למבא"ת' כתנאי סף לקליטה ולטיפול בתוכניות. בעתיד, יוגשו התוכנית באמצעות אתר האינטרנט אשר נמצא בפיתוח, והם יעברו בדיקות סף טכניות באופן אוטומטי, קודם שיועברו למוסדות התכנון לבדיקה תכנונית ולטיפול. קיימות תוכנות ייעודיות המאפשרות הפקה ממוחשבת של תשריטי תב"ע על פי נוהל מבא"ת, אולם אין בהן הכרח. צוות המבא"ת במינהל התכנון מקיים הדרכות וימי עיון וניתן להזמין (במרכז המידע הגאוגרפי-תכנוני של מינהל התכנון) תקליטור אינטראקטיבי של הדרכה מעשית לעורכי תוכניות.
נוהל מבא"ת קבע, בין היתר, כי את החלוקה ליחידות קניין בתשריט יש לציין על ידי הסימון של תאי שטח. גם המושג תאי שטח איננו מוכר בחוק, והכוונה היא בעצם ליחידת סימון גרפית (יחידת צביעה). מחברי נוהל מבא"ת מצאו כי במרבית הגדולה של המקרים כל מגרש (יחידת קניין מוצעת בתוכנית) יסומן גם כיחידת צביעה (תא שטח) ולפיכך אין צורך לסמן בתשריט גם את המגרשים וגם את תאי השטח. נקבע, לפיכך, כי בתשריט יסומנו רק תאי השטח, אך הדבר איננו מוציא מכלל שימוש את הביטוי מגרש המוכר בחוק. במקרים בודדים בהם אין זהות בין יחידת קניין (מגרש) לבין יחידת צביעה (תא שטח), כמו למשל כאשר יחידת קניין אחת מחולקת לשני אזורי שימוש (יעודים), קובע נוהל מבא"ת כי יחידת הקניין תוגדר כמגרש, ואילו כל אחד מאזורי השימוש יוגדר כתא שטח.
יער נווה הדר הוא אולי היער האחרון שנשאר בהוד השרון. למעשה, שנוצר בהוד השרון. הוא נוצר על ידי התושבים, זהו יער קהילתי במלוא מובן המילה. הוא נכס לא רק עבור תושבי השכונה, אלא עבור כל תושבי הוד השרון. למעשה, ספק אם תמצאו באיזור מעין יער שכזה.
אני רוכב באיזור השרון כבר 10 שנים. אני נוהג לרכב באופניים לעבודה. רכבתי לנתניה, הרצליה פיתוח ויהוד. במשך שנים, אני חורש בעיקר את איזור הירקון. אני מכיר כמעט כל חורשה.
זהו יער מיוחד כי יש בו עצים שאין בשום מקום אחר, כמו זית פראי. בצורתו הגולמית. יש בו איזור גבוה, בו יש עצים גבוהים, והוא צפוף ולא מזמין כמו חומה. יש בו מעין צמחיית סאוונה, ואז עצים הנמצאים כמעט לבדם, מתייסרים בשמש. הייחוד של היער הוא העצים הפראיים שלבו. עצים שהוקפד לתת להם לגדול כאילו היו לבד בעולם. .ויש גם עצים שצמחו מכוח עצמם. זו תחושה של פראות שלא קימת כמעט. בכל יער כמעט בישראל, הכל מעוצב ומתוכנן. כאן, זה בעיקר נשמר.
הוא כולל שלל עצים מסוגים שונים, ללא שום תכנון נוף, ללא שום ייעוץ "מקצועי". וזה מה שהופך אותו כה מקסים ומיוחד. כל מי שחובב יערות וצומח, כל מי שנהנה להיות קצת בחוץ בלי יותר מכונות ורעש, יהנה מהמקום.
הוא גדול,אבל מרגיש אפילו גדול יותר ובזכות האקליפטוסים בקצה. יש בו תעלת מים, כך שבחורף הוא מתמלא חיים. יש בו אחו, מספיק גדול כדי לארח סוסים. הוא מספק קרירות ומרגוע לכל הסביבה. אני מכיר אותו כבר עשר שנים, וכמו שאומרים זו היתה אהבה מרכיבת אופניים ראשונה. זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו כשעוברים בסביבה. יש לו נוכחות של יער אמיתי.
כל עץ הוא אוצר של חיים, המזיין ערב של רב של בעלי חיים. מחרקים ועד ציפורים, מזוחלים ועד יונקים. הוא מספק חיים לכל הסביבה. ולוקח לו המון זמן להגיע לכזו תוצאה. כאשר העצים נמצאים יחד, האפקט על הסביבה גדול עוד יותר. וגם אנשים שכלל לא חושבים על היער, נהנים מהעוצמה הירוקה שהיער יוצר סביבו. הוא מושך חיים. גם בני אדם נמשכים אליו.
שטח כזה, מגן על הסביבה שלו. אם במקום העצים תוקם מפלצת בטון, זה ישפיע לרעה על כל האיזור. עצים מורידים את הטמפ' ב- 3 עד 4 מעלות. גוש בטון יעלה אותם עוד יותר. היער מגן על השכונה. אבל החשיבות שלו היא עבור כל העיר.
וטובוסים, ולפעול לייצור תוכניות לימוד שיוכלו לאפשר לכל תלמידי השרון להכיר את הנכס האקולוגי הזה.
העירייה, כמו כל אירגון, היא למעשה האנשים העובדים בו. רוצים לדעת אם יש בעיה עם המסעדה שאתם אוכלים בה? לא צריך להציץ במטבח, וגם לא לקחת את המזון לבדיקה במעבדה. מספיק לראות האם העובדים בה קבועים. כי כאשר העובדים מתחלפים, זה מצביע לרוב על בעיה עם ההנהלה, או שהם יודעים משהו שגורים להם חוסר נעימות כלפי הלקוחות. בכל מקרה, בן אם מדובר על אירגון עסקי או אחר, אם העובדים נוטשים, נראה שיש בעיה.
זה מה שכותב עו"ד יעקב בידור, פעיל ותיק בהוד השרון שכנראה מרגיש שהגיעו דברים עד נפש.
רעידת אדמה בעיריית הוד השרון
אדוני ראש העיר מה קורה לעיר שלנו
בהוד השרון !!!!
לאן אתה מוביל את העיר!!
מה גרם למנכ"לית החברה הכלכלית
עו"ד גלית פוגל להתפטר ולעוד כ 30 עובדים ועובדות להתפטר ולעזוב.
המצב בעיר לא להיט התחבורה ,הפקקים והחניות במצב בלתי נסבל
ויש עוד הרבה תלונות אפרסם בקרוב.
הציבור רוצה ממך תשובות בלי להתחמק !!!
מי הבא בתור!!!
שדרת הניהול של העירייה עוזבת חלקם מתפטרים חלקם פורשים וחלקם מפוטרים.
כדלקמן:
14.8.22 מנהל אגף שפע
מנהלת אגף החינוך.
מנהלת אגף הביטחון.
מנהלת מערכות מידע.
מנהל אגף השפע.
מנכ"ל התאגיד.
מנהלת אגף שומה.
מנהלת מחלקת הנוער.
היועץ המשפטי.
מנכ"לית העירייה.
מנהל רישוי עסקים.
מנהלת רישוי עסקים.
מנכ"ל מוסדות חינוך.
מנהלת על הבנייה.
המשנה ליועמ"ש.
מנהלת משאבי אנוש.
מנהלת מחלקת גינון.
מנהלת הרווחה.
מבקר העירייה.
סגנית היועמ"ש.
מנהל מכרזים.
דוברת העירייה.
מנהלת מח' בינוי.
סמנכ"ל שירות.
סמנכל חינוך
