מועצת העיר הוד השרון אישרה את מינויה של הגב' איילת שמש כעוזרת אישית לראש עיריית הוד השרון אמיר כוכבי. בין אמיר כוכבי למשפחת שמש יש קשרים אמיצים, חברות אמת, יש אומרים. למשל, אשתו של אמיר כוכבי, הגב' מיטל מועלם שוכרת, אם לא הטעו אותי, את המבנה בו שוכן הפאב שלה, מהאדון שמש. לו יש אחוזים במתחם בני ברית. מתחם, שהעירייה בראשות אמיר כוכבי, חתמה עם החברה שבעלותו עיסקה לבניית פרויקט לא קטן, כמה עשרות מליונים. עיסקה שאומנם אושרה על ידי מליאת הוועדה, אבל לא מצאתי במסמכים חוות דעת עדכנית של שמאי לגבי העיסקה. עיסקה, שקיבלה על פניו, הקלות משמעותיות מהעירייה. למעשה, הטענות של האופוזיציה נגעו לכך שהעירייה לא יודעת כמה היא מרוויח בפועל מהעיסקה, וכמה היזמים. כמובן שהכל חוקי ואין שום פגם בהתנהלות, כך קבעה ועדת ערער מחוזית.

משפחת שמש עברה טרגדיה אישית נוראה. אילת שמש החליטה להנציח את בתה באמצעות באמצעות מיזמי צדקה רבים, יפים וחשובים. משפחת שמש גם מנציחה את ביתם באמצעות מבנה מרשים במרכז הוד השרון "omer house"

אילת שמש, היא לא רק פילנטרופית, אלא גם אשת עסקים, בעלת מניות בחברת י.ש גבריאלי סחר בע"מ. החברה עוסקת במסחר בחומרי גלם לבניה ובאספקה טכנית.

הגברת איילת שמש מונתה על ידי מועצת העיר הוד השרון כעוזרת אישית, משרת אמון, בלשכת ראש העיר הוד השרון אמיר כוכבי. ראשי ערים רבים מעסיקים יועצים מהסקטור הפרטי, גם אנשי נדל"ן. אבל יש הבדל בין יועץ לבין עוזר. יועץ, מגיע לבצע פעולה מוגדרת, למשל, רואה חשבון, או עו"ד, או איש עסקים שבא לפרויקט מוגדר.

עוזר אישי. זה קצת אחרת. כי לעוזר אישי יש על פניו מידע הרבה יותר מורכב ומקיף מאשר ליועץ. הוא שותף לראש העיר, מלווה אותו. אולי אף נחשף לכלל המידע שראש העיר נחשף אליו. הוא לבטח מכיר את המתקנים של העירייה, את הפקחים ואת המפקחים. הוא יכול לדעת מי רוכש מה ובכמה. על פניו, הוא יכול לדעת מהיכן העירייה רוכשת ציוד ובאילו מחירים.

אם אני הייתי מספק מוצרים לעיריית הוד השרון, אולי הייתי מעדיף לרכוש אותם אצל י.ש גבריאלי סחר. מחייך ואומר שלום יפה לבעל הבית. אולי אפילו שותה קפה, שומע רכילות. אבל מה אני מבין, בקושי להחזיק מקדחה אני יודע. אני בטוח שהמינוי הזה עבר אישור ובדיקה קפדנית של המחלקה המשפטית בעירייה עצמה.

לעיתים מתעוררת בי הסקרנות. בשביל מה איילת שמש רוצה להיות עוזרת אישית של ראש העיר? הרי זו משרה תובענית. והיא גם אשת עסקים וגם פילנרטרופית. אני מקנא באנשים שיש להם כל כך הרבה אנרגיה. אני אחרי תשע שעות עבודה בקושי יש לי כוח לכתוב פוסטים מעצבנים ברשת. אולי היא פשוט נהנית להסתובב במשרדי העייריה, לדפוק על דלתות, לבדוק בשלומם של העובדים.

אני משער שעיריית הוד השרון אינה רוכשת חומרי בניה מהחברה של עוזרת ראש עיריית הוד השרון הגב' שמש. הרי זה נראה על פניו אולי בעייתי. אבל איזו מניעה יש לקבלן של העירייה לרכוש מוצרים מהחברה הזו? זו חברה לגיטמית, גדולה, עם מחסן לוגיסטי שיושבת בעיר.

אישית, אני חושב שזה אולי כשר אבל מאוד מסריח. אני חושב שזו התנהלות ראויה לגינוי ואני לא מבין כיצד יכול חבר מועצה להצביע בעד כזה דבר. אני למעשה מתקשה להבין איך דבר כזה חוקי, אולי בשביל זה יש לנו נבחרי ציבור נאמנים וישרים הבוחנים לעומק את התנהלות העירייה.

• הערה שהתקבלה: עבור איילת שמש זה שידרוג, כי היא לא סתם עוזרת, אלא עוזרת בכירה. המשמעות גם העלאה בשכר.

הוויקפדיים חושבים שאין חשיבות לערך על בנו של ראש הממשלה. אני לא בהכרח מסכים איתם. לויקפדיה העברית יש נטיה לימין הפוליטי. אם מישהו מעוניין בכל זאת לקרוא את הערך על בנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו, ארכיון האינטרנט ישמח לבוא לעזרתו.

לכאורה, אמיר כוכבי הוא המנצח הגדול של הבחירות בהוד השרון, בפועל, מדובר על נצחון פירוס. הוא אומנם זכה לאחוז נכבד מהקולות וגבר על המועמדים האחרים שוק על ירך, אבל בפועל, הוא נשאר עם מועצה שמאוד קשה להשיג בה קואליציה. ערן פרלמן ואלון גלבוע שני מנדטים, לא יכנסו לקואלוציה, הם מספיק חכמים כדי לדעת שזו קבורה פוליטית ושהביקורת שלהם כלפי ראש העיר נבעה מתוך דאגה אמיתית לעיר.
גם נדב דואני וורדית ארדי גת מנוסים מספיק כדי לדעת שאם יחברו לקואליציה עם כוכבי ימצאו את כל המחדלים של העירייה נדבקים כבמטה קסם לדש המעיל שלהם. הם מכירים את מעלילו של כוכבי מספיק טוב כדי לא לחשוק בעוד מנה, ואילו חוזה חדש, נו, הם רוצים חוזה חדש. ומה שכוכבי סיפק עד כה רחוק משקיפות או ניהול ראוי ועל פניו לא נראה שהוא יהפוך עורו או חברורותיו.

הם כולם מספיק חכמים ונבונים וגדולים בתקציב כדי לדעת שכדי לשמר את השירות העירוני ברמה בסיסית צריך להטיל על הציבור גזירות רבות ולהכניס יד ארוכה וחלקלקה אל הכיסים של התושבים. שאולי הצביעו לכוכבי כמו ערב רב, אבל לא בהכרח יתלהבו לחלוק איתו את ממונם. ובכלל, מי יודע אם יש לתקציב העירוני תקווה, כי עד כה, לפי איכות הניהול העירוני, הוד השרון שורפת מזומנים בקצב ששריפת יער בכרמל בשיא הקיץ היתה מתקנאת בה.

ואם כוכבי כבר חודשיים מדשדש במסע אחרי אתונות הקואליציה, הרי החברים שלו ומי ששמו כבודם בכפם על מנת לכסות על מחדליו, מטה לחמם נשבר והתפורר עכשיו ומייד. ראינו את יעל ברזילי יוצאת בחירוף נפש ומוכיחה באותות ובמופתים ובפוסט גדול כיצד אין בכלל גרעון והכל רק הטיה חשבונאית והנה מייד הכל יסתדר והעירייה תחזור ותעמוד על רגילה באיתונות מופתית, אור ויקרות וקנאה לכל הערים השכנות. ווהופה, מיד אחרי הבחירות נודע שמשרד הפנים אוסר על מר כוכבי להעסיק סגני ראשי עיר בשכר. וחלומה להמשיך להתדשן בישיבות לצד בורקסים ומנעמים אחרים נמוג ממנה כמו חלומות המאכלים החמימים של מוכרת הגפרורים הקטנה.

ומי נשאר?

מעין דלל, חדשה במועצת העיר, האם תסכים ללכת עם כוכבי בעד נזיד עדשים?

ומה תקבל כנרת כהן? ממעמד מכובד של עו"ד וסגנית ראש עיר, נשארה עם עריכת הדין בלבד בכפה ועכשיו צריכה לצאת היא לבקש לקוחות בשוק החופשי כאחרוני עורכי הדין של האופוזיציה על הגבעה.

דויד ביטון, בוגר המועדוניות בהוד השרון, אחרי שהוציא סכומים כה נכבדים בשכירה של חנות והעביר ימים כלילות כדי לעשות נפשות, האם יסתפק בפחות מסגנות ראש עיר בשכר?

איך נשכח את את ארנון אברמוב, יושב הראש הנצחי של סניף הליכוד המפואר בהוד השרון, ששיתף פעולה עם הליבלרל הכביר, מנהיג השבט הלבנבן בהוד השרון, כוכבי, גם כאשר יצא ואישור תחבורה ציבורית בשבת ליד בית הכנסת הגדול האם יתכנס שוב אל תחת מחלצותיו כוכבי, ועבור מה?

אולי היחיד שיכול להתחרות בנאמנות לכוכבי הוא חיים שאבי, שמצד אחד מייצג את הציבור שומר המסורת בישראל, ומצד שני שומר נאמנות לראש העיר בזמן שקירות בית הכנסת הגדול בעיר נראים כמו הכותל המזרחי.

מי מהם יאוץ ירוץ אל חיכו החמים, המדשן של של ראש העיר בזמן ויפקיר את גורלה של שכונת גיל עמל אל מלתעות המנהל הנוגסות וגוזלות מהאזרחים את אדמתם? לא נשכח מי יביא חורבן על השכונה. מי שיחבור לכוכבי, הרי כאילו במו ידיו יצא כנגד תושבי השכונה וגזל מהם את רכושם.

איפה הכסף?

עיריית הוד השרון היא ישות כלכלית אדירת ממדים. אילו זו היתה חברה מסחרית, היא היתה נכנסת לרשימת 200 החברות הגדולות בארץ, עם תקציב נושק למילארד שקל, זהו  הכלכלי החזק ביותר בעיר. יחד עם זה, התקציב הוא רק חלק מהכוח העומד לרשות העירייה והעומד בראשה. העירייה היא גם זו המסדירה את נושא הבניה בעיר. המחיר של בניין בן 20 קומות בערך רבע מיליארד ש"ח. לכן, יש צורך קריטי בשקיפות בכל הנושא לפעולות העירייה, בפרט, אם כי לא רק, בכל הקשור לנדל"ן. 

חייהם של יזמי הבניה אינם פשוטים. זו אחד התחומים הקשוחים לעבודה בישראל, מה שעלול להפיל פרויקט (ואף את היזם) הן עלויות המימון. רובם של היזמים נאלצים לגייס כסף ממקורות חיצונים ,לרוב בנקים. והריבית שהם משלמים היא בעל השפעה ישירה על כדאיות הפרויקט. ז"א, אם יזם מתחיל לגייס כסף ומסיבות כל שהן יש עיכובים בבניה, הוא עלול לא רק להפסיד את הפרויקט, אלא אולי אף את החברה היזמית. מי שיכולה להשפיע באופן ישיר על זמן הבניה ועל כן גם על העלויות, היא העירייה. 

באחד הדיונים שנכחתי בו בעירייה, ביקשו אנשי העירייה הקלות במתן היתרי בניה. לטענתם, יש 400 בקשות הממתינים בתור להיתר. אבל זו לא סיבה לפגוע בפיקוח על היתרי הבניה, כי הנתון הזה הוא חסר חשיבות. השאלה אינה כמה ממתינים להיתר, אלא מה הזמן הממוצע לקבלת היתר מהעירייה. 

פניתי למספר חברי מועצה, ולבסוף אף מצאתי אחד שהתגייס לנסות להשיג את הנתונים. הנתונים נמצאים בעירייה, במערכות המחשב שלה. כל מה שהם צריכים זה לייצא את הנתונים לקובץ ואז אפשר יהיה לנתח אותם. העירייה חשבה אחרת. 

נאלצנו לפנות לגופים רבים בירושלים כדי שהם יחייבו את העירייה לתת לנו את מה שלמעשה שייך לנו, זהו מידע שלנו, של האזרחים. האם יש קבלנים ויזמים הזוכים ליחס מועדף בעירייה? זו שאלה הנוגעת לכיס של כולנו, כי אם עלויות המימון של הקבלנים גבוהות יותר, הם יגלגלו את העלויות עלינו, הצרכנים. 

אחרי הרבה לך ושוב, קיבלנו נתונים, חלקיים ומודפסים, למעשה, נתונים שאי אפשר לעשות בהם שימוש. וזו אינו המקרה היחיד שהעירייה מסתירה לכאורה מאיתנו מידע קריטי לחיינו בעיר. כך גם רשימת העסקים בעלי רישיון עסק וכך גם בנושא בדיקת רעלים שהיא ביצעה באדמות בעיר בעיר ומסרבת למסור את הנתונים.

עשורים שאני פעיל בתחום השקיפות הציבורית ופתיחת נתונים שלטוניים בפני הציבור, ניהלתי עמותה בנושא תוכנה חופשית וסטנדרטים חופשיים, הייתי חבר בוועדה הלאומית לטכנולוגית מידע במשרד האוצר, עבדתי בנושא הזה עם חברי כנסת מכל זרמי הקשת הפוליטית (דב חנין, תמר זנדברג ומשה פייגלין). 

לשקיפות הנתונים יש השפעה כלכלית ישירה על הכיס של כולנו, היא מאפשרת פיקוח ובקרה על התנהלות הגופים המוסדיים. כחבר מועצה, אהנה מגישה טובה יותר אל מערכות העירייה ויכולת לפעול מול גופי הפיקוח בירושלים. לתת לי כוח, זה לתת לכם כוח ולאפשר לכם לדעת יותר על הסביבה בהם אתם חיים. זו אינה רק שאלה של הגנה על הסביבה, זו שאלה של הגנה על הכיס, של כולנו. 

רם אגמון

הירוקים הוד השרון. 

מתחם בית הנערה הוא מתחם ייחודי בהוד השרון ואף ברמה הארצית. ייחודו בהיקף העצים ובשטחו העצום. מתחם כזה הוא בעל חשיבות אדירה מבחינה אקולוגיות, חברתית ואסטטית. הירוקים הוד השרון רוצים שהמקום יהיה שמורת טבע עירוני, עם נגיעות מינמליות להנגשת המקום לציבור.

לצערנו, רובם של המתמודדים אינם חולקים את הגישה הזו. ראש העיר הנוכחי, אמיר כוכבי, בנה באיזור בית ספר זמני תוך כדי פגיעה נרחבת בעצים והרס ישיר של שדרת ברושים לשימור. זאת נעשה למרות שהתראנו בפניו חזור והתרא. יתרה מכך, בתיקונים שהעירייה הציעה לתוכנית במתחם העירייה דרשה להפוך את החורבות במקום למבנים לשימור לשימוש ציבורי (מה שעלול להביא להערכתנו לפגיעה נרחבת בעצים, כפי שהתרחש בהקמת בית הספר הדמוקרטי הזמני). זאת מתוך רצון להקים במקום מתחם בילויים. כחלק מנאמני העצים פעלנו כנגד התוכנית. הוועדה המחוזית קיבלה את ההתנגדות שלנו ודרשה מהעייריה לפרט בדיוק אלו מבנים היא מעונינת לשמר.

לצערנו, גם ערן פרלמן לא דווקא מעוניין לשמר את המקום. החזון שלו דומה לזה של מר כוכבי, ובנוסף הוא מעוניין להקים מכינה במקום.

מהשיחות שניהלתי עם המתמודדים, היחיד שקרוב לגישה שלנו, לפחות ברמת ההצהרה הוא נדב דואני שהיה רוצה לשמר את המקום כפארק.

גם אנשים האוהבים עצים מרגישים מדי פעם שהעץ עושה להם עבודה. ואכן, כל העצים משילים עלים, ענפים נשברים. לפעמים זה די הרבה עבודה. אבל יש מעט דברים שמקבלים בחינם, ועץ, הוא אחד כזה. יחד עם זה, לעץ גם חוסך המון כסף. המון.

עצים מורידים את החום בשלוש מעלות. הם סופחים לחות והסביבה שלהם קרירה יותר גם בלילה. אנשים המתוגררים ליד עצים, יכולים לחסוך המון בהוצאות האנרגיה. אלפי שקלים בשנה.

יש המון אנשים שמאוד אוהבים עצים, ואם תרצו למכור את הבית, יראו בעץ גדול ליד הבית יתרון משמעותי.

בקרוב, הקייצים יהיו כה חמים עד שהשהות בחוץ תהיה לעיתים מסוכנת. זה כבר קורה במדינות אחרות, וזה יקרה גם כאן. לא שאלה של האם, אלא מתי. לא מדובר על חום של 35 מעלות, אלא על מעל 40 מעלות, במשך ימים ארוכים כל שנה.

הדרך הטובה ביותר להקל על השהות בחוץ היא עצים. עצים ממזגים את הסביבה שלהם, הרבה יותר מאשר כל פתרון אח וכוללים בנוסף בונוסים כמו ספיחת רעלים, יצירת בית גידול לבעלי חיים והפחתת הרעש. יחד עם זה, עצים הן בריות מרוכבות המצריכות הגנה וטיפוח לארך שנים. בלי הטיפוח הזה, העצים ימותו עוד לפני שהם יספיקו להעניק את היתרונות הגלומים בהם.

הוד השרון התקבלה לפיילוט לתוכנית הצללה. המשמעות היא מענק של מליון וחצי ש"ח שישמש את העיר לנטיעת עצים. העירייה החליטה שהכסף ישמש לנטיעת עצים בצד הצפוני של רחוב סוקלוב.

אבל הבעיה בהוד השרון אינה רק מחסור קריטי וארוך שנים בנטיעת עצים. הוד השרון היא אחת הערים האחרונות בשרון לבצע סקר עצים, שהוא הבסיס לתוכנית נטיעות. דרישה שנאמני העצים דורשים מהעירייה כבר יותר משנתיים.להזניח את הסביבה במשך 4 שנים ואז להתהדר בהישג צנום זה נחמד כיחסי ציבור, אבל חסר תועלת אמיתית לסביבה.

הבעיה העיקרית בעיר היא טיפול כושל ורשלני בעצים. בהוד השרון, גיזום עצים לא נעשה באופן מקצועי, מה שבפועל הוא גזר דין מוות על העץ. אך יתרה מכך, העירייה החליטה להתעלל בעצים הקיימים. למשל, שתילה של שיחים ליד הגזע היא פרס לטפילים ופטריות שיפגעו בגזעי העצים. למשל, ערוגות שנבנו סביב גזעי העצים ויפגעו בעצים באופן אנוש. בהוד השרון, העצים הם סוג של אביזר, משהו שאפשר לתלות עליו תאורה, במקום לראות בהם נכסים אקולוגיים הזקוקים להגנה. וכן, תאורה על עצים פוגעת בהם, לא רק משום שהיא מחייבת קידוח בעצים עצמם, אלא משום שהיא פוגעת ביכולת של בעלי החיים סביבם לעשות בהם שימוש.

הוד השרון חוגגת את היותה חלק מפיילוט לנטיעת עצים, דומה הדבר לבעל בית בו הקירות עקומים, הגג דולף והיסודת רעועים, אבל הוא מאושר שקיבל מהמדינה פחית צבע לקשט את החזית, אבל בזמן הזה, עצים וותיקים ובעלי חשיבות סביבתית אדירה, נפגעים ומתים בגלל פעולות העירייה.

פניקס, אריזונה. אחת הערים המבוקשות על ידי גמלאי ארה"ב. הם נמשכו למקום בזכות היכולת של העיר לשמור על מחירי דיור שפויים ומזג האוויר הנוח. חיים נוחים ונעימים באריזונה. אם בסוף מלחמת העולם השניה זו היתה עיר מנומנת קצת פחות גדולה מהוד השרון, כיום היא כבר עיר עם אוכלוסיה המונה 5 מליון איש. 

העיר בנויה ברובה לפי המודל האמריקאי. בו יש  הפרדה בין איזורי המסחר לאיזורי המגורים. לא תמצאו מרכז מסחרי בקירבה לשכונה, למעשה, בלי רכב אינכם יכולים לעשות דבר.גם לא תמצאו כמעט גנים ציבורים, או גינון ציבורי. במבנה של הפרברים האמריקאים עד למדרכה זו החצר הקדמית ובעלי החצר אחראים על טיפוחה. לכן תמצא שם מעט מאוד עצים. 

בשנה האחרונה, מספר הפצועים מכוויות חמורות שהגיע לבתי החולים גדל באופן מפחיד. העיר חוותה גל חום שהפך את השהות בחוץ למסכנת חיים. המדרכות הלוהטות, בלי גינון ציבורי, הפכו למלכודת מסכנת חיים למי שנפל עליהן ולא יכול לקום. בן אם מדובר על תינוק, או אדם המתקשה ללכת. אבל המלכודות לא נגמרו שם, גם מי שניסה להשקות את הגינה שלו והתיז מים על עצמו נכווה באופן חמור. 

אסון האקלים כבר כאן. אולי יש שנים שכאן מרגישים אותו קצת פחות. אבל הוא כאן. זה יכול לקרות בקיץ הזה, וזה יכול לקרות בקיץ הבא, אבל זה יקרה. לנו, או לילדים או לנכדים. ואם אנחנו רוצים שניתן יהיה לשרוד במרחב הציבורי, אנחנו צריכים להיערך כבר עכשיו. 

פוליטקאים לא אוהבים אתגרים לדורות הבאים, הם אוהבים לתת פתרונות נוצצים, זולים, פשוטים. משהו שרואים בעין, עכשיו. אנחנו רוצים פתרונות אמייתים לאורך זמן. אנחנו רוצים תוכנית נטיעות שאפתנית של מעל 4000 עצים בשנה. אנחנו רוצים להפוך את הוד השרון שוב לעיר שיש בה הרבה צל. אנחנו דורשים טיפול נכון מעבר לדרישות החוק לגבי שמירה על עצים. 

הטיפול כיום בהוד השרון בעצים הוא שגוי. גם אם השתילים נבחרו כראוי וגם אם הם ניטעו באיזור ההולם את צריכהם, הגיזום שלהם שגוי. וגיזום שגוי, משמעו להרוג את העץ. עד כמה שזה נשמע לא יאמן, רובם המוחלט של העצים בעיר נגזמו באופן שהם לא ישרדו את הזמן שהם היו יכולים. בשביל עצים, לא מספיק להשתתף בקול קורא לכמה עשרות עצים. צריך אלפי עצים שינטעו, וצריך לוודא שהם מטופלים כראוי. בשביל זה צריך להכשיר כוח אדם מיומן שידע כיצד לטפל בעץ מרגע נטיעתו. 

אנחנו הירוקים, נדרוש בתקציב העירייה גם הכשרה של כוח אדם לטיפול בעצים. ומהיכן התקציב? מחצית מתקציב יחסי הציבור של העירייה יספיק בשלב הראשון.

נהגה ע"י ד"ר אלאן מורדצקי, מס' 4 ברשימת הירוקים הוד השרון

מבוא
משנת 2005 עד שנת 2019, אוכלוסיית הוד השרון גדלה מ-43,000 תושבים, ל-63,000. (מתוך הויקפדיה). בתכנון, גם בניה מסיבית באיזורים שעד כה היו חקלאיים. בשל הגידול החד נגרמים בעיר פקקים בקנה מידה שלא היה לפני כ-15 שנים. היקף הפקקים מגדיל את הזיהום הנגרם מכלי הרכב ומוריד מהאפקטיביות של המכוניות ככלי תחבורה.
למרות המגמות הללו, ולמרות החשש מאסון האקלים הבא עלינו, הוד השרון לא קידמה פתרונות לכלי תחבורה אישיים שכמעט אינם מזהמים כגון אופניים, אופניים חשמליים, קטנועים חשמליים וקורקינטים).
אומנם קיים שיפור מסויים בתחבורה הציבורית וגם נבנו מספר שבילי אופניים, אבל הם לא חלק מתוכנית כוללת לשבילי אופניים שתאפשר תנועה בטוחה ברחבי העיר.
אופניים, כלי תחבורה אפקטיבי במדינות רבות בעולם, נשאר בהוד השרון עדיין רק בגדר אופציה לטיול, אבל לא תופסים את מקומם ככלי רכב אפקטיבי לתנועה ברחבי העיר.

תמונת מצב נוכחית
צפיפות גבוהה של מכוניות ועומס על התשתיות.
סלילה והרחבת של כבישים ודרכים.
פגיעה באזורי טבע ובבתי גידול המשמגים גם בעלי חיים בסכנת הכחדה.
פגיעה אנושה בעצים ובשטחים ירוקים של העיר.
פליטות מזהמים גבוהות בקירבה לאיזורי מגורים.
פקקים הולכים וגדלים
יעילות נמוכה לתנועה בעיר.
תאונות דרכים.

קוים מנחים למערכת תחבורה חכמה
מתוך ראיה אקולוגית אקלימית, אנחנו מציעים פתרונות ברמה העירונית להפחתת המזהמים והפחממנים. זאת באמצע בניית מערכת חכמה כוללנית שתיתן מענה לדרישות התחבורה של האוכלוסיה באופן יעיל, עם התייחסות לבריאות וביטחון האוכלוסיה והגדלת היעילות של התנועה, וקיצור זמני הנסיעה.

יעדים
כל הילדים, מלבד מקרים מיוחדים, גיעו לבית הספר באופניים/ברגל.
הפחתת כמות המכוניות הנעות על הכבישים.
תחבורה ציבורית יעילה המהווה תחליף אפקטיבי למכוניות.
רשת שבילי אופניים בטוחה, המשכית המאפשרת שילוב עם התחבורה הציבורית.
שמירה איזורים ירוקים וטיפוח העצים הבוגרים.

דרכי פעולה
על מנת לעודד ילדים להגיע ברגל לבית הספר יוקם מערך מתנדבים (הורים, מתנדבי שנות שירות, שעות התנדבות בתיכון) שילוו את הילדים לבתי הספר במסלולים קבועים.
יתרונות הפרויקט:
הקניית הרגלי הליכה מגיל צעיר.
שיפור האינטרקציה בין הילדים.
מניעת עומסים בדרכים בשעות הפתיחה של מוסדות החינוך.

פרויקטים כגון זה כבר מופעלים ברחבי הארץ, וכבר קיימת מסורת התנדבות של הורים במסגרת "נשק וסע".

הפחתת המכוניות על הכבישים תעשה באמצעות עידוד ההגעה באמצעות רכב קל דו גלגלי, באמצעות פיתוח תשתיות מתאימות..
עידוד הקמת שירותי שאטלים על ידי חברות הפועלות בהוד השרון (מתחנות הרכבות אל המשרדים).