נהגה ע"י ד"ר אלאן מורדצקי, מס' 4 ברשימת הירוקים הוד השרון
מבוא משנת 2005 עד שנת 2019, אוכלוסיית הוד השרון גדלה מ-43,000 תושבים, ל-63,000. (מתוך הויקפדיה). בתכנון, גם בניה מסיבית באיזורים שעד כה היו חקלאיים. בשל הגידול החד נגרמים בעיר פקקים בקנה מידה שלא היה לפני כ-15 שנים. היקף הפקקים מגדיל את הזיהום הנגרם מכלי הרכב ומוריד מהאפקטיביות של המכוניות ככלי תחבורה. למרות המגמות הללו, ולמרות החשש מאסון האקלים הבא עלינו, הוד השרון לא קידמה פתרונות לכלי תחבורה אישיים שכמעט אינם מזהמים כגון אופניים, אופניים חשמליים, קטנועים חשמליים וקורקינטים). אומנם קיים שיפור מסויים בתחבורה הציבורית וגם נבנו מספר שבילי אופניים, אבל הם לא חלק מתוכנית כוללת לשבילי אופניים שתאפשר תנועה בטוחה ברחבי העיר. אופניים, כלי תחבורה אפקטיבי במדינות רבות בעולם, נשאר בהוד השרון עדיין רק בגדר אופציה לטיול, אבל לא תופסים את מקומם ככלי רכב אפקטיבי לתנועה ברחבי העיר.
תמונת מצב נוכחית צפיפות גבוהה של מכוניות ועומס על התשתיות. סלילה והרחבת של כבישים ודרכים. פגיעה באזורי טבע ובבתי גידול המשמגים גם בעלי חיים בסכנת הכחדה. פגיעה אנושה בעצים ובשטחים ירוקים של העיר. פליטות מזהמים גבוהות בקירבה לאיזורי מגורים. פקקים הולכים וגדלים יעילות נמוכה לתנועה בעיר. תאונות דרכים.
קוים מנחים למערכת תחבורה חכמה מתוך ראיה אקולוגית אקלימית, אנחנו מציעים פתרונות ברמה העירונית להפחתת המזהמים והפחממנים. זאת באמצע בניית מערכת חכמה כוללנית שתיתן מענה לדרישות התחבורה של האוכלוסיה באופן יעיל, עם התייחסות לבריאות וביטחון האוכלוסיה והגדלת היעילות של התנועה, וקיצור זמני הנסיעה.
יעדים כל הילדים, מלבד מקרים מיוחדים, גיעו לבית הספר באופניים/ברגל. הפחתת כמות המכוניות הנעות על הכבישים. תחבורה ציבורית יעילה המהווה תחליף אפקטיבי למכוניות. רשת שבילי אופניים בטוחה, המשכית המאפשרת שילוב עם התחבורה הציבורית. שמירה איזורים ירוקים וטיפוח העצים הבוגרים.
דרכי פעולה על מנת לעודד ילדים להגיע ברגל לבית הספר יוקם מערך מתנדבים (הורים, מתנדבי שנות שירות, שעות התנדבות בתיכון) שילוו את הילדים לבתי הספר במסלולים קבועים. יתרונות הפרויקט: הקניית הרגלי הליכה מגיל צעיר. שיפור האינטרקציה בין הילדים. מניעת עומסים בדרכים בשעות הפתיחה של מוסדות החינוך.
פרויקטים כגון זה כבר מופעלים ברחבי הארץ, וכבר קיימת מסורת התנדבות של הורים במסגרת "נשק וסע".
הפחתת המכוניות על הכבישים תעשה באמצעות עידוד ההגעה באמצעות רכב קל דו גלגלי, באמצעות פיתוח תשתיות מתאימות.. עידוד הקמת שירותי שאטלים על ידי חברות הפועלות בהוד השרון (מתחנות הרכבות אל המשרדים).
תושבי הוד השרון, שימו לב. הנושאים שאני עומד לפרט לפניכם הם בעלי חשיבות קריטית לאיכות החיים שלכם ושל הקהילות שלנו. אתם לא תאמינו, פשוט לא תאמינו שדברים כאלו יכולים לקרות. בדיוק כמו שמי שמביט בהוריקן לא מאמין שזה עומד להכות בו. אבל זה עומד, וזה ישפיע על חייהם של אלפים מתושבי העיר באופן ישיר ועל האחרים באופן עקיף. אבל זה קורה בפועל, וכבר עולה הרבה מאוד כסף לאנשים שניסו לבנות בגיל עמל והעירייה מסרבת לתת להם אישורים.
כשאני מספר לאנשים על זה, הם אומרים שזה בלתי אפשרי. וזה אכן נשמע כה מופרך, כה רע לב, כה מטופש שאיש סביר יגיד שזה בלתי אפשרי. יחד עם זה, כבר היה ניסיון לבצע את השינוי הזה בכפר סבא. תוכלו למצוא את כל הלינקים בגוגל תחת "תוכנית התחדשות גיל עמל".
בחודש מרץ שנה שעברה החליטה מועצת העיר הוד השרון, מליאת הוועדה, לאשר את תוכנית רמ"י לגיל עמל (רשות מקרקעי ישראל, ובעבר, הגוף הידוע בשם מנהל מקרקעי ישראל). גוף זה פועל תחת משרד האוצר והוא אחד הגופים החזקים ביותר בישראל. רוב עתודות הקרקע במדינה שייכות לו והוא זה שבפועל קובע את מחירי הקרקע ומשפיע באופן ישיר על מחירי הדיור בישראל.
התוכנית של המנהל לשכונת גיל עמל היא סנונית ראשונה. כי כמו גיל עמל, יש הרבה שכונות בהוד השרון במצב דומה מאוד. הדר, נווה הדר, נווה נאמן, גיורא, רמות מנחם. ברמ"י, התוכנית נקראת "תוכנית הציפוף" והמטרה שלה לכאורה טובה, לאפשר יותר צפיפות בשטחים הבנויים ולהוריד את מחירי הדיור. בפועל, רמ"י רוצה להשביח את הנכסים שלה בשכונה, זאת ידי הגדלת אפשרויות הפיצול ומכירת הנכסים שיש להם ושייכים לדיור הציבורי (עמידר). אם עד כה, אפשר היה לשים 3 בתים על דונם, התוכנית תאפשר לשים ארבעה. ערך הנכסים של הרבה אנשים יעלה, אז בעצם מה רע?
לפי רמ"י אם שמים ארבעה בתים, צריך לפי גם לעשות שינויים ברחובות. בשכונות בתל-אביב (אם כי בשכונות כמו נווה צדק או צהלה, הם לא עושים זאת). לפי דרכם, הרי יותר אנשים ירצו להיכנס ולצאת. ומאחר שבעיני המנהל כולם נוסעים ויסעו בכלי רכב, צריך להרחיב את הרחובות. כדי לאפשר זאת, צריך להפקיע שטחים מחצרות הבתים.
וכאן זה מתחיל להיות מורכב. כי הרחבת הרחובות, תפקיע מטר ועד שניים וחצי מטר מהחצרות של הבתים. ואם רוצים כביש חדש, ישנם בתים שיאבדו עד 8 מטרים מהשטח של החצר שלהם. הכל חוקי, הכל אפשרי, הכל כבר נמצא ברשת עם פירוט של כמה שטח אנשים יאבדו. אנחנו, כאנשים קנאים לסביבה, גם מוטרדים מהפגיעה האקולוגית של התוכנית. רחובות רחבים יותר, משמעותם מכוניות הנוסעות מהר יותר ורחובות פחות בטוחים להולכי רגל ורוכבי אופניים. מבחינה אקולוגית ובטיחותית, אין בעיה שמכונית יסעו לאט. אנחנו מאמינים בשיפור התחבורה הציבורית, בשבילי אופניים ובהצללה כדי לאפשר תנועה נוחה. הרחבת הרחובות, משמעה פגיעה הן בעצים הנמצאים במרחב הציבורי והן בעצים שאנשים נטעו. משמעה של התוכנית הזו, להפוך את השכונה לאתר בניה במשך שנים, זיהום רעש ואוויר וכל זאת ללא תועלת אמיתית לתושבי השכונה.
אספקט נוסף של התוכנית, מדבר על שינוי מדיניות הרישוי, במילים אחרות, הרס מבנים בלי היתר. לכאורה, הרי כולם שווים בפני החוק, ואם למישהו יש יחידת דיור, מדוע שהמדינה תאפשר לו להמשיך להפעיל אותה. אבל צריך להסתכל על התמונה הרחבה יותר. ביחידות הללו גרות משפחות, בתנאים פחות טובים מאשר בית רגיל, אבל במחיר זול יותר. רמ"י מודעת לדבר הזה ומאפשרת הכשרה בפועל של המבנים הללו תחת הגדרה של "דיוריות". על פי פרוטקול הדיון, העייריה מתנגדת לדיוריות והן הוסרו מהתוכנית, מה שמשמעו סילוק אפשרויות של דיור זול בפועל. גם יפגעו בהכנסה של בעלי הבית, אבל גם יחייבו את התושבים למצוא דירה במקום אחר. זה אומר עוד מאות אנשים שיחפשו דירה באיזור ויעלו את מחירי הדיור עוד יותר לפחות בטווח הקצר. האיסור על "דיוריות" אומנם ישפר את מראה השכונה, אבל עלול לגרום להרס משפחות, להעמיס על המערכות הסוציאליות ולהעלות את מחירי הדיור בשאר איזורי העיר.
בהוד השרון יש מספר תוכניות מתאר בשלבים כאלו או אחרים של הכנה. לאחרונה, למשל, העירייה מקדמת את תוכנית המתאר באיזור בית הנערה. מאחר שהרחובות בשכונת הדר הסמוכה אינה רחבים מספיק כדי לעמוד בעומסים, היזמים מציעים להרחיב את הרחובות הסמוכים ולהפקיע אדמות. כן, כדי שהם יוכלו למכור יותר דירות ולהרוויח עוד כסף, אנשים צריכים לוותר על חלקים מהנכסים שלהם. וזה לא נגמר שם, גם הבניה של ציר החינוך גרמה לפגיעה באיכות החיים של תושבי הבתים הסמוכים. כך איבדו תושבי רחוב המייסדים את העצים ברחוב שלהם ועוד ועוד. במסווה של פיתוח, לוקחים מאלו שאין להם (כוח) ומעבירים לאלו שיש להם כבר המון (כסף).
הדברים הללו נעשו ויעשו ויימשכו. ברגע שיש לכם נכס, אתם עלולים למצוא את עצמכם נפגעים מתוכניות בניה, פשוט כי אין מי שייצג את התושבים מול היזמים והקבלנים. התושבים חלשים ואילו להם יש את המשאבים והכוח. אנשים הוציאו עשרות אלפי שקלים כדי להגן על רכושם ועל איכות חייהם כי אין להם כוח בתוך העירייה.
מה הפתרון להתמודד עם התוכניות של המנהל? גיבוי מהעירייה ובפרט מראש העיר. בכפר סבא, רפי סער ביטל את התוכנית של המנהל לשכונת שיכון וותיקים. אבל על פניו, עיריית הוד השרון פועלת להפך והיא מעמיקה את הפגיעה בתושבים כבר עכשיו. בשכונת גיל עמל כמעט כבר לא ניתנים היתרים, אנשים לא יכולים למכור את הנכסים שלהם, משפחות לא יכולות לחדש את הבתים שלהם ויורשים לא יכולים לממש את הירושה שלהם. לתוכנית הזו יקח שנים עד שהיא תגיע למימוש, אבל בינתיים תושבי השכונה נפגעים, רק משום שרמ"י רוצה להשביח את ערך הנכסים שלה ושהעירייה נראה שמשתפת איתם פעולה.
הפגיעה האפשרית אינה פגיעה רק בתושבי השכונה, זו פגיעה בכל הוד השרון, בסביבה שלה, באנשים שבה. לנו יש רעיונות, אנחנו עובדים עם מומחים ויש דרכים כיצד אפשר לאפשר צפיפות גבוהה יותר מבלי שזה יבוא על חשבון התושבים, מבלי להפוך משפחות למקרי סעד, להוציא עוד כספים מכספי המיסים שלנו עבור אנשים שלולא התוכנית הזו היו יכולים לעמוד בעצמם על רגליהם ולגור ליד ההורים שלהם. הם מתחילים עם פגיעה בגיל עמל, אבל אחרי גיל עמל הם עלולים לעבור שכונה שכונה ולהפעיל את אותו מודל. וכמו שגיל עמל בעקבות התוכנית תהיה מדבר צרוב שמש של מדרכות וכבישים, כך גם עלולה להיראות השכונה שלכם.
אני קורא כאן לכל המתמודדים לראשות העיר לספר מה הם מתכוונים לעשות עם תוכניות הציפוף, מה העמדה שלהם לגבי הפקעת אדמות כדי לאפשר גישה לפרויקטים חדשים ומה החזון שלהם לגבי הרחבת כבישים באופן כללי ברחבי העיר ולגבי הדיוריות בגיל עמל. זהו נושא שצריך להעלות בכל חוג בית, בכל שיחה עם מועמדים למועצת העיר. פיתוחה של הוד השרון לא צריך לבוא על חשבון התושבים הוותיקים. היזמים אינם במקום תושבים.
גילוי נאות: אישור התוכנית יעלה באופן משמעותי את ערך הנכס שלי בשכונה, אין לי מבנים בלתי חוקיים וההפקעות מהשטח שלי הן מינמליות.
עדכון רבעון שלישי הוד השרון: לאחר ניסיונות לכאורה לעכב את פרסום הדוחות הכספיים, הגרעון עלה ל-81 מליון ש"ח.
ברבעון הראשון של שנת 2023 הגרעון בעיריית הוד השרון עלה ל-58 מליון ש"ח. התקציב הכללי של עיריית הוד השרון הוא מילארד ש"ח לשנה. הוא בנוי מתקציב רגיל (שוטף) בערך 800 מליון ש"ח ותקציב מיוחד (תב"ר, תקציב פיתוח) של בערך 250 מליון ש"ח המגיע מהמדינה.
התקציב השוטף נועד לתפעול העירייה ותחזוקה, והתקציב הרגיל לפעולות מיוחדות. כמו למשל, בניית בתי ספר, תכנון איזורי תעשיה, שיפוץ רחובות, רמזורים וכו'.
לגרעון עירוני יש משמעות נרחבת עבור התושבים. החל מפגיעה ממשית באיכות השירות (פחות פינוי זבל, פחות תיקוני מדרכות, פחות שיפור פני עיר). אך גרוע מזה, עיר שהיא מאוזנת מבחינה כלכלית נקראת "רשות איתנה". אם היא מפסיקה להיות מאוזנת, המדינה ממנה לה חשב מלווה. המשמעות בפועל, שראש העיר הוא כבר לא ממש ראש עיר, כי כל ההתנהלות הפיננסית כבר אינה בידיו.
מדוע עיריית הוד השרון הגיעה לכזה גרעון?
לפני שנצלול לסיבות לכך, כדאי לציין שהעירייה עשתה כל מה שביכולתה כדי לא לפרסם את הדוחות. שבניגוד להבטחות על שקיפות, היה צריך התערבות של משרד הפנים כדי שהעירייה תפרסם את הדוחות. כך לא נוהג מישהו שאין לו מה להסתיר. זו התנהגות שעל פניו אינה חוקית.
הסיבה העיקרית לדעתי לגרעון, היא בשתי מילים "ניהול גרוע". אחוזי גביית הארנונה בהוד השרון גבוהים, האוכלוסיה צעירה וחזקה ואין הרבה צורך בתמיכות סוציאליות. יש הרבה בניה חדשה שהכניסה הרבה היטלי פיתוח. ובכל זאת, הגרעון של העיר הולך וגדל.
קשה לדעת באופן ישיר מה בדיוק התפקשש בניהול העירייה, אבל יש סימנים. למשל, במקום לבנות בתי ספר מהתקציב הבלתי רגיל המתקבל מהמדינה. שני בתי ספר "זמניים" נבנו בעיר. אחד ברחוב האהבה ואחד במתחם בית הנערה. בשני המקרים, מדובר על בזבוז כספים, במקום שהמדינה תשלם, העירייה משלמת. במקום שהילדים ילמדו בבית ספר מדוגם עם כל המתקנים (ספורט, ספריה, וכו') הם לומדים בבית ספר חלקי.
סיבה נוספת היא ניהול גרוע. אפשר לראות את זה למשל באופן שבו העירייה מבצעת עבודות בשטח.פיקוח לקוי משמעו בזבוז כספים.
אך יתרה מזה, יו"ר האופוזיציה משה חנוכה מדבר על נושאים נוספים הנוגעים לניהול העיר. הטענה העיקרית נוגעת לאופן שבו אמיר כוכבי מנהל את העיר. ישנן טענות על תרבות רעילה בעיר, על מינוי מקורבים אומרי הן, על שכבה ניהול מיותרת וחדשה שכוכבי הכניס (לכאורה) בעיר. על הוצאות כספיות תמוהות בגופים המשויכים לעירייה כמו חברת אלומה ומרכז האומנויות. על כלכלת בחירות שבה העירייה נכנסה לאמוק של שיפוץ פארקים ציבוריים ורכישת הופעות של אומנים, על הוצאות תכנון של בית ספר בעלות של מאות אלפי שקלים לפני שבדקו אם האדמה רעילה.
אילו הדבר בידינו, מה היינו עושים? היינו מתחילים מתחיל בקיצוץ משמעותי בתקציב יחסי הציבור של העירייה. למיטב הבנתי, הגרעון נובע בעיקר מניהול לא מספיק טוב. למשל, הקימו בתי ספר בחופזה, כי לא עבדו נכון מול משרד החינוך. זה עלה 20 מליון ש"ח לקופת העירייה. הייתי מכניס יועץ אירגוני שימפה את התהליכים בארגון על מנת למצוא האם יש הצדקה ותועלת בכל שדירת הניהול. הייתי מבצע בדיקה של כל המכרזים, בעיקר את המקרים בהם בוצע פטור ממכרז. הייתי בודק לעומק את הפעילות של החברה הכלכלית ושל חברת אלומה. לפי מה שהבנתי, יש שם הרבה מליונים שלא ברור להיכן הם מגיעים ולמה. הייתי מפתח את נושא בקשות המימון מהמדינה, כדי להימנע ממצבים כמו בזבוז כספים על בתי הספר. כלכלה ירוקה היא כלכלה נכונה ויעילה יותר. כשנהיה במועצה, נפעל על מנת להבטיח חסכון ויעלות לצד שמירה קפדנית על ערכי הסביבה בעיר.
לא התבלבלתם, האתר הזה הוא של תנועת הירוקים בהוד השרון, אבל ראיתי צורך לברך את חוזה חדש, מיזם של המחאה כנגד ההפיכה השלטונית. ולמרות שמדובר על סיעה המתחרה לבחירות המקומיות, עדיין, אני חושב שאפשר לברך אותם על המהלך, ולפרגן.
נשאלת השאלה, מדוע, המחאה רואה צורך לפעול בעיר שראש העיר שלה הוא הדובר הבולט ביותר בנושא מכל ראשי הערים. הרי לכאורה, מר כוכבי, הוא מר מחאה. הוא ואנשי הקואליציה שלו, (רן יקיר, רפי בן מרדכי) התגייסו וכבר שבועות ארוכים מארגנים את העצרת המרכזית בכיכר העיר. והנה, הם מקבלים איגוף משמאל?
אני לא יכול לדבר בשם חוזה חדש, אבל כן עיינתי בפירסומים שלהם. חוזה חדש הבינו שהבעיה בישראל אינה רק בשלטון המרכזי, אלא נובעת מבעיות חמורות ביותר בעצם המבנה של השלטון המקומי. והמצב בהוד השרון, אינו לגמרי תואם את היומרות של ראש העיר להיות סמל לדמוקרטיה. למשל, בתחום השקיפות, או איכות הניהול.
ההתמודדות של חוזה חדש בבחירות המקומיות, לדעתי מעמידה את היומרה של כוכבי במבחן מאוד קשה ומחזקת את הביקורת כלפיו שעיסוקו ברמה הארצית בא על חשבון תפקודו ברמה המקומית. יתרה מכך, מסתבר, שלכאורה כוכבי אינה בשר מבשרה של המחאה. ולמרות כל המאמצים שלו להזדהות איתה, בפועל, נראה שיש כאלו המערערים על התרומה שלו לדמוקרטיה.
אבל הסיבה העיקרית שאני רוצה צורך לברך את אנשי חוזה חדש על הצטרפותם לפוליטיקה המקומית, היא בדיוק מה שנגזר מהשם שלהם. הם חדשים, הם לא מייצגים אינטרסים כלכליים נסתרים, הם לא באים לבנות את עצמם/ביתם דרך הפוליטיקה המקומית, הם אידאולוגים. בדיוק כמו הירוקים. הם באו כדי לעזור לעיר לשפר את עצמה. נקודות המחלוקות ביננו קיימות. אנחנו מגיעים ממקום אקולוגי וסביבתי, הם מגיעים יותר מהפן הניהולי ציבורי. אלו אינן מטרות סותרות, אלא מטרות משלימות. גם אנחנו מאמינים בשקיפות, גם אנחנו רוצים מנהל תקין. אנחנו מאמינים שאפשר להתגבר על חילוקי הדיעות ברמה הארצית כאשר עובדים ברמה המקומית, אני משער שהגוון האידאולוגי שלהם הרבה יותר מובהק ברמה הלאומית.
בכל מקרה, אין לי אלא לאחל להם בהצלחה. אנחנו נשמח לעבוד איתם במועצת העיר, לפחות איתם יודעים היכן עומדים. אבל אם הסביבה יקרה לליבכם, אם אתם רוצים להתמקד בבעיות איכות האוויר, רעש, זיהום, נגישות, אז הירוקים הם הבחירה שלכם.
כל כך הרבה פעמים הילדים שלי מתקשרים: "אבא, תבוא לאסוף אותי, האוטובוס לא הגיע/דילג על התחנה" שכבר הפסקתי לספור. וכך בלית ברירה, אני צריך לצאת לחצי שעה נסיעה (הלוך ושוב) כדי שהמסכנים לא יתייבשו בחום.
הלוואי שזה היה אחרת. הלוואי שתחבורה ציבורית היתה משהו מובן מאליו, שאפשר היה לצאת מהבית בשעה קבועה ולדעת שהאוטובוס יגיע בזמן. תחבורה ציבורית צריכה להיות משהו שאפשר להסתמך עליו. ובהוד השרון, זה לא המצב.
נושא התחבורה הציבורית הוא נושא מורכב, וכמו בהרבה נושאים אחרים, הוא מערב מספר רשויות. הרשות המקומית אחראית על התחנות, אבל היא לא יכולה להשפיע לא על זהות המפעיל ולא על הקווים. זה בסמכות משרד התחבורה. יחד עם זה, יש הרבה כלים בידי הרשות שיאפשרו לה להשפיע על איכות השירות.
ההצעות שלנו, הירוקים הוד השרון, היא לשפר את הבקרה של העירייה על המצב בשטח, באמצעות שני כוונים:
הראשון, הוא העמקת המעורבות של הקהילה. כיום, כאשר יש בעיה, יש צורך למלא הטופס הזה באתר של משרד התחבורה. זה לא תהליך נוח או פשוט, ומצריך די הרבה התעסקות. לכן, המטרה הראשונה של העירייה צריכה להיות להקל על האזרחים להגיש תלונה, וזאת באמצעות איסוף התלונות במוקד העירוני. באופן כזה, הרבה מאוד בעיות שאנשים מתקשים להציף בכלים הרגילים יגיעו לעירייה. העירייה תוכל להציג את המצב האמיתי של התחבורה הציבורית ולדרוש פעולה.
דבר נוסף שהעירייה צריכה ויכולה לעשות, זה להעלות נוסעים סמויים. פקחים מטעמה שיכנסו לאוטבוסים ויבדקו את האופן שבו השירות ניתן בפועל. את האדיבות של הנהג, אופן הנהיגה שלו, האם הוא מדלג על תחנות וכו'.
בעיה עיקרית נוגעת לתזמון בין האוטובוסים לבין הרכבות. זה נושא שהעירייה היתה צריכה לדאוג לו מול משרד התחבורה. כפי שהעיריה דואגת להסעת בני נוער לתל-אביב בשבתות, אפשר היה לארגן שאטלים לתחנות הרכבת (ולו משום שהחניות שם מתפוקקות די מהר).
והדבר החשוב ביותר שהעירייה היתה צריכה לעשות, זה שהבכירים שלה יתחילו להשתמש בתחבורה הציבורית. הדברים נראים אחרת כאשר אתה מחכה בתחנה בחום. אז מבינים טוב יותר את החשיבות של עיצוב התחנה (באחריות העירייה) זה שאין ברזיה ליד כל תחנה, את התסכול כאשר נהג מדלג על התחנה או הפחד כאשר הוא בולם בפתאומיות כאשר אתה בדיוק עומד נעמד כדי לרדת בתחנה.
מי אמר שעיריית הוד השרון לא קשובה להצעות. שבוע אחרי שהפוטס הזה עלה, העירייה החליטה לקבל את ההצעה.
החזון שלנו נוגע לקהילה ולסביבה. אנחנו נהפוך את הוד השרון לעיר שכיף להסתובב בה. עיר ירוקה, מזמינה ונעימה. אנחנו פעילים וותיקים המתכנסים בתנועה חדשה מתוך תחושת חירום ואחריות.
"הירוקים הוד השרון" מורכבת מנציגים של קהילות בהוד השרון. אנחנו מאמינים שסביבה בריאה היא הבסיס לחיים טובים ולקהילה משגשגת. העצמת הקהילה היא הדרך הנכונה לשפר את איכות החיים בעיר.
תושבי הוד השרון סובלים מבעיות רבות וחלקן אף הוחמרו לאחרונה. החל מבעיות בתחושת הביטחון האישי ועד מחסור במוקדי תרבות. הבעיות העירוניות שלובות זו בזו, כפי שהמחסור בשבילי אופניים מקרין על בעיות התנועה, שהיכולת לנוע בעיר ברגל נפגעת בשל מצב המדרכות ומבעיות העצים וההצללה, כפי שחוסר קשב מצד הרשות, משפיע על עיצוב גינות הילדים. כל אלו הן בעיות סביבה, כמו גם המחסור בקירות אקוסטיים והאופנועים המטרידים את השינה בלילות.
אנחנו שואפים לסביבה ירוקה המזמינה אנשים להסתובב בחוץ, סביבה שכיף לחוות אותה. אנחנו מתגעגעים למה שהיה כאן בעבר ושותפים לתחושת המחסור בסביבה ירוקה וטבע עירוני.
התפיסה שלנו היא תפיסה מכילה, מציאת פתרונות ופשרות. אנחנו מיישמים את זה בתוך הקבוצה שלנו, אנחנו פעילי שמאל וימין ועם כל הקשיים והמורכבות, אנחנו מוצאים את המשותף. יש איתנו תושבים לצד בעלי עסקים. יחסי אמון הם בסיס לפשרה.
נושאים המטרידים את השכונות הוותיקות, באים לידי ביטוי גם בהפרעות לאיכות החיים בשכונות החדשות. נמנים עלינו מנהלים בעלי ניסיון עשיר. אנשים שהכיחו את יכולתם במגזר הפרטי, בתעשיה ובהייטק ומשתוקקים לעשות למען העיר מה שעשינו כבר במקומות אחרים.
אנחנו נפעל להעצים את הקהילות בעיר ולהגדיל את הקשב מצב הרשות. נפעל לשפר את השקיפות בפעילויות העיריה ונפתח ממשקים חדשים בין הרשות לתושבים. אנחנו פעילים למען תושבי העיר כבר שנים ומכירים את הבעיות על כל צדדיהן.
סביבה טובה היא סביבה טובה לכולם, אנחנו רוצים עיר שכיף לשהות בה ושאפשר להתגאות בה. באנו לשנות, בצעדים קטנים אבל עקביים, מתוך הבנה ונחישות. יש לנו חזון ירוק להוד השרון שאפשר יהיה להתגאות בה.
המחויבות שלנו היא קודם כל לתושבים, אנחנו מגיעים בגישה מעשית. המצב של הוד השרון פחות טוב מזה של שכנותיה, ונשמח אם נוכל ליישר קו מבחינת השירות לאזרח והחוויה העירונית עם רעננה וכפר סבא.
באנו לצבוע את העיר בירוק ולהגדיל את השמחה של התושבים. להפוך את העיר נוחה יותר, להולכי רגל, לזקנים ולילדים. לתת לתושבים את ההרגשה שיש תועלת במעורבות שלהם, שהם חלק מעשייה רחבה ושהתרומה שלהם לא רק מקובלת, אלא גם מעודדת על ידי הרשויות.
אנחנו חרדים מפני שינוי האקלים. כאנשי סביבה, אנחנו מרגישים את השינויים וחוששים מפני העתיד. ההכנות לקראת השינויים הבאים עלינו היו צריכות להתחיל לפני עשור אך גם כיום, לא נעשה מספיק. לשינויים במרחב הציבורי לוקח זמן להתממש ואנחנו מאחרים בהכנה של העיר. כירוקים, אנחנו בעלי הרצון, הידע והיכולות לעזור לעיר הזו להתמודד עם הצפוי לה. הצבעה לנו, היא ההצבעה לעתיד שלנו ושל ילדינו. זה אפשרי, אנחנו מרגישים שינוי. בנכונות, בהצטרפות, בהתרגשות לקראת עתיד טוב יותר.
החזון של הירוקים הוא לראות את הוד השרון ירוקה יותר, מזמינה יותר ונוחה הרבה יותר כדי שיהיה אפילו יותר נעים להסתובב בה ולחיות בה. כירוקים אנו פעילים וותיקים, המתכנסים בתנועה חדשה מתוך תחושת חירום ואחריות.
זה אפשרי, אנחנו מרגישים שינוי. בנכונות, בהצטרפות, בהתרגשות לקראת עתיד טוב יותר.
הסביבה שלנו משתנה כל הזמן, אנו רואים איך העיר הופכת לאחרת מול העיניים שלנו. מצד אחד הגידול בתושבים מהיר מאוד, מצד שני לא כל המתקנים והשירותים התפתחו באותה מהירות. הוד השרון שלנו, שהייתה עיר של ירוק ושל עצים, הופכת להיות עיר של מגדלים ובטון. היכן שבעבר שיחקו ילדים בין הפרדסים והשדות, צמחה עיר שקשה להתנייד בה וקשה למצוא צל.
התחושה הזו, שמשהו משתנה מהר, שהעיר שאהבנו כבר אינה אותה עיר, אינה רק תחושה נוסטלגית, אלא קצה קרחון של שינויים רבים העוברים על העיר שלנו, במגוון רב של נושאים. נושאים המשפיעים על איכות החיים שלנו יום יום. והרבה מאוד מהנושאים הללו הם נושאי סביבה. המדרכות שאנחנו צועדים עליהן, החניות שאנחנו מחפשים, הדרך של הילדים לבית הספר, האוויר שאנחנו נושמים והרעש ברחובות, הם כולם נושאי סביבה. למרות החשיבות הרבה של נושאים אלו לחיים שלנו, אין אף תנועה פוליטית בהוד השרון המתמקדת בשיפור שלהן. עד עכשיו. הירוקים הוד השרון היא תנועה צעירה אשר החלה פועלה לפני כשנתיים, כאשר הועלו באתר וביוטיוב סרטונים על נושאים סביבתיים וחברתיים בוערים. כיום תנועה זו מתעתדת להיבחר למועצת עיריית הוד השרון ובכוונתה לפעול במלוא מובן המילה ולקדם כמה יותר נושאים שיטיבו עם תושבי העיר. אנו מתכוונים לטפל גם בנושאים סביבתיים וגם ביתר הנושאים שיובאו לפנינו ואנו נעשה זאת בשיתוף פעולה יחד עם הגורמים שיבחרו ובשימת לב שהכל מנהל תחת מנהל תקין ובשקיפות . הירוקים הוד השרון פועלים בשיתוף פעולה עם פעילים סביבתיים וחברתיים מכל הקשת הפוליטית, מאוחדים על ידי ההבנה שברמה המקומית אפשר וצריך לפעול במנותק מהפוליטיקה הארצית. אנחנו מאמינים שסביבה בריאה היא הבסיס לחיים טובים ולחברה בריאה. אנחנו מאמינים במתן עוצמה לקהילות כדרך לשפר את איכות החיים בעיר. אנו מאמינים ביכולת של התושבים לעזור לשפר את העיר. רם אגמון הוא פעיל סביבתי כבר 30 שנים. במסגרת הפעילות שלו עסק בבניית כיתות בבתי ספר, סייע בעיצוב המדיניות הטכנולוגית בוועדה הלאומית לטכנולוגיית המידע במשרד האוצר. רם הקים ותחזק את האתר הגדול של קהילת המחאה נגד יוקר המחיה וכיום מפעיל את ערוץ היוטיב "מגלה ארץ" העוסק בנושאים סביבתיים. כמו כן, היה פעיל במאבקים סביבתיים מהמאבק נגד תחנות הכוח, הטיפול במכון הטיהור בהוד השרון ופעילות סביבתית רבה בהוד השרון. ירדן בר מגיעה מעולמות ניהול עובדים. כיום אחראית על קלדנים בתאגיד השידור המקלידים כתוביות לכבדי שמיעה בעברית ובערבית בזמן אמת. בעבר עסקה במכירות של מעלוני נכים ונגישות למגבלי תנועה וגם עסקה בקידום תכניות של בתי עסק בתחום המזון בדרך לקבלת היתרים מרישוי עסקים בכל הארץ.
נאמני העצים הוד השרון, יחד עם פעילי נחל הדר והירוקים הוד השרון הגישו התנגדויות לתוכנית בית הנערה.
קיימות מספר סיבות מדוע אנחנו מנגדים לתוכנית החדשה של העירייה לבית הנערה:
תוכנית בית הנערה כפי שהוגשה על ידי העירייה כוללת מבנים לשימור. המבנים הללו נמצאים בקירבה לעצים. מהניסיון שלנו עם תוכניות פיתוח הבניה במקום תפגע בעצים, כפי שקרה עם העצים בבית הספר התיכון שנבנה בבית הנערה. הדבר גרם להרס של שדרת עצים לשימור.
בעיה נוספת עם התוכנית החדשה היא שהתוכנית חלקים מנחל הדר אל מתחת לאדמה. מה שיגרום להאצת הזרימה בנחל. כיום, נחל הדר הוא נחל אכזב, הוא מזרים מים בעיקר בגשמים. בעקבות השינויים באקלים, הגשמים באיזורנו הופכים עזים יותר. כתוצאה מכך, הנחלים מתחילים לעלות על גדותיהם. אם לא נשאיר לנחלים מרווחים שאיפשרו טיפול בעודפי המים, הדבר יגרום להצפות.
מעבר לקבירת חלקים מהנחל מתחת לאדמה, התוכנית החדשה תאפשר לבנות חניוניים מתחת למפלס הנחל.
תוכנית בית הנערה וועד פעולה: נאמני העצים הוד השרון סטטוס: נאמני העצים הגישו התנגדות לתוכנית בית הנערה בהתייחס לשימור העצים, הרחבת דרך הבנים, ושמירה על צביונו של נחל הדר. תוכנית בית הנערה הועברה אל הוועדה המחוזית. העירייה לא קיבלה את התנגדויות התושבים הנוגעות לבעיות תכנון תוואי נחל הדר ולפגיעה האפשרית בעצים בשל תוכניות העירייה.
קידום טיפול נכון בעצים וועד פעולה: נאמני העצים הוד השרון סטטוס: הושגה החלטה של העירייה לשמור על עצים במרחב העירוני. קודם הנושא של סקר העצים ותוכנית הנטיעות בעיר. קיים קו חם להגנה על עצים. בפועל נראה שהעירייה אינה מגנה על העצים בעבודות שהיא מבצעת.
הזיהום ממכון הטיהור וועד פעולה: יש, בקשר שוטף עם תאגיד המים. תקציב להעברת מכון הטיהור: אין. לוחות זמנים לתכנון פתרון זמני להעברת השפכים העודפים: אין. פרויקטור בתשלום לנושא העברת השפכים: אין פיילוט טיהור הריחות באמצעות אוזון: בפועל הריחות ממשיכים.
סיירת הורים קיימות מספר יוזמות בנושא, ברוב העיר עדין לא ממושש. ההיקף נמוך מהרצוי. אין מידע עדכני מהעירייה לגבי היקף הפעילות.
חוכנית התחדשות גיל עמל וועד פעולה: בהתארגנות. לוחות זמנים למימוש התוכנית: לא ידוע.
טיפול במפגע הקמינים וועד פעולה: קיימת נציגות העובדת מול העירייה. פעולות מצד העירייה: החורף היה פחות קר ופחות אנשים סבלו מהעשן. נתלו מספר פוסטרים, הרעיונות של פרדס חנה כרכור שמאוד צימצו את הבעיה – לא יישומו בהוד השרון.
בית הספר בנווה הדר וועד פעולה: קיים, ממעט בפעילות. סטטוס: ב 31.3 נערכה בדיקת רעילות מי התהום. למרות שהתוצאה היתה צריכה להתקבל עד סוף אפריל, עד עכשיו העירייה לא חושפת את התוצאות.
גינות הילדים וועד פעולה: לא קיים כוועד, יש מספר נציגים העובדים מול העייריה. יש חוסר שביעות של התושבים מתכנון הגינות החדשות. חוסר השביעות נוגע לבעיות של הצללה, שימושיות, ומחסור במתקנים.
נושאים שעדיין לא מטופלים על ידי הקהילה:
תשלומי הארנונה העיסקית חומות אקוסטיות רעש וזיהום אוויר מבתי עסק מדרכות ודרכי גישה
בעיתון "הארץ" פורסם מאמר בנוגע לבנייתה של חורשת טל. שני ציטוטים של הספר ס.יזהר צדו את עיני: "ארץ מכוערת תוליד אנשים מכוערים. אנשים מכוערים יולידו עולם מכוער, ועולם מכוער לא יוליד עוד אלא יחנוק (…) שני צדדים צריכים לחוק זה. צד הציבור מזה וצד הטבע מזה, אלא שהאחרון אילם"
"אי אפשר לאדם בלי שיישאר לו מרחב בלתי מתוקן בידי אדם. אי אפשר להתקיים במקום שהכל כבר אורגן ותוכנן עד גמירתו, עד מחיקת כל צלם דמות הווייתו הראשונה, הטבעית, האורגנית, של מסד הארץ. הכרח שיהיה לו לאדם מקום ללכת ולהתנער ולהתרענן מן העיר, מן הבנוי, מן הסגור והשגור, לאגור לו מגע מרענן עם הראשוני, עם הפתוח, עם הטבעי, עם לפני היות האדם — אם היה זמן כזה"
מה שהיה נכון אז, נכון עוד יותר עד היום. אם לא נדאג לשמר כמה שיותר מהארץ הזו, נאבד אליה כל קשר והקשר.
על פי תיקון לתקנות העוסקות בנגישות האינטרנט אתר זה פטור מחובת נגישות. האתר אינו מציע שירותים כלל ומופעל על ידי אדם פרטי (לא עמותה או חברה מסחרית).
אני משקיע זמן ומאמץ רב בהנגשת אתר אינטרנט ישראל מתחילת בנייתו. האתר מונגש לחלוטין בהתאם לתקנה 35, ת.י. 5568 להנגשת אתרי אינטרנט ו Wcag 2.0. בחרתי בתקן AA. בדף זה אפרט על הכלים והשיטות בהן השתמשתי להנגשת האתר וכן הסבר איך לפנות אלי אם יש צורך בתיקון תקלה או שיפור הנגישות.
האתר הונגש באופן הבא:
1. התאמת האתר לכל סוגי הדפדפנים המודרניים (כלומר כולם חוץ מאינטרנט אקספלורר).
2. התאמת האתר לכל סוגי הפלטפורמות – מובייל, טבלטים ודסקטופים.
3. התאמת האתר מבחינת שימוש במקלדת בלבד.
4. התאמת האתר לאנשים עם לקות ראיה חלקית או מלאה.
5. התאמת האתר והתכנים באתר לאנשים עם לקות שמיעתית חלקית או מלאה.
על מנת להנגיש את האתר ותכניו, נעשו השינויים הבאים:
1. התקנת תוסף נגישות.
2. הסתמכות על כלי הנגישות של youtube בכל הנוגע לוידאו.
