יער נווה הדר הוא אולי היער האחרון שנשאר בהוד השרון. למעשה, שנוצר בהוד השרון. הוא נוצר על ידי התושבים, זהו יער קהילתי במלוא מובן המילה. הוא נכס לא רק עבור תושבי השכונה, אלא עבור כל תושבי הוד השרון. למעשה, ספק אם תמצאו באיזור מעין יער שכזה. 

אני רוכב באיזור השרון כבר 10 שנים. אני נוהג לרכב באופניים לעבודה. רכבתי לנתניה, הרצליה פיתוח ויהוד. במשך שנים, אני חורש בעיקר את איזור הירקון. אני מכיר כמעט כל חורשה.

זהו יער מיוחד כי יש בו עצים שאין בשום מקום אחר, כמו זית פראי. בצורתו הגולמית. יש בו איזור גבוה, בו יש עצים גבוהים, והוא צפוף ולא מזמין כמו חומה. יש בו מעין צמחיית סאוונה, ואז עצים הנמצאים כמעט לבדם, מתייסרים בשמש. הייחוד של היער הוא העצים הפראיים שלבו. עצים שהוקפד לתת להם לגדול כאילו היו לבד בעולם. .ויש גם עצים שצמחו מכוח עצמם. זו תחושה של פראות שלא קימת כמעט. בכל יער כמעט בישראל, הכל מעוצב ומתוכנן. כאן, זה בעיקר נשמר.

הוא כולל שלל עצים מסוגים שונים, ללא שום תכנון נוף, ללא שום ייעוץ "מקצועי". וזה מה שהופך אותו כה מקסים ומיוחד. כל מי שחובב יערות וצומח, כל מי שנהנה להיות קצת בחוץ בלי יותר מכונות ורעש, יהנה מהמקום.   

הוא גדול,אבל מרגיש אפילו גדול יותר ובזכות האקליפטוסים בקצה. יש בו תעלת מים, כך שבחורף הוא מתמלא חיים. יש בו אחו, מספיק גדול כדי לארח סוסים. הוא מספק קרירות ומרגוע לכל הסביבה. אני מכיר אותו כבר עשר שנים, וכמו שאומרים זו היתה אהבה מרכיבת אופניים ראשונה. זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו כשעוברים בסביבה. יש לו נוכחות של יער אמיתי.

כל עץ הוא אוצר של חיים, המזיין ערב של רב של בעלי חיים. מחרקים ועד ציפורים, מזוחלים ועד יונקים. הוא מספק חיים לכל הסביבה. ולוקח לו המון זמן להגיע לכזו תוצאה. כאשר העצים נמצאים יחד, האפקט על הסביבה גדול עוד יותר. וגם אנשים שכלל לא חושבים על היער, נהנים מהעוצמה הירוקה שהיער יוצר סביבו. הוא מושך חיים. גם בני אדם נמשכים אליו. 

שטח כזה, מגן על הסביבה שלו. אם במקום העצים תוקם מפלצת בטון, זה ישפיע לרעה על כל האיזור. עצים מורידים את הטמפ' ב- 3 עד 4 מעלות. גוש בטון יעלה אותם עוד יותר. היער מגן על השכונה. אבל החשיבות שלו היא עבור כל העיר. 

וטובוסים, ולפעול לייצור תוכניות לימוד שיוכלו לאפשר לכל תלמידי השרון להכיר את הנכס האקולוגי הזה.