תשתיות הן משהו מובן מאליו, שלא שמים לב אליו יותר מדי עד שהן קורסות. בדיוק כפי שכאשר מבינים את החשיבות של עצים לפעמים זה מאוחר מדי. תשתיות הן הבסיס לאיכות החיים. זו התחבורה, זו מערכת החינוך, האוויר שאנחנו נושמים, המים והביוב.
טיפול בתשתיות הוא לעיתים קרובות בעדיפות נמוכה. כל עוד זה עובד, למה לטפל? עד שקו הביוב לא קורס, לא יחליפו. עד שמכון הטיהור לא יקרוס והירקון יתמלא צואה, לא יטפלו בו. וכך גם, לעבור כל ברז כיבוי בכל העיר ולוודא שהוא תקין, זו משימה שנדחקת לסוף הרשימה. בפרט, בעיר, שראש העיר שלה לא בהכרח ידוע כמישהו בעל יכולת ניהולית מרשימה. בשביל לדאוג לתשתיות, צריך מנהל טוב, טכנוקרט, מישהו שמטפח את העובדים שלו ומעצים את המנהלים שלו.
את המחיר, משלמים כמובן התושבים. לפעמים, במפגעי ריח איומים, לפעמים בזיהום אוויר ובמקרים נוראים, כאשר הבית נשרף. וכך כתב תושב רמות מנחם בהוד השרון:
לידיעתכם היה כשל רציני ביותר בכיבוי השריפה בבית שלנו.
כשמכבי האש הגיעו לקח להם יותר מ-15-20 דקות עד שהתחילו לכבות !!
מעט עשן שיצא מהגג כשהגיעו, הפך ללהבה עצומה כשהם במשך 15 דקות נוכחים, אך לא פועלים ומכבים את האש . הם ישבו בכבאית, הלכו לבקש מים מאחד השכנים בעוד אני והשכן שלי בדו ושכנים נוספים צועקים למה הם לא מכבים את האש.
בדיעבד, מסתבר שברז הכיבוי ברחוב חוחית לא עבד ולכן לא הפעילו את הזרנוק מהמנוף שהציבו מול הבית (אחר כך כשהפעילו האש שנראתה מבחוץ כבתה תוך דקה או שתים) . מסתבר שאחד הילדים בשכונה שרץ ברחוב הלוך ושוב הפנה אותם לברז כיבוי נוסף שעבד ברחוב שקנאי.
חוקר שריפות שהיה פה אמר נדהם לשמוע את הסיפור, בדק את ברז הכיבוי בחוחית ומסקנתו שמים לא זרמו ממנו בעשר שנים אחרונות.
מסתבר שאף אחד לא עושה בקורת לברזי הכיבוי בעיר אם פועלים או לא.
חשוב לי להציף את המידע כאן כדי שתושבים יפעלו מול העירייה לשינוי המצב כדי שמקרה נוסף כזה לא יקרה בעתיד.!
