מה יעלה בגורלו של נחל הדר בהוד השרון?

בזמן האחרון אני עובד עם אירית חולי נחום, פעילת נחל הדר, לנסות להבין מה בדיוק מתכוונים לעשות בתוכנית בית הנערה. תוכנית בית הנערה היא הרבה יותר רק מפארק בית הנערה (המתחם המקסים שכולנו מכירים וגם הוא יפגע קשות בה). מדובר על עוד מאות דונמים מדרום לפארק. שטחים שחלקם בנויים וחלק נכבד מהם חקלאיים. מבחינה אקולוגית, שטחים חלקאיים הם לא אידאלים, אבל הם עדיין בעלי תפקיד חשוב מאוד, עוזרים לספוח מי שטפונות ולהקל על מצוקת החום בסביבה. כרגע אנחנו מתמקדים בגורלו נחל הדר. נחל הדר הוא אחד מיובילי הירקון,הוא מגיע אל הפארק האקולוגי ומתחיל ברמות השבים. כך שהוא למעשה חוצה את העיר. באיזורים המתוכננים בגני צבי (לא היכן שכבר בנוי, אלא באיזורים חדשים). על פניו, נראה שמתכוונים לכסות חלק נכבד מהערוץ הנפלא הזה בבטון.

התוכנית כבר מאושרת וניתן לעיין בתוכניות באתר של מנהל התכנון (https://mavat.iplan.gov.il/SV4/1/4098222/310). ניתן לראות שם את תוכניות הניקוז ותוכניות הפיתוח של כל השטח הענק הזה.

התוכניות הללו ישפיעו על העתיד של העיר, מדובר על מאות דונמים (619) ועל אלפי יחידות דיור (2494).

ראש העיר הנוכחי אכן פעל כדי לצמצם את הנזק לפארק בית הנערה, אבל למרות שהוא הגיש תוכנית שינויים לגבי הפארק, הוא לא נגע בשאר התוכניות. ככול שאנחנו לומדים אותן יותר, כך אנחנו מבינים עד כמה היא לא מעודכנת בכל המידע שנצבר בשנים האחרונות לגבי האופן הנכון שיש להתייחס למרקם העירוני. התוכנית תוכננה במשך שנים רבות, ואין פלא שהיא מייצגת נאמנה את מה שחשבו לנכון לפני 20 שנים. אבל מאז עבר זמן רב.

למעשה, אולי מזל שראש העיר לא נגע בה. הרי בתוכנית במזרח העיר, הוא הגדיל את מספר הקומות המותמרות מ-10 ל-14. שזה בניגוד גמור למה שנעשה בכפר סבא הירוקה או בשכונת נווה זמר ברעננה.

הוד השרון 2018 – מערכת בחירות של גועל

לרוב אני לא אדם מעודן, כלל וכלל לא. אני עובד על זה, אבל יש עוד הרבה עבודה. לאחרונה נתקלתי במודעות שפורסמו במערכת הבחירות המקומיות ב-2018 בהוד השרון. וזה באמת משהו שאפילו לי נראה מאוד מוגזם.

"בושה, בושה" צעקו חברי האופוזיציה אל קואליצית השמאל בהוד השרון

עדי פרילנג אנקורי פועלת למען זכויות כלל הילדים בעיר. פשוט למען הילדים באשר הם ילדים. אבל דווקא אלו המתיימרים לכאורה לייצג את הפלורליזם, לפעול למען זכויות המיעוטים המגדריים והשווין, לא בהכרח מקפידים לעשות זאת כאשר מדובר על ביתם פנימה. וכך לפעמים, היוצרות מתהפכות. לפעמים, דווקא אלו השייכים לגופים פוליטיים שלכאורה אמונים על זכויות הנשים, לא נחלצים למען אישה כאשר זה פחות נוח להם.

כאשר מדובר על הרשות המקומית, לא צריך בהכרח להתייחס לשייכות הפוליטית של אנשים כאלו ואחרים כמייצגים משהו מעבר לניסיון לקרוץ לקהל בוחרים מסויים. לפעמים, דווקא אלו שברמה הלאומית פועלים באופן מסויים, יפעלו באופן אחר ברמה המקומית. זה שעדי היא אישה דתיה, לא אומר שהיא תפעל פחות למען שוויון והוגנות בחינוך מאשר מי שנמנים על מפלגות שברמה הלאומית פועלים למען המופלים על רקע מגדרי.

חברת המועצה עדי פרילנג אנקורי עברה תקופה לא נעימה בעקבות הפעילות שלה למען הגנים בהוד השרון. ואני לא יכול להשתחרר מהתחושה שאילו היתה גבר, היו פחות נלהבים לפעול כנגדה כפי שפעלו.

לדבריה, היא עברה התנכלויות, שלא נגיד איומים, על ידי בעלים של ספק שירותים של העירייה. לטענתה, העירייה נותנת לכך רוח גבית. בין השאר, היא עכשיו נמצאת תחת מה שיש כאלו שיגדירו כתביעת השתקה מצד מפעילי הצהרונים.

נראה, שהטענות שלה זוכות לאישוש לנוכח היחס של הקואליציה אל תביעת ההשתקה לכאורה. בדיון שנערך במועצת העיר, סירבו חברי המועצה מסיעות המזדהות עם השמאל בישראל, לגנות את המעשה. וכך, אישה דתיה צריכה לעבור מסכת קשה ואילו אלו המתיימרים לדאוג לזכויות הנשים והלהט"בים עומדים מנגד. כך זה נראה.

https://youtu.be/JKml4apq9Vc

קמיקזות בכניסה להוד השרון

כיכר המושבה היא מתחם חדש בכניסה להוד השרון. אבל כדי להגיע אליו מהשכונה ליד, צריך להסתכן מול כלי רכב המגיעים מהר. מה עשתה העירייה? הקימה גדר מצחיקה. מדוע נושא הנגישות לא נבדק מראש? מדוע לא מנגישים מקום לפני שהוא נפתח? עירייה חכמה צופה את צרכי התושבים, פועלת להגן עליהם מעשיית שטויות. אכן, אנשים לא צריכים לחצות באופן כזה. אם כי חוקית, אין איסור לחצות אם אין מעבר חציה במרחק של 150 מטרים. לא כל בני האדם אחראים, יש כאלו שיסכנו את עצמם על שטויות. בשביל זה הרשויות צריכות להגן עליהם, לפעמים גם מעצמם.

שתי שיטות עיקריות לתחזוקת מערכות. אחת, תחזוקת שבר והשניה תחזוקת מניעה. קל להבין זאת כאשר מדברים על בריאות הפה. ניתן, לצחצח שיניים כל יום, להתייצב אצל השיננית לפי דרישתה ובכך למנוע כמה שאפשר בעיות שיניים. וניתן, לחכות שהשיניים תרקבנה לה בפה. ברור לכל בר דעת, שהשיטה הראשונה עדיפה. לא רק שהיא פחות כואבת, אלא היא גם הרבה פחות יקרה. ברור גם, שהיא לא נוחה, דורשת אחריות ומחשבה קדימה. וכך גם ברור, שגם אם נעשה זאת באדיקות, עדיין, עלולים להיווצר חורים. זה לא שתחזוקת מניעה לגמרי מונעת שברים, אלא שהיא מאוד מפחיתה את הסיכוי להיווצרותם. 

כך גם בחברה האנושית, יש מדינות, כמו ארה"ב, שמעדיפות תחזוקת שבר. ז"א, הן יחכו עד שאדם יבצע עבירה, ואז ידחפו אותו אחר כבוד לבית האסורים. ארה"ב מחזיקה אחוז אחד מתושביה בבתי הכלא. יש מדינות, כמו מדינות סקנדיבה, המעדיפות להשקיע במערכות סוציאלית, וכתוצאה מכך, בתי הכלא שלהם כמעט ריקים.
גם בידי עיריית השרון ניתנת הזכות לבחור בין תחזוקת שבר לתחזוקת מניעה. בין מחשבה קדימה, המצריכה הבנה, תבונה, תכנון וראיית הנולד לבין תיקון נזקים אחרי שהם כבר נגרמו. בחירה בין הבנה שאם בונים מרכז מסחרי, צריך גם להנגיש את הדרך אליו, לבין המתנה שיעלו קולות הזעם בפייסבוק ואז השמה של פתרון זמני, פלסטר, שנשמע בעיקר יפה בפייסבוק, אבל עלול להביא לתוצאות של פגיעה חלילה בגוף. 
וכפי שקורה עם החניון בו שכחו לשים שלט "אין חניה", ו-"שעתיים ראשונות חינם" כך גם הפעם. לא "שמו" מעבר חציה. אבל הפעם לא מדובר על נזק כספי, אלא חלילה על דיני נפשות.  

עיריית תל-אביב פועלת עם התושבים למען הסביבה

נכתב על ידי אירית חולי נחום

התמונות נלקחו מדף הפייסבוק של קהילת אקו-פארק גלילות


עיר אחרת 20 דקות מכאן, נחל אחר, סביב הנחל שטח שמיועד לבנייה ויש עליו מאבק של תושבים שמבינים עד כמה שטח הטבע האחרון ליד ביתם חשוב מכל כך הרבה סיבות.
העיריה מבינה ללב התושבים, ומעבר לזה מבינה את חשיבות המקום, מצטרפת, מגייסת אנשי מקצוע מתאימים, ומציבה עובדות בשטח. העירייה מקימה בריכות חורף המשהות את הנגר העילי ומקיימות חגיגה שלמה של חיים משגשגים.


כל השטח משמש שטח הצפה מושלם, מחלחל, הטבע כולו כמו באקסטזה, ירוק, פורח צבעוני, הוא משיב לתושבים ולעיריה טובה. וזו רק ההתחלה, הטוב ביותר עוד בדרך. ככה זה נראה בשבוע שעבר כשבריכות החורף התמלאו ושטחי ההצפה מילאו את תפקידם ומנעו מאיזורים מיושבים להיות מוצפים.

ככה זה צריך להיות בנחל הדר שלנו בהוד השרון, כשכבר ברור מה פוטנציאל ההצפה שלו, כי חווינו זאת לא פעם, חשוב עד מאד לשמור על שטחי הצפה כשכל המרחב שלנו בנוי, מבוטן ואטום וכ20% מהנחל קבור מתחת לקרקע. עכשיו זה הזמן לתת על זה את הדעת, לפני שמתכננים תוכניות כמו התוכנית החדשה ליד בית הנערה שבחלקה לא משאירה לנחל אפילו 25 מטר גדה (כאשר צריך להשאיר 50 מטר) אז תסתכלו בתמונות, ככה זה נראה כשבינים את החשיבות של הטבע לא לא רק עבור שמירת הטבע והמגוון הביולוגי, אלא גם לבטיחות שלנו התושבים.

להגעה, חפשו "מערות אפקה".

השתלטות עבריינים על איזור התעשיה גיל עמל בהוד השרון

ביולי 2021 החל לפעול באיזור התעשיה בהוד השרון מועדון בלתי חוקי. אחרי פניות אין סופיות לעיריה, ואחרי לחצים ממושכים, החליטה העירייה לא לתת למקום רישיון עסק. אבל היא לא הוציאה לו צו סגירה, וגם לא פעלה מולו משפטית וגם לא צו הריסה למרות הבניה הבלתי חוקית. רק אחרי הוצאות של עשרות אלפי שקלים, העירייה החליטה לתבוע את המקום בהליך שיבטיח לבעלי המקום פעולה עוד שנתיים. כך נראית הוד השרון, העיר החופשיה בישראל. חופשיה לעבריינים לפעול. עבריינים במקום תושבים. ילדים, זקנים, וסתם אזרחים סובלים כבר שנים וראש העיר אומר שאין לו את היכולת לפעול. ואני חושב, שאם אין רצון, אין יכולת. האם זה קשור לכך שלאשתו של ראש העיר, הגברת מיטל מועלם יש פאב משלה שפעל לכאורה בלי רישיון עסק במשך שנים? לא יודע. איך זה קשור לכך שהעירייה לא פועלת לדעתי כראוי כנגד מטרדי רעש מבתי עסק בכל העיר? איני יודע אם זו רישעות או טימטום אבל אני יודע שהסבל הוא רב.

דבר שאני יודע, שמי שהיה מנהל מחלקת שפ"ע בעיר הוא יוסי מתתיהו, אדם ששיקר לאשתי ולי במצח נחושה. שעשה למיטב הבנתי כל מאמץ כדי שלא לטפל במפגע, ויש אומרים שהרעיון הזה של וויתור על המשילות לטובת ההכנסות של עבריינים הוא רעיון שלו. לא יודע, אני יודע שכיום הוא מנהל את העמותה למען נכי צה"ל. אין לי אלא לאחל להם בהצלחה. אני משער שאולי זה קצת פחות מאתגר מאשר לשבת על תקציב של שלוש מאות מליון שקל. ואני מקווה שהשמועות ששמעתי כך שאמיר כוכבי מתכוון להפיל עליו את האשמה למצבה העגום בעיר אינן נכונות.

עיזרו להציל את יער סירקין

יער סירקין הוא כינוי לשטח שבו נמצא מחנה סירקין (כנף 12) לפני שפונה. מינהל התכנון, גוף של המדינה שקיבל הרבה החלטות מעוררות מחלוקת החליט לקדם במקום הקמה של 12,000 יחידות דיור, למרות התנגדות הרשות המקומית בשל מחסור בתשתיות.

מסמכי התוכנית

חתמו עכשיו על העצומה!

תצלום מתוך הויקפדיה

כמו כל שדה תעופה אחר, מדובר על שטח נרחב ביותר. כיום, הוא נמצא בפאתי פתח תקווה על רוב השטח בינה לבין כביש 6. כמו ברבים מבסיסי צה"ל גם בשטח בסיס זה התפתח טבע פראי, הכולל מגוון של חיות ועצים. הייחוד של שטח זה שהוא מהווה מסדרון אקולוגי קריטי בחשיבותו למעבר בעלי חיים מצפון לדרום. זאת אחרי הפגיעה האנושה של כביש 6 וחיסול שטחי גידול בעקבות הרחבת הערים.

גם הסביבה של הבסיס עומדת לעבור שינויים שיפגעו אנושות בטבע. החל מהמסילה המזרחית ותחנת הרכבת של נחלים ועד להרחבה של העיר אלעד.

אי לכך, קיימת חשיבות יתרה להגנה על העצים במתחם סירקין. עצים לא רק עוזרים ברמה הגלובלית לצימצום נזקי האקלים, אלא גם ברמה המקומית. מורידים את הטמפרטורות ומהווים בית גידול להמוני בעלי חיים, עופות, יונקים וחרקים. עץ וותיק הוא בריה נדירה. היחס לעצים בישראל גורם לכך שרובם של העצים לא יגיעו לגילאים מופלגים שבהם יש בהם באמת תועלת סביבתית. עץ וותיק הוא מתנה מהעבר אל העתיד ואסור לנו בהווה לפגוע בהם. מתחם סירקין הוא פנינה סביבתית ואסור שיפול ללא קרב לידיהם של כרישי הנדל"ן.

התפלחתי לבסיס הנטוש. אסור לציבור להיכנס לשם, לטענתם, בגלל חשש למוקשים. למיטב ידעתי אין מוקשים בבסיסי צה"ל. אולי נפלי תחמושת. אבל חסכתי לכם להיכנס. אבל זה לא מונע מאיתנו להיאבק. אל תתנו לעצים להיכרת. זו החובה שלנו כפי הדורות הבאים.

העצים בצהוב בשרטוט, עצים שיכרתו, מאות רבות, זה רק חלק מההשמדה, כפי שמוצגת בגליון מצב מוצע מצב 4


חתמו עכשיו על העצומה!

האם יפגעו עצים לשווא בתוכנית החדשה בבית הנערה?

בימים אלו מובאת לאישור תוכנית במתחם בית הנערה. אילנה הילמן הסבה את תשומת ליבנו שהתוכנית אולי כוללת גם פגיעה בעצים (על מנת להרחיב את הכביש).

קפצתי לראות על מה בעצם מדובר, אילו ערכי טבע עלולים להיפגע וכמה עצים יש שם.

קישור אל התוכנית המוצעת.

ואיך זה נראה כיום:

חברת מועצת העיר עדי פרילנג אנקורי מרגישה מאויימת

עדי פרילנג אנקורי, חברת מועצת עיריית הוד השרון שלקחה על עצמה לטפל באיכות השירות בגנים מגוללת את סיפורה על התנהגות ברוטלית לכאורה מצד בעלים של חברה.

אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.

לוקחת נשימה עמוקה וכותבת.

כבר ארבע שנים שאני פועלת כחברת מועצת עיר, בשבילכם ולמענכם – והכול בהתנדבות, אבל לזה לא ציפיתי.

בחלומות הגרועים ביותר שלי לא חשבתי שדבר כזה יגיע אליי, להוד השרון שלי.

לפני שאני נציגת ציבור אני קודם כל בת אדם (!!!) ואמא ליאירי ויונתני שלי.

לצערי, הילדים שלי נאלצו לשלם מחיר בגללי, בגלל העשייה הציבורית שלי.

ביום ראשון (15.1) הגעתי לאסוף את יונתני, בני בן השלוש, מגן אגמית. בכניסה לגן עמדו מנכ"ל חברת הצהרונים של גני הילדים, ויחד איתו עוד שני גברים.

אמרתי שלום מנומס. כאן חשבתי שיסתיים השיח והאנשים שעשו לי אמבוש בכניסה לגן של בני, ילכו לאן שהם צריכים.

אבל לא כך היה. מנכ"ל הצהרונים אמר לי משפט שמבחינתי היה איום מרומז: "היום הכרתי את יונתן"- הבן שלי בן השלוש.

המשפט הזה הרעיד אותי.

ניסיתי לפלס לי דרך כדי להיכנס לגן על מנת לאסוף את הציוד של יונתני וללכת משם כמה שיותר מהר.

אבל מסכת ההפחדה לא הסתיימה.

המנכ"ל חיכה לי בכניסה לגן והתחיל להטיח בי האשמות בצעקות שאני פוגעת בילדים בני שלוש (הילדים שלנו, כן?), שאני פוגעת בשם הטוב של הסייעות בגנים (עבורן אני דורשת תנאים ויחס יותר טובים). איים עליי שאני אשלם "הרבה מאוד כסף", ושאני לא הראשונה ששילמה לו.

על כל הפעילות שלי למען ילדי העיר, הילדים שלנו, הטיח בי האשמות שווא והפחיד אותי ואת ילדיי, שהיו עדים ומבוהלים.

המנכ"ל צעק הכל לעיני הילדים שלי, 3 גברים מול אמא אחת וילדים המומים ומפוחדים, והכול בנוכחות סייעות והורים שבאו לאסוף מהגן ולא הבינו למה המנכ"ל צועק.

מצליחים לתאר את ההרגשה שלי באותו רגע? כמובן שהוגשה תלונה במשטרה והנושא בטיפולה.

בעקבות המקרה, לא הצלחתי להרדים את ילדיי עד עשר בלילה באותו היום, עקב המחזה הזה שעורר בהם פחד ומועקה קשה. באמבטיה ובארוחת הערב ועד שנרדמו הם שאלו אותי כל הזמן, "למה האיש הזה צעק עלייך אמא".

קמתי לעולם חדש.

עולם בו נחצו כל הגבולות.

אהה ואם תהיתם..עד עכשיו שום תגובה מהעירייה.

מאז שהקרקע נשמטה מתחת לרגליי, אני מנסה להחזיר את עצמי להתנדבויות שלי ולאנרגיות שהיו לי לפני יום ראשון אחר הצהריים.

ברגעים האלה יותר מתמיד, אני נחושה יותר וחזקה יותר להילחם למען הילדים שלנו. אני פועלת מתוך שליחות, אמונה ודאגה אמיתית לכך שלכל ילד מגיע מקום בטוח, שמח ומוגן עבורו, ואני לא מתכוונת להתנצל על זה.

הורים יקרים, אני כאן למען הילדים של כולנו ואמשיך להיות. אף מכתב השתקה ואף תביעה לא ירתיעו אותי להילחם למען ילדינו.

שלכם, אני

ייתכן שזו תמונה של ‏‏‏‏3‏ אנשים‏, ‏‏ילד‏, ‏אנשים עומדים‏‏‏ ו‏פעילות בחוץ‏‏