הדברים לעיל הינם דעתי האישית בלבד. אם יש למישהו הערות, הוא מוזמן להעביר בתגובות.

כשהייתי ילד, הייתי בטוח שיועץ משפטי, משמעו קונסיליירי. לא בגלל סידרת הסנדק, אלא בגלל הסרט השוטר אזולאי. הייתי בטוח, שלפני כל פשע שהעבריינים החביבים מבצעים, הם מתייעצים כדי לדעת כמה הם יקבלו במקרה שהם יתפסו. 

נראה, שגם לאיתמר בן גביר ולבנימין נתניהו יש בילבול מסויים בנושא. על פניו, הם רואים ביועצת המשפטית מישהי שהמטרה שלה אינה להגן על שלטון החוק מפני הממשלה, אלא לעזור לממשלה להתעלם מהחוק. בעיני, זה די עצוב, כי הממשלה היא הגוף החזק ביותר במדינה, וברצותה היא יכולה לרמוס את החוק כמה שרק מתחשק לה, ולכו עכשיו להוציא עשרות אלפי שקלים ומאות שעות עבודה כדי להתנגד לזה בבג"צ. כמו הממשלה, כך העירייה בעיר. תקציב עיריית הוד השרון עומד על קרוב למילארד שקל, זהו כוח כלכלי ענק העומד לרשות העייריה, היכולת להתנגד למהלכי ראש העיר אף קטנה מהיכולת להתנגד לממשלה. לכן, חשיבותו האדירה של היועץ המשפטי לעירייה, עו"ד רונן יואל ויניק. 

באמת איני יודע אם עו"ד רונן ויניק יושב לצידו של אמיר כוכבי, ראש העיר הוד השרון, ואומר לו, אבל אדוני, זה בעייתי קצת, אבל אדוני ראש העיר, עדיף שלא תעשה זאת. אני כן יודע, מה קורה בפועל בעיר ומה מספרים על התנהלות העירייה. 

אני יודע, למשל, שעיריית השרון מבצעת פרויקטי בינוי בלי שילוט המחויב לפי החוק הכולל את שם הקבלן. יש לכך חשיבות אדירה בפיקוח על עבודת העירייה, על מנת שתושבי העיר יוכלו לדעת לאן מגיעים כספי המיסים שלהם.  

אני יודע, למשל, שעו"ד ויניק הוא הבוס של עו"ד קרן נחמן, מי שלכאורה לא ממצה את יכולת העירייה לפעול כנגד עבריינים. ומההיכרות שלי עם האופן שבו דברים עובדים, קטנים שהוא לא מדוע לכך.

אני יודע, שתחת המשמרת שלו, אילת שמש, נשואה למי שעושה עסקים עם העירייה זכתה לשבת במשרד ראש העיר, ויש אומרים, בעלת השפעה לא מעטה על התנהלות העיר. 

כמו כן, עו"ד רונן ויניק הוא זה שאיפשר לאסור על עובדי העירייה לספק מידע לחברי מועצת העיר, וכך פגע לכאורה ביכולתם של חברי המועצה לפקח על התנהלות העירייה, כפי שתפקידים מוגדר בחוק.

שמעתי גם מחברי מועצה, על דברים שקצת יותר קשה לבדוק, כמו פיצול מכרזים כדי להימנע מחובת מכרז (מפצלים מכרז לחלקים קטנים שכל אחד מהם קטן מהסף המחייב מכרז – 50 אלף ש"ח). 

אני בטוח שלכל הדברים הללו יש נימוקיים חוקיים והכל נעשה באופן כשר למהדרין וגם זכה לחותמת כשירות מגוף כזה או אחר במדינה. אבל בסופו של דבר, ההתנהלות של אמיר כוכבי ניקזה מהעיר את כל המשאבים הפיננסים שלה. בזמן שתושבי כפר סבא ורעננה נהנים מעירייה רווחית, היכולה לשפר את השירות לאזרח, הרי בהוד השרון, שואלים איזה בית ספר לסגור ועד כמה אפשר להשאיר את בתי הספר מלוכלכים. נכון, רונן וניק לא נמצא בעמדה כלכלית, אבל לייעוץ שלו יש השפעה כלכלית. מטרת החוק לא רק להגן על האזרחים מפני התעמרות השלטון, אלא גם להגן על השלטון מפני החלטות כלכלית שגויות. מבחן, שבו עו"ד ויניק על פניו, לא ממש הצליח, לא שזה יפריע לו להמשיך לקבל משכורת. ומי בכלל יזכור את תפקידו בכוח.  

עדכון רבעון שלישי הוד השרון: לאחר ניסיונות לכאורה לעכב את פרסום הדוחות הכספיים, הגרעון עלה ל-81 מליון ש"ח.

ברבעון הראשון של שנת 2023 הגרעון בעיריית הוד השרון עלה ל-58 מליון ש"ח. התקציב הכללי של עיריית הוד השרון הוא מילארד ש"ח לשנה. הוא בנוי מתקציב רגיל (שוטף) בערך 800 מליון ש"ח ותקציב מיוחד (תב"ר, תקציב פיתוח) של בערך 250 מליון ש"ח המגיע מהמדינה.

התקציב השוטף נועד לתפעול העירייה ותחזוקה, והתקציב הרגיל לפעולות מיוחדות. כמו למשל, בניית בתי ספר, תכנון איזורי תעשיה, שיפוץ רחובות, רמזורים וכו'.

את תגובת העירייה לגרעון אפשר לקרוא בכתבה של ירוק.

הדו"ח לרבעון הראשון של 2023 נמצא כאן.

התקציבים לשנים הקודמות כאן.

לגרעון עירוני יש משמעות נרחבת עבור התושבים. החל מפגיעה ממשית באיכות השירות (פחות פינוי זבל, פחות תיקוני מדרכות, פחות שיפור פני עיר). אך גרוע מזה, עיר שהיא מאוזנת מבחינה כלכלית נקראת "רשות איתנה". אם היא מפסיקה להיות מאוזנת, המדינה ממנה לה חשב מלווה. המשמעות בפועל, שראש העיר הוא כבר לא ממש ראש עיר, כי כל ההתנהלות הפיננסית כבר אינה בידיו.

מדוע עיריית הוד השרון הגיעה לכזה גרעון?

לפני שנצלול לסיבות לכך, כדאי לציין שהעירייה עשתה כל מה שביכולתה כדי לא לפרסם את הדוחות. שבניגוד להבטחות על שקיפות, היה צריך התערבות של משרד הפנים כדי שהעירייה תפרסם את הדוחות. כך לא נוהג מישהו שאין לו מה להסתיר. זו התנהגות שעל פניו אינה חוקית.

הסיבה העיקרית לדעתי לגרעון, היא בשתי מילים "ניהול גרוע". אחוזי גביית הארנונה בהוד השרון גבוהים, האוכלוסיה צעירה וחזקה ואין הרבה צורך בתמיכות סוציאליות. יש הרבה בניה חדשה שהכניסה הרבה היטלי פיתוח. ובכל זאת, הגרעון של העיר הולך וגדל.

קשה לדעת באופן ישיר מה בדיוק התפקשש בניהול העירייה, אבל יש סימנים. למשל, במקום לבנות בתי ספר מהתקציב הבלתי רגיל המתקבל מהמדינה. שני בתי ספר "זמניים" נבנו בעיר. אחד ברחוב האהבה ואחד במתחם בית הנערה. בשני המקרים, מדובר על בזבוז כספים, במקום שהמדינה תשלם, העירייה משלמת. במקום שהילדים ילמדו בבית ספר מדוגם עם כל המתקנים (ספורט, ספריה, וכו') הם לומדים בבית ספר חלקי.

סיבה נוספת היא ניהול גרוע. אפשר לראות את זה למשל באופן שבו העירייה מבצעת עבודות בשטח.פיקוח לקוי משמעו בזבוז כספים.

אך יתרה מזה, יו"ר האופוזיציה משה חנוכה מדבר על נושאים נוספים הנוגעים לניהול העיר. הטענה העיקרית נוגעת לאופן שבו אמיר כוכבי מנהל את העיר. ישנן טענות על תרבות רעילה בעיר, על מינוי מקורבים אומרי הן, על שכבה ניהול מיותרת וחדשה שכוכבי הכניס (לכאורה) בעיר. על הוצאות כספיות תמוהות בגופים המשויכים לעירייה כמו חברת אלומה ומרכז האומנויות. על כלכלת בחירות שבה העירייה נכנסה לאמוק של שיפוץ פארקים ציבוריים ורכישת הופעות של אומנים, על הוצאות תכנון של בית ספר בעלות של מאות אלפי שקלים לפני שבדקו אם האדמה רעילה.

אילו הדבר בידינו, מה היינו עושים? היינו מתחילים מתחיל בקיצוץ משמעותי בתקציב יחסי הציבור של העירייה.
למיטב הבנתי, הגרעון נובע בעיקר מניהול לא מספיק טוב. למשל, הקימו בתי ספר בחופזה, כי לא עבדו נכון מול משרד החינוך. זה עלה 20 מליון ש"ח לקופת העירייה.
הייתי מכניס יועץ אירגוני שימפה את התהליכים בארגון על מנת למצוא האם יש הצדקה ותועלת בכל שדירת הניהול.
הייתי מבצע בדיקה של כל המכרזים, בעיקר את המקרים בהם בוצע פטור ממכרז.
הייתי בודק לעומק את הפעילות של החברה הכלכלית ושל חברת אלומה. לפי מה שהבנתי, יש שם הרבה מליונים שלא ברור להיכן הם מגיעים ולמה.
הייתי מפתח את נושא בקשות המימון מהמדינה, כדי להימנע ממצבים כמו בזבוז כספים על בתי הספר.
כלכלה ירוקה היא כלכלה נכונה ויעילה יותר. כשנהיה במועצה, נפעל על מנת להבטיח חסכון ויעלות לצד שמירה קפדנית על ערכי הסביבה בעיר.

2022 – הוד השרון בגרעון של 24 מליון ש"ח

2023 – הוד השרון בגרעון של 43 מליון ש"ח

נחל הדר הוא נחל החוצה את הוד השרון ומגיע עד לאגם "האקולוגי" שבפאתי העיר. הוא אחד מיובלי הירקון. באיזור הקרוב אל האגם, הוא עובר התעללות רבתי בשיתוף פעולה של הרשויות עם פורעים מזדמנים. אומנם, במעלה הנחל, בקירבה לביתו של ראש העיר, אמיר כוכבי, הנחל עבר שיפוץ כנראה מוצלח, הרי דווקא באיזור הפראי יותר שלו, היכן שהיה יכול להוות טבע עירוני משובב נפש הוא הפך למעין תעלה מרוצפת בפוסלת ונרמסת על ידי כלי רכב. המקום הינו מסדרון אקולוגי, וככול שלחצי הבניה גדלים, כך חשיבתו לאיזור גדלה.

פעילי הנחל מעלים סוגיות רבות הנוגעות ל(אי) תחזקותו על ידי הרשויות, ובפרט עיריית הוד השרון. למשל

המים בנחל הינם מי ניקוז, מי קיץ, מים עודפים מגינות, שטיפות וכו המגיעים דרך מערכת הניקוז העירונית. לא בהכרח מי שופכין.

בית הגידול של השרקרקים נעלם לגמרי, שלולית החורף הפכה לביצה ועל כן גם קרקעית מכוסה בצמחיה.

ההרס הגדול ביותר נגרם על ידי תנועת כלי הרכב. על העירייה היה למנוע לחלוטין תנועה של כלי רכב באיזור כפי שעושה רשות הירקון במקומות מסויימים (לא מספיקים) בקירבה לנחל הירקון.

מי הניקוז גרמו למפגעי יתושים קשים. העירייה פעלה ביצעה ריסוס, אך הריסוס לא עזר, אבל הצמחיה נעלמה.

במקומות מסויימים העירייה יצקה יציקות בטון מסיביות, הבטון לא רק קבר חיים אלא גם מונע את שיגשוגשם, לא מאפשר בתי גידול ולא מאפשר חילחול לקרקע מה שמגדיל את עוצמת השטפונות ואת מפגעי היתושים.

עדי פרלינג אנקורי, חברת מועצת הוד השרון, קיבלה מכתב התראה לפני הגשת תביעת דיבה על ידי חברת קיטו מרום. עדי פרילנג אנקורי עבדה במשך שבועות רבים לנסות להביא פתרון למצוקת ההורי גני הילדים בהוד השרון.

לדעתי, זו היא תביעת השתקה. תביעה שעל פניו למנוע לכאורה ביקורת לגיטמית על שירות שהוא כנראה לא מיטבי. הדבר חמור ביותר בעיני כאשר מדובר על חברת מועצה. אדם שתפקידו לשרת את הציבור, אדם המשקיע מזמנו ובחינם על מנת להגן על בריאותם ושלמותם של ילדים. שליח ציבור במובן העמוק והמלא ביותר של המילה. בעיני, אין דבר חשוב יותר מאשר להבטיח את שלומם של ילדים, שאינם יכולים לדאוג לעצמם.

לעיון במכתב ההתראה.

לאחרונה התבשרה שהיא נתבעת דיבה על ידי החברה. וכך היא מספרת.