(כל הזכויות שבורות, ניתן להעתיק, להפיץ ולעשות במידע כל שימוש אף מבלי לציין את מקורו).
תחום השקיפות העירונית הוא תחום מתפתח אשר מתכתב עם רעיונות התוכנה החופשית. רעיונות אלו נוגעים לאופן הנכון לניהול מידע והפצתו. הוגה הדעות הגדול של התנועה הינו ריצ'רד סטולמן. לרעיונות אלו השפעה הולכת ונרחבת, בין השאר על תנועות הזכות לתקן, המאבק כנגד חוקי מערכות הנז"ק (ניהול זכויות קניין) ומאבקים חברתיים-טכנולוגיים נוספים. תנועה התוכנה החופשית היא התנועה הגדולה והחשובה ביותר בתעשיית הטכנולוגיה העילית, וכיום מהווה את הבסיס הטכנולוגי לרוב המוחלט של תשתיות ענקי הטכנולוגיה, ממיקרוסופט, גוגל ועד חברות הזנק והתעשיות הביטחונית. התוכנה החופשית העניקה לעולם את הוויקיפדיה, אך גם מהווה בסיס לענפי הטכנולוגיה הגדולים ביותר (מאות אלפי פרויקטים). העולם הטכנולוגי מבוסס על תוכנה חופשית.
הרעיונות הנוגעים לשקיפות העירונית התפתחו וכיום מדובר על רעיונות של "עיר דיגטלית". עיר שהמידע החיוני בה נגיש, ומאפשר לבעלי ההחלטות לשפר באופן עקבי את היעילות של השירות העירוני והתועלת המופקת ממנו. ככול שפותחים יותר את המידע, כך ניתן להפיק ממנו תועלת. חברה כמו moovit חייבות את קיומה לפתיחת המידע על תנועות האוטובוסים על ידי משרד התחבורה. באופן כללי אפשר להניח שניהול נכון של המידע הוא לא רק הוצאה, אלא יכול להוות בסיס ליצירת מקור רווח לעירייה, אך יותר מזה, הוא עשוי להוות בסיס לפיתוח ענפי כלכלה חדשים לתועלת כלל המשק ולרווחת כלל האזרחים.
רעיונות אלו דורשים סכומים מאוד ניכרים למימושם, סכומים שלהערכתי נמצאים מעבר להישג ידה של עירייה בסדר הגודל של הוד השרון. רק לדוגמא, פרויקטור לנושא, בעל ידע מתאים בתחומים הנדרשים ויכולת עבודה במסגרת עירונית, יכלול הוצאות שכר בסדר גודל של 55,000 ש"ח לחודש עבודה. (עלות העסקה של איש פיתוח ואינטגרציה בתעשיה). על פניו, כאשר מדובר על פרויקטים בהיקף המדובר, יש צורך לשדרג מערכות מידע רבות, לעיתים, יש צורך לאפיין אותן מחדש ולפתח את כולן מחדש. פרויקט כזה צריך לכלול עשרות אנשי פיתוח וניהול וכולל גם סיכון לא מבוטל להיכשל. מאידך, עיר דיגיטלית שכזו תוכל למשל להעלות את רמת הבטיחות באמצעות ניטור מדוייק של מצב התחבורה, לבצע השוואת מדדים סביבתיים שונים (רעש, צריכת אנרגיה, זיהום) בין אזורים שונים בעיר ולאתר מפגעים עוד לפני שהגיעו תלונות מהתושבים. התועלת שבמידע עשויה להיות מתורגמת לעליה ברמת החיים ועל כן בערך הנכסים של כל תושבי העיר.
יחד עם זה, ניתן באמצעות הידע והמחשבה הנכונה להביא לשיפור ניכר במידע של העיר בהשקעות מאוד נמוכות. מערכות ניטור מזג אוויר ואיכות האוויר יכולות להירכש בעלות של פחות מ-2000 ש"ח ליחידה וכך ניתן להציב כמה מהן בבתים של תושבים. (קיימות בהוד השרון כבר 2 מערכות כאלו המחוברות למערכות גלובלית של חברת ibm). הצעות מסוג זה אומנם לא יהפכו את הוד השרון לדיגיטלית, אבל יהיו בעלות תועלת רבה לכלל התושבים כי יאפשרו שיפור בדיוק מזג האוויר ובבקרה על האיכות שלו.
גם אם נחכה עם רעיונות העיר הדיגיטלית, ניתן להפיק גם כיום תועלת רבה לציבור מהגדלת השקיפות העירונית על בסיס הטכנולוגיות הקיימות כיום. בהקשר הזה, השקיפות מחולקת לשני תחומים משיקים אשר קשורים זה לזה, שקיפות פיננסית ושקיפות תפעולית.
במסגרת השקיפות הפיננסית יש לאפשר שימוש נוח במידע הפיננסי בכל הגופים של העירייה, חברות הבת, והחברות שלעירייה יש דירקטורים בהן. בשלב ראשון, יהיה נכון בעיני להתייחס לעירייה כאל חברה ציבורית בה התושבים הם בעלי המניות ועל כן זכאים לקבלת מידע שוטף ונרחב על ההתנהלות הפיננסית של העירייה. כיום, עיריית הוד השרון מספקת דוחות סרוקים, המחייבים הזנה מחדש של הנתונים על מנת שהם יהיו ניתנים לעיבוד. מצב זה פוגע בשקיפות. אידיאלית, הדוחות הכספיים של העירייה צריכים להיות זמינים באמצעות api, ז"א, שניתן לבצע שאילתות מתוך מחשב ישירות אל הדוחות הכספיים ולבצע באופן כזה חיתוכים, השוואות ובדיקה מדוייקת של הביצועים. אך גם פירסומם בקובץ גליון אלקטרוני יהיה שיפור לעומת המצב כיום. (בפרט בנוגע לחברות הבת, כמו החברה הכלכלית ותאגיד המים).
השקיפות התפעולית נוגעת לגבי אופן קבלת ההחלטות בעירייה ומעקב אחריהן. כמו למשל, בעיריית כפר סבא. אך בדומה למעקב ההחלטות הזה, התושבים זכאים לקבל, לדעתי, דוחות שוטפים על ההתנהלות של כל הנכסים בבעלות העירייה, הניהול שלהם והתוכניות הנוגעות להם ואופן קבלת ההחלטות. כל המסמכים שהעירייה מפיקה צריכים להיות מרוכזים באופן שיהיה נגיש לציבור באמצעות מערכות חיפוש יעילה תוך הקפדה על פרטיות האזרחים. אם תושב רוצה לדעת את כל הדיונים והתוכניות הנוגעים לרחוב שבו הוא גר בכל מחלקות העירייה. הוא צריך להיות מסוגל לצפות בהם בלחיצת כפתור. הקמתה של מערכות שכזו פשוטה וזולה משמעותית מחזון העיר הדיגטלית, כי המידע כבר נמצא בעירייה, ויש צורך לפרמל אותו באופן שיהיה נגיש גם למנועי החיפוש. הדרך האידאלית, היא הזנת הנתונים לבסיס נתונים ופירסום api. מידע שכזה, עשוי להוות גם מקור רווח לעירייה כאשר שימוש נרחב בו יכול להימכר ליזמים (בכפוף לתקנות הפרטיות). בשלב ראשון יהיה נכון בעיני להתמקד ביצירת סטנדרטים אחידים למידע בין המחלקות השונות, והנגשת המידע שכבר קיים במחלקות. למאגר מידע כזה יהיה ערך רב גם עבור העירייה עצמה ועשוי בעצם הקמתו לשפר את איכות השירות ויעילותו. ההמלצה שלי היא לעשות שימוש אך ורק בתוכנות חופשית, כאשר ההתאמות מבוצעות על ידי העירייה ישוחררו לציבור תחת רישיון חופשי (לטעמי, ה- gpl3 הוא הרישיון ההולם).
כיום, האתר של עיירית הוד השרון אינו מעודכן (למשל, מיקום הגינות הקהילתיות אינו מעודכן, בניגוד למשל לכפר סבא). וכך גם המבנה והצורה של האתר יכולים להשתפר. האתר של המועצה המקומית סביון מהווה דוגמא טובה לאתר עירוני.
על הכותב:
מבצע כיום פרויקטים עבור חברות טכנולוגיה עילית. עבדתי עבור מגוון חברות, מחברות הזנק, חברות ישראליות גלובליות ותאגידי ענק בין לאומיים. הפרויקטים כוללים תכנון, הקמה ובניה של מערכות מידע לטיפול בכמויות מידע גדולה (ביג דאטא), תכנון והקמה של מערכות בדיקות אוטומטיות בסביבות הלקוחות ובסביבות ענן. בעבר, תיחזקתי את מערכות הביג דאטא של קונדואיט (המערכת הגדולה ביותר מסוגה בישראל בזמנה, כולל מערכות יתירות וגיבוי). כמוכן, עסקי בייעוץ לגופים פיננסים שונים, חברות ביטוח ותעשיה.
כמו כן עסקתי בייעוץ אירגוני בתחום בקרת תהליכי הניהול (iso).
אני פעיל חברתי קרוב ל-20 שנים, בין השאר עסקתי בהתנדבות:
- ניהול עמותה לקידום התוכנה החופשית. (עמותת המקור).
- יעוץ למנה"ר (מנהל הרכש של משרד הביטחון), בנושא שימוש במערכות תוכנה חופשית.
- ניהול והקמה של כנסים עבור התעשיות הביטחוניות.
- ייעוץ ומימוש פרויקט עבור ממר"ם ו-8200 בהטמעה של מערכות חופשיות.
- השתתפתי בוועדה הלאומית לטכנולוגיית המידע במשרד האוצר, בתחום תוכנה חופשית במערכות החינוך. במסגרת פעילותי זו הפקתי מסמכים רבים בתחום השימוש בתוכנה חופשית עבור משרד האוצר והייתי בקשר עם גורמים שונים במשרד החינוך ובתחום המסחרי (גוגל).
- הקמתי ויעצתי להקמת של כיתות מחשבים מבוססי לינוקס ברחבי הארץ (בין השאר, בבית ספר הדמוקרטי בהוד השרון).
- הייתי מהיזמים וניהלתי את האסטרטגיה של המאבק כנגד חוק המאגר הביומטרי. המאבק כלל פיתוח של תוכנות חופשיות (שהיוו את ההשראה לפרויקט הכנסת הפתוחה), אירגנתי הפגנות בהשתתפות חברי כנסת ששודרו באמצעי התקשורת.
- יזמתי מאבק למען זכויות חיילי המילואים במהלכו פורסמו כתבות באמצעי תקשורת שונים כולל כתבת מגזין בערוץ 1.
- יזמתי, בניתי וניהלתי את אתר הקהילות הגדול ביותר בזמן המחאה החברתית, המערכת כללה גם רשת חברתית מבוססת תוכנה חופשית. אירגנתי הפגנות מול ביתה של שלי יחימוביץ ורון חולדאי במחאה על היחס לדרי הרחוב בתל-אביב.
- כיום אני מפרסם בלוג וערוץ יוטיוב בתחום ההגנה על הסביבה.
