לרוב אני לא אדם מעודן, כלל וכלל לא. אני עובד על זה, אבל יש עוד הרבה עבודה. לאחרונה נתקלתי במודעות שפורסמו במערכת הבחירות המקומיות ב-2018 בהוד השרון. וזה באמת משהו שאפילו לי נראה מאוד מוגזם.






לרוב אני לא אדם מעודן, כלל וכלל לא. אני עובד על זה, אבל יש עוד הרבה עבודה. לאחרונה נתקלתי במודעות שפורסמו במערכת הבחירות המקומיות ב-2018 בהוד השרון. וזה באמת משהו שאפילו לי נראה מאוד מוגזם.
עדי פרילנג אנקורי פועלת למען זכויות כלל הילדים בעיר. פשוט למען הילדים באשר הם ילדים. אבל דווקא אלו המתיימרים לכאורה לייצג את הפלורליזם, לפעול למען זכויות המיעוטים המגדריים והשווין, לא בהכרח מקפידים לעשות זאת כאשר מדובר על ביתם פנימה. וכך לפעמים, היוצרות מתהפכות. לפעמים, דווקא אלו השייכים לגופים פוליטיים שלכאורה אמונים על זכויות הנשים, לא נחלצים למען אישה כאשר זה פחות נוח להם.
כאשר מדובר על הרשות המקומית, לא צריך בהכרח להתייחס לשייכות הפוליטית של אנשים כאלו ואחרים כמייצגים משהו מעבר לניסיון לקרוץ לקהל בוחרים מסויים. לפעמים, דווקא אלו שברמה הלאומית פועלים באופן מסויים, יפעלו באופן אחר ברמה המקומית. זה שעדי היא אישה דתיה, לא אומר שהיא תפעל פחות למען שוויון והוגנות בחינוך מאשר מי שנמנים על מפלגות שברמה הלאומית פועלים למען המופלים על רקע מגדרי.
חברת המועצה עדי פרילנג אנקורי עברה תקופה לא נעימה בעקבות הפעילות שלה למען הגנים בהוד השרון. ואני לא יכול להשתחרר מהתחושה שאילו היתה גבר, היו פחות נלהבים לפעול כנגדה כפי שפעלו.
לדבריה, היא עברה התנכלויות, שלא נגיד איומים, על ידי בעלים של ספק שירותים של העירייה. לטענתה, העירייה נותנת לכך רוח גבית. בין השאר, היא עכשיו נמצאת תחת מה שיש כאלו שיגדירו כתביעת השתקה מצד מפעילי הצהרונים.
נראה, שהטענות שלה זוכות לאישוש לנוכח היחס של הקואליציה אל תביעת ההשתקה לכאורה. בדיון שנערך במועצת העיר, סירבו חברי המועצה מסיעות המזדהות עם השמאל בישראל, לגנות את המעשה. וכך, אישה דתיה צריכה לעבור מסכת קשה ואילו אלו המתיימרים לדאוג לזכויות הנשים והלהט"בים עומדים מנגד. כך זה נראה.
כיכר המושבה היא מתחם חדש בכניסה להוד השרון. אבל כדי להגיע אליו מהשכונה ליד, צריך להסתכן מול כלי רכב המגיעים מהר. מה עשתה העירייה? הקימה גדר מצחיקה. מדוע נושא הנגישות לא נבדק מראש? מדוע לא מנגישים מקום לפני שהוא נפתח? עירייה חכמה צופה את צרכי התושבים, פועלת להגן עליהם מעשיית שטויות. אכן, אנשים לא צריכים לחצות באופן כזה. אם כי חוקית, אין איסור לחצות אם אין מעבר חציה במרחק של 150 מטרים. לא כל בני האדם אחראים, יש כאלו שיסכנו את עצמם על שטויות. בשביל זה הרשויות צריכות להגן עליהם, לפעמים גם מעצמם.
שתי שיטות עיקריות לתחזוקת מערכות. אחת, תחזוקת שבר והשניה תחזוקת מניעה. קל להבין זאת כאשר מדברים על בריאות הפה. ניתן, לצחצח שיניים כל יום, להתייצב אצל השיננית לפי דרישתה ובכך למנוע כמה שאפשר בעיות שיניים. וניתן, לחכות שהשיניים תרקבנה לה בפה. ברור לכל בר דעת, שהשיטה הראשונה עדיפה. לא רק שהיא פחות כואבת, אלא היא גם הרבה פחות יקרה. ברור גם, שהיא לא נוחה, דורשת אחריות ומחשבה קדימה. וכך גם ברור, שגם אם נעשה זאת באדיקות, עדיין, עלולים להיווצר חורים. זה לא שתחזוקת מניעה לגמרי מונעת שברים, אלא שהיא מאוד מפחיתה את הסיכוי להיווצרותם.
כך גם בחברה האנושית, יש מדינות, כמו ארה"ב, שמעדיפות תחזוקת שבר. ז"א, הן יחכו עד שאדם יבצע עבירה, ואז ידחפו אותו אחר כבוד לבית האסורים. ארה"ב מחזיקה אחוז אחד מתושביה בבתי הכלא. יש מדינות, כמו מדינות סקנדיבה, המעדיפות להשקיע במערכות סוציאלית, וכתוצאה מכך, בתי הכלא שלהם כמעט ריקים.
גם בידי עיריית השרון ניתנת הזכות לבחור בין תחזוקת שבר לתחזוקת מניעה. בין מחשבה קדימה, המצריכה הבנה, תבונה, תכנון וראיית הנולד לבין תיקון נזקים אחרי שהם כבר נגרמו. בחירה בין הבנה שאם בונים מרכז מסחרי, צריך גם להנגיש את הדרך אליו, לבין המתנה שיעלו קולות הזעם בפייסבוק ואז השמה של פתרון זמני, פלסטר, שנשמע בעיקר יפה בפייסבוק, אבל עלול להביא לתוצאות של פגיעה חלילה בגוף.
וכפי שקורה עם החניון בו שכחו לשים שלט "אין חניה", ו-"שעתיים ראשונות חינם" כך גם הפעם. לא "שמו" מעבר חציה. אבל הפעם לא מדובר על נזק כספי, אלא חלילה על דיני נפשות.
ביולי 2021 החל לפעול באיזור התעשיה בהוד השרון מועדון בלתי חוקי. אחרי פניות אין סופיות לעיריה, ואחרי לחצים ממושכים, החליטה העירייה לא לתת למקום רישיון עסק. אבל היא לא הוציאה לו צו סגירה, וגם לא פעלה מולו משפטית וגם לא צו הריסה למרות הבניה הבלתי חוקית. רק אחרי הוצאות של עשרות אלפי שקלים, העירייה החליטה לתבוע את המקום בהליך שיבטיח לבעלי המקום פעולה עוד שנתיים. כך נראית הוד השרון, העיר החופשיה בישראל. חופשיה לעבריינים לפעול. עבריינים במקום תושבים. ילדים, זקנים, וסתם אזרחים סובלים כבר שנים וראש העיר אומר שאין לו את היכולת לפעול. ואני חושב, שאם אין רצון, אין יכולת. האם זה קשור לכך שלאשתו של ראש העיר, הגברת מיטל מועלם יש פאב משלה שפעל לכאורה בלי רישיון עסק במשך שנים? לא יודע. איך זה קשור לכך שהעירייה לא פועלת לדעתי כראוי כנגד מטרדי רעש מבתי עסק בכל העיר? איני יודע אם זו רישעות או טימטום אבל אני יודע שהסבל הוא רב.
דבר שאני יודע, שמי שהיה מנהל מחלקת שפ"ע בעיר הוא יוסי מתתיהו, אדם ששיקר לאשתי ולי במצח נחושה. שעשה למיטב הבנתי כל מאמץ כדי שלא לטפל במפגע, ויש אומרים שהרעיון הזה של וויתור על המשילות לטובת ההכנסות של עבריינים הוא רעיון שלו. לא יודע, אני יודע שכיום הוא מנהל את העמותה למען נכי צה"ל. אין לי אלא לאחל להם בהצלחה. אני משער שאולי זה קצת פחות מאתגר מאשר לשבת על תקציב של שלוש מאות מליון שקל. ואני מקווה שהשמועות ששמעתי כך שאמיר כוכבי מתכוון להפיל עליו את האשמה למצבה העגום בעיר אינן נכונות.
למועצת העיר יש לרוב כוח תאורטי בלבד. בפועל, עוצמתו של ראש העיר דומה לזו של מלך. הוא שולט בכל, יכול לקבל כמעט כל החלטה, אפילו החוק לא בהכרח מגביל אותו. יש רק הזדמנות אחת בו חברי המועצה יכולים לפעול כנגד ראש העיר, הזדמנות אחת שהם יכולים לקדם אינטרסים של התושבים מול העירייה באמת. וזו ההצבעה על התקציב. אחרי ההצבעה, כולם יכולים להגיד מה שהם רוצים, להתהפך עליו, לבקר אותו, לזעוק בקול גדול כמה הוא רע לתושבים.
בשנת הבחירות, חברי המועצה יצאו לשחר לקולות, לבקש שוב את אמון הבוחרים. אבל אצבעו של מי עומדת מאחורי המילה שלו? מי באמת פעל כנגד ראש העיר? את זה אפשר לראות בפרוטקול של ההצבעה.
בין אלו שתמכו בתקציב, כאלו שביקרו את ראש העיר, שטענו שצריך לשפר את ההתנהלו שלו, אנשים שיצאו כנגדו בהרבה הזדמנויות, אבל ברגע האמת, נעמדו לצידו אלו הם השמות:
בעד: אמיר כוכבי. יעל עברד ברזילי כנרת אלישע כהן, רן יקיר, מוטי ליטר, מאיר חלוואני, חיים שאבי, יגאל שמעון, יוסי שאבי, נדב דואני ורפי בן מרדכי.
נגד: עדי פרילינג אנקורי, אלון גלבוע ומשה חנוכה.
עדי פרילנג אנקורי, חברת מועצת עיריית הוד השרון שלקחה על עצמה לטפל באיכות השירות בגנים מגוללת את סיפורה על התנהגות ברוטלית לכאורה מצד בעלים של חברה.
אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.
לוקחת נשימה עמוקה וכותבת.
כבר ארבע שנים שאני פועלת כחברת מועצת עיר, בשבילכם ולמענכם – והכול בהתנדבות, אבל לזה לא ציפיתי.
בחלומות הגרועים ביותר שלי לא חשבתי שדבר כזה יגיע אליי, להוד השרון שלי.
לפני שאני נציגת ציבור אני קודם כל בת אדם (!!!) ואמא ליאירי ויונתני שלי.
לצערי, הילדים שלי נאלצו לשלם מחיר בגללי, בגלל העשייה הציבורית שלי.
ביום ראשון (15.1) הגעתי לאסוף את יונתני, בני בן השלוש, מגן אגמית. בכניסה לגן עמדו מנכ"ל חברת הצהרונים של גני הילדים, ויחד איתו עוד שני גברים.
אמרתי שלום מנומס. כאן חשבתי שיסתיים השיח והאנשים שעשו לי אמבוש בכניסה לגן של בני, ילכו לאן שהם צריכים.
אבל לא כך היה. מנכ"ל הצהרונים אמר לי משפט שמבחינתי היה איום מרומז: "היום הכרתי את יונתן"- הבן שלי בן השלוש.
המשפט הזה הרעיד אותי.
ניסיתי לפלס לי דרך כדי להיכנס לגן על מנת לאסוף את הציוד של יונתני וללכת משם כמה שיותר מהר.
אבל מסכת ההפחדה לא הסתיימה.
המנכ"ל חיכה לי בכניסה לגן והתחיל להטיח בי האשמות בצעקות שאני פוגעת בילדים בני שלוש (הילדים שלנו, כן?), שאני פוגעת בשם הטוב של הסייעות בגנים (עבורן אני דורשת תנאים ויחס יותר טובים). איים עליי שאני אשלם "הרבה מאוד כסף", ושאני לא הראשונה ששילמה לו.
על כל הפעילות שלי למען ילדי העיר, הילדים שלנו, הטיח בי האשמות שווא והפחיד אותי ואת ילדיי, שהיו עדים ומבוהלים.
המנכ"ל צעק הכל לעיני הילדים שלי, 3 גברים מול אמא אחת וילדים המומים ומפוחדים, והכול בנוכחות סייעות והורים שבאו לאסוף מהגן ולא הבינו למה המנכ"ל צועק.
מצליחים לתאר את ההרגשה שלי באותו רגע? כמובן שהוגשה תלונה במשטרה והנושא בטיפולה.
בעקבות המקרה, לא הצלחתי להרדים את ילדיי עד עשר בלילה באותו היום, עקב המחזה הזה שעורר בהם פחד ומועקה קשה. באמבטיה ובארוחת הערב ועד שנרדמו הם שאלו אותי כל הזמן, "למה האיש הזה צעק עלייך אמא".
קמתי לעולם חדש.
עולם בו נחצו כל הגבולות.
אהה ואם תהיתם..עד עכשיו שום תגובה מהעירייה.
מאז שהקרקע נשמטה מתחת לרגליי, אני מנסה להחזיר את עצמי להתנדבויות שלי ולאנרגיות שהיו לי לפני יום ראשון אחר הצהריים.
ברגעים האלה יותר מתמיד, אני נחושה יותר וחזקה יותר להילחם למען הילדים שלנו. אני פועלת מתוך שליחות, אמונה ודאגה אמיתית לכך שלכל ילד מגיע מקום בטוח, שמח ומוגן עבורו, ואני לא מתכוונת להתנצל על זה.
הורים יקרים, אני כאן למען הילדים של כולנו ואמשיך להיות. אף מכתב השתקה ואף תביעה לא ירתיעו אותי להילחם למען ילדינו.
שלכם, אני
עדי פרלינג אנקורי, חברת מועצת הוד השרון, קיבלה מכתב התראה לפני הגשת תביעת דיבה על ידי חברת קיטו מרום. עדי פרילנג אנקורי עבדה במשך שבועות רבים לנסות להביא פתרון למצוקת ההורי גני הילדים בהוד השרון.
לדעתי, זו היא תביעת השתקה. תביעה שעל פניו למנוע לכאורה ביקורת לגיטמית על שירות שהוא כנראה לא מיטבי. הדבר חמור ביותר בעיני כאשר מדובר על חברת מועצה. אדם שתפקידו לשרת את הציבור, אדם המשקיע מזמנו ובחינם על מנת להגן על בריאותם ושלמותם של ילדים. שליח ציבור במובן העמוק והמלא ביותר של המילה. בעיני, אין דבר חשוב יותר מאשר להבטיח את שלומם של ילדים, שאינם יכולים לדאוג לעצמם.
לאחרונה התבשרה שהיא נתבעת דיבה על ידי החברה. וכך היא מספרת.
נאמני העצים בהוד השרון קמו בשל היחס העגום לעצים בעיר. עד כה, העירייה לא השכילה לבצע סקר עצים, כך שבפועל לא יודעים מה קורה בעיר ועל כן, אי אפשר גם לתכנן לעתיד. יתרה מכך, נראה שפקיד היערות העירוני מאשר באופן אוטומטי כל בקשה לכריתה.
נאמני העצים, בהובלת אריק יפה, החלו להתנגד לכל בקשות הכריתה. אבל למרות הניסינות גילנו למרבית הצער שיש כאלו שלא מתרשמים. למשל, הקבלן שבונה בנייין בן 19 קומות בצומת דרך רמתיים הבנים, שהרס במחי טרקטור שורה של ברושים ענקיים ושלושה ימים לאחר מכן זכה להקלות נרחבות מטעם העירייה.
גם בפרויקטים של העירייה, נראה שהמצב לא מזהיר. למשל, בבית הנערה, שם עיריית הוד השרון בונה מתחם חדש לבתי הספר הדמוקרטי בהוד השרון.
לכן, התארגנו נאמני העצים, יחד עם חברי מועצת ד"ר אלון גלבוע, עו"ד, אביבה גוטרמן, רפי בן מורדכי ורן יקיר על מנת לקדם בעירייה את מה שהיא היתה אמורה לעשות במילא – למלא את דרישות החוק בהגנה על העצים.
במסגרת ישיבה שלא מן המניין, לפי דרישת חברי האופוזיציה (בעזרתם של יוסי שאבי ויגאל שמעון), נערך דיון די סוער בו הועלה נושא ההגנה על העצים, הועלתה הצעה לחייב את העירייה לעמוד בדרישות החוק. חוץ מחבר המועצה משה חנוכה שנמנע, כולם הצביעו פה אחד.
החלטת מועצת העיר הוד השרון שהתקבלה בסיום ישיבה המועצה בנושא הפגיעה בעצים בבית הנערה מיום 21-12-2022:
מישהו צריך ללחוש לראש עיריית הוד השרון שימי חומה ומגדל חלפו עברו מהעולם. שאנחנו חיים במדינה מסודרת ואין צורך לבצע פרויקטי בניה במחשכים, בלי לספר לציבור מי עושה מה. אין זאת רק מראית עין (החשובה מאוד לפני עצמה) מדובר על זכות בסיסית של הציבור לדעת מי אחראי על העבודות. אי הקפדה על הפרטים הללו, הינה הזמנה לאסונות בניה. כאשר אין שלט, אי אפשר לדעת מי ממונה הבטיחות של האתר, מי המהנדס האחראי ומי מנהל העבודה. אנשים שבמקרה של בעיה צריכים להגיע לאתר מיידית. כאשר אין הפרטים הללו, באופן ברור, מדובר על מפגע בטיחותי בפני עצמו. אין זו דרישה בעלמה, זו דרישה של החוק.
במקרה של עירייה, המצב עוד יותר רגיש. הצבת שלטים מאפשרת לציבור לדעת מי מבצע את העבודות מטעם העירייה, מחסור בשילוט, הינו פתח לשחיתות.
כל זה לא מטריד את עיריית הוד השרון, הרי היא אינה משלטת את אתרי הבניה בהם היא בונה, כפי נשדרש עפ״י סעיף 3 לנספח ההיתר. ד"ר אלון גלבוע, עו"ד העלה בישיבת המועצה שהתקיימה ביום רביעי (26.1.229) הצעה לסדר בעניין ובה דרישה שהעירייה תפעל בהתאם לחוק ותפעל להצבת שלט ( כפי שמופיע בתמונה ) בכל תחילת בניה וכפי שנדרש מכל תושב שבונה בעיר. מוזר בעיני שיש צורך להעלות הצעה לסדר בדרישה שהעירייה תעמוד בדרישות החוק.
מעבר למראית העין ולדרישה של עירית הוד השרון לעמוד בדרישות החוק כמו כל אזרח, הרי הרציונל העומד מאחורי תקנה 3 הינה לשקף בפני הציבור את מס׳ הבקשה להיתר, מי הוא הקבלן המבצע, מי מגיש הבקשה וכיוצ״ב.
חברי המועצה שנכחו בישיבה מטעם הקואליציה הצביעו נגד ההצעה, הצעה שבסופו של יום לא התקבלה. נראה שגם הם אינם מבינים את חשיבות השקיפות, את החשש מפני שחיתות בתחומי הבניה והפרויקטים שהעירייה מבצעת. הם לא סיפקו הסבר מניח את הדעת, כך שההצעה לא התקבלה. העירייה ומנהל ההנדסה ימשיכו להתנהל בניגוד לחוק (התכנון והבניה) ולתקנות. זו לא הפעם הראשונה שהעייריה אינה פועלת לאפשר שקיפות מלאה הקשור לזהות הקבלן, מגיש הבקשה והחשוב מכל האם העבודות מתבצעות בהיתר.
דחיה כזו, נראית בעיני כמתן לגיטמציה לעבריינות לכאורה של העירייה. בעיני, זו מעילה באינטרס של הבוחרים.
מצ״ב תמונות מאתרי הבניה.
בחודש שעבר החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) להתעלם ממדיניות הממשלה וממחויבויות האקלים של ישראל ולהמליץ לממשלה על הקמה של שלוש תחנות כוח גזיות חדשות: OPC-2 בחדרה, קסם ליד ראש העין, ותחנת ריינדיר ממזרח לכפר סבא שכבר אושרה בעבר. עכשיו ההחלטה בדבר שלוש תחנות הכוח הפחממניות הללו, יחד עם מספר תחנות נוספות שאושרו במוסדות התכנון בעבר, עוברת אל הממשלה.
אנו נמצאים במאבק אזורי משותף על שתי מגה תחנות עם מס רשויות ביניהן: כפר סבא, הוד השרון, אלפי מנשה, ראש העין, כוכב יאיר, שומרון, טירה גלגוליה אורנית ועוד. זהו מאבק משותף של ראשי רשויות, ותושבים.
איזו עיר תקבל תחנת כוח? כפר סבא? ראש העין או אולי חדרה? על אילו מתושבי הערים הללו נגזר להיפגע.
היכן רוצים להקים תחנת כוח חדשה? במרחק פצצת מרגמה קטנה מקלקליה.
רקע: באפריל 2017 קיבלה הממשלה החלטה במסגרתה הוסמכה חברה פרטית המייצגת את תאגיד הענק הגרמני Siemens, ומושקעת בה קבוצת הפניקס ביטוח, הפניקס ביטוח חיים ואקסלנס קסם, חברת רפ"ק ועוד שנבחרו לתכנן – כנראה ללא הוצאת מכרז – הקמתה של תחנת כח דו -דלקית (גז וסולר) בהיקף של 1,400 מגה וואט, סמוך לתחנת הדלק "מפגש השלום" בדרום השרון.
תחנה שתפגע בתושבי הישובים כפר סבא, הוד השרון, גלגוליה, כפר ברא, הוד השרון, מתן, שדה חמד, נוה ימין וישובי דרום השרון, אלפי מנשה וישובי השומרון, כוכב יאיר צור יגאל טירה וטייבה.
תחנת הכח המתוכננת ממוקמת 800 מטר מבתי יישובינו וגודלה 252 דונם –פי שלש וחצי מתחנת "רידינג". התחנה המתוכננת היא מפעל ענק מזהם ומסוכן לייצור חשמל על בסיס גז וסולר.החלטת הממשלה, אם תתקבל, עלולה לפגוע בעתיד של כל האזור. איזור הכולל חצי מליון תושבים, תושבים יהודים וערביים: הערים ראש העין וכפר סבא, יישובים קהילתיים וקיבוצים: מתן ,ירחיב, נירית, שדה חמד, נווה ימין וחורשים, המועצות האזוריות דרום השרון, ג'לג'וליה, טייבה אלפי מנשה, כוכב יאיר צור יגאל.
הילדים והנכדים שלנו לא יסלחו לנו אם נגדל אותם בצל ארובות מזהמות ומסכנות חיים וכולנו נהיה חשופים לכימיקלים ולחומרים מסוכנים. הקמת התחנה תגרום לנזק בלתי הפיך ובכיה לדורות ובכך מהווה איום אסטרטגי על כל אזור השרון!
אנחנו מתנגדים נחרצות להחלטה גורלית זו:
עתיד ילדנו, נכדנו ובריאותנו – בידכם. אין הזדמנות שנייה!!!