עדכון רבעון שלישי הוד השרון: לאחר ניסיונות לכאורה לעכב את פרסום הדוחות הכספיים, הגרעון עלה ל-81 מליון ש"ח.
ברבעון הראשון של שנת 2023 הגרעון בעיריית הוד השרון עלה ל-58 מליון ש"ח. התקציב הכללי של עיריית הוד השרון הוא מילארד ש"ח לשנה. הוא בנוי מתקציב רגיל (שוטף) בערך 800 מליון ש"ח ותקציב מיוחד (תב"ר, תקציב פיתוח) של בערך 250 מליון ש"ח המגיע מהמדינה.
התקציב השוטף נועד לתפעול העירייה ותחזוקה, והתקציב הרגיל לפעולות מיוחדות. כמו למשל, בניית בתי ספר, תכנון איזורי תעשיה, שיפוץ רחובות, רמזורים וכו'.
את תגובת העירייה לגרעון אפשר לקרוא בכתבה של ירוק.
הדו"ח לרבעון הראשון של 2023 נמצא כאן.
לגרעון עירוני יש משמעות נרחבת עבור התושבים. החל מפגיעה ממשית באיכות השירות (פחות פינוי זבל, פחות תיקוני מדרכות, פחות שיפור פני עיר). אך גרוע מזה, עיר שהיא מאוזנת מבחינה כלכלית נקראת "רשות איתנה". אם היא מפסיקה להיות מאוזנת, המדינה ממנה לה חשב מלווה. המשמעות בפועל, שראש העיר הוא כבר לא ממש ראש עיר, כי כל ההתנהלות הפיננסית כבר אינה בידיו.
מדוע עיריית הוד השרון הגיעה לכזה גרעון?
לפני שנצלול לסיבות לכך, כדאי לציין שהעירייה עשתה כל מה שביכולתה כדי לא לפרסם את הדוחות. שבניגוד להבטחות על שקיפות, היה צריך התערבות של משרד הפנים כדי שהעירייה תפרסם את הדוחות. כך לא נוהג מישהו שאין לו מה להסתיר. זו התנהגות שעל פניו אינה חוקית.
הסיבה העיקרית לדעתי לגרעון, היא בשתי מילים "ניהול גרוע". אחוזי גביית הארנונה בהוד השרון גבוהים, האוכלוסיה צעירה וחזקה ואין הרבה צורך בתמיכות סוציאליות. יש הרבה בניה חדשה שהכניסה הרבה היטלי פיתוח. ובכל זאת, הגרעון של העיר הולך וגדל.
קשה לדעת באופן ישיר מה בדיוק התפקשש בניהול העירייה, אבל יש סימנים. למשל, במקום לבנות בתי ספר מהתקציב הבלתי רגיל המתקבל מהמדינה. שני בתי ספר "זמניים" נבנו בעיר. אחד ברחוב האהבה ואחד במתחם בית הנערה. בשני המקרים, מדובר על בזבוז כספים, במקום שהמדינה תשלם, העירייה משלמת. במקום שהילדים ילמדו בבית ספר מדוגם עם כל המתקנים (ספורט, ספריה, וכו') הם לומדים בבית ספר חלקי.
סיבה נוספת היא ניהול גרוע. אפשר לראות את זה למשל באופן שבו העירייה מבצעת עבודות בשטח.פיקוח לקוי משמעו בזבוז כספים.
אך יתרה מזה, יו"ר האופוזיציה משה חנוכה מדבר על נושאים נוספים הנוגעים לניהול העיר. הטענה העיקרית נוגעת לאופן שבו אמיר כוכבי מנהל את העיר. ישנן טענות על תרבות רעילה בעיר, על מינוי מקורבים אומרי הן, על שכבה ניהול מיותרת וחדשה שכוכבי הכניס (לכאורה) בעיר. על הוצאות כספיות תמוהות בגופים המשויכים לעירייה כמו חברת אלומה ומרכז האומנויות. על כלכלת בחירות שבה העירייה נכנסה לאמוק של שיפוץ פארקים ציבוריים ורכישת הופעות של אומנים, על הוצאות תכנון של בית ספר בעלות של מאות אלפי שקלים לפני שבדקו אם האדמה רעילה.
אילו הדבר בידינו, מה היינו עושים? היינו מתחילים מתחיל בקיצוץ משמעותי בתקציב יחסי הציבור של העירייה.
למיטב הבנתי, הגרעון נובע בעיקר מניהול לא מספיק טוב. למשל, הקימו בתי ספר בחופזה, כי לא עבדו נכון מול משרד החינוך. זה עלה 20 מליון ש"ח לקופת העירייה.
הייתי מכניס יועץ אירגוני שימפה את התהליכים בארגון על מנת למצוא האם יש הצדקה ותועלת בכל שדירת הניהול.
הייתי מבצע בדיקה של כל המכרזים, בעיקר את המקרים בהם בוצע פטור ממכרז.
הייתי בודק לעומק את הפעילות של החברה הכלכלית ושל חברת אלומה. לפי מה שהבנתי, יש שם הרבה מליונים שלא ברור להיכן הם מגיעים ולמה.
הייתי מפתח את נושא בקשות המימון מהמדינה, כדי להימנע ממצבים כמו בזבוז כספים על בתי הספר.
כלכלה ירוקה היא כלכלה נכונה ויעילה יותר. כשנהיה במועצה, נפעל על מנת להבטיח חסכון ויעלות לצד שמירה קפדנית על ערכי הסביבה בעיר.
2022 – הוד השרון בגרעון של 24 מליון ש"ח
2023 – הוד השרון בגרעון של 43 מליון ש"ח
אנחנו כירוקים מאמינים שצריך לייעל את השירות העירוני כי בזבוז הוא לא אקולוגי אבל יעילות אינה משמעה פחות שירות, אלא פיקוח הדוק על עובדי העירייה ועל הקבלנים. לעובדי עיריית הוד השרון מגיע לעבוד בתנאים טובים, תוך כדי קבלת סיפוק מהעבודה שלהם ותוך כדי פיתוח אישי. אנשים צריכים להיות מבסוטים בעבודה וגם גם האזרחים יהיו מרוצים.