עדכון רבעון שלישי הוד השרון: לאחר ניסיונות לכאורה לעכב את פרסום הדוחות הכספיים, הגרעון עלה ל-81 מליון ש"ח.

ברבעון הראשון של שנת 2023 הגרעון בעיריית הוד השרון עלה ל-58 מליון ש"ח. התקציב הכללי של עיריית הוד השרון הוא מילארד ש"ח לשנה. הוא בנוי מתקציב רגיל (שוטף) בערך 800 מליון ש"ח ותקציב מיוחד (תב"ר, תקציב פיתוח) של בערך 250 מליון ש"ח המגיע מהמדינה.

התקציב השוטף נועד לתפעול העירייה ותחזוקה, והתקציב הרגיל לפעולות מיוחדות. כמו למשל, בניית בתי ספר, תכנון איזורי תעשיה, שיפוץ רחובות, רמזורים וכו'.

את תגובת העירייה לגרעון אפשר לקרוא בכתבה של ירוק.

הדו"ח לרבעון הראשון של 2023 נמצא כאן.

התקציבים לשנים הקודמות כאן.

לגרעון עירוני יש משמעות נרחבת עבור התושבים. החל מפגיעה ממשית באיכות השירות (פחות פינוי זבל, פחות תיקוני מדרכות, פחות שיפור פני עיר). אך גרוע מזה, עיר שהיא מאוזנת מבחינה כלכלית נקראת "רשות איתנה". אם היא מפסיקה להיות מאוזנת, המדינה ממנה לה חשב מלווה. המשמעות בפועל, שראש העיר הוא כבר לא ממש ראש עיר, כי כל ההתנהלות הפיננסית כבר אינה בידיו.

מדוע עיריית הוד השרון הגיעה לכזה גרעון?

לפני שנצלול לסיבות לכך, כדאי לציין שהעירייה עשתה כל מה שביכולתה כדי לא לפרסם את הדוחות. שבניגוד להבטחות על שקיפות, היה צריך התערבות של משרד הפנים כדי שהעירייה תפרסם את הדוחות. כך לא נוהג מישהו שאין לו מה להסתיר. זו התנהגות שעל פניו אינה חוקית.

הסיבה העיקרית לדעתי לגרעון, היא בשתי מילים "ניהול גרוע". אחוזי גביית הארנונה בהוד השרון גבוהים, האוכלוסיה צעירה וחזקה ואין הרבה צורך בתמיכות סוציאליות. יש הרבה בניה חדשה שהכניסה הרבה היטלי פיתוח. ובכל זאת, הגרעון של העיר הולך וגדל.

קשה לדעת באופן ישיר מה בדיוק התפקשש בניהול העירייה, אבל יש סימנים. למשל, במקום לבנות בתי ספר מהתקציב הבלתי רגיל המתקבל מהמדינה. שני בתי ספר "זמניים" נבנו בעיר. אחד ברחוב האהבה ואחד במתחם בית הנערה. בשני המקרים, מדובר על בזבוז כספים, במקום שהמדינה תשלם, העירייה משלמת. במקום שהילדים ילמדו בבית ספר מדוגם עם כל המתקנים (ספורט, ספריה, וכו') הם לומדים בבית ספר חלקי.

סיבה נוספת היא ניהול גרוע. אפשר לראות את זה למשל באופן שבו העירייה מבצעת עבודות בשטח.פיקוח לקוי משמעו בזבוז כספים.

אך יתרה מזה, יו"ר האופוזיציה משה חנוכה מדבר על נושאים נוספים הנוגעים לניהול העיר. הטענה העיקרית נוגעת לאופן שבו אמיר כוכבי מנהל את העיר. ישנן טענות על תרבות רעילה בעיר, על מינוי מקורבים אומרי הן, על שכבה ניהול מיותרת וחדשה שכוכבי הכניס (לכאורה) בעיר. על הוצאות כספיות תמוהות בגופים המשויכים לעירייה כמו חברת אלומה ומרכז האומנויות. על כלכלת בחירות שבה העירייה נכנסה לאמוק של שיפוץ פארקים ציבוריים ורכישת הופעות של אומנים, על הוצאות תכנון של בית ספר בעלות של מאות אלפי שקלים לפני שבדקו אם האדמה רעילה.

אילו הדבר בידינו, מה היינו עושים? היינו מתחילים מתחיל בקיצוץ משמעותי בתקציב יחסי הציבור של העירייה.
למיטב הבנתי, הגרעון נובע בעיקר מניהול לא מספיק טוב. למשל, הקימו בתי ספר בחופזה, כי לא עבדו נכון מול משרד החינוך. זה עלה 20 מליון ש"ח לקופת העירייה.
הייתי מכניס יועץ אירגוני שימפה את התהליכים בארגון על מנת למצוא האם יש הצדקה ותועלת בכל שדירת הניהול.
הייתי מבצע בדיקה של כל המכרזים, בעיקר את המקרים בהם בוצע פטור ממכרז.
הייתי בודק לעומק את הפעילות של החברה הכלכלית ושל חברת אלומה. לפי מה שהבנתי, יש שם הרבה מליונים שלא ברור להיכן הם מגיעים ולמה.
הייתי מפתח את נושא בקשות המימון מהמדינה, כדי להימנע ממצבים כמו בזבוז כספים על בתי הספר.
כלכלה ירוקה היא כלכלה נכונה ויעילה יותר. כשנהיה במועצה, נפעל על מנת להבטיח חסכון ויעלות לצד שמירה קפדנית על ערכי הסביבה בעיר.

2022 – הוד השרון בגרעון של 24 מליון ש"ח

2023 – הוד השרון בגרעון של 43 מליון ש"ח

כל כך הרבה פעמים הילדים שלי מתקשרים: "אבא, תבוא לאסוף אותי, האוטובוס לא הגיע/דילג על התחנה" שכבר הפסקתי לספור. וכך בלית ברירה, אני צריך לצאת לחצי שעה נסיעה (הלוך ושוב) כדי שהמסכנים לא יתייבשו בחום.

הלוואי שזה היה אחרת. הלוואי שתחבורה ציבורית היתה משהו מובן מאליו, שאפשר היה לצאת מהבית בשעה קבועה ולדעת שהאוטובוס יגיע בזמן. תחבורה ציבורית צריכה להיות משהו שאפשר להסתמך עליו. ובהוד השרון, זה לא המצב.

נושא התחבורה הציבורית הוא נושא מורכב, וכמו בהרבה נושאים אחרים, הוא מערב מספר רשויות. הרשות המקומית אחראית על התחנות, אבל היא לא יכולה להשפיע לא על זהות המפעיל ולא על הקווים. זה בסמכות משרד התחבורה. יחד עם זה, יש הרבה כלים בידי הרשות שיאפשרו לה להשפיע על איכות השירות.

ההצעות שלנו, הירוקים הוד השרון, היא לשפר את הבקרה של העירייה על המצב בשטח, באמצעות שני כוונים:

הראשון, הוא העמקת המעורבות של הקהילה. כיום, כאשר יש בעיה, יש צורך למלא הטופס הזה באתר של משרד התחבורה. זה לא תהליך נוח או פשוט, ומצריך די הרבה התעסקות. לכן, המטרה הראשונה של העירייה צריכה להיות להקל על האזרחים להגיש תלונה, וזאת באמצעות איסוף התלונות במוקד העירוני. באופן כזה, הרבה מאוד בעיות שאנשים מתקשים להציף בכלים הרגילים יגיעו לעירייה. העירייה תוכל להציג את המצב האמיתי של התחבורה הציבורית ולדרוש פעולה.

דבר נוסף שהעירייה צריכה ויכולה לעשות, זה להעלות נוסעים סמויים. פקחים מטעמה שיכנסו לאוטבוסים ויבדקו את האופן שבו השירות ניתן בפועל. את האדיבות של הנהג, אופן הנהיגה שלו, האם הוא מדלג על תחנות וכו'.

בעיה עיקרית נוגעת לתזמון בין האוטובוסים לבין הרכבות. זה נושא שהעירייה היתה צריכה לדאוג לו מול משרד התחבורה. כפי שהעיריה דואגת להסעת בני נוער לתל-אביב בשבתות, אפשר היה לארגן שאטלים לתחנות הרכבת (ולו משום שהחניות שם מתפוקקות די מהר).

והדבר החשוב ביותר שהעירייה היתה צריכה לעשות, זה שהבכירים שלה יתחילו להשתמש בתחבורה הציבורית. הדברים נראים אחרת כאשר אתה מחכה בתחנה בחום. אז מבינים טוב יותר את החשיבות של עיצוב התחנה (באחריות העירייה) זה שאין ברזיה ליד כל תחנה, את התסכול כאשר נהג מדלג על התחנה או הפחד כאשר הוא בולם בפתאומיות כאשר אתה בדיוק עומד נעמד כדי לרדת בתחנה.

מי אמר שעיריית הוד השרון לא קשובה להצעות. שבוע אחרי שהפוטס הזה עלה, העירייה החליטה לקבל את ההצעה.