אנשים רוצים להיות שמחים. ובשביל להיות שמחים, צריך מקום להתגורר בו. לרוב, אנשים שאין להם היכן לגור, לא כל כך שמחים. בעיירית רעננה דווקא רוצים את התושבים שלהם שמחים, לכן הם מוסיפים 253 יחידות דיור בדיור בר השגה.
בהוד השרון, לעומת זה, היו כמה פעמים שחברי מועצה העלו הצעות לסדר היום במטרה לקדם דיור בר השגה, דיור שגם צעירים בתחילת דרכם הכלכלית יכולים לרכוש או לשכור. הצעות אלו, כמו המון הצעות שיכלו לעזור לתושבי העיר אבל לא בהכרח באו בטוב לראש העיר, נדחקו והתמוססו כאבק דאשתקד.
הרבה אנשים שרוצים לגור בזול כדי להיות קרוב להורים. את הפריוולגיה של לבקר את הנכדים באותה עיר, יכולים לאפשר לעצמם בעיקר עשירים. בחמש השנים האחרונות, לפי מיטב ידיעתי, לא נבנתה בעיר ולו דירה אחת לדיור עבור צעירים. רק מגדלים מאוד גבוהים ומאוד יקרים.
הגיע הזמן שצעירי הוד השרון יוכלו לגור קרוב למשפחתם. התמיכה המשפחתית היא אחד מיסודות הישראליות. אבל כנראה שעד עכשיו מקבלי ההחלטות בהוד השרון לא ממש חשבו כך.
