עורכת הדין קרן נחמן משמשת כתובעת העירונית בהוד השרון. היועץ המשפטי של העירייה הינו עו"ד  רונן ויניק.

התפקיד של התובע העירוני הינו תפקיד לא נעים אבל הכרחי. הוא האחראי על מימוש החוק והסדר בתוך בתחומי העיר. עורכי דין רבים משמשים בתפקידים לא נעימים, עו"ד העובדים בהוצאה לפועל, תובעים וכן הלאה, אנשים שהלחם שמים על השולחן לילדיהם מגיע על חשבון מצוקתם של אחרים. לא נעים, אבל הכרחי לפעמים. נראה שבהוד השרון לקחו את חוסר הנעימות הזה צעד אחד נוסף. 

כך למשל, נקנסו בעלי כלבים שהכלב שלהם ברח לרגע מהרצועה ואנשים שמעטפות הנושאות את שמם זלגו מממיכלי המיחזור. אבל במקרה של העבריינים באיזור התעשיה של גיל עמל, נראה שעו"ד קרן נחמן לקחה אולי את התפקיד שלה צעד אחד רחוק. 

בהוד השרון פועל מועדון בניגוד לחוק, עו"ד קרן נחמן טרחה לפעול כנגד המועדון אחרי שהגשתי תביעה בבית המשפט לעניניים מנהלתיים בלוד. רק שלושה ימים לפני מועד הדיון בבית המשפט לעניניים מנהלתיים בלוד, הגישה עו"ד קרן נחמן כתב תביעה כנגד העבריינים.

בדיונים שנערכו בנושא בבית המשפט לעניניים מנהלתיים בלוד, הרגשתי שהיא לכאורה עולצת כאשר היא עוקצת את עורכת הדין שדרשה מהעירייה לבצע את תפקידה כחוק. היא ועוזרת שלה, ישבו וציחקקו, במה שנראה לי קצת לא מבוגר ולא מכובד, בזמן שעו"ד שלי הציגה את הטיעונים שלנו בפני השופט. אומרים לי שכך זה דיונים בבית משפט, שעורכי הדין עושים כל מה שביכולתם להפריע לעו"ד של הצד השני. בי זה עורר זכרונות ילדות.

אבל היא נראתה לי אחרת לגמרי ב-12.12.24 באולמו של כבוד השופט גיל גבאי. היא לא כל כך ציחקקה כשהשופט והרשמת קראו לתיק שהיא מנהלת "תיק הבית", הרי היא הסכימה לדחיה בדיונים, מתוך מה שמי שקצת מבין יכול אולי להסיק שכל דחיה משמעה עוד כסף לעבריינים ופחות שינה לתושבים. את הסכם הפשרה אולי אפשר למסגר כדוגמא בו מפעילים של עסק המגלגל מאות אלפי שקלים בלילה קיבלו קנסות של אלפי שקלים בודדים, לי אישית זה נשמע שהיא הקריאה את ההסכם כמי שקפאה שד. בפרט את החלק שנתן להם עוד כמעט שנה של פעילות. שגם אחריה, הגברת קרן נחמן לא פועלת לכאורה לממש את צו הסגירה, כי המועדון ממשיך לפעול גם אחרי שהוצא נגדו צו סגירה.

עו"ד קרן נחמן נדרשה בדיונים קודמים בבית המשפט לעיניים מנהלתיים בלוד לזרז את ההליכים שיביאו להפסקת המטרד. היא מודעת לכך שהנתבעים מבזים פסק דין של בית המשפט שדרש מהם להפסיק את המטרד (אני ממשיך להתלונן במוקד ודוחות מקצועיים הועברו כחלק מהתביעה), מטרד שהוכרז כעבירה על החוק ע"י שני מודדים נפרדים ועל ידי המחלקה האיזורית לאיכות הסביבה. מסמכים של מודד רעש מוסמך הועברו אליה.

כבוד השופט גיל גבאי ציין, שאין בית המשפט מתערב בהסכמים עם נתבעים אלא במקרים קיצונים. אולי אין זה מקרה קיצוני בעיני, אבל באפי הסרחון מרקיע.  

וזה בעיני קצת מוזר, כי לפני דיון הזה, נעשה דיון בעניניים של בעלי עסק המעסיק 120 עובדים ובשל דרישת המנהל נאלץ לעקור ממקומו. זהו עסק המנהל 1200 דונם של פרדסים, ופתח בהליכים החוקיים על מנת לבנות מקום חדש. כל זה פחות הטריד את כבוד השופט גיל גבאי שניהל משא ומתן על חודש כאן חודש שם מול הנתבעים. אבל הוא קיבל כמו שהוא הסכם המעניק לעבריינים של מועדון הווילג' עוד חודשים רבים של פעילות עבריינית. 

הרי לכבוד השופט ברור שמדובר לכאורה על הסכם ההופך את כל מערכת אכיפת החוק לבדיחה. שאילו עו"ד קרן נחמן היתה באמת רודפת צדק כמו שהיא רודפת מעטפות מיחזור, הרי הסיפור היה נסגר קודם לכן. שההרשעה של העבריינית ליהי גביש (לילוש גו) היא אקט חסר חשיבות אמיתית ושהקנס שהיא קיבלה עולה פחות מהנעליים שלה. חבל, ששוב, מערכת המשפט בארץ הוכיחה שהיא אינה מערכת צדק. 

וכך, למדה אולי העו"ד המלומדת שלעבוד תחת אמיר כוכבי, משמעו אולי מה שאני מפרש כביזיון לשלטון החוק. שלעבוד עבור עיריית הוד השרון עלול לדעתי לעמיד אדם בדילמות מוסריות. שהיא עלולה למצוא את עצמה פועלת, במה שהוא לדעתי, לאו דווקא לטובת התושבים. ואני תוהה ביני לבין עצמי, מה היא מספרת למשפחתה על החוק. שמשמעו של החוק היא לאפשר לפגוע בזכותם של אנשים לישון? שבית המשפט הוא בדיחה וכאשר רוצים, אפשר להתעלם מהצווים שלו ולהמשיך לפעול ולפגוע באנשים תמימים?

עשרות אנשים סובלים בגלל מה שהוא לדעתי התנהלות ישירה של עו"ד נחמן. ההתנהלות שלה גורמת לי עוגמת נפש מתמשכת. לא רק משום שאני לא מסוגל לשבת בביתי ,אלא משום שהמקרה הזה מייצג בעיני קריסה של מערכת החוק במדינת ישראל. שהוא מציג בעיני, קשר בעייתי לכאורה בין גורמים שלא אמורים לשתף פעולה. מקרה שבעיני מראה קריסה לא רק של חובת המדינה כלפי האזרחים, אלא גם כשל מה שמקובל כהתנהלות בשירות הציבורי. עצוב בעיני, שאנשים עלולים למצוא את עצמם פועלים במה שאני חושב, ניגוד מוחלט לאינטרס הציבורי.

ואף יותר מזה, יש כאן גילוי מה עומד מאחורי כסות הליברליזים של ראש העיר אמיר כוכבי, לא מדובר על דאגה לזכויות, אלא על פניו, דאגה להכנסות. שבשם הליברליזים הזה, הוא פוגע בעונג השבת של עשרות אנשים. בעיני זו לא קידמה, אלא בוז למסורת ופגיעה בזכויות האדם הבסיסיות של אזרחים שלווים. בעיני, זה עוד מקרה המחזק את הדרישה לבצע רפורמה בבתי המשפט. כי בתי המשפט כיום אינם בתי משפט של צדק לאזרחים הקטנים, כך לפחות אני מרגיש. ההרגשה שלי מהדיונים שמדובר על מועדון, החוויה שלי מבית המשפט היא שיושבים בהם לעיתים שופטים המנותקים שמאפשרים לעיתים לעבריינים להמשיך לפעול ולפגוע בזכויות האזרח ובבריאות של תושבים תמימים. שאנחנו, האזרחים, רק סטטיסטים בהצגה המנוהלת במשותף על ידי גורמי אכיפת החוק והרשויות, שלמעשה, אכיפת החוק נעשית באופן יעיל בעיקר כאשר האינטרסים של בעלי ההון מסוכנים. שמי שמנצח, הוא מי שיש לו יותר כסף, לא מי שסובל או שהצדק נמצא לצידו.

עו"ד המלומדת הגב' קרן נחמן מסכימה לדחיות בתיק כנגד מועדון הווילג בהוד השרון:

(תצלום מסך מאתר תולעת המשפט)