לכאורה, אמיר כוכבי הוא המנצח הגדול של הבחירות בהוד השרון, בפועל, מדובר על נצחון פירוס. הוא אומנם זכה לאחוז נכבד מהקולות וגבר על המועמדים האחרים שוק על ירך, אבל בפועל, הוא נשאר עם מועצה שמאוד קשה להשיג בה קואליציה. ערן פרלמן ואלון גלבוע שני מנדטים, לא יכנסו לקואלוציה, הם מספיק חכמים כדי לדעת שזו קבורה פוליטית ושהביקורת שלהם כלפי ראש העיר נבעה מתוך דאגה אמיתית לעיר.
גם נדב דואני וורדית ארדי גת מנוסים מספיק כדי לדעת שאם יחברו לקואליציה עם כוכבי ימצאו את כל המחדלים של העירייה נדבקים כבמטה קסם לדש המעיל שלהם. הם מכירים את מעלילו של כוכבי מספיק טוב כדי לא לחשוק בעוד מנה, ואילו חוזה חדש, נו, הם רוצים חוזה חדש. ומה שכוכבי סיפק עד כה רחוק משקיפות או ניהול ראוי ועל פניו לא נראה שהוא יהפוך עורו או חברורותיו.

הם כולם מספיק חכמים ונבונים וגדולים בתקציב כדי לדעת שכדי לשמר את השירות העירוני ברמה בסיסית צריך להטיל על הציבור גזירות רבות ולהכניס יד ארוכה וחלקלקה אל הכיסים של התושבים. שאולי הצביעו לכוכבי כמו ערב רב, אבל לא בהכרח יתלהבו לחלוק איתו את ממונם. ובכלל, מי יודע אם יש לתקציב העירוני תקווה, כי עד כה, לפי איכות הניהול העירוני, הוד השרון שורפת מזומנים בקצב ששריפת יער בכרמל בשיא הקיץ היתה מתקנאת בה.

ואם כוכבי כבר חודשיים מדשדש במסע אחרי אתונות הקואליציה, הרי החברים שלו ומי ששמו כבודם בכפם על מנת לכסות על מחדליו, מטה לחמם נשבר והתפורר עכשיו ומייד. ראינו את יעל ברזילי יוצאת בחירוף נפש ומוכיחה באותות ובמופתים ובפוסט גדול כיצד אין בכלל גרעון והכל רק הטיה חשבונאית והנה מייד הכל יסתדר והעירייה תחזור ותעמוד על רגילה באיתונות מופתית, אור ויקרות וקנאה לכל הערים השכנות. ווהופה, מיד אחרי הבחירות נודע שמשרד הפנים אוסר על מר כוכבי להעסיק סגני ראשי עיר בשכר. וחלומה להמשיך להתדשן בישיבות לצד בורקסים ומנעמים אחרים נמוג ממנה כמו חלומות המאכלים החמימים של מוכרת הגפרורים הקטנה.

ומי נשאר?

מעין דלל, חדשה במועצת העיר, האם תסכים ללכת עם כוכבי בעד נזיד עדשים?

ומה תקבל כנרת כהן? ממעמד מכובד של עו"ד וסגנית ראש עיר, נשארה עם עריכת הדין בלבד בכפה ועכשיו צריכה לצאת היא לבקש לקוחות בשוק החופשי כאחרוני עורכי הדין של האופוזיציה על הגבעה.

דויד ביטון, בוגר המועדוניות בהוד השרון, אחרי שהוציא סכומים כה נכבדים בשכירה של חנות והעביר ימים כלילות כדי לעשות נפשות, האם יסתפק בפחות מסגנות ראש עיר בשכר?

איך נשכח את את ארנון אברמוב, יושב הראש הנצחי של סניף הליכוד המפואר בהוד השרון, ששיתף פעולה עם הליבלרל הכביר, מנהיג השבט הלבנבן בהוד השרון, כוכבי, גם כאשר יצא ואישור תחבורה ציבורית בשבת ליד בית הכנסת הגדול האם יתכנס שוב אל תחת מחלצותיו כוכבי, ועבור מה?

אולי היחיד שיכול להתחרות בנאמנות לכוכבי הוא חיים שאבי, שמצד אחד מייצג את הציבור שומר המסורת בישראל, ומצד שני שומר נאמנות לראש העיר בזמן שקירות בית הכנסת הגדול בעיר נראים כמו הכותל המזרחי.

מי מהם יאוץ ירוץ אל חיכו החמים, המדשן של של ראש העיר בזמן ויפקיר את גורלה של שכונת גיל עמל אל מלתעות המנהל הנוגסות וגוזלות מהאזרחים את אדמתם? לא נשכח מי יביא חורבן על השכונה. מי שיחבור לכוכבי, הרי כאילו במו ידיו יצא כנגד תושבי השכונה וגזל מהם את רכושם.

תושבי הוד השרון, שימו לב. הנושאים שאני עומד לפרט לפניכם הם בעלי חשיבות קריטית לאיכות החיים שלכם ושל הקהילות שלנו. אתם לא תאמינו, פשוט לא תאמינו שדברים כאלו יכולים לקרות. בדיוק כמו שמי שמביט בהוריקן לא מאמין שזה עומד להכות בו. אבל זה עומד, וזה ישפיע על חייהם של אלפים מתושבי העיר באופן ישיר ועל האחרים באופן עקיף. אבל זה קורה בפועל, וכבר עולה הרבה מאוד כסף לאנשים שניסו לבנות בגיל עמל והעירייה מסרבת לתת להם אישורים.

כשאני מספר לאנשים על זה, הם אומרים שזה בלתי אפשרי. וזה אכן נשמע כה מופרך, כה רע לב, כה מטופש שאיש סביר יגיד שזה בלתי אפשרי. יחד עם זה, כבר היה ניסיון לבצע את השינוי הזה בכפר סבא. תוכלו למצוא את כל הלינקים בגוגל תחת "תוכנית התחדשות גיל עמל".

בחודש מרץ שנה שעברה החליטה מועצת העיר הוד השרון, מליאת הוועדה, לאשר את תוכנית רמ"י לגיל עמל  (רשות מקרקעי ישראל, ובעבר, הגוף הידוע בשם מנהל מקרקעי ישראל). גוף זה פועל תחת משרד האוצר והוא אחד הגופים החזקים ביותר בישראל. רוב עתודות הקרקע במדינה שייכות לו והוא זה שבפועל קובע את מחירי הקרקע ומשפיע באופן ישיר על מחירי הדיור בישראל. 

התוכנית של המנהל לשכונת גיל עמל היא סנונית ראשונה. כי כמו גיל עמל, יש הרבה שכונות בהוד השרון במצב דומה מאוד. הדר, נווה הדר, נווה נאמן, גיורא, רמות מנחם. ברמ"י, התוכנית נקראת "תוכנית הציפוף" והמטרה שלה לכאורה טובה, לאפשר יותר צפיפות בשטחים הבנויים ולהוריד את מחירי הדיור. בפועל, רמ"י רוצה להשביח את הנכסים שלה בשכונה, זאת ידי הגדלת אפשרויות הפיצול ומכירת הנכסים שיש להם ושייכים לדיור הציבורי (עמידר). אם עד כה, אפשר היה לשים 3 בתים על דונם, התוכנית תאפשר לשים ארבעה. ערך הנכסים של הרבה אנשים יעלה, אז בעצם מה רע?

לפי רמ"י אם שמים ארבעה בתים, צריך לפי גם לעשות שינויים ברחובות. בשכונות בתל-אביב (אם כי בשכונות כמו נווה צדק או צהלה, הם לא עושים זאת). לפי דרכם, הרי יותר אנשים ירצו להיכנס ולצאת. ומאחר שבעיני המנהל כולם נוסעים ויסעו בכלי רכב, צריך להרחיב את הרחובות. כדי לאפשר זאת, צריך להפקיע שטחים מחצרות הבתים.

וכאן זה מתחיל להיות מורכב. כי הרחבת הרחובות, תפקיע מטר ועד שניים וחצי מטר מהחצרות של הבתים. ואם רוצים כביש חדש, ישנם בתים שיאבדו עד 8 מטרים מהשטח של החצר שלהם. הכל חוקי, הכל אפשרי, הכל כבר נמצא ברשת עם פירוט של כמה שטח אנשים יאבדו. אנחנו, כאנשים קנאים לסביבה, גם מוטרדים מהפגיעה האקולוגית של התוכנית. רחובות רחבים יותר, משמעותם מכוניות הנוסעות מהר יותר ורחובות פחות בטוחים להולכי רגל ורוכבי אופניים. מבחינה אקולוגית ובטיחותית, אין בעיה שמכונית יסעו לאט. אנחנו מאמינים בשיפור התחבורה הציבורית, בשבילי אופניים ובהצללה כדי לאפשר תנועה נוחה. הרחבת הרחובות, משמעה פגיעה הן בעצים הנמצאים במרחב הציבורי והן בעצים שאנשים נטעו. משמעה של התוכנית הזו, להפוך את השכונה לאתר בניה במשך שנים, זיהום רעש ואוויר וכל זאת ללא תועלת אמיתית לתושבי השכונה.  

אספקט נוסף של התוכנית, מדבר על שינוי מדיניות הרישוי, במילים אחרות, הרס מבנים בלי היתר. לכאורה, הרי כולם שווים בפני החוק, ואם למישהו יש יחידת דיור, מדוע שהמדינה תאפשר לו להמשיך להפעיל אותה. אבל צריך להסתכל על התמונה הרחבה יותר. ביחידות הללו גרות משפחות, בתנאים פחות טובים מאשר בית רגיל, אבל במחיר זול יותר. רמ"י מודעת לדבר הזה ומאפשרת הכשרה בפועל של המבנים הללו תחת הגדרה של "דיוריות". על פי פרוטקול הדיון, העייריה מתנגדת לדיוריות והן הוסרו מהתוכנית, מה שמשמעו סילוק אפשרויות של דיור זול בפועל. גם יפגעו בהכנסה של בעלי הבית, אבל גם יחייבו את התושבים למצוא דירה במקום אחר. זה אומר עוד מאות אנשים שיחפשו דירה באיזור ויעלו את מחירי הדיור עוד יותר לפחות בטווח הקצר. האיסור על "דיוריות" אומנם ישפר את מראה השכונה, אבל עלול לגרום להרס משפחות, להעמיס על המערכות הסוציאליות ולהעלות את מחירי הדיור בשאר איזורי העיר. 

בהוד השרון יש מספר תוכניות מתאר בשלבים כאלו או אחרים של הכנה. לאחרונה, למשל, העירייה מקדמת את תוכנית המתאר באיזור בית הנערה. מאחר שהרחובות בשכונת הדר הסמוכה אינה רחבים מספיק כדי לעמוד בעומסים, היזמים מציעים להרחיב את הרחובות הסמוכים ולהפקיע אדמות. כן, כדי שהם יוכלו למכור יותר דירות ולהרוויח עוד כסף, אנשים צריכים לוותר על חלקים מהנכסים שלהם. וזה לא נגמר שם, גם הבניה של ציר החינוך גרמה לפגיעה באיכות החיים של תושבי הבתים הסמוכים. כך איבדו תושבי רחוב המייסדים את העצים ברחוב שלהם ועוד ועוד. במסווה של פיתוח, לוקחים מאלו שאין להם (כוח) ומעבירים לאלו שיש להם כבר המון (כסף).

הדברים הללו נעשו ויעשו ויימשכו. ברגע שיש לכם נכס, אתם עלולים למצוא את עצמכם נפגעים מתוכניות בניה, פשוט כי אין מי שייצג את התושבים מול היזמים והקבלנים. התושבים חלשים ואילו להם יש את המשאבים והכוח. אנשים הוציאו עשרות אלפי שקלים כדי להגן על רכושם ועל איכות חייהם כי אין להם כוח בתוך העירייה.

מה הפתרון להתמודד עם התוכניות של המנהל? גיבוי מהעירייה ובפרט מראש העיר. בכפר סבא, רפי סער ביטל את התוכנית של המנהל לשכונת שיכון וותיקים. אבל על פניו, עיריית הוד השרון פועלת להפך והיא מעמיקה את הפגיעה בתושבים כבר עכשיו. בשכונת גיל עמל כמעט כבר לא ניתנים היתרים, אנשים לא יכולים למכור את הנכסים שלהם, משפחות לא יכולות לחדש את הבתים שלהם ויורשים לא יכולים לממש את הירושה שלהם. לתוכנית הזו יקח שנים עד שהיא תגיע למימוש, אבל בינתיים תושבי השכונה נפגעים, רק משום שרמ"י רוצה להשביח את ערך הנכסים שלה ושהעירייה נראה שמשתפת איתם פעולה.

הפגיעה האפשרית אינה פגיעה רק בתושבי השכונה, זו פגיעה בכל הוד השרון, בסביבה שלה, באנשים שבה. לנו יש רעיונות, אנחנו עובדים עם מומחים ויש דרכים כיצד אפשר לאפשר צפיפות גבוהה יותר מבלי שזה יבוא על חשבון התושבים, מבלי להפוך משפחות למקרי סעד, להוציא עוד כספים מכספי המיסים שלנו עבור אנשים שלולא התוכנית הזו היו יכולים לעמוד בעצמם על רגליהם ולגור ליד ההורים שלהם. הם מתחילים עם פגיעה בגיל עמל, אבל אחרי גיל עמל הם עלולים לעבור שכונה שכונה ולהפעיל את אותו מודל. וכמו שגיל עמל בעקבות התוכנית תהיה מדבר צרוב שמש של מדרכות וכבישים, כך גם עלולה להיראות השכונה שלכם.

אני קורא כאן לכל המתמודדים לראשות העיר לספר מה הם מתכוונים לעשות עם תוכניות הציפוף, מה העמדה שלהם לגבי הפקעת אדמות כדי לאפשר גישה לפרויקטים חדשים ומה החזון שלהם לגבי הרחבת כבישים באופן כללי ברחבי העיר ולגבי הדיוריות בגיל עמל. זהו נושא שצריך להעלות בכל חוג בית, בכל שיחה עם מועמדים למועצת העיר. פיתוחה של הוד השרון לא צריך לבוא על חשבון התושבים הוותיקים. היזמים אינם במקום תושבים.

גילוי נאות: אישור התוכנית יעלה באופן משמעותי את ערך הנכס שלי בשכונה, אין לי מבנים בלתי חוקיים וההפקעות מהשטח שלי הן מינמליות. 

 תוכנית התחדשות גיל עמל ברמ"י

פרוטקול ישיבת המועצה

מסמכים נוספים, מצגות וקישורים

תוכנית בית הנערה
וועד פעולה: נאמני העצים הוד השרון
סטטוס: נאמני העצים הגישו התנגדות לתוכנית בית הנערה בהתייחס לשימור העצים, הרחבת דרך הבנים, ושמירה על צביונו של נחל הדר.
תוכנית בית הנערה הועברה אל הוועדה המחוזית. העירייה לא קיבלה את התנגדויות התושבים הנוגעות לבעיות תכנון תוואי נחל הדר ולפגיעה האפשרית בעצים בשל תוכניות העירייה. 

קידום טיפול נכון בעצים
וועד פעולה: נאמני העצים הוד השרון
סטטוס: הושגה החלטה של העירייה לשמור על עצים במרחב העירוני. קודם הנושא של סקר העצים ותוכנית הנטיעות בעיר. קיים קו חם להגנה על עצים. בפועל נראה שהעירייה אינה מגנה על העצים בעבודות שהיא מבצעת.

הזיהום ממכון הטיהור
וועד פעולה: יש, בקשר שוטף עם תאגיד המים.
תקציב להעברת מכון הטיהור: אין.
לוחות זמנים לתכנון פתרון זמני להעברת השפכים העודפים: אין.
פרויקטור בתשלום לנושא העברת השפכים: אין
פיילוט טיהור הריחות באמצעות אוזון: בפועל הריחות ממשיכים. 

סיירת הורים
קיימות מספר יוזמות בנושא, ברוב העיר עדין לא ממושש. ההיקף נמוך מהרצוי. אין מידע עדכני מהעירייה לגבי היקף הפעילות. 

חוכנית התחדשות גיל עמל
וועד פעולה: בהתארגנות.
לוחות זמנים למימוש התוכנית: לא ידוע. 

טיפול במפגע הקמינים
וועד פעולה: קיימת נציגות העובדת מול העירייה.
פעולות מצד העירייה: החורף היה פחות קר ופחות אנשים סבלו מהעשן. נתלו מספר פוסטרים, הרעיונות של פרדס חנה כרכור שמאוד צימצו את הבעיה – לא יישומו בהוד השרון.

בית הספר בנווה הדר
וועד פעולה: קיים, ממעט בפעילות.
סטטוס: ב 31.3 נערכה בדיקת רעילות מי התהום. למרות שהתוצאה היתה צריכה להתקבל עד סוף אפריל, עד עכשיו העירייה לא חושפת את התוצאות.

גינות הילדים
וועד פעולה: לא קיים כוועד, יש מספר נציגים העובדים מול העייריה.
יש חוסר שביעות של התושבים מתכנון הגינות החדשות. חוסר השביעות נוגע לבעיות של הצללה, שימושיות, ומחסור במתקנים. 

נושאים שעדיין לא מטופלים על ידי הקהילה:

תשלומי הארנונה העיסקית
חומות אקוסטיות
רעש וזיהום אוויר מבתי עסק
מדרכות ודרכי גישה

לחצו כאן למידע אותו תוכנית התחדשות גיל עמל

האנשים שעבודתם מאפשרת את קידום התוכנית

לאחרונה התבשרנו בקול רם ותרועה שנפל דבר, ואחרי 4 שנות כהונה, סוף כל סוף יש שביל אופניים לתחנת הרכבת סוקלוב מהוד השרון. ואכן, העירייה תכננה, סללה והקימה שביל. אומנם שביל האופניים אינו כולל לצידו מדרכה נוחה להליכה, ומהצד השני, צרה, המדרכה מאוד צרה. אבל לפעמים צריך להסתפק במה שיש.

הבעיה היא שאין.

אין תאורה בשביל הממשיך לכיוון גיל עמל. ועל כן, תושבי השכונה אשר מעוניניים לחזור הביתה אחרי שעות החשכה, צריכים להצטייד בפנס, או עשישית. כאילו היינו מלפני 100 שנה ולא עיר מודרנית המתיימרת להיות עיר קהילה.

ביולי 2021 החל לפעול באיזור התעשיה בהוד השרון מועדון בלתי חוקי. אחרי פניות אין סופיות לעיריה, ואחרי לחצים ממושכים, החליטה העירייה לא לתת למקום רישיון עסק. אבל היא לא הוציאה לו צו סגירה, וגם לא פעלה מולו משפטית וגם לא צו הריסה למרות הבניה הבלתי חוקית. רק אחרי הוצאות של עשרות אלפי שקלים, העירייה החליטה לתבוע את המקום בהליך שיבטיח לבעלי המקום פעולה עוד שנתיים. כך נראית הוד השרון, העיר החופשיה בישראל. חופשיה לעבריינים לפעול. עבריינים במקום תושבים. ילדים, זקנים, וסתם אזרחים סובלים כבר שנים וראש העיר אומר שאין לו את היכולת לפעול. ואני חושב, שאם אין רצון, אין יכולת. האם זה קשור לכך שלאשתו של ראש העיר, הגברת מיטל מועלם יש פאב משלה שפעל לכאורה בלי רישיון עסק במשך שנים? לא יודע. איך זה קשור לכך שהעירייה לא פועלת לדעתי כראוי כנגד מטרדי רעש מבתי עסק בכל העיר? איני יודע אם זו רישעות או טימטום אבל אני יודע שהסבל הוא רב.

דבר שאני יודע, שמי שהיה מנהל מחלקת שפ"ע בעיר הוא יוסי מתתיהו, אדם ששיקר לאשתי ולי במצח נחושה. שעשה למיטב הבנתי כל מאמץ כדי שלא לטפל במפגע, ויש אומרים שהרעיון הזה של וויתור על המשילות לטובת ההכנסות של עבריינים הוא רעיון שלו. לא יודע, אני יודע שכיום הוא מנהל את העמותה למען נכי צה"ל. אין לי אלא לאחל להם בהצלחה. אני משער שאולי זה קצת פחות מאתגר מאשר לשבת על תקציב של שלוש מאות מליון שקל. ואני מקווה שהשמועות ששמעתי כך שאמיר כוכבי מתכוון להפיל עליו את האשמה למצבה העגום בעיר אינן נכונות.

לא קל לרוכבי האופניים בהוד השרון. העיר היא אסופה של מושבים שחוברו להם יחדיו. הרחובות בהם צרים ולא נוחים לתנועה. אך נראה שגם כאשר העירייה עושה, לא בהכרח היא עושה זאת כראוי. רבות מהמדרכות בעיר צרות מאוד, והיכולת להרחיב אותן עבור שבילי אופניים, כמעט לא קיימת.

יחד עם זה, בערים אחרות, כמו רעננה ותל-אביב הוספת שבילי אופניים נעשתה על חשבון נתיבי הנסיעה. הפרנסים של העיר הבינו שטובת הנעים בה היא להקצות יותר מסלולים לאופניים, גם על חשבון מכוניות. בהוד השרון, זה לא המצב. אם קיימים שבילי אופניים, הרי הם בפרויקטים חדשים. וגם אז, לעיתים קרובות, הם לא בנויים נכון.

שביל אופניים אמור לאפשר לאנשים לנו בביטחה. צריכה להיות הפרדה בין האופנים לבין המדרכה. אבל בהוד השרון, יש פטנט חדש, שביל אופניים ללא מדרכה. שביל אופניים משמעו שאנשים יהלכו עליו ביחד עם רוכבי האופניים. תאונה מחכה להתרחש.

השביל בסרטון הזה כולל מספר רעות חולות, הוא צר מדי. מניחים, שהולכי הרגל יעשו שימוש בשביל מהצד השני של הכביש הדו נתיבי. הניסיון מראה, שרק לעיתים רחוקות רוכבי אופניים מכבדים את ההנחיות לגבי כיוון התנועה. על מנת להוסיף חטא על פשע, הוא נמצא במפלס שונה מהמדרכה. אין הדבר מבוסס היגיון, הרי כך ימנע מהרוכבים לסטות ולעלות על המדרכה תוך סיכון של ההולכים בה. מאידך, היכולת של רוכב אופניים לסטות מהשביל במקרה שרוכב אופניים חשמליים המרכיב מישהו, מסמס ביד אחת ומעשן ביד השניה, הרי הוא נמוך ביותר. זהו שביל המזמין תאונה.

בלילה, המצב גרוע אף יותר. התאורה נגמרת לפתע, ומי שרוצה להגיע לשכונת גיל עמל, צריך לעשות זאת בחשכה מוחלטת.

כיצד שביל אופניים חדש אמור להיראות? אפשר ללמוד מתל-אביב, בה חודש שביל האופניים בטיילת.

גם בקרית אונו, סוללים כבישי אופניים לתפארת, אשר גם מפנקים את הרוכבים בהם במגוון עצים.

כמעט כולם בעיר סובלים מרעש לבן. ברמה כזו או אחרת. בשבת בבוקר, רצה המקר, והתרחשה באזורנו הפסקת חשמל, גם איזור התעשיה שווק (האזעקות התעוררו בבהלה). אך הקול העמום של מנוע של 1300 כוחות סוס נשמע מרעיד את השכונה. בדקתי. להערכתי והאפליקציה, יש יותר 15 דציבילים של רעש כתוצאה מהמנוע.

מה הוא רעש לבן?

רעש לבן הוא רעש. קודם כל הוא רעש. זה שאנחנו לא שומעים אותו לא הופך אותו פחות רעש. זה גם לא אומר שהוא לא משפיע עליכם. הרעש יכול להיות מאוד מאוד מאוד חזק, אבל האוזן שלנו לא מסוגלת להמיר אותו לצליל. לכן, אנחנו לא מודעים לרעש הלבן.

לאוזן יש עוד תפקיד, וזה מדידת לחץ.

כפי שכל אחד מאיתנו זוכר, כאשר אנחנו טסים, אנחנו מרגישים את הלחץ באוזניים. רעש לבן, הוא בתדיריות נמוכות יחסית יותר מההרעש ה"רגיל", לכן, האוזן שלנו לא מפרשת אותו כשינוי של צלילים, אלא כשינוי של לחצים. עוד תופעה, לפחות אצלי, שמאחר שהאוזן לחוצה יותר, כך היא גם רגישה יותר לרעשים אחרים. ז"א, שכל שיט בסביבה ישמע לכם הרבה יותר חזק אם יש רעש לבן. רעש לבן יכול להחריב סביבה.

הרעש הלבן הוא מפלטו של הנבל.

כפי שאת האגזוז של הרכב אילפו להיות שקט, כך אפשר לאלף גם ארובה. לגבי הרעש הלבן, זה לא מענין אותם, הם לא גרים כאן. זה מאפשר להם לייצר רעש לבן ולזהם את כל הסביבה בלחץ. הם מפציצים את האיזור ברעש לבן. וכן, אפשר לחסוך ככה הרבה מאוד מאוד מאוד כסף. אפשר להפעיל ככה מנועים בקירבה לאיזורי מגורים כפי שעושים במת"ש בהוד השרון.

אבל הרעש הזה מסתיר עוד משהו, וזה את כמות הגזים הנפלטים לסביבה. מנועי דיזל פולטים כיום עשן שחור, וכך גם בנזין, ברמות מסויימות רואים את העשן. אבל גז, אותו לא רואים לכן הוא נחשב "נקי". לכן, אין לכם מושג שבעצם יש לכם ארובה ענקית שמישהו פתח לכם ליד התחת. (זה מכון טיהור, לא?). לפני הנתונים ב-2019, המקום פולט מעל 3 טון של תוצרי פליטה כל שעה! זה ענן ענק של שיט שיושב כאן כל הזמן.

רעש לבן זו כמו הפצצה כל היום וכל הלילה

זה מכסה שטחים ענקיים. בהוד השרון למשל, זה מגיע מעדנים, דרך גיל עמל ועד לרחוב הרב ביטון. רעשים לבנים מגיעים רחוק. וזה רק מה שאני שומע. לדעתי, זה הרבה הרבה יותר.

יש רעש לבן טוב

כן, יש רעש לבן טוב. כולנו מכירים אותו. הרי כל מה שאנחנו שומעים הוא פסיק ממה שאנחנו מרגישים. האם אפשר לתאר במילים תחושה של צלילה מרעידה מקור, במי מעיין זכים ביום לוהט? כי אנחנו גם מרגישים את ציוץ הציפורים, משב הרוח בענפים, זימזום החרקים ורחש הגלים, טוב לנו גם עם קולות של אנשים מדברים, צוחקים ושרים, כרעש לבן. אנחנו יצורים קהילתיים והרעש הטוב הוא חלק מחיינו .הוא יכול להיות בעוצמה של רעש מכונות, ועדיין, בגלל המורכבות שלו, לא יגרום לאותם נזקים כמו הנזקים של רעשי המכונות.