בקרוב, הקייצים יהיו כה חמים עד שהשהות בחוץ תהיה לעיתים מסוכנת. זה כבר קורה במדינות אחרות, וזה יקרה גם כאן. לא שאלה של האם, אלא מתי. לא מדובר על חום של 35 מעלות, אלא על מעל 40 מעלות, במשך ימים ארוכים כל שנה.

הדרך הטובה ביותר להקל על השהות בחוץ היא עצים. עצים ממזגים את הסביבה שלהם, הרבה יותר מאשר כל פתרון אח וכוללים בנוסף בונוסים כמו ספיחת רעלים, יצירת בית גידול לבעלי חיים והפחתת הרעש. יחד עם זה, עצים הן בריות מרוכבות המצריכות הגנה וטיפוח לארך שנים. בלי הטיפוח הזה, העצים ימותו עוד לפני שהם יספיקו להעניק את היתרונות הגלומים בהם.

הוד השרון התקבלה לפיילוט לתוכנית הצללה. המשמעות היא מענק של מליון וחצי ש"ח שישמש את העיר לנטיעת עצים. העירייה החליטה שהכסף ישמש לנטיעת עצים בצד הצפוני של רחוב סוקלוב.

אבל הבעיה בהוד השרון אינה רק מחסור קריטי וארוך שנים בנטיעת עצים. הוד השרון היא אחת הערים האחרונות בשרון לבצע סקר עצים, שהוא הבסיס לתוכנית נטיעות. דרישה שנאמני העצים דורשים מהעירייה כבר יותר משנתיים.להזניח את הסביבה במשך 4 שנים ואז להתהדר בהישג צנום זה נחמד כיחסי ציבור, אבל חסר תועלת אמיתית לסביבה.

הבעיה העיקרית בעיר היא טיפול כושל ורשלני בעצים. בהוד השרון, גיזום עצים לא נעשה באופן מקצועי, מה שבפועל הוא גזר דין מוות על העץ. אך יתרה מכך, העירייה החליטה להתעלל בעצים הקיימים. למשל, שתילה של שיחים ליד הגזע היא פרס לטפילים ופטריות שיפגעו בגזעי העצים. למשל, ערוגות שנבנו סביב גזעי העצים ויפגעו בעצים באופן אנוש. בהוד השרון, העצים הם סוג של אביזר, משהו שאפשר לתלות עליו תאורה, במקום לראות בהם נכסים אקולוגיים הזקוקים להגנה. וכן, תאורה על עצים פוגעת בהם, לא רק משום שהיא מחייבת קידוח בעצים עצמם, אלא משום שהיא פוגעת ביכולת של בעלי החיים סביבם לעשות בהם שימוש.

הוד השרון חוגגת את היותה חלק מפיילוט לנטיעת עצים, דומה הדבר לבעל בית בו הקירות עקומים, הגג דולף והיסודת רעועים, אבל הוא מאושר שקיבל מהמדינה פחית צבע לקשט את החזית, אבל בזמן הזה, עצים וותיקים ובעלי חשיבות סביבתית אדירה, נפגעים ומתים בגלל פעולות העירייה.

תושבי הוד השרון, שימו לב. הנושאים שאני עומד לפרט לפניכם הם בעלי חשיבות קריטית לאיכות החיים שלכם ושל הקהילות שלנו. אתם לא תאמינו, פשוט לא תאמינו שדברים כאלו יכולים לקרות. בדיוק כמו שמי שמביט בהוריקן לא מאמין שזה עומד להכות בו. אבל זה עומד, וזה ישפיע על חייהם של אלפים מתושבי העיר באופן ישיר ועל האחרים באופן עקיף. אבל זה קורה בפועל, וכבר עולה הרבה מאוד כסף לאנשים שניסו לבנות בגיל עמל והעירייה מסרבת לתת להם אישורים.

כשאני מספר לאנשים על זה, הם אומרים שזה בלתי אפשרי. וזה אכן נשמע כה מופרך, כה רע לב, כה מטופש שאיש סביר יגיד שזה בלתי אפשרי. יחד עם זה, כבר היה ניסיון לבצע את השינוי הזה בכפר סבא. תוכלו למצוא את כל הלינקים בגוגל תחת "תוכנית התחדשות גיל עמל".

בחודש מרץ שנה שעברה החליטה מועצת העיר הוד השרון, מליאת הוועדה, לאשר את תוכנית רמ"י לגיל עמל  (רשות מקרקעי ישראל, ובעבר, הגוף הידוע בשם מנהל מקרקעי ישראל). גוף זה פועל תחת משרד האוצר והוא אחד הגופים החזקים ביותר בישראל. רוב עתודות הקרקע במדינה שייכות לו והוא זה שבפועל קובע את מחירי הקרקע ומשפיע באופן ישיר על מחירי הדיור בישראל. 

התוכנית של המנהל לשכונת גיל עמל היא סנונית ראשונה. כי כמו גיל עמל, יש הרבה שכונות בהוד השרון במצב דומה מאוד. הדר, נווה הדר, נווה נאמן, גיורא, רמות מנחם. ברמ"י, התוכנית נקראת "תוכנית הציפוף" והמטרה שלה לכאורה טובה, לאפשר יותר צפיפות בשטחים הבנויים ולהוריד את מחירי הדיור. בפועל, רמ"י רוצה להשביח את הנכסים שלה בשכונה, זאת ידי הגדלת אפשרויות הפיצול ומכירת הנכסים שיש להם ושייכים לדיור הציבורי (עמידר). אם עד כה, אפשר היה לשים 3 בתים על דונם, התוכנית תאפשר לשים ארבעה. ערך הנכסים של הרבה אנשים יעלה, אז בעצם מה רע?

לפי רמ"י אם שמים ארבעה בתים, צריך לפי גם לעשות שינויים ברחובות. בשכונות בתל-אביב (אם כי בשכונות כמו נווה צדק או צהלה, הם לא עושים זאת). לפי דרכם, הרי יותר אנשים ירצו להיכנס ולצאת. ומאחר שבעיני המנהל כולם נוסעים ויסעו בכלי רכב, צריך להרחיב את הרחובות. כדי לאפשר זאת, צריך להפקיע שטחים מחצרות הבתים.

וכאן זה מתחיל להיות מורכב. כי הרחבת הרחובות, תפקיע מטר ועד שניים וחצי מטר מהחצרות של הבתים. ואם רוצים כביש חדש, ישנם בתים שיאבדו עד 8 מטרים מהשטח של החצר שלהם. הכל חוקי, הכל אפשרי, הכל כבר נמצא ברשת עם פירוט של כמה שטח אנשים יאבדו. אנחנו, כאנשים קנאים לסביבה, גם מוטרדים מהפגיעה האקולוגית של התוכנית. רחובות רחבים יותר, משמעותם מכוניות הנוסעות מהר יותר ורחובות פחות בטוחים להולכי רגל ורוכבי אופניים. מבחינה אקולוגית ובטיחותית, אין בעיה שמכונית יסעו לאט. אנחנו מאמינים בשיפור התחבורה הציבורית, בשבילי אופניים ובהצללה כדי לאפשר תנועה נוחה. הרחבת הרחובות, משמעה פגיעה הן בעצים הנמצאים במרחב הציבורי והן בעצים שאנשים נטעו. משמעה של התוכנית הזו, להפוך את השכונה לאתר בניה במשך שנים, זיהום רעש ואוויר וכל זאת ללא תועלת אמיתית לתושבי השכונה.  

אספקט נוסף של התוכנית, מדבר על שינוי מדיניות הרישוי, במילים אחרות, הרס מבנים בלי היתר. לכאורה, הרי כולם שווים בפני החוק, ואם למישהו יש יחידת דיור, מדוע שהמדינה תאפשר לו להמשיך להפעיל אותה. אבל צריך להסתכל על התמונה הרחבה יותר. ביחידות הללו גרות משפחות, בתנאים פחות טובים מאשר בית רגיל, אבל במחיר זול יותר. רמ"י מודעת לדבר הזה ומאפשרת הכשרה בפועל של המבנים הללו תחת הגדרה של "דיוריות". על פי פרוטקול הדיון, העייריה מתנגדת לדיוריות והן הוסרו מהתוכנית, מה שמשמעו סילוק אפשרויות של דיור זול בפועל. גם יפגעו בהכנסה של בעלי הבית, אבל גם יחייבו את התושבים למצוא דירה במקום אחר. זה אומר עוד מאות אנשים שיחפשו דירה באיזור ויעלו את מחירי הדיור עוד יותר לפחות בטווח הקצר. האיסור על "דיוריות" אומנם ישפר את מראה השכונה, אבל עלול לגרום להרס משפחות, להעמיס על המערכות הסוציאליות ולהעלות את מחירי הדיור בשאר איזורי העיר. 

בהוד השרון יש מספר תוכניות מתאר בשלבים כאלו או אחרים של הכנה. לאחרונה, למשל, העירייה מקדמת את תוכנית המתאר באיזור בית הנערה. מאחר שהרחובות בשכונת הדר הסמוכה אינה רחבים מספיק כדי לעמוד בעומסים, היזמים מציעים להרחיב את הרחובות הסמוכים ולהפקיע אדמות. כן, כדי שהם יוכלו למכור יותר דירות ולהרוויח עוד כסף, אנשים צריכים לוותר על חלקים מהנכסים שלהם. וזה לא נגמר שם, גם הבניה של ציר החינוך גרמה לפגיעה באיכות החיים של תושבי הבתים הסמוכים. כך איבדו תושבי רחוב המייסדים את העצים ברחוב שלהם ועוד ועוד. במסווה של פיתוח, לוקחים מאלו שאין להם (כוח) ומעבירים לאלו שיש להם כבר המון (כסף).

הדברים הללו נעשו ויעשו ויימשכו. ברגע שיש לכם נכס, אתם עלולים למצוא את עצמכם נפגעים מתוכניות בניה, פשוט כי אין מי שייצג את התושבים מול היזמים והקבלנים. התושבים חלשים ואילו להם יש את המשאבים והכוח. אנשים הוציאו עשרות אלפי שקלים כדי להגן על רכושם ועל איכות חייהם כי אין להם כוח בתוך העירייה.

מה הפתרון להתמודד עם התוכניות של המנהל? גיבוי מהעירייה ובפרט מראש העיר. בכפר סבא, רפי סער ביטל את התוכנית של המנהל לשכונת שיכון וותיקים. אבל על פניו, עיריית הוד השרון פועלת להפך והיא מעמיקה את הפגיעה בתושבים כבר עכשיו. בשכונת גיל עמל כמעט כבר לא ניתנים היתרים, אנשים לא יכולים למכור את הנכסים שלהם, משפחות לא יכולות לחדש את הבתים שלהם ויורשים לא יכולים לממש את הירושה שלהם. לתוכנית הזו יקח שנים עד שהיא תגיע למימוש, אבל בינתיים תושבי השכונה נפגעים, רק משום שרמ"י רוצה להשביח את ערך הנכסים שלה ושהעירייה נראה שמשתפת איתם פעולה.

הפגיעה האפשרית אינה פגיעה רק בתושבי השכונה, זו פגיעה בכל הוד השרון, בסביבה שלה, באנשים שבה. לנו יש רעיונות, אנחנו עובדים עם מומחים ויש דרכים כיצד אפשר לאפשר צפיפות גבוהה יותר מבלי שזה יבוא על חשבון התושבים, מבלי להפוך משפחות למקרי סעד, להוציא עוד כספים מכספי המיסים שלנו עבור אנשים שלולא התוכנית הזו היו יכולים לעמוד בעצמם על רגליהם ולגור ליד ההורים שלהם. הם מתחילים עם פגיעה בגיל עמל, אבל אחרי גיל עמל הם עלולים לעבור שכונה שכונה ולהפעיל את אותו מודל. וכמו שגיל עמל בעקבות התוכנית תהיה מדבר צרוב שמש של מדרכות וכבישים, כך גם עלולה להיראות השכונה שלכם.

אני קורא כאן לכל המתמודדים לראשות העיר לספר מה הם מתכוונים לעשות עם תוכניות הציפוף, מה העמדה שלהם לגבי הפקעת אדמות כדי לאפשר גישה לפרויקטים חדשים ומה החזון שלהם לגבי הרחבת כבישים באופן כללי ברחבי העיר ולגבי הדיוריות בגיל עמל. זהו נושא שצריך להעלות בכל חוג בית, בכל שיחה עם מועמדים למועצת העיר. פיתוחה של הוד השרון לא צריך לבוא על חשבון התושבים הוותיקים. היזמים אינם במקום תושבים.

גילוי נאות: אישור התוכנית יעלה באופן משמעותי את ערך הנכס שלי בשכונה, אין לי מבנים בלתי חוקיים וההפקעות מהשטח שלי הן מינמליות. 

 תוכנית התחדשות גיל עמל ברמ"י

פרוטקול ישיבת המועצה

מסמכים נוספים, מצגות וקישורים

תוכנית בית הנערה
וועד פעולה: נאמני העצים הוד השרון
סטטוס: נאמני העצים הגישו התנגדות לתוכנית בית הנערה בהתייחס לשימור העצים, הרחבת דרך הבנים, ושמירה על צביונו של נחל הדר.
תוכנית בית הנערה הועברה אל הוועדה המחוזית. העירייה לא קיבלה את התנגדויות התושבים הנוגעות לבעיות תכנון תוואי נחל הדר ולפגיעה האפשרית בעצים בשל תוכניות העירייה. 

קידום טיפול נכון בעצים
וועד פעולה: נאמני העצים הוד השרון
סטטוס: הושגה החלטה של העירייה לשמור על עצים במרחב העירוני. קודם הנושא של סקר העצים ותוכנית הנטיעות בעיר. קיים קו חם להגנה על עצים. בפועל נראה שהעירייה אינה מגנה על העצים בעבודות שהיא מבצעת.

הזיהום ממכון הטיהור
וועד פעולה: יש, בקשר שוטף עם תאגיד המים.
תקציב להעברת מכון הטיהור: אין.
לוחות זמנים לתכנון פתרון זמני להעברת השפכים העודפים: אין.
פרויקטור בתשלום לנושא העברת השפכים: אין
פיילוט טיהור הריחות באמצעות אוזון: בפועל הריחות ממשיכים. 

סיירת הורים
קיימות מספר יוזמות בנושא, ברוב העיר עדין לא ממושש. ההיקף נמוך מהרצוי. אין מידע עדכני מהעירייה לגבי היקף הפעילות. 

חוכנית התחדשות גיל עמל
וועד פעולה: בהתארגנות.
לוחות זמנים למימוש התוכנית: לא ידוע. 

טיפול במפגע הקמינים
וועד פעולה: קיימת נציגות העובדת מול העירייה.
פעולות מצד העירייה: החורף היה פחות קר ופחות אנשים סבלו מהעשן. נתלו מספר פוסטרים, הרעיונות של פרדס חנה כרכור שמאוד צימצו את הבעיה – לא יישומו בהוד השרון.

בית הספר בנווה הדר
וועד פעולה: קיים, ממעט בפעילות.
סטטוס: ב 31.3 נערכה בדיקת רעילות מי התהום. למרות שהתוצאה היתה צריכה להתקבל עד סוף אפריל, עד עכשיו העירייה לא חושפת את התוצאות.

גינות הילדים
וועד פעולה: לא קיים כוועד, יש מספר נציגים העובדים מול העייריה.
יש חוסר שביעות של התושבים מתכנון הגינות החדשות. חוסר השביעות נוגע לבעיות של הצללה, שימושיות, ומחסור במתקנים. 

נושאים שעדיין לא מטופלים על ידי הקהילה:

תשלומי הארנונה העיסקית
חומות אקוסטיות
רעש וזיהום אוויר מבתי עסק
מדרכות ודרכי גישה

עצים בוגרים הם בריות נדירות. בדיוק כמו אנשים זקנים. לא כל אדם הוא זקן, ולא כל עץ הוא בוגר. עצים, כמו אנשים, מתים לפני זמנם. גם עצים, מתים ממחלות. אם לא גוזמים אותם כראוי, אם לא מטפלים בהם בכבוד, הם מתים.

כשהגעתי לעץ הפיקוס הענק ישבה בצידו אישה זקנה. וכמו הזקנים מהתנ"ך, היא שפעה חוכמה. כאשר אמרתי לה שהעץ בסכנה, היא נחרדה. הוא מספק צל, הוא מספק הגנה. מה יקרה כאן בלי העץ?

נאמני העצים בעיר מסתמכים על מידע חלקי, על חלקיקי שמועות. ולפי מה ששמענו, עתידו של העץ עגום. נכון לרגע זה, על פי המידע שיש לנו מתכוונים לכרות את כל העצים במגרש, כולל כל הפיקוסים הענקיים ועצי הסיסם ההודי בצד המערבי.

אי אפשר להחליף עץ וותיק בעצים צעירים. הם יהיו וותיקים רק עוד עשרות רבות של שנים. מי שטוען שהוא נוטע עצים וותיקים הוא שקרן ומוביל את הציבור בכחש. גם עץ בוגר, הוא לא עץ וותיק. עץ וותיק, לא רק שהוא נדיר, הוא גם מאוד רגיש. מספיק גיזום שגוי, והוא נידון לכליה. ובמקום ששנותיו ימנו במאות, הן ימנו בעשרות, במקרה הטוב. הוא בתהליך של רקבון בלתי נראה, כאשר הפטריות מחלחלות בליבתו, ירדות במורד גזעו עד שהן מחריבות אותו מבפנים.

עצים וותיקים הם נכסים ללא תחליף. נכסים לא רק שלנו, אלא גם של הדורות הבאים. פגיעה בהם, היא פשע כלפי העבר, הווה והעתיד.