מה יעלה בגורלו של עץ הפיקוס הענק?

עצים בוגרים הם בריות נדירות. בדיוק כמו אנשים זקנים. לא כל אדם הוא זקן, ולא כל עץ הוא בוגר. עצים, כמו אנשים, מתים לפני זמנם. גם עצים, מתים ממחלות. אם לא גוזמים אותם כראוי, אם לא מטפלים בהם בכבוד, הם מתים.

כשהגעתי לעץ הפיקוס הענק ישבה בצידו אישה זקנה. וכמו הזקנים מהתנ"ך, היא שפעה חוכמה. כאשר אמרתי לה שהעץ בסכנה, היא נחרדה. הוא מספק צל, הוא מספק הגנה. מה יקרה כאן בלי העץ?

נאמני העצים בעיר מסתמכים על מידע חלקי, על חלקיקי שמועות. ולפי מה ששמענו, עתידו של העץ עגום. נכון לרגע זה, על פי המידע שיש לנו מתכוונים לכרות את כל העצים במגרש, כולל כל הפיקוסים הענקיים ועצי הסיסם ההודי בצד המערבי.

אי אפשר להחליף עץ וותיק בעצים צעירים. הם יהיו וותיקים רק עוד עשרות רבות של שנים. מי שטוען שהוא נוטע עצים וותיקים הוא שקרן ומוביל את הציבור בכחש. גם עץ בוגר, הוא לא עץ וותיק. עץ וותיק, לא רק שהוא נדיר, הוא גם מאוד רגיש. מספיק גיזום שגוי, והוא נידון לכליה. ובמקום ששנותיו ימנו במאות, הן ימנו בעשרות, במקרה הטוב. הוא בתהליך של רקבון בלתי נראה, כאשר הפטריות מחלחלות בליבתו, ירדות במורד גזעו עד שהן מחריבות אותו מבפנים.

עצים וותיקים הם נכסים ללא תחליף. נכסים לא רק שלנו, אלא גם של הדורות הבאים. פגיעה בהם, היא פשע כלפי העבר, הווה והעתיד.

נגישות