למה עדיין אין תאורה בשביל לגיל עמל?!?

לאחרונה התבשרנו בקול רם ותרועה שנפל דבר, ואחרי 4 שנות כהונה, סוף כל סוף יש שביל אופניים לתחנת הרכבת סוקלוב מהוד השרון. ואכן, העירייה תכננה, סללה והקימה שביל. אומנם שביל האופניים אינו כולל לצידו מדרכה נוחה להליכה, ומהצד השני, צרה, המדרכה מאוד צרה. אבל לפעמים צריך להסתפק במה שיש.

הבעיה היא שאין.

אין תאורה בשביל הממשיך לכיוון גיל עמל. ועל כן, תושבי השכונה אשר מעוניניים לחזור הביתה אחרי שעות החשכה, צריכים להצטייד בפנס, או עשישית. כאילו היינו מלפני 100 שנה ולא עיר מודרנית המתיימרת להיות עיר קהילה.

פגיעה בלתי חוקית בשורשי עצים במסגרת מהיר לעיר בהוד השרון

השתלטות עבריינים על איזור התעשיה גיל עמל בהוד השרון

ביולי 2021 החל לפעול באיזור התעשיה בהוד השרון מועדון בלתי חוקי. אחרי פניות אין סופיות לעיריה, ואחרי לחצים ממושכים, החליטה העירייה לא לתת למקום רישיון עסק. אבל היא לא הוציאה לו צו סגירה, וגם לא פעלה מולו משפטית וגם לא צו הריסה למרות הבניה הבלתי חוקית. רק אחרי הוצאות של עשרות אלפי שקלים, העירייה החליטה לתבוע את המקום בהליך שיבטיח לבעלי המקום פעולה עוד שנתיים. כך נראית הוד השרון, העיר החופשיה בישראל. חופשיה לעבריינים לפעול. עבריינים במקום תושבים. ילדים, זקנים, וסתם אזרחים סובלים כבר שנים וראש העיר אומר שאין לו את היכולת לפעול. ואני חושב, שאם אין רצון, אין יכולת. האם זה קשור לכך שלאשתו של ראש העיר, הגברת מיטל מועלם יש פאב משלה שפעל לכאורה בלי רישיון עסק במשך שנים? לא יודע. איך זה קשור לכך שהעירייה לא פועלת לדעתי כראוי כנגד מטרדי רעש מבתי עסק בכל העיר? איני יודע אם זו רישעות או טימטום אבל אני יודע שהסבל הוא רב.

דבר שאני יודע, שמי שהיה מנהל מחלקת שפ"ע בעיר הוא יוסי מתתיהו, אדם ששיקר לאשתי ולי במצח נחושה. שעשה למיטב הבנתי כל מאמץ כדי שלא לטפל במפגע, ויש אומרים שהרעיון הזה של וויתור על המשילות לטובת ההכנסות של עבריינים הוא רעיון שלו. לא יודע, אני יודע שכיום הוא מנהל את העמותה למען נכי צה"ל. אין לי אלא לאחל להם בהצלחה. אני משער שאולי זה קצת פחות מאתגר מאשר לשבת על תקציב של שלוש מאות מליון שקל. ואני מקווה שהשמועות ששמעתי כך שאמיר כוכבי מתכוון להפיל עליו את האשמה למצבה העגום בעיר אינן נכונות.

האם יפגעו עצים לשווא בתוכנית החדשה בבית הנערה?

בימים אלו מובאת לאישור תוכנית במתחם בית הנערה. אילנה הילמן הסבה את תשומת ליבנו שהתוכנית אולי כוללת גם פגיעה בעצים (על מנת להרחיב את הכביש).

קפצתי לראות על מה בעצם מדובר, אילו ערכי טבע עלולים להיפגע וכמה עצים יש שם.

קישור אל התוכנית המוצעת.

ואיך זה נראה כיום:

נאמני העצים בהוד השרון – משיגים תוצאות

לפני כחצי שנה יזם אריק יפה את תנועת נאמני העצים בעיר. תנועה זו היא חלק מהתארגנויות רבות בארץ שנוסדו על מנת להבטיח את שלומם ושגשוגם של העצים.

"עץ בן שבעים שנכרת – לא יוכל לבוא במקומו שום מבנה מועיל חדש. אין תמורה לעץ עתיק. המשמיד עץ כזה עוקר שורשי אדם. אין שום בניין או חשמל חשוב יותר מעץ. אקליפטוס עבות, שקמה ישנה, חורש אלונים – הם שורשי האדם. בניין תוכל להקים כאן או שם, ולעץ בן מאה אין תמורה…".
את הדברים הללו אמר ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון

אמירתו זו של הזקן, מלאה בחוכמה שנראה שלא שרדה את תהפוכות הזמן. כיום, הגרזן קל מאוד על עצים. הרדיפה אחרי הרווח קצר המועד גורמת להשמדה רבתי של עצים, ולא רק בהוד השרון. אך כאשר ההבנה של משמעות העץ מחלחת, של הייחודיות של עץ וותיק, אי אפשר שלא לחשוב יראת כבוד למראה עץ וותיק.

ישראלים נוסעים לחו"ל לטיולי טבע, יוצאים אל המרחבים כדי להנות מהירוק, אבל במקביל מכחידים ומשמידים את נכסי הטבע שניתנו מהדורות הקודמים. חוסר הכבוד למסורת משתלב עם הכחדה מסיבית של הסביבה.

המבנה העירוני, בכל עיר, הוא מבנה פגום. למעשה, הדמוקרטיה נעצרת ברמה המקומית, זו אינה תופעת ייחודית להוד השרון. אין אפשרות מעשית להדיח את ראש העיר, הוא נבחר לתקופה ארוכה של 5 שנים. אין בפועל מנגנוני בקרה אפקטיבים על פעולתיו והוא למעשה מתפקד כשריף בעירו.

ההישג הראשון של אריק ונאמני העצים היה העברת החלטה במועצת העיר המחייבת את העירייה לעמוד בתקנות החוקיות שהיא במילא מחויבת אליהם. יש יגידו, מה הטעם בכך שהעיר מתחייבת לעמוד בחוק? נראה שאין זה דבר מובן מאליו. בניגוד לקולות שנשמעו, החלטת מועצת העיר היא החלטה המחייבת את העירייה.

על מנת להבטיח זאת, אריק גם יזם הצגת מצגת בוועדה לקיימות ואיכות הסביבה בעיר. המצגת כוללת לא רק סקירה של פעילותם הענפה של נאמני העצים, אלא גם סקירה של מחדלי העירייה בתחום זה, מתוך תקווה שעצם התיעוד יקל על תיקונם בעתיד.

להורדת המצגת

אריק יפה הוא בעל ניסיון רב בשינויים אירגוני, ניסיון רב שנים שצבר בתעשיית העילית. את הניסיון הזה הוא מיישם לבצע שינוי אירגוני (מבחוץ!) במערכת שהיא במהותה כמעט בלתי ניתנת לשינוי. מערכת קפואה, מיושנת, שלרוב אינה מתחשבת בלקחותיה. מערכת ללא בקרה, שקשה מאוד למצוא בה עוגן על מנת לבצע שינוי. יחד עם זה, עקב בצד אגודל, תוך לימוד של המערכת, של עצמותיה וחולשותיה, הוא מקדם אט אט שינוי. זהו תהליך שמעטים מסוגלים לחזור עליו במקומות אחרים, אבל נאמני העצים בהוד השרון זה מקום טוב ללמוד כיצד לעשות זאת.

מה יעלה בגורלו של עץ הפיקוס הענק?

עצים בוגרים הם בריות נדירות. בדיוק כמו אנשים זקנים. לא כל אדם הוא זקן, ולא כל עץ הוא בוגר. עצים, כמו אנשים, מתים לפני זמנם. גם עצים, מתים ממחלות. אם לא גוזמים אותם כראוי, אם לא מטפלים בהם בכבוד, הם מתים.

כשהגעתי לעץ הפיקוס הענק ישבה בצידו אישה זקנה. וכמו הזקנים מהתנ"ך, היא שפעה חוכמה. כאשר אמרתי לה שהעץ בסכנה, היא נחרדה. הוא מספק צל, הוא מספק הגנה. מה יקרה כאן בלי העץ?

נאמני העצים בעיר מסתמכים על מידע חלקי, על חלקיקי שמועות. ולפי מה ששמענו, עתידו של העץ עגום. נכון לרגע זה, על פי המידע שיש לנו מתכוונים לכרות את כל העצים במגרש, כולל כל הפיקוסים הענקיים ועצי הסיסם ההודי בצד המערבי.

אי אפשר להחליף עץ וותיק בעצים צעירים. הם יהיו וותיקים רק עוד עשרות רבות של שנים. מי שטוען שהוא נוטע עצים וותיקים הוא שקרן ומוביל את הציבור בכחש. גם עץ בוגר, הוא לא עץ וותיק. עץ וותיק, לא רק שהוא נדיר, הוא גם מאוד רגיש. מספיק גיזום שגוי, והוא נידון לכליה. ובמקום ששנותיו ימנו במאות, הן ימנו בעשרות, במקרה הטוב. הוא בתהליך של רקבון בלתי נראה, כאשר הפטריות מחלחלות בליבתו, ירדות במורד גזעו עד שהן מחריבות אותו מבפנים.

עצים וותיקים הם נכסים ללא תחליף. נכסים לא רק שלנו, אלא גם של הדורות הבאים. פגיעה בהם, היא פשע כלפי העבר, הווה והעתיד.

חורבנו של נחל הדר

נחל הדר הוא נחל החוצה את הוד השרון ומגיע עד לאגם "האקולוגי" שבפאתי העיר. הוא אחד מיובלי הירקון. באיזור הקרוב אל האגם, הוא עובר התעללות רבתי בשיתוף פעולה של הרשויות עם פורעים מזדמנים. אומנם, במעלה הנחל, בקירבה לביתו של ראש העיר, אמיר כוכבי, הנחל עבר שיפוץ כנראה מוצלח, הרי דווקא באיזור הפראי יותר שלו, היכן שהיה יכול להוות טבע עירוני משובב נפש הוא הפך למעין תעלה מרוצפת בפוסלת ונרמסת על ידי כלי רכב. המקום הינו מסדרון אקולוגי, וככול שלחצי הבניה גדלים, כך חשיבתו לאיזור גדלה.

פעילי הנחל מעלים סוגיות רבות הנוגעות ל(אי) תחזקותו על ידי הרשויות, ובפרט עיריית הוד השרון. למשל


המים בנחל הינם מי ניקוז, מי קיץ, מים עודפים מגינות, שטיפות וכו המגיעים דרך מערכת הניקוז העירונית. לא בהכרח מי שופכין.

בית הגידול של השרקרקים נעלם לגמרי, שלולית החורף הפכה לביצה ועל כן גם קרקעית מכוסה בצמחיה.

ההרס הגדול ביותר נגרם על ידי תנועת כלי הרכב. על העירייה היה למנוע לחלוטין תנועה של כלי רכב באיזור כפי שעושה רשות הירקון במקומות מסויימים (לא מספיקים) בקירבה לנחל הירקון.

מי הניקוז גרמו למפגעי יתושים קשים. העירייה פעלה ביצעה ריסוס, אך הריסוס לא עזר, אבל הצמחיה נעלמה.

במקומות מסויימים העירייה יצקה יציקות בטון מסיביות, הבטון לא רק קבר חיים אלא גם מונע את שיגשוגשם, לא מאפשר בתי גידול ולא מאפשר חילחול לקרקע מה שמגדיל את עוצמת השטפונות ואת מפגעי היתושים.

קורס הגנה על העצים במרחב הציבורי

במסגרת הפעילות של נאמני העצים בהוד השרון התקיים קורס שנועד לתת לציבור כלים להגן על העצים. הקורס בהנחיה והובלה של מומחה בתחום העצים מר יוסי בן שחר, מנהל תחום הצומח במשרד החקלאות.

השתתפתי המפגש הראשון שהתקיים בהוד השרון בביתו של אריק יפה, מקים ומוביל את קבוצת נאמני העצים של הוד השרון. המפגש היה מרתק. יוסי מעביר הכשרות לגוזמי עצים מוסמכים, יש לו היכרות מעמיקה עם עצים, אך יותר מכך, הוא נוטף אהבה אל העצים ובזכות האישיות הקורנת שלו, הוא מדביק באהבה זו את הקהל. הוא רהוט וקשוב וההסברים שלו מאירי עיניים. זו מעין הרצאת טד ארוכה. אני מצטער שלא נחשפתי למידע הזה קודם.

אני לא אתיימר להתייחס לשלל הנושאים שהוא כיסה במפגש הראשון. אבל המשמעויות העולות מהדברים הינן חמורות ונוגעות לכל תושב במדינת ישראל.

מן הראוי להבין, שלעץ כמו לאדם,יש מספר שלבי חיים. התועלת הרבה ביותר לסביבה מגיעה מהעצים הבוגרים. כמובן שעצים מתבגרים הרבה פחות מהר מבני אדם, אבל כמו אדם, כאשר הם מגיעים לבגרות, הם רגישים ביותר לפגיעות. מספיק גיזום שגוי, ענף שנשבר, על מנת שפטריות יעשו דרכן אל ליבת העץ ויגרמו לעץ להירקב. התהליך הזה אינו הפיך. גיזום שגוי של עץ, משמעו גזר דין מוות.

אך לא רק חלקו העליון של העץ רגיש, בניגוד למקובל לחשוב, השורשים של העץ אינם עמוקים, אלא נפרשים על פני השטח. זהו בית השורשים. פגיעה בבית השורשים, תביא גם היא למותו של העץ. מכך הבנתי, עד כמה עצים הן בריות רגישות, עד כמה התנהגות שגויה תגרום למותם.

מותו של עץ איטי כמו צמחיתו. הוא יכול לבוא תוך שנה או עשור. אבל הוא יבוא. במקום שהעץ ישגשג עשרות רבות של שנים, הוא עלול לקרוס תוך שנים ספורות. מספיקה פגיעה של משאית, גיזום לא נכון כשהוא נשתל, שתילה שגויה, או גידול שגוי עד לשתילה כדי שהעץ לא יספק את התועלת הגלומה בו. אחרי שלמדתי כיצד נראות הפגיעות בעצים, הראיה שלי אותם השתנתה. אני מסתובב ברחובות ואין אלו כבר שדרות, כי עצים רבים מספור הם זומבים, עצים מתים חיים, בשל חבלות מתוך אדישות, מתוך בורות. וכך, גם העצים שאנחנו חושבים שהם חלק מאיתנו, לא יגדלו לספק את התועלת הטמונה בהם.

עץ שהגיע לבגרות, הוא בריה נדירה, מתוך ראיה שטחית של המרחב הציבורי, אחרי השיעור הראשון של הקורס, כבר ברור שחלק נכבד מהעצים הנשתלים כיום, כלל לא יספקו את התועלת שהושקעה בהם. ששתילה שגויה של עצים היא זריקת כסף לפח והיא נעשית סביבנו כל הזמן.

הקורס לא רק מעניק כלים לדעת כיצד לבחור עץ וכיצד לגזום אותו, אלא הבנה של המצב העגום בו אנחנו נמצאים. ואת החובה שלנו לפעול להגן עליהם. את ההבנה שאין אפשרות לשתול "עצים בוגרים" ושכל עץ בוגר הוא נכס ייחודי המצריך טיפוח מקצועי, זהו נכס מאוד מיוחד, מאוד יקר ערך, ובאותה המידה, בלתי מוערך כראוי בישראל.

ויש מה לעשות. ברגע שמתחילים לחוש את מהות העצים, את האופן הנכון לטפל בהם, גם לומדים כיצד להגן עליהם. וזו החובה שלנו, חובה לעצמנו, לדורות הבאים ולמרחב בו אנחנו חיים.

כריתת עצים בלתי חוקית במתחם בריכת גלי רון בהוד השרון

נאמני העצים בהוד השרון משקיעים ממרצם ומכוחם על מנת להגן על העצים. הגנה על העצים היא אינטרס שלנו, עבורנו ועבור ילדנו. יחד עם זה, נראה שבחברה הכלכלית של הוד השרון לא חולקים את הגישה הזו. שמונה עצים נכרתו על ידי גורמים עלומים. מדוע? מי ביקש את הכריתה? ומי בדיוק עומד לגזור קופון על העצים? כשנציג נאמני העצים ניסה לברר, העבריינים ברחו.



פגיעה נרחבת בעצים בהוד השרון

במסגרת פרויקט מהיר לעיר אושרו 350 כריתות עצים לערך. ראש העיר, אמיר כוכבי, במסגרת ישיבת המועצה המיוחדת לנושאי הגנת העצים התהדר בהיקף העצים הנשתלים בפרויקט זה. אומנם, מדובר על שתילים צעירים בגובה 2 מטרים לערך, אבל ראש העיר טוען שאלו הינם עצים בוגרים. ניחא, עדיף מעט על לא כלום.

יחד עם זה, במסגרת הפרויקט גם בוצעה פגיעה נרחבת בעצים, כה נרחבת, עד שיש חשש אמיתי שלא ישרדו בשנים הקרובות.

נגישות