האם יפגעו עצים לשווא בתוכנית החדשה בבית הנערה?

בימים אלו מובאת לאישור תוכנית במתחם בית הנערה. אילנה הילמן הסבה את תשומת ליבנו שהתוכנית אולי כוללת גם פגיעה בעצים (על מנת להרחיב את הכביש).

קפצתי לראות על מה בעצם מדובר, אילו ערכי טבע עלולים להיפגע וכמה עצים יש שם.

קישור אל התוכנית המוצעת.

ואיך זה נראה כיום:

הוד השרון – עיר בשרון ובולענים בה הרבה

נראה שהבולענים בהוד השרון הם אופנה שמסרבת ללכת. מעין שיגרה כאילו שאנחנו חיים על שפת ים המלח ולא בקירבה לירקון.

אבל הבולען האחרון (פברואר 2022) הוא באמת מפחיד. כשאני שואל את עצמי מה אני הייתי עושה, אני לא בטוח שהייתי כה בעל תושיה כמו בעל הרכב. כאשר אני מכניס אל תוך המשוואה מחשבה על ילדים בכיסא בטיחות זו הופך לסרט אימה. מסוג אלו שחוזרים בחלומות הליל.

וכפי שהפחד אוחז למחשבה מה היה קורה אילו אני הייתי במכונית השוקעת שמים זורמים אליה, כך מטרידה המחשבה שאולי זה היה מאוד נמנע. בפרט כאשר מסתבר שאכן, העירייה ידעה על הסכנה מראש.

אין זה הבולען הראשון שהתגלה בתקופה האחרונה. ארבעה חודשים לפני המקרה הזה, נפער בולען נוסף, הפעם בבניין. הבולען הזה נוצר מאחר שבמסגרת עבודות, החליט מי שהחליט להסיר יסודות במסגרת עבודות שיפוץ. זו אינה עבודה של מה בכך, זו לא עקירה של עשב, אלא עבודה מורכבת, הנעשית באמצעות מנוף וסילוק של עשרות טונות של בטון ופלדה.

הבולען הראשון, המייסד של שושלת הבולענים של הוד השרון, נפער אולי במקום הרגיש שאפשר להעלות על הדעת, גן ילדים. גם הפעם זו לא היתה יד אלוהים או אמא טבע שהתערבה, אלא מחדל בו עבודת בניה של העירייה גרמו לזליגה של בוץ עד שהרצפה בגן הילדים קרסה. גם הפעם, רק מזל הפריד בין אירוע המופיע בשולי החדשות לאסון ברמה לאומית.

יש יגידו, האדמה אשמה, הרי הבולענים בה נפערים. ויש כאלו שיגדו, זהו טבעם של דברים, אם עושים, אז יש גם בעיות. אבל לדעתי זו התחמקות מהשאלה המהותית, מה אחריות העירייה, וספצפית העומד בראשה, למה שקורה בעיר הזו. האם ראש העיר יודע מה קורה בעיר שלו? מה האחריות של אמיר כוכבי למה שקורה?

כתושב הוד השרון, הרושם שלי מההתנהלות היום יומית, שבהוד השרון, יש גם בעיית פיקוח. פיקוח חניה, פיקוח בניה, פיקוח מה שלא תרצו. יש תחושה, שהעיר מתנהלת לה, לא מנוהלת. שראש העיר לא באמת יודע מה קורה בעיר שלו.

על מנת למנוע אסונות כאלו, המערכת העירונית צריכה להיות יעילה. עיריית הוד השרון מונה 1500 עובדים לערך, והתקציב העירוני הוא מעל 800 מליון לשנה. ומי שמופקד על תקציבים כאלו חייב לוודא שהם מנוצלים כראוי ולא נשפכים כמים לבולען. זה מצריך יכולת ניהול, היכולת לגייס את האנשים הנכונים, לוודא שיש בידיהם את הכלים הנכונים ושיש מערכת פיקוח שמאתרת כשלים לפני שהם הופכים לבורות. מערכת הדרכה שמעניקה לעובדים את הכלים העדכניים לבצע את תפקידם כראוי ותוכנית לוודא שהם אכן קלטו את מה שהם צריכים על מנת למלא את תפקידם כראוי. אי אפשר להאשים כל פעם את הש"ג. אי אפשר לטעון שרק הסיירים צעירים הם אלו שפישלו.

נדרשת מערכת לומדת, שמסוגלת להסיק מסקנות מהמחדלים שלה. אילו מסקנות הוסקו מהבולען בגן הילדים? אילו שינויים נעשו במערך הפיקוח בעקבות הבולען במגרש החניה ואילו שינויים יעשו בנהלים של הסיירים בעקבות הכמעט ונפגע ברחוב הגנים בעיר? אלו אינן שאלות תאורטית, אלו סוגיות שהתייחסות שגויה אליהן עלולה לעלות בחיים.

ספציפית למקרה של הבולען, על פניו, עולות הרבה שאלות מהסרטון. נראה שהפקחים הגיעו כדי לבדוק אם יש בעיה. ואני מניח, שיש במערכת המים בהוד השרון יכולת לדעת על דליפה בכזה קנה מידה. זו לא דליפה מצינור השקיה, זה משהו שאמור להדליק נורות בחדר בקרה. האנשים שהגיעו לשם ידעו מה הם מחפשים, וכאשר הם הבינו מה עלול לקרות, הם נסו על חייהם. מדוע הם הגיעו? מה הם ניסו לבדוק ולמי הם דיווחו הלאה הן שאלות מהותית בהבנה של האירוע הזה. לא רק על מנת למצוא אחראיים, אלא בעיקר על מנת למנוע מאנשים להצטרף לקורח ועדתו (שנבלעו באדמה).

על פניו, נראה שהעיר חסרה את כל אלו. ואחרי 4 שנים בתפקיד, לאמיר כוכבי אין אפשרות להטיל את האשמה על מישהו אחר. הוא הנושא באחריות, הוא זה שצריך לדעת מה קורה בעיר שלו. ואם אחרי כל כך הרבה זמן בתפקיד הוא לא מסוגלת לבצע זאת, משהו כנראה אולי קצת רקוב בממלכה.

מה יעלה בגורלו של עץ הפיקוס הענק?

עצים בוגרים הם בריות נדירות. בדיוק כמו אנשים זקנים. לא כל אדם הוא זקן, ולא כל עץ הוא בוגר. עצים, כמו אנשים, מתים לפני זמנם. גם עצים, מתים ממחלות. אם לא גוזמים אותם כראוי, אם לא מטפלים בהם בכבוד, הם מתים.

כשהגעתי לעץ הפיקוס הענק ישבה בצידו אישה זקנה. וכמו הזקנים מהתנ"ך, היא שפעה חוכמה. כאשר אמרתי לה שהעץ בסכנה, היא נחרדה. הוא מספק צל, הוא מספק הגנה. מה יקרה כאן בלי העץ?

נאמני העצים בעיר מסתמכים על מידע חלקי, על חלקיקי שמועות. ולפי מה ששמענו, עתידו של העץ עגום. נכון לרגע זה, על פי המידע שיש לנו מתכוונים לכרות את כל העצים במגרש, כולל כל הפיקוסים הענקיים ועצי הסיסם ההודי בצד המערבי.

אי אפשר להחליף עץ וותיק בעצים צעירים. הם יהיו וותיקים רק עוד עשרות רבות של שנים. מי שטוען שהוא נוטע עצים וותיקים הוא שקרן ומוביל את הציבור בכחש. גם עץ בוגר, הוא לא עץ וותיק. עץ וותיק, לא רק שהוא נדיר, הוא גם מאוד רגיש. מספיק גיזום שגוי, והוא נידון לכליה. ובמקום ששנותיו ימנו במאות, הן ימנו בעשרות, במקרה הטוב. הוא בתהליך של רקבון בלתי נראה, כאשר הפטריות מחלחלות בליבתו, ירדות במורד גזעו עד שהן מחריבות אותו מבפנים.

עצים וותיקים הם נכסים ללא תחליף. נכסים לא רק שלנו, אלא גם של הדורות הבאים. פגיעה בהם, היא פשע כלפי העבר, הווה והעתיד.

חורבנו של נחל הדר

נחל הדר הוא נחל החוצה את הוד השרון ומגיע עד לאגם "האקולוגי" שבפאתי העיר. הוא אחד מיובלי הירקון. באיזור הקרוב אל האגם, הוא עובר התעללות רבתי בשיתוף פעולה של הרשויות עם פורעים מזדמנים. אומנם, במעלה הנחל, בקירבה לביתו של ראש העיר, אמיר כוכבי, הנחל עבר שיפוץ כנראה מוצלח, הרי דווקא באיזור הפראי יותר שלו, היכן שהיה יכול להוות טבע עירוני משובב נפש הוא הפך למעין תעלה מרוצפת בפוסלת ונרמסת על ידי כלי רכב. המקום הינו מסדרון אקולוגי, וככול שלחצי הבניה גדלים, כך חשיבתו לאיזור גדלה.

פעילי הנחל מעלים סוגיות רבות הנוגעות ל(אי) תחזקותו על ידי הרשויות, ובפרט עיריית הוד השרון. למשל


המים בנחל הינם מי ניקוז, מי קיץ, מים עודפים מגינות, שטיפות וכו המגיעים דרך מערכת הניקוז העירונית. לא בהכרח מי שופכין.

בית הגידול של השרקרקים נעלם לגמרי, שלולית החורף הפכה לביצה ועל כן גם קרקעית מכוסה בצמחיה.

ההרס הגדול ביותר נגרם על ידי תנועת כלי הרכב. על העירייה היה למנוע לחלוטין תנועה של כלי רכב באיזור כפי שעושה רשות הירקון במקומות מסויימים (לא מספיקים) בקירבה לנחל הירקון.

מי הניקוז גרמו למפגעי יתושים קשים. העירייה פעלה ביצעה ריסוס, אך הריסוס לא עזר, אבל הצמחיה נעלמה.

במקומות מסויימים העירייה יצקה יציקות בטון מסיביות, הבטון לא רק קבר חיים אלא גם מונע את שיגשוגשם, לא מאפשר בתי גידול ולא מאפשר חילחול לקרקע מה שמגדיל את עוצמת השטפונות ואת מפגעי היתושים.

קורס הגנה על העצים במרחב הציבורי

במסגרת הפעילות של נאמני העצים בהוד השרון התקיים קורס שנועד לתת לציבור כלים להגן על העצים. הקורס בהנחיה והובלה של מומחה בתחום העצים מר יוסי בן שחר, מנהל תחום הצומח במשרד החקלאות.

השתתפתי המפגש הראשון שהתקיים בהוד השרון בביתו של אריק יפה, מקים ומוביל את קבוצת נאמני העצים של הוד השרון. המפגש היה מרתק. יוסי מעביר הכשרות לגוזמי עצים מוסמכים, יש לו היכרות מעמיקה עם עצים, אך יותר מכך, הוא נוטף אהבה אל העצים ובזכות האישיות הקורנת שלו, הוא מדביק באהבה זו את הקהל. הוא רהוט וקשוב וההסברים שלו מאירי עיניים. זו מעין הרצאת טד ארוכה. אני מצטער שלא נחשפתי למידע הזה קודם.

אני לא אתיימר להתייחס לשלל הנושאים שהוא כיסה במפגש הראשון. אבל המשמעויות העולות מהדברים הינן חמורות ונוגעות לכל תושב במדינת ישראל.

מן הראוי להבין, שלעץ כמו לאדם,יש מספר שלבי חיים. התועלת הרבה ביותר לסביבה מגיעה מהעצים הבוגרים. כמובן שעצים מתבגרים הרבה פחות מהר מבני אדם, אבל כמו אדם, כאשר הם מגיעים לבגרות, הם רגישים ביותר לפגיעות. מספיק גיזום שגוי, ענף שנשבר, על מנת שפטריות יעשו דרכן אל ליבת העץ ויגרמו לעץ להירקב. התהליך הזה אינו הפיך. גיזום שגוי של עץ, משמעו גזר דין מוות.

אך לא רק חלקו העליון של העץ רגיש, בניגוד למקובל לחשוב, השורשים של העץ אינם עמוקים, אלא נפרשים על פני השטח. זהו בית השורשים. פגיעה בבית השורשים, תביא גם היא למותו של העץ. מכך הבנתי, עד כמה עצים הן בריות רגישות, עד כמה התנהגות שגויה תגרום למותם.

מותו של עץ איטי כמו צמחיתו. הוא יכול לבוא תוך שנה או עשור. אבל הוא יבוא. במקום שהעץ ישגשג עשרות רבות של שנים, הוא עלול לקרוס תוך שנים ספורות. מספיקה פגיעה של משאית, גיזום לא נכון כשהוא נשתל, שתילה שגויה, או גידול שגוי עד לשתילה כדי שהעץ לא יספק את התועלת הגלומה בו. אחרי שלמדתי כיצד נראות הפגיעות בעצים, הראיה שלי אותם השתנתה. אני מסתובב ברחובות ואין אלו כבר שדרות, כי עצים רבים מספור הם זומבים, עצים מתים חיים, בשל חבלות מתוך אדישות, מתוך בורות. וכך, גם העצים שאנחנו חושבים שהם חלק מאיתנו, לא יגדלו לספק את התועלת הטמונה בהם.

עץ שהגיע לבגרות, הוא בריה נדירה, מתוך ראיה שטחית של המרחב הציבורי, אחרי השיעור הראשון של הקורס, כבר ברור שחלק נכבד מהעצים הנשתלים כיום, כלל לא יספקו את התועלת שהושקעה בהם. ששתילה שגויה של עצים היא זריקת כסף לפח והיא נעשית סביבנו כל הזמן.

הקורס לא רק מעניק כלים לדעת כיצד לבחור עץ וכיצד לגזום אותו, אלא הבנה של המצב העגום בו אנחנו נמצאים. ואת החובה שלנו לפעול להגן עליהם. את ההבנה שאין אפשרות לשתול "עצים בוגרים" ושכל עץ בוגר הוא נכס ייחודי המצריך טיפוח מקצועי, זהו נכס מאוד מיוחד, מאוד יקר ערך, ובאותה המידה, בלתי מוערך כראוי בישראל.

ויש מה לעשות. ברגע שמתחילים לחוש את מהות העצים, את האופן הנכון לטפל בהם, גם לומדים כיצד להגן עליהם. וזו החובה שלנו, חובה לעצמנו, לדורות הבאים ולמרחב בו אנחנו חיים.

פגיעה נרחבת בעצים בהוד השרון

במסגרת פרויקט מהיר לעיר אושרו 350 כריתות עצים לערך. ראש העיר, אמיר כוכבי, במסגרת ישיבת המועצה המיוחדת לנושאי הגנת העצים התהדר בהיקף העצים הנשתלים בפרויקט זה. אומנם, מדובר על שתילים צעירים בגובה 2 מטרים לערך, אבל ראש העיר טוען שאלו הינם עצים בוגרים. ניחא, עדיף מעט על לא כלום.

יחד עם זה, במסגרת הפרויקט גם בוצעה פגיעה נרחבת בעצים, כה נרחבת, עד שיש חשש אמיתי שלא ישרדו בשנים הקרובות.

אמיר כוכבי, אל תשלח ידך אל העצים

הוד השרון, כמו רבות מערי ישראל, נמצאת בתנופת בניה. בשנת 2022 סוף כל סוף יש בהוד השרון תוכנית מתאר חלקית. יחד עם זה, התוכנית החדשה וגם השינויים שנעשו בה, אינם מתייחסים אל נכסי עצים בעיר. נכסים אלו הם ההווה שלנו אבל גם העתיד של ילדנו. על תוכנית המתאר להתייחס אל שכיות חמדה כגון אלו.
שם התוכנית הוא הר/ 1202.

נצחון לנאמני העצים בהוד השרון – מועצת העיר הצביעה בעד הצעה לחייב העירייה לשמור על העצים בהתאם לחוק

נאמני העצים בהוד השרון קמו בשל היחס העגום לעצים בעיר. עד כה, העירייה לא השכילה לבצע סקר עצים, כך שבפועל לא יודעים מה קורה בעיר ועל כן, אי אפשר גם לתכנן לעתיד. יתרה מכך, נראה שפקיד היערות העירוני מאשר באופן אוטומטי כל בקשה לכריתה.

נאמני העצים, בהובלת אריק יפה, החלו להתנגד לכל בקשות הכריתה. אבל למרות הניסינות גילנו למרבית הצער שיש כאלו שלא מתרשמים. למשל, הקבלן שבונה בנייין בן 19 קומות בצומת דרך רמתיים הבנים, שהרס במחי טרקטור שורה של ברושים ענקיים ושלושה ימים לאחר מכן זכה להקלות נרחבות מטעם העירייה.

גם בפרויקטים של העירייה, נראה שהמצב לא מזהיר. למשל, בבית הנערה, שם עיריית הוד השרון בונה מתחם חדש לבתי הספר הדמוקרטי בהוד השרון.

לכן, התארגנו נאמני העצים, יחד עם חברי מועצת ד"ר אלון גלבוע, עו"ד, אביבה גוטרמן, רפי בן מורדכי ורן יקיר על מנת לקדם בעירייה את מה שהיא היתה אמורה לעשות במילא – למלא את דרישות החוק בהגנה על העצים.

במסגרת ישיבה שלא מן המניין, לפי דרישת חברי האופוזיציה (בעזרתם של יוסי שאבי ויגאל שמעון), נערך דיון די סוער בו הועלה נושא ההגנה על העצים, הועלתה הצעה לחייב את העירייה לעמוד בדרישות החוק. חוץ מחבר המועצה משה חנוכה שנמנע, כולם הצביעו פה אחד.

החלטת מועצת העיר הוד השרון שהתקבלה בסיום ישיבה המועצה בנושא הפגיעה בעצים בבית הנערה מיום 21-12-2022:

  1. מאחר והעבודה לבניית ביה"ס הדמוקרטי תסתיים תוך ימים ספורים לא יותר משבועיים, תוכן מיידית תכנית פיתוח מפורטת להגנה על עצים עפ"י הכללים והחוקים להגנה על עצים באישור אנשי מקצוע בתחום.
  2. יוכן מיידית נספח לטיפול בעצים שנפגעו, ובעקבותיו יבוצע מיידית הטיפול בעצים .
  3. לפני תחילת עבודות הבנייה הבאות במתחם בית הנערה (חדר אוכל לשימור וכו') תוכן תכנית למיגון כל העצים, ויוגש נספח להגנה על העצים.
  4. נוהל משרד החקלאות, לעבודה ליד עצים, יוטמע בתכנון ובביצוע של כל עבודה בעיר, עד ל 15.1.2023 .
  5. ועדת השקיפות, חדשנות ושירותים דיגיטליים תכין, בהשתתפות רפי בן-מרדכי ובכפוף לייעוץ המשפטי, תכנית ליידוע הציבור בנושאי כריתה ושימור של עצים, לפני דיון בתוכנית או בהיתר בכל אתר בו נמצאים עצים ,אם ביוזמת העיריה ו/או שטחים ציבוריים ואם בשטחים פרטיים. התוכנית תוכן עד סוף פברואר 2023.
  6. תיבדק האפשרות שתוכניות שמוגשות במסלול רישוי שכוללות פגיעה בעצים יועברו לדיון בוועדת המשנה לתכנון ובניה.
  7. תיבחן האפשרות למס אקולוגי בתוכניות הבניה.

מצב שבילים האופניים בהוד השרון

מצב שבילי האופניים בהוד השרון הינו רע. הסיבה העיקרית לכך היא שהוד השרון נבנתה על ידי צירוף של מושבים. המושבים תוכננו למעבר של עגלות, לא לרחובות רחבים, ומי שמשלמים על כך הן המדרכות. רבות מהמדרכות בעיר צרות מאוד, והיכולת להרחיב אותן עבור שבילי אופניים, כמעט לא קיימת.

יחד עם זה, בערים אחרות, כמו רעננה ותל-אביב הוספת שבילי אופניים נעשתה על חשבון נתיבי הנסיעה. הפרנסים של העיר הבינו שטובת הנעים בה היא להקצות יותר מסלולים לאופניים, גם על חשבון מכוניות. בהוד השרון, זה לא המצב. אם קיימים שבילי אופניים, הרי הם בפרויקטים חדשים. וגם אז, לעיתים קרובות, הם לא בנויים נכון.

שביל אופניים אמור לאפשר לאנשים לנו בביטחה. צריכה להיות הפרדה בין האופנים לבין המדרכה. אבל בהוד השרון, יש פטנט חדש, שביל אופניים ללא מדרכה. שביל אופניים משמעו שאנשים יהלכו עליו ביחד עם רוכבי האופניים. תאונה מחכה להתרחש.

השביל בסרטון הזה כולל מספר רעות חולות, הוא צר מדי. מניחים, שהרוכבים יעשו שימוש בשביל מהצד השני של הכביש הדו נתיבי. הניסיון מראה, שרק לעיתים רחוקות רוכבי אופניים מכבדים את ההנחיות לגבי כיוון התנועה. על מנת להוסיף חטא על פשע, הוא נמצא במפלס שונה מהמדרכה. אין הדבר מבוסס היגיון, הרי כך ימנע מהרוכבים לסטות ולעלות על המדרכה תוך סיכון של ההולכים בה. מאידך, היכולת של רוכב אופניים לסטות מהשביל במקרה שרוכב אופניים חשמליים המרכיב מישהו, מסמס ביד אחת ומעשן ביד השניה, הרי הוא נמוך ביותר. זהו שביל המזמין תאונה.

שביל אופניים בהוד השרון

כיצד שביל אופניים חדש אמור להיראות? אפשר ללמוד מתל-אביב, בה חודש שביל האופניים בטיילת.

שביל האופניים החדש בטיילת תל ברוך

גם בקרית אונו, סוללים כבישי אופניים לתפארת, אשר גם מפנקים את הרוכבים בהם במגוון עצים.

שביל אופניים כמו שביל אופניים אמור להיות

הנוף החדש באיזור השרון

בחסות מדינת ישראל ותאגידי הגז, הנוף באיזור השרון עומד להשתנות ללא שוב. גרים באיזור כפר סבא? זה מה שעכשיו תראו מהחלון.

וכך זה על המפה

נגישות