בזמן הקורונה, בזמן שאין אירועים, אמיר כוכבי הוציא מאות אלפי שקלים על אירועי יום העצמאות

זה כלום, לעומת ההוצאות שלו על יחסי ציבור. חצי מליון שקל בשנה. בשבל השלטים שברחובות ובשביל הסרטונים שאף אחד לא צופה בהם ביוטיובץ

תחושות קשות בקרב ההורים מהגן שבור נפער בחצרו

אנחנו שולחים את הילדים אל הגן בחששות. לא רק החשש מגננות לא ראויות, אלא גם עצם ההתמודדות של הפעוט עם חבריו והמסגרת. אין הורה השולח את ילדיו בלב קל. המחשבה שהילדים עלולים להיות בסכנה פיזית בתוך המקום שאנחנו בוטחים בו, היא מחשבה קשה לכל הורה. אך לעיתים, החשש מתחלף בכעס, כאשר אחרי כל התלאות, מסתבר שגם הפתרונות המוצעים אינם מספקים. כך לפחות מרגישים ההורים מגן חרמון.

בכתבות שפורסמו בתקשורת, הורים הופיעו תוך עיוות הקול. נאמר לי שהדבר נעשה כי נאסר על הנהגת ההורים להתראיין. אנשים מפחדים להתמודד עם העייריה. לכן, התבקשתי לפרסם את הדברים בעילום שם. נ' כותבת:

הנושא הזה פשוט מזעזע
הילדה שלי יכלה למות אם היתה יוצאת לחצר באותו יום.
הגננת לא הוציאה אותם במקרה באותו יום וכך נחסך מאיתנו ההורים אסון גדול.באותו יום שזה קרה קיבלנו תמונה במהלך היום של הבור שנוצר בחצר גן כרמל ואז כמובן התחילו להגיע הןרים לגן לקחת את הילדים שלהם.בנתיים ההורים ניסו ליצור קשר עם העיריה ובאותו זמן ראש העיר היה בישיבה ומסתבר שהוא כבר קיבל מידע על זה.בהתחלה נאמר מהעיריה כי לא היתה צריכה להיות בעיה כי הקבלן שבנה את החצר אמר שהכל בסדר ולא צריכה להיות בעיה.ההורים לא הסכימו לקבל את התשובה הזאת ולכן התאגדו כל ההורים ואספנו כסף מכל משפחה בשביל להביא מהנדס באופן פרטי שיבדוק את חצר הגן כי אנחנו ההורים לא סומכים כבר על העיריה.
למחרת הגיע המהנדס ויחד עם ועד ההורים ועם נציגים מהעיריה החצר נבדקה והוחלט כי בעצם היה חסר בטון בבניה הזו וזה מקום מסוכן לילדים למשך חודש ימים עד שיסודר.
העיריה הציעה גן חלופי אבל בצד השני של העיר וזה רחוק מאוד לכל ההורים.ההורים החליטו להשאיר את הילדים בגן שלהם עם אי יכולת לצאת לחצר.ביקשנו מהעיריה להפוך את אחד הכיתןת לגמבורי אבל זה בבדיקת העיריה.
בנתיים הילדים לא יוצאים לחצר
.

פורום הוד השרון, מקום טוב

כשאני רואה מעשה טוב, זה משמח אותי. עבור מי שקיבל, אבל גם עבור מי שנתן. דוגמא המשלבת קהילתיות ואכפתיות. מכולת שבת, גם אנחנו רוכשים שם. רחוב מבוא קדם, הוד השרון.

אל הקבוצה בפייסבוק.

הפוסט פורסם בכמה קבוצות והגיע לבכירים בהנהלת שטראוס והנה קיבלו תרומה של מעדנים עד להודעה חדשה ,תודה לכל מי ששיתף, תודה לשטראוס. לא ברור מאליו ותודה לכולם על המילים היפות שמחממות את ה-❤️.

״ אנחנו מתקיימים ממה שאנחנו מקבלים, אבל אנחנו חיים ממה שאנחנו נותנים"❤️

היא שולחת לי הודעה וכותבת לי שהיא חלתה במחלה קשה גילו אותה סמוך ללידת ביתי הראשונה ״ אני יכולה לאכול רק מוצרים רכים, בננות, גבינות וגמדים כן הרבה גמדים ,מעבר לזה אין אף אחד שיעזור לי , הם כולם שולחים הודעות אבל הם לא נמצאים פיזית , ובעלי הוא מסרב לקבל את המחלה שלי בהדחקה מה שנקרא , את רוב הקניות אני עושה און-ליין אבל מידי פעם חסרים לי דברים קטנים , אני נעה בין בית חולים לטיפולים וטיפול בתינוקות שלי שרק נולדה , כל החברים נעלמו לי פתאם ואין מי שישנע לי אפילו מים, אני יודעת שאת מנהלת את הפורום של הוד השרון ושם אתם עוזרים לכל מי שצריך ״

וודאי אני משיבה לה, מה חסר לך עכשיו?

חסר לי בננות , גבינה, גמדים ומים.

אין בעיה מחר יהיה לך הכל.

מרימה טלפון לבני שבת ממכולת שבת ( כן כולם תמיד שואלים אותי מה יש לי עם המכולת הזו ) והוא מיד מעמיס שקית מניח לה ליד הדלת.

והיום בבוקר הוא מספר את הסיפור שלה לסוכן של שטראוס שמיד תרם עשרות מארזים של מעדן גמדים 💕

ואתם בבקשה אל תהססו שהקמנו את הפורום הבטחנו שכל תושב יהיה עבורנו עולם ומלאו , היום זה אני מחר זה אתה אנחנו פה בשביל כל אחד מכם ❤️

אני יודעת שהוא בטח יכעס עליי אבל זה סיפור אחד מיני רבים שאני חייבת לספר אודות האיש המיוחד הזה 💕 בני 💕

רחל שבת

בן ארויה

עו״ד קרן הרפז רז

מכולת שבת

הוד השרון שלנו –

פורום תושבי הוד השרון

קבוצת שטראוס

ערבות הדדית זה כל הסיפור

💕שנהיה בריאים ונרבה במעשים טובים 💕

שיטפון קבוע בגיל עמל

בגיל עמל, אין ממש מערכת ניקוז. כאשר הגשם יורד, המים זורמים לאורך רחוב הגולן, שוטפים ברחוב אילת ומציפים את רחוב המעגל. כך כבר שנים רבות. פעם אחרונה שנעשה שיפור בשכונה בנושא הזה היה בתקופה של חי אדיב, יותר משלוש שנים, כאשר פתר את בעיות ההצפות ברחוב חנקין/ששת הימים ויצר תעלת ניקוז ענקית עד לנחל הדס. לא ידוע על תוכניות של העייריה לפתרון הבעיה.

עקרונות שקיפות הירקונים, התנועה הירוקה מהירקון

(כל הזכויות שבורות, ניתן להעתיק, להפיץ ולעשות במידע כל שימוש אף מבלי לציין את מקורו).

תחום השקיפות העירונית הוא תחום מתפתח אשר מתכתב עם רעיונות התוכנה החופשית. רעיונות אלו נוגעים לאופן הנכון לניהול מידע והפצתו. הוגה הדעות הגדול של התנועה הינו ריצ'רד סטולמן. לרעיונות אלו השפעה הולכת ונרחבת, בין השאר על תנועות הזכות לתקן, המאבק כנגד חוקי מערכות הנז"ק (ניהול זכויות קניין) ומאבקים חברתיים-טכנולוגיים נוספים. תנועה התוכנה החופשית היא התנועה הגדולה והחשובה ביותר בתעשיית הטכנולוגיה העילית, וכיום מהווה את הבסיס הטכנולוגי לרוב המוחלט של תשתיות ענקי הטכנולוגיה, ממיקרוסופט, גוגל ועד חברות הזנק והתעשיות הביטחונית. התוכנה החופשית העניקה לעולם את הוויקיפדיה, אך גם מהווה בסיס לענפי הטכנולוגיה הגדולים ביותר (מאות אלפי פרויקטים). העולם הטכנולוגי מבוסס על תוכנה חופשית. 

הרעיונות הנוגעים לשקיפות העירונית התפתחו וכיום מדובר על רעיונות של "עיר דיגטלית". עיר שהמידע החיוני בה נגיש, ומאפשר לבעלי ההחלטות לשפר באופן עקבי את היעילות של השירות העירוני והתועלת המופקת ממנו. ככול שפותחים יותר את המידע, כך ניתן להפיק ממנו תועלת. חברה כמו moovit חייבות את קיומה לפתיחת המידע על תנועות האוטובוסים על ידי משרד התחבורה. באופן כללי אפשר להניח שניהול נכון של המידע הוא לא רק הוצאה, אלא יכול להוות בסיס ליצירת מקור רווח לעירייה, אך יותר מזה, הוא עשוי להוות בסיס לפיתוח ענפי כלכלה חדשים לתועלת כלל המשק ולרווחת כלל האזרחים. 

רעיונות אלו דורשים סכומים מאוד ניכרים למימושם, סכומים שלהערכתי נמצאים מעבר להישג ידה של עירייה בסדר הגודל של הוד השרון. רק לדוגמא, פרויקטור לנושא, בעל ידע מתאים בתחומים הנדרשים ויכולת עבודה במסגרת עירונית, יכלול הוצאות שכר בסדר גודל של  55,000 ש"ח לחודש עבודה. (עלות העסקה של איש פיתוח ואינטגרציה בתעשיה). על פניו, כאשר מדובר על פרויקטים בהיקף המדובר, יש צורך לשדרג מערכות מידע רבות, לעיתים, יש צורך לאפיין אותן מחדש ולפתח את כולן מחדש. פרויקט כזה צריך לכלול עשרות אנשי פיתוח וניהול וכולל גם סיכון לא מבוטל להיכשל. מאידך, עיר דיגיטלית שכזו תוכל למשל להעלות את רמת הבטיחות באמצעות ניטור מדוייק של מצב התחבורה, לבצע השוואת מדדים סביבתיים שונים (רעש, צריכת אנרגיה, זיהום) בין אזורים שונים בעיר ולאתר מפגעים עוד לפני שהגיעו תלונות מהתושבים. התועלת שבמידע עשויה להיות מתורגמת לעליה ברמת החיים ועל כן בערך הנכסים של כל תושבי העיר.  

יחד עם זה, ניתן באמצעות הידע והמחשבה הנכונה להביא לשיפור ניכר במידע של העיר בהשקעות מאוד נמוכות. מערכות ניטור מזג אוויר ואיכות האוויר יכולות להירכש בעלות של פחות מ-2000 ש"ח ליחידה וכך ניתן להציב כמה מהן בבתים של תושבים. (קיימות בהוד השרון כבר 2 מערכות כאלו המחוברות למערכות גלובלית של חברת ibm). הצעות מסוג זה אומנם לא יהפכו את הוד השרון לדיגיטלית, אבל יהיו בעלות תועלת רבה לכלל התושבים כי יאפשרו שיפור בדיוק מזג האוויר ובבקרה על האיכות שלו. 

גם אם נחכה עם רעיונות העיר הדיגיטלית, ניתן להפיק גם כיום תועלת רבה לציבור מהגדלת השקיפות העירונית על בסיס הטכנולוגיות הקיימות כיום. בהקשר הזה, השקיפות מחולקת לשני תחומים משיקים אשר קשורים זה לזה, שקיפות פיננסית ושקיפות תפעולית.  

במסגרת השקיפות הפיננסית יש לאפשר שימוש נוח במידע הפיננסי בכל הגופים של העירייה, חברות הבת, והחברות שלעירייה יש דירקטורים בהן. בשלב ראשון, יהיה נכון בעיני להתייחס לעירייה כאל חברה ציבורית בה התושבים הם בעלי המניות ועל כן זכאים לקבלת מידע שוטף ונרחב על ההתנהלות הפיננסית של העירייה. כיום, עיריית הוד השרון מספקת דוחות סרוקים, המחייבים הזנה מחדש של הנתונים על מנת שהם יהיו ניתנים לעיבוד. מצב זה פוגע בשקיפות. אידיאלית, הדוחות הכספיים של העירייה צריכים להיות זמינים באמצעות api, ז"א, שניתן לבצע שאילתות מתוך מחשב ישירות אל הדוחות הכספיים ולבצע באופן כזה חיתוכים, השוואות ובדיקה מדוייקת של הביצועים. אך גם פירסומם בקובץ גליון אלקטרוני יהיה שיפור לעומת המצב כיום. (בפרט בנוגע לחברות הבת, כמו החברה הכלכלית ותאגיד המים). 

השקיפות התפעולית נוגעת לגבי אופן קבלת ההחלטות בעירייה ומעקב אחריהן. כמו למשל, בעיריית כפר סבא. אך בדומה למעקב ההחלטות הזה, התושבים זכאים לקבל, לדעתי, דוחות שוטפים על ההתנהלות של כל הנכסים בבעלות העירייה, הניהול שלהם והתוכניות הנוגעות להם ואופן קבלת ההחלטות. כל המסמכים שהעירייה מפיקה צריכים להיות מרוכזים באופן שיהיה נגיש לציבור באמצעות מערכות חיפוש יעילה תוך הקפדה על פרטיות האזרחים. אם תושב רוצה לדעת את כל הדיונים והתוכניות הנוגעים לרחוב שבו הוא גר בכל מחלקות העירייה. הוא צריך להיות מסוגל לצפות בהם בלחיצת כפתור. הקמתה של מערכות שכזו פשוטה וזולה משמעותית מחזון העיר הדיגטלית, כי המידע כבר נמצא בעירייה, ויש צורך לפרמל אותו באופן שיהיה נגיש גם למנועי החיפוש. הדרך האידאלית, היא הזנת הנתונים לבסיס נתונים ופירסום api. מידע שכזה, עשוי להוות גם מקור רווח לעירייה כאשר שימוש נרחב בו יכול להימכר ליזמים (בכפוף לתקנות הפרטיות). בשלב ראשון יהיה נכון בעיני להתמקד ביצירת סטנדרטים אחידים למידע בין המחלקות השונות, והנגשת המידע שכבר קיים במחלקות. למאגר מידע כזה יהיה ערך רב גם עבור העירייה עצמה ועשוי בעצם הקמתו לשפר את איכות השירות ויעילותו. ההמלצה שלי היא לעשות שימוש אך ורק בתוכנות חופשית, כאשר ההתאמות מבוצעות על ידי העירייה ישוחררו לציבור תחת רישיון חופשי (לטעמי, ה-  gpl3 הוא הרישיון ההולם). 

כיום, האתר של עיירית הוד השרון אינו מעודכן (למשל, מיקום הגינות הקהילתיות אינו מעודכן, בניגוד למשל לכפר סבא). וכך גם המבנה והצורה של האתר יכולים להשתפר. האתר של המועצה המקומית סביון מהווה דוגמא טובה לאתר עירוני. 

על הכותב:

מבצע כיום פרויקטים עבור חברות טכנולוגיה עילית. עבדתי עבור מגוון חברות, מחברות הזנק, חברות ישראליות גלובליות ותאגידי ענק בין לאומיים. הפרויקטים כוללים תכנון, הקמה ובניה של מערכות מידע לטיפול בכמויות מידע גדולה (ביג דאטא), תכנון והקמה של מערכות בדיקות אוטומטיות בסביבות הלקוחות ובסביבות ענן. בעבר, תיחזקתי את מערכות הביג דאטא של קונדואיט (המערכת הגדולה ביותר מסוגה בישראל בזמנה, כולל מערכות יתירות וגיבוי). כמוכן, עסקי בייעוץ לגופים פיננסים שונים, חברות ביטוח ותעשיה.

כמו כן עסקתי בייעוץ אירגוני בתחום בקרת תהליכי הניהול (iso). 

אני פעיל חברתי קרוב ל-20 שנים, בין השאר עסקתי בהתנדבות:

  • ניהול עמותה לקידום התוכנה החופשית. (עמותת המקור). 
  • יעוץ למנה"ר (מנהל הרכש של משרד הביטחון), בנושא שימוש במערכות תוכנה חופשית.
  • ניהול והקמה של כנסים עבור התעשיות הביטחוניות.
  • ייעוץ ומימוש פרויקט עבור ממר"ם ו-8200 בהטמעה של מערכות חופשיות. 
  • השתתפתי בוועדה הלאומית לטכנולוגיית המידע במשרד האוצר, בתחום תוכנה חופשית במערכות החינוך. במסגרת פעילותי זו הפקתי מסמכים רבים בתחום השימוש בתוכנה חופשית עבור משרד האוצר והייתי בקשר עם גורמים שונים במשרד החינוך ובתחום המסחרי (גוגל).
  • הקמתי ויעצתי להקמת של כיתות מחשבים מבוססי לינוקס ברחבי הארץ (בין השאר, בבית ספר הדמוקרטי בהוד השרון).
  • הייתי מהיזמים וניהלתי את האסטרטגיה של המאבק כנגד חוק המאגר הביומטרי. המאבק כלל פיתוח של תוכנות חופשיות (שהיוו את ההשראה לפרויקט הכנסת הפתוחה), אירגנתי הפגנות בהשתתפות חברי כנסת ששודרו באמצעי התקשורת. 
  • יזמתי מאבק למען זכויות חיילי המילואים במהלכו פורסמו כתבות באמצעי תקשורת שונים כולל כתבת מגזין בערוץ 1. 
  • יזמתי, בניתי וניהלתי את אתר הקהילות הגדול ביותר בזמן המחאה החברתית, המערכת כללה גם רשת חברתית מבוססת תוכנה חופשית. אירגנתי הפגנות מול ביתה של שלי יחימוביץ ורון חולדאי במחאה על היחס לדרי הרחוב בתל-אביב.
  • כיום אני מפרסם בלוג וערוץ יוטיוב בתחום ההגנה על הסביבה. 

ראשי רשויות באיזור השרון זועמים על אופן ההתנהלות של יו"ר דירקטריון חברת נגה

גילוי נאות, הרעיון של שתי תחנות כוח נוספות באיזור המרכז הוא בעיני רעיון נפשע. מאחר שהתחנות אמורות להיות באיזור כביש 6, המשמש גם כנתיב הנחיתה של טיסות רבות לנמל התעופה בן גוריון, הרי הוחלט להגביל את גובה הארובות. בטיחות מטוסים לפני ריאות ילדים.

תושבי המקום סובלים מבעיות סביבה רבות. לא רק שכביש שש הסתבר משום מה כמזהם לא קטן (לדברי התושבים באיזור) וגורם לתחלואה באיזורים המיועד לתחנות, לא רק שהמטוסים מוסיפים עוד רעש מטריד, אלא שמעוניניים להקים במקום 2 תחנות כוח בהיקף הגודל של רידינג.

עצוב בעיני שקיבוץ כמו גבעת השלושה הסכים לתת את אדמותיו (כמובן, הכי רחוקות מהקיבוץ, בדיוק מתחת לאף של ילדי ראש העין), ומעל מקורות הירקון, אלא שהתחנה הצפונית יותר נמצאת בצמוד למזרח כפר סבא, איזור הסובל כבר עכשיו למפגעי זיהום נוראיים בשל שריפות זבל ואחרות אצל השכנים.

הנימוקים הנוגעים להקמת התחנות מקוממים, למשל, נאמר שהדבר נעשה על מנת להפחית את הפחת של הובלת החשמל אל המרכז. אבל ישראל היא מדינה קטנה ודווקא בנושא הפחת אנחנו במקום הטוב ביותר מבין מדינות ה-oecd. דווקא בתחום זיהום האוויר והרעש, אנחנו לא במקום נהדר. ישנן טענות כאילו הגז מייצר אנרגיה נקיה, אבל בפועל, ההבדל בינו לבין מנוע בנזין הוא לא גדול, כך שאפשר להתייחס אל התחנות כאל מנועי בנזין אדירי מימדים בעלי ארובה צנועה.

הקבוצות העיסקיות התומכות בהקמת תחנות הכוח כוללות את כל הטוב שבעולם. מחברת סיימנס, חברה בעלת ידע והיסטוריה בייצירת סרקזות, והאנשים הטובים של תשובה, כשידוע עוסקים ימים ולילות בטיפוח החברה הישראלית והגדלת התגמולים שהם מעניקים למדינה.

ראשי רשויות רבים, בינהן, לא הוד השרון (למרות כינוסים שנעשו בנושא במשרדי העירייה) כתבו מכתב זועם על האופן שבו לכאורה חברת נגה מזהמת את ההליך התכנוני .מזמן לא נתקלתי במכתב בתחום הזה בו הזעם הוא כה טהור וניכר. המעוניניים להורידו לעיין בו ישירות כאן.

אולי גם אתם סובלים מהרעש הלבן

כמעט כולם בעיר סובלים מרעש לבן. ברמה כזו או אחרת. בשבת בבוקר, רצה המקר, והתרחשה באזורנו הפסקת חשמל, גם איזור התעשיה שווק (האזעקות התעוררו בבהלה). אך הקול העמום של מנוע של 1300 כוחות סוס נשמע מרעיד את השכונה. בדקתי. להערכתי והאפליקציה, יש יותר 15 דציבילים של רעש כתוצאה מהמנוע.

מה הוא רעש לבן?

רעש לבן הוא רעש. קודם כל הוא רעש. זה שאנחנו לא שומעים אותו לא הופך אותו פחות רעש. זה גם לא אומר שהוא לא משפיע עליכם. הרעש יכול להיות מאוד מאוד מאוד חזק, אבל האוזן שלנו לא מסוגלת להמיר אותו לצליל. לכן, אנחנו לא מודעים לרעש הלבן.

לאוזן יש עוד תפקיד, וזה מדידת לחץ.

כפי שכל אחד מאיתנו זוכר, כאשר אנחנו טסים, אנחנו מרגישים את הלחץ באוזניים. רעש לבן, הוא בתדיריות נמוכות יחסית יותר מההרעש ה"רגיל", לכן, האוזן שלנו לא מפרשת אותו כשינוי של צלילים, אלא כשינוי של לחצים. עוד תופעה, לפחות אצלי, שמאחר שהאוזן לחוצה יותר, כך היא גם רגישה יותר לרעשים אחרים. ז"א, שכל שיט בסביבה ישמע לכם הרבה יותר חזק אם יש רעש לבן. רעש לבן יכול להחריב סביבה.

הרעש הלבן הוא מפלטו של הנבל.

כפי שאת האגזוז של הרכב אילפו להיות שקט, כך אפשר לאלף גם ארובה. לגבי הרעש הלבן, זה לא מענין אותם, הם לא גרים כאן. זה מאפשר להם לייצר רעש לבן ולזהם את כל הסביבה בלחץ. הם מפציצים את האיזור ברעש לבן. וכן, אפשר לחסוך ככה הרבה מאוד מאוד מאוד כסף. אפשר להפעיל ככה מנועים בקירבה לאיזורי מגורים כפי שעושים במת"ש בהוד השרון.

אבל הרעש הזה מסתיר עוד משהו, וזה את כמות הגזים הנפלטים לסביבה. מנועי דיזל פולטים כיום עשן שחור, וכך גם בנזין, ברמות מסויימות רואים את העשן. אבל גז, אותו לא רואים לכן הוא נחשב "נקי". לכן, אין לכם מושג שבעצם יש לכם ארובה ענקית שמישהו פתח לכם ליד התחת. (זה מכון טיהור, לא?). לפני הנתונים ב-2019, המקום פולט מעל 3 טון של תוצרי פליטה כל שעה! זה ענן ענק של שיט שיושב כאן כל הזמן.

רעש לבן זו כמו הפצצה כל היום וכל הלילה

זה מכסה שטחים ענקיים. בהוד השרון למשל, זה מגיע מעדנים, דרך גיל עמל ועד לרחוב הרב ביטון. רעשים לבנים מגיעים רחוק. וזה רק מה שאני שומע. לדעתי, זה הרבה הרבה יותר.

יש רעש לבן טוב

כן, יש רעש לבן טוב. כולנו מכירים אותו. הרי כל מה שאנחנו שומעים הוא פסיק ממה שאנחנו מרגישים. האם אפשר לתאר במילים תחושה של צלילה מרעידה מקור, במי מעיין זכים ביום לוהט? כי אנחנו גם מרגישים את ציוץ הציפורים, משב הרוח בענפים, זימזום החרקים ורחש הגלים, טוב לנו גם עם קולות של אנשים מדברים, צוחקים ושרים, כרעש לבן. אנחנו יצורים קהילתיים והרעש הטוב הוא חלק מחיינו .הוא יכול להיות בעוצמה של רעש מכונות, ועדיין, בגלל המורכבות שלו, לא יגרום לאותם נזקים כמו הנזקים של רעשי המכונות.