בהמשך לפוסט בו כתבתי שעיירית הוד השרון אינה עושה מספיק כנגד מפגע הקמינים, נראה שמשהו השתנה, לפחות בניראות של הנושא. העייריה הוסיפה לדפי הארנונה (לצד הסברים מפחידי עינים על היוזמה למדוד מחדש את כל הנכסים) גם הערה על הנזקים שהקמינים גורמים לסביבה.

פעולה זו אינה מספיקה. בידי הרשות הסמכות איסור שימוש בקמינים. כמו שנעשה למשל בפתח תקווה. לא צריך להסתמך על דיווחי התושבים. נראה שכל פעם שיש בעיה, העירייה מאלצת את התושבים לפעול והיא עומדת מהצד, כמו שופט במשחק כדורגל. על עיריית הוד השרון והעומד בראשה, אמיר כוכבי, לפעול באופן נחרץ על מנת לסלק את המפגע הזה, הממרר את חייהם של תושבים רבים, מהווה מפגע בריאותי ומזיק באופן חד משמעי לילדים והסביבה. אנשים צריכים להבין, שהנזק הוא גם להם (כאילו שזה שאתה מרעיל את השכנים שלך זה בסדר).

בהוד השרון קיימת קבוצת whatsapp המרכזת את הנושא. לדעתי, העובדה שמנכ"ל העירייה ובני בריתו חברים בקבוצה לא מעלה את האפקטיביות שלה.

אחד מחברי הקבוצה העביר את המסמך מאיר העיניים הבא.

לכבוד יו"ר הועדה לאיכות הסביבה בהוד השרון מר חיים שאבי,

הנדון: הצעה לחוק עזר עירוני – איסור הסקה בקמין עץ

אבקש לבדוק הכנסה לחוק עזר עירוני את נושא זיהום האוויר ע"י הסקת קמינים בעץ.

רקע

מכל סוגי המזהמים,  עשן עצים הוא המזהם הרעיל ביותר במרבית הערים, מסוכן יותר מזיהום אוויר ממכוניות וממרבית הזיהום התעשייתי.

הסיכון לסרטן מעשן עצים, גבוה פי 12 בהשוואה לעישון פסיבי של כמות עשן זהה של סיגריות.

שריפת 5 ק"ג של עץ במשך שעה, משחררת לאוויר PAH (זיהום של פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים) השווה לזאת הנפלטת מ– 6,000 חבילות סיגריות.

רדיקלים חופשיים כימיים ורעילים הקיימים בעשן עצים, פעילים פי 40 יותר זמן, מאשר רדיקלים חופשיים בכמות זהה בעשן סיגריות. עשן עצים הוא המקור השלישי ברמת פליטת דיוקסין, שהוא אחד החומרים הרעילים ביותר שידועים במדע.

גודלם הזערורי של החלקיקים הזעירים בעץ (wood particles) גורם לסיכוי גדול פי שבעה שינשמו אותם ביחס לזיהום מחלקיקים אחרים.

עשן עצים חודר בקלות לבתי השכנים ויוצר ריכוזי עשן של עד 88% ביחס לאוויר החיצוני. אי אפשר לןהתחמק ממנו, גם אם כל חלונות הבית סגורים !

אם מריחים את העשן, סימן שנפגעת מהזיהום. הריח המתוק (גם אם הינו נעים לפעמים) הוא תוצאה של מרכיבים רעילים כמו בנזן.

הזיהום מהחלקיקים הנשימים שנפלטים מתנור עץ אחד, שווה ערך לכמות הנפלטת מ-3000 קמיני גז שמייצרים את אותו חום.

עשן עצים הוא המזהם היחיד שמפזר את הזיהום שלו במקום בו אנשים נוכחים רוב הזמן. הוא מתפזר בקושי ולא באופן שווה. כמו כן, הוא נשאר באוויר למשך זמן ארוך יותר עקב חלקיקיו הקטנים. בבתים הסמוכים לבית בו מסיקים בעץ ריכוזי הזיהום מהעשן יכולים להיות פי 100, מאשר ברמת הזיהום המגיע בסופו של דבר לתחנות ניטור אוויר, במידה ויש כאלו בסביבה. "נפגעי זיהום אמיתיים מקומיים" נוצרים אפילו כאשר ערכי הזיהום בכלל הקהילה הם נמוכים.

אם שכנך, שורף עצים בקביעות, אפילו בהתאם לחוקים הקיימים (ובארץ החוק הארצי כלל לא נאכף), אתה יכול לעבור חורף שלם ללא יום אחד של אוויר נקי.

החוק בארץ

הפעלת קמין הופכת לפלילית כאשר ריח העשן שהוא גם סימן לזיהום האוויר הנוצר משריפת העצים, מגיע לבית השכנים, למגרש השכן ולמרחב הציבורי.

למעשה, כל ריח של עשן מעבר לגבולות המגרש של בעל הקמין, מהווה עבירה פלילית. הפעלת קמין אינה שווה למנגל מזדמן, אלא מצב בו החורף הופך להיות רעיל, מזוהם וכתוצאה מכך לפגיעה בבריאות של האהובים לנו.

מעשית, אין אכיפה בנושא ברמה הארצית או העירונית (מחוסר סמכות). כמו כן, הישראלי הממוצע אינו טורח לתחזק את הקמין כראוי, משתמש בעצי גזם מכל הבא ליד (כולל עצי מחט/שרף האסורים בשימוש, שאריות עצים מטופלים מנגריות, אדני רכבת ומכל הבא ליד. במרבית המקרים אלו אינם מאוחסנים כראוי במקום מוגן ממים והעשן המופק מהם רב ורעיל במיוחד). גם קמין מתוחזק היטב עם עצים יבשים לחלוטין מרעיל את סביבתו !

הבסיס החוקי הרלוונטי:

חוק העונשין:

המזהם לרצונו את האוויר ועושה אותו בכך מזיק, בדרך כלל, לבריאותם של בני אדם הגרים או מנהלים עסקים בסביבה, או של העוברים בדרך ציבורית, דינו – מאסר שלוש שנים. (סעיף 222)

המקים לצרכו רעש גדול או מפיץ לצרכו ריחות פוגעים או מזיקים, במקום ובנסיבות המטרידים בני אדם מן השימוש בזכות הרבים, דינו – מאסר שנה אחת. (סעיף 222)

חוק למניעת מפגעים:

לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים. (סעיף 3)

ניתן לראות כי המחוקק, התייחס לא רק למצב קיים של ריח חזק אלא גם לאפשרות של "עשוי להפריע". מכיוון שהמשטרה אינה אחראית לאכיפת חוקי איכות הסביבה, אלא הרשויות המקומיות או המשרד להגנת הסביבה, אין למעשה אפשרות אכיפה בנושא ללא חוק עזר עירוני מתאים.

לסיכום

ערים שחרטו על דגלן את המוטו של עיר קהילה ירוקה ודואגות לבריאות תושביהן, חוקקו חוקי עזר עירוניים האוסרים כליל על ההסקה בקמין עצים. בין ערים אלו נמצאות תל–אביב ואפילו ירושלים בה החורפים קרים בהרבה מאשר בהוד השרון. 

למתעקשים על קמין בביתם – ניתן להסב קמין עצים לקמין גז (או אפילו סולר) בעלות נמוכה.

בברכה

יעקב שויצקי

חבר בוועדת איכות הסביבה הוד השרון

העתקים:

ראש העירייה מר חי אדיב

היועץ המשפטי מר ירון סולברג

חברי הוועדה

רשימת מחקרים מקיפה –

מתוך מדיניות אגף אוויר באשר להסקה ביתית בשריפת דלקים באיכות הסביבה

האתר כנגד הקמינים