פוסט שפורסם בפורום אביב של תושבי הוד השרון.

הכתבה שפורסמה אתמול (מצורף קישור למטה) היא רק קצה הקרחון של פרשה חמורה שאנו חוקרים כבר למעלה מחודש.

 מדובר לכאורה בשקרים חמורים ובהסתרה שיטתית מצד העירייה ומצד ראש העיר, המכהן גם כיו"ר החברה הכלכלית (החכ"ל).

בעוד שההודעה הרשמית של העירייה טוענת במפורש שמר ניצן פלג מעולם לא עבד כמ"מ מנכ"ל החכ"ל, בפרוטוקול המועצה עצמו, סגנית ראש העיר מציגה את ניצן פלג באופן ברור כ"מ"מ מנכ"ל החברה הכלכלית".

לכאורה, המטרה הייתה לשדרג את שכרו של מר פלג, מעלות שנתית של 544 אלף ש"ח בעירייה ל-712 אלף ש"ח בחברה הכלכלית, תוך הצגת "התייעלות" בתקציב העירייה ל-2025 (שכביכול מתבטאת בביטול התקן שלו בעירייה וחיסכון בתקציב). בפועל, מדובר באשליה והטעייה חמורה, שכן עלות שכרו עדיין מתגלגלת לעירייה.

 לכאורה מדובר בקומבינה מסריחה שמעלה חשש ממשי לשחיתות., המעלה חשש לשחיתות של ממש.

מינוי מ"מ מנכ"ל בחכ"ל נשמע אולי כמו נושא אפור ומשעמם, אבל מתחת לפני השטח נחשפת כאן התנהלות חמורה שכוללת שקרים, הטעיות וכסף ציבורי רב שמנוהל בצורה לא תקינה.

 אנחנו לא מתכוונים להרפות עד שייחשפו כל הפרטים ויימוצה הדין עם האחראים.

לפרטים נוספים – קראו את הכתבה ואת עיקרי התחקיר שצירפנו.

[https://www.calameo.com/read/004663782b6f833600413?page19](https://www.calameo.com/read/004663782b6f833600413?page19)

נשמח לשמוע את תגובות חברי מועצת העיר.  (ראש העיר, כהרגלו, ודאי לא יטרח להגיב לנושא כה "פעוט") – אולי הפעם חברי המועצה יבחרו לחרוג ממנהגם לשתוק.
Amir Kochavi – אמיר כוכבי Ran Yakir Yael Aboud BarzilayYahel Ben-Nerמוטי ליטר David Biton Reli Geva חיים שאבי Maayan Dalal-Mizrahi Kineret Elisha Cohen
נמשיך לעדכן.
Yoav Yechiam Eyal Cochva
Nadav Douani Vardit Aradi אלון גלבוע Eran Perelman ארנון אברמוב

[https://www.calameo.com/read/004663782b6f833600413?page19](https://www.calameo.com/read/004663782b6f833600413?page19)

All reactions:

שאלת מעשיהם של חיילי צה"ל בעזה זו סוגיה מאוד חשובה. שטוב לדון בה. אבל מאחר שזו סוגיה כה חשובה, זה נראה לי אולי אף קצת נלוז, לעשות בסוגיה שימוש ציני.

אמיר כוכבי – ראש עיירית הוד השרון נמצא לכאורה בקמפיין שתכליתו לסדר לו מקום בכנסת. כנראה במסגרת מפלגת הדמוקרטים. תפקידו של חבר כנסת הרבה יותר מתאים לאמיר כוכבי. זה אינו תפקיד ביצועי. הוא נמדד בעיקר ביכולת שלו להשתחל לתקשורת הארצית.

הקמפיין הארצי החל באירוח מפרגן במדור "עניניי פנים" של מוסף "הארץ". לאחר מכן, שוב בקבוצת "הארץ" את קיבל כתבה מפרגנן שניצל לבמסע תלונות על התנהלותה של המדינה בנושא שיחרור קרקעות. מבלי להזכיר שהוא זה שיזם שינויים שגורמים לעיכובים נוספים. הכתבה מלאה באי דיוקים. למשל, אמיר כוכבי טוען שהוא דואג לתמהיל נכון של דירות עבור מגוון אוכלוסיות, ובפועל, התוכנית שיזם 1202א' מעוכבת בין השאר בגלל תמהיל דירות חסר.

זו על פניו אינה התנהלות של ראש עיר המקדם את עירו, אלא של פוליטקאי שאפתן העושה שימוש ציני בתפקידו הממלכתי.

אומנם שרי הממשלה הנוכחית הוכיחו לנו שאין נושא שהם לא יעסקו בו כדי לקדם את עצמם, אבל אסור למחנה השני לאמץ את האסטרטגיה הזו. אמיר כוכבי הוא ראש עיר, הוא מייצג מגוון דיעות ואנשים. הוא אמור לייצג את העיר, ולא לנצל את תפקידו כדי לצבור לעצמו נקודות בפוליטיקה הארצית. זו דרך לזילות הסוגיה, ולא לפתיחה של דיון אמיץ בסוגיה.

יחד עם זה, אי אפשר לקחת ממנו את היכולת להגיד מה שיגיע מהר מאוד לתקשורת הארצית.
אתר ynet מקפיד לצטט: ראש העיר הוד השרון, בטקס יום השואה: "אל לנו להחריש מול זוועות שמתבצעות בשמנו"

אורי משגב מתמוגג

המערכת הפוליטית לא נשארת אדישה

כשהייתי נער, אהבתי לצפות בסידרה טווינפיקס. סידרה שהיא בעיני אנטלוגיה של מחלות נפש, בה ככול שחופרים עמוק יותר, כך תחושת האבסורד הטרגי הולכת וגדלה, קפקא בפרקים.

כשהתחלתי להתעמק בנבכי עיריית הוד השרון והעומד בראשה, לא יכולתי להשתחרר מהתחושה שאני לא צופה בטוויניפקס, אלא ממש חי בתוכה. החשש הגדול שלי היה כמובן שנטרפה עלי דעתי. ולכן, יש בכך אולי נחמה כשאני רואה שאנשים שפויים והגיוניים ממני מגיעים לאותה המסקנה.

להלן המכתב של חבר מועצת העיר מטעם חוזה חדש, יואב יחיעם. אני עוקב אחר ההתכתבויות שלו, ואני לא מקנא באנשי העירייה. המאבק העיקש שלו למען מנהל תקין לא נחלש והוא לא מרפה לרגע, ככול שהמאבק מתמשך, כך המנגינה של טוויניפקס רק הולכת ומתחזקת בעיני. (פרגנו לעצמכם, בשביל האווירה)

אני מרחם על היועץ המשפטי של העירייה. אני בטוח שהוא היה שמח לממש באופן ראוי את הידע והניסיון המקצועי שלו. לעיתים אני מדמיין את ייסוריו כשהוא צריך להמשיך להיאבק בשביל משהו שהוא על פניו ולכאורה גחמה של אדם אחר.

המכתב שבדיון עוסק בשאלה שהיא לכאורה תאורטית, האם ראש העיר צריך לשתף את המוסדות הדמוקרטיים של העירייה בהחלטה לתבוע בבג"צ. לא רק שלדעתי זה חשוב לעדכנם, אני גם בנושא הזה ראש העיר אמיר כוכבי פוגע בעניין. כאשר הוגשו בג"צים הם לוו לעיתים קרובות גם במאבקים ציבוריים ובתמיכה מטעם התושבים. להגיש בג"צ בסתר זו דרך מעולה לגרום לכך שאף אחד לא יתעניין בו.

רונן שלום,
קיבלתי את עמדתך. אינני מופתע – זו עמדה קלאסית של רבים מהיועצים המשפטיים שמעדיפים להסתמך אך ורק על לשון החוק היבשה, ומתעלמים לחלוטין מהשאלה הציבורית, הערכית והמנהלית הרחבה יותר.

יועצים משפטיים אמיצים, ובכללם היועמ״שית לממשלה, בחרו לא פעם לבסס את עמדתם דווקא על עקרונות של מנהל תקין, השתתפות ציבורית ושקיפות – ולא להסתפק בפרשנות מצמצמת של החוק. כאן, לצערי, בחרת בדרך המצומצמת.

אינני מצפה לתשובה ממך למייל זה. תודה.

אני פונה כאן אליכם חברות ולחברי המועצה, במיוחד לאלה שמעדיפים להסתפק בתשובות "פורמליות" כדי להימנע מלהתמודד עם מהות השאלה:
לא כל מה שמותר – ראוי. לא כל מה שמותר – נכון ציבורית.

האם באמת נוח לכולנו לדעת שהחלטות בסדר גודל כזה מתקבלות הרחק מאור השמש, בחדרי חדרים, מבלי לשתף לא את הציבור ולא את נבחריו?
האם זהו מודל העירוניות שראוי לנו, במיוחד כאשר מדובר בצעד אסטרטגי שיילווה את העיר ואת תושביה שנים קדימה?

רונן צודק משפטית: אין חובה מפורשת בחוק.
אבל אני שואל אתכם:

• האם בשם הסעיף היבש אנחנו מוכנים להקריב את עקרון השקיפות, הדיון הציבורי והאחריות המנהיגותית שלנו?
• האם זה המנדט שקיבלנו מהציבור – לא לדעת, לא לשאול, לא לדון – אלא להסתפק בלהיות "חותמת גומי" למה שמתקבל מאחורי גבנו או 4 שנים לפנינו?

אני מזמין כל אחד ואחת מאיתנו להרהר: היום אולי אתם חלק מהקואליציה – מחר אולי לא. האם תסכימו לקבל התנהלות כזו בשם הפרוצדורה?
או שתדרשו, כמו שאני דורש היום, מידה של יושרה ציבורית ואחריות רחבה?

כי יש דברים שמותר – אבל פשוט לא מתקבלים על הדעת.
ודמוקרטיה, בסוף, היא הרבה מעבר לפרוצדורה.

בדאגה רבה,

יואב

ביסוס משפטי וערכי למי שמבקש להעמיק:

הנחיות היועמ"ש לממשלה (וכן חוזרי מנכ"ל משרד הפנים) ממליצים על שיתוף ושקיפות בנושאים בעלי חשיבות ציבורית, אפילו אם אינם מחייבים זאת אקספליציטית.

עקרון המנהל התקין (שקוף, משתף, סביר) – נפסק לא פעם שבנושאים ציבוריים דרמטיים אין להסתפק בפורמליסטיקה, ויש להביא בחשבון את חשיבות ההליך הציבורי גם אם לא נדרשה הוראה מפורשת.

עקרון ההשתתפות – חובת ההשתתפות וההכרעה המשותפת נובעת ממבנה פקודת העיריות ומהוראותיה לעניין ישיבות, הצבעות וסדרי קבלת החלטות במועצה. פרשנות המשפט הציבורי והפסיקה בישראל רואות בעירייה גוף ציבורי שמחויב לקבל החלטות בהליכי שיתוף, פיקוח והצבעה של נבחרי הציבור – גם כאשר החוק אינו דורש זאת במפורש.