פניקס, אריזונה. אחת הערים המבוקשות על ידי גמלאי ארה"ב. הם נמשכו למקום בזכות היכולת של העיר לשמור על מחירי דיור שפויים ומזג האוויר הנוח. חיים נוחים ונעימים באריזונה. אם בסוף מלחמת העולם השניה זו היתה עיר מנומנת קצת פחות גדולה מהוד השרון, כיום היא כבר עיר עם אוכלוסיה המונה 5 מליון איש. 

העיר בנויה ברובה לפי המודל האמריקאי. בו יש  הפרדה בין איזורי המסחר לאיזורי המגורים. לא תמצאו מרכז מסחרי בקירבה לשכונה, למעשה, בלי רכב אינכם יכולים לעשות דבר.גם לא תמצאו כמעט גנים ציבורים, או גינון ציבורי. במבנה של הפרברים האמריקאים עד למדרכה זו החצר הקדמית ובעלי החצר אחראים על טיפוחה. לכן תמצא שם מעט מאוד עצים. 

בשנה האחרונה, מספר הפצועים מכוויות חמורות שהגיע לבתי החולים גדל באופן מפחיד. העיר חוותה גל חום שהפך את השהות בחוץ למסכנת חיים. המדרכות הלוהטות, בלי גינון ציבורי, הפכו למלכודת מסכנת חיים למי שנפל עליהן ולא יכול לקום. בן אם מדובר על תינוק, או אדם המתקשה ללכת. אבל המלכודות לא נגמרו שם, גם מי שניסה להשקות את הגינה שלו והתיז מים על עצמו נכווה באופן חמור. 

אסון האקלים כבר כאן. אולי יש שנים שכאן מרגישים אותו קצת פחות. אבל הוא כאן. זה יכול לקרות בקיץ הזה, וזה יכול לקרות בקיץ הבא, אבל זה יקרה. לנו, או לילדים או לנכדים. ואם אנחנו רוצים שניתן יהיה לשרוד במרחב הציבורי, אנחנו צריכים להיערך כבר עכשיו. 

פוליטקאים לא אוהבים אתגרים לדורות הבאים, הם אוהבים לתת פתרונות נוצצים, זולים, פשוטים. משהו שרואים בעין, עכשיו. אנחנו רוצים פתרונות אמייתים לאורך זמן. אנחנו רוצים תוכנית נטיעות שאפתנית של מעל 4000 עצים בשנה. אנחנו רוצים להפוך את הוד השרון שוב לעיר שיש בה הרבה צל. אנחנו דורשים טיפול נכון מעבר לדרישות החוק לגבי שמירה על עצים. 

הטיפול כיום בהוד השרון בעצים הוא שגוי. גם אם השתילים נבחרו כראוי וגם אם הם ניטעו באיזור ההולם את צריכהם, הגיזום שלהם שגוי. וגיזום שגוי, משמעו להרוג את העץ. עד כמה שזה נשמע לא יאמן, רובם המוחלט של העצים בעיר נגזמו באופן שהם לא ישרדו את הזמן שהם היו יכולים. בשביל עצים, לא מספיק להשתתף בקול קורא לכמה עשרות עצים. צריך אלפי עצים שינטעו, וצריך לוודא שהם מטופלים כראוי. בשביל זה צריך להכשיר כוח אדם מיומן שידע כיצד לטפל בעץ מרגע נטיעתו. 

אנחנו הירוקים, נדרוש בתקציב העירייה גם הכשרה של כוח אדם לטיפול בעצים. ומהיכן התקציב? מחצית מתקציב יחסי הציבור של העירייה יספיק בשלב הראשון.

נהגה ע"י ד"ר אלאן מורדצקי, מס' 4 ברשימת הירוקים הוד השרון

מבוא
משנת 2005 עד שנת 2019, אוכלוסיית הוד השרון גדלה מ-43,000 תושבים, ל-63,000. (מתוך הויקפדיה). בתכנון, גם בניה מסיבית באיזורים שעד כה היו חקלאיים. בשל הגידול החד נגרמים בעיר פקקים בקנה מידה שלא היה לפני כ-15 שנים. היקף הפקקים מגדיל את הזיהום הנגרם מכלי הרכב ומוריד מהאפקטיביות של המכוניות ככלי תחבורה.
למרות המגמות הללו, ולמרות החשש מאסון האקלים הבא עלינו, הוד השרון לא קידמה פתרונות לכלי תחבורה אישיים שכמעט אינם מזהמים כגון אופניים, אופניים חשמליים, קטנועים חשמליים וקורקינטים).
אומנם קיים שיפור מסויים בתחבורה הציבורית וגם נבנו מספר שבילי אופניים, אבל הם לא חלק מתוכנית כוללת לשבילי אופניים שתאפשר תנועה בטוחה ברחבי העיר.
אופניים, כלי תחבורה אפקטיבי במדינות רבות בעולם, נשאר בהוד השרון עדיין רק בגדר אופציה לטיול, אבל לא תופסים את מקומם ככלי רכב אפקטיבי לתנועה ברחבי העיר.

תמונת מצב נוכחית
צפיפות גבוהה של מכוניות ועומס על התשתיות.
סלילה והרחבת של כבישים ודרכים.
פגיעה באזורי טבע ובבתי גידול המשמגים גם בעלי חיים בסכנת הכחדה.
פגיעה אנושה בעצים ובשטחים ירוקים של העיר.
פליטות מזהמים גבוהות בקירבה לאיזורי מגורים.
פקקים הולכים וגדלים
יעילות נמוכה לתנועה בעיר.
תאונות דרכים.

קוים מנחים למערכת תחבורה חכמה
מתוך ראיה אקולוגית אקלימית, אנחנו מציעים פתרונות ברמה העירונית להפחתת המזהמים והפחממנים. זאת באמצע בניית מערכת חכמה כוללנית שתיתן מענה לדרישות התחבורה של האוכלוסיה באופן יעיל, עם התייחסות לבריאות וביטחון האוכלוסיה והגדלת היעילות של התנועה, וקיצור זמני הנסיעה.

יעדים
כל הילדים, מלבד מקרים מיוחדים, גיעו לבית הספר באופניים/ברגל.
הפחתת כמות המכוניות הנעות על הכבישים.
תחבורה ציבורית יעילה המהווה תחליף אפקטיבי למכוניות.
רשת שבילי אופניים בטוחה, המשכית המאפשרת שילוב עם התחבורה הציבורית.
שמירה איזורים ירוקים וטיפוח העצים הבוגרים.

דרכי פעולה
על מנת לעודד ילדים להגיע ברגל לבית הספר יוקם מערך מתנדבים (הורים, מתנדבי שנות שירות, שעות התנדבות בתיכון) שילוו את הילדים לבתי הספר במסלולים קבועים.
יתרונות הפרויקט:
הקניית הרגלי הליכה מגיל צעיר.
שיפור האינטרקציה בין הילדים.
מניעת עומסים בדרכים בשעות הפתיחה של מוסדות החינוך.

פרויקטים כגון זה כבר מופעלים ברחבי הארץ, וכבר קיימת מסורת התנדבות של הורים במסגרת "נשק וסע".

הפחתת המכוניות על הכבישים תעשה באמצעות עידוד ההגעה באמצעות רכב קל דו גלגלי, באמצעות פיתוח תשתיות מתאימות..
עידוד הקמת שירותי שאטלים על ידי חברות הפועלות בהוד השרון (מתחנות הרכבות אל המשרדים).

תושבי הוד השרון, שימו לב. הנושאים שאני עומד לפרט לפניכם הם בעלי חשיבות קריטית לאיכות החיים שלכם ושל הקהילות שלנו. אתם לא תאמינו, פשוט לא תאמינו שדברים כאלו יכולים לקרות. בדיוק כמו שמי שמביט בהוריקן לא מאמין שזה עומד להכות בו. אבל זה עומד, וזה ישפיע על חייהם של אלפים מתושבי העיר באופן ישיר ועל האחרים באופן עקיף. אבל זה קורה בפועל, וכבר עולה הרבה מאוד כסף לאנשים שניסו לבנות בגיל עמל והעירייה מסרבת לתת להם אישורים.

כשאני מספר לאנשים על זה, הם אומרים שזה בלתי אפשרי. וזה אכן נשמע כה מופרך, כה רע לב, כה מטופש שאיש סביר יגיד שזה בלתי אפשרי. יחד עם זה, כבר היה ניסיון לבצע את השינוי הזה בכפר סבא. תוכלו למצוא את כל הלינקים בגוגל תחת "תוכנית התחדשות גיל עמל".

בחודש מרץ שנה שעברה החליטה מועצת העיר הוד השרון, מליאת הוועדה, לאשר את תוכנית רמ"י לגיל עמל  (רשות מקרקעי ישראל, ובעבר, הגוף הידוע בשם מנהל מקרקעי ישראל). גוף זה פועל תחת משרד האוצר והוא אחד הגופים החזקים ביותר בישראל. רוב עתודות הקרקע במדינה שייכות לו והוא זה שבפועל קובע את מחירי הקרקע ומשפיע באופן ישיר על מחירי הדיור בישראל. 

התוכנית של המנהל לשכונת גיל עמל היא סנונית ראשונה. כי כמו גיל עמל, יש הרבה שכונות בהוד השרון במצב דומה מאוד. הדר, נווה הדר, נווה נאמן, גיורא, רמות מנחם. ברמ"י, התוכנית נקראת "תוכנית הציפוף" והמטרה שלה לכאורה טובה, לאפשר יותר צפיפות בשטחים הבנויים ולהוריד את מחירי הדיור. בפועל, רמ"י רוצה להשביח את הנכסים שלה בשכונה, זאת ידי הגדלת אפשרויות הפיצול ומכירת הנכסים שיש להם ושייכים לדיור הציבורי (עמידר). אם עד כה, אפשר היה לשים 3 בתים על דונם, התוכנית תאפשר לשים ארבעה. ערך הנכסים של הרבה אנשים יעלה, אז בעצם מה רע?

לפי רמ"י אם שמים ארבעה בתים, צריך לפי גם לעשות שינויים ברחובות. בשכונות בתל-אביב (אם כי בשכונות כמו נווה צדק או צהלה, הם לא עושים זאת). לפי דרכם, הרי יותר אנשים ירצו להיכנס ולצאת. ומאחר שבעיני המנהל כולם נוסעים ויסעו בכלי רכב, צריך להרחיב את הרחובות. כדי לאפשר זאת, צריך להפקיע שטחים מחצרות הבתים.

וכאן זה מתחיל להיות מורכב. כי הרחבת הרחובות, תפקיע מטר ועד שניים וחצי מטר מהחצרות של הבתים. ואם רוצים כביש חדש, ישנם בתים שיאבדו עד 8 מטרים מהשטח של החצר שלהם. הכל חוקי, הכל אפשרי, הכל כבר נמצא ברשת עם פירוט של כמה שטח אנשים יאבדו. אנחנו, כאנשים קנאים לסביבה, גם מוטרדים מהפגיעה האקולוגית של התוכנית. רחובות רחבים יותר, משמעותם מכוניות הנוסעות מהר יותר ורחובות פחות בטוחים להולכי רגל ורוכבי אופניים. מבחינה אקולוגית ובטיחותית, אין בעיה שמכונית יסעו לאט. אנחנו מאמינים בשיפור התחבורה הציבורית, בשבילי אופניים ובהצללה כדי לאפשר תנועה נוחה. הרחבת הרחובות, משמעה פגיעה הן בעצים הנמצאים במרחב הציבורי והן בעצים שאנשים נטעו. משמעה של התוכנית הזו, להפוך את השכונה לאתר בניה במשך שנים, זיהום רעש ואוויר וכל זאת ללא תועלת אמיתית לתושבי השכונה.  

אספקט נוסף של התוכנית, מדבר על שינוי מדיניות הרישוי, במילים אחרות, הרס מבנים בלי היתר. לכאורה, הרי כולם שווים בפני החוק, ואם למישהו יש יחידת דיור, מדוע שהמדינה תאפשר לו להמשיך להפעיל אותה. אבל צריך להסתכל על התמונה הרחבה יותר. ביחידות הללו גרות משפחות, בתנאים פחות טובים מאשר בית רגיל, אבל במחיר זול יותר. רמ"י מודעת לדבר הזה ומאפשרת הכשרה בפועל של המבנים הללו תחת הגדרה של "דיוריות". על פי פרוטקול הדיון, העייריה מתנגדת לדיוריות והן הוסרו מהתוכנית, מה שמשמעו סילוק אפשרויות של דיור זול בפועל. גם יפגעו בהכנסה של בעלי הבית, אבל גם יחייבו את התושבים למצוא דירה במקום אחר. זה אומר עוד מאות אנשים שיחפשו דירה באיזור ויעלו את מחירי הדיור עוד יותר לפחות בטווח הקצר. האיסור על "דיוריות" אומנם ישפר את מראה השכונה, אבל עלול לגרום להרס משפחות, להעמיס על המערכות הסוציאליות ולהעלות את מחירי הדיור בשאר איזורי העיר. 

בהוד השרון יש מספר תוכניות מתאר בשלבים כאלו או אחרים של הכנה. לאחרונה, למשל, העירייה מקדמת את תוכנית המתאר באיזור בית הנערה. מאחר שהרחובות בשכונת הדר הסמוכה אינה רחבים מספיק כדי לעמוד בעומסים, היזמים מציעים להרחיב את הרחובות הסמוכים ולהפקיע אדמות. כן, כדי שהם יוכלו למכור יותר דירות ולהרוויח עוד כסף, אנשים צריכים לוותר על חלקים מהנכסים שלהם. וזה לא נגמר שם, גם הבניה של ציר החינוך גרמה לפגיעה באיכות החיים של תושבי הבתים הסמוכים. כך איבדו תושבי רחוב המייסדים את העצים ברחוב שלהם ועוד ועוד. במסווה של פיתוח, לוקחים מאלו שאין להם (כוח) ומעבירים לאלו שיש להם כבר המון (כסף).

הדברים הללו נעשו ויעשו ויימשכו. ברגע שיש לכם נכס, אתם עלולים למצוא את עצמכם נפגעים מתוכניות בניה, פשוט כי אין מי שייצג את התושבים מול היזמים והקבלנים. התושבים חלשים ואילו להם יש את המשאבים והכוח. אנשים הוציאו עשרות אלפי שקלים כדי להגן על רכושם ועל איכות חייהם כי אין להם כוח בתוך העירייה.

מה הפתרון להתמודד עם התוכניות של המנהל? גיבוי מהעירייה ובפרט מראש העיר. בכפר סבא, רפי סער ביטל את התוכנית של המנהל לשכונת שיכון וותיקים. אבל על פניו, עיריית הוד השרון פועלת להפך והיא מעמיקה את הפגיעה בתושבים כבר עכשיו. בשכונת גיל עמל כמעט כבר לא ניתנים היתרים, אנשים לא יכולים למכור את הנכסים שלהם, משפחות לא יכולות לחדש את הבתים שלהם ויורשים לא יכולים לממש את הירושה שלהם. לתוכנית הזו יקח שנים עד שהיא תגיע למימוש, אבל בינתיים תושבי השכונה נפגעים, רק משום שרמ"י רוצה להשביח את ערך הנכסים שלה ושהעירייה נראה שמשתפת איתם פעולה.

הפגיעה האפשרית אינה פגיעה רק בתושבי השכונה, זו פגיעה בכל הוד השרון, בסביבה שלה, באנשים שבה. לנו יש רעיונות, אנחנו עובדים עם מומחים ויש דרכים כיצד אפשר לאפשר צפיפות גבוהה יותר מבלי שזה יבוא על חשבון התושבים, מבלי להפוך משפחות למקרי סעד, להוציא עוד כספים מכספי המיסים שלנו עבור אנשים שלולא התוכנית הזו היו יכולים לעמוד בעצמם על רגליהם ולגור ליד ההורים שלהם. הם מתחילים עם פגיעה בגיל עמל, אבל אחרי גיל עמל הם עלולים לעבור שכונה שכונה ולהפעיל את אותו מודל. וכמו שגיל עמל בעקבות התוכנית תהיה מדבר צרוב שמש של מדרכות וכבישים, כך גם עלולה להיראות השכונה שלכם.

אני קורא כאן לכל המתמודדים לראשות העיר לספר מה הם מתכוונים לעשות עם תוכניות הציפוף, מה העמדה שלהם לגבי הפקעת אדמות כדי לאפשר גישה לפרויקטים חדשים ומה החזון שלהם לגבי הרחבת כבישים באופן כללי ברחבי העיר ולגבי הדיוריות בגיל עמל. זהו נושא שצריך להעלות בכל חוג בית, בכל שיחה עם מועמדים למועצת העיר. פיתוחה של הוד השרון לא צריך לבוא על חשבון התושבים הוותיקים. היזמים אינם במקום תושבים.

גילוי נאות: אישור התוכנית יעלה באופן משמעותי את ערך הנכס שלי בשכונה, אין לי מבנים בלתי חוקיים וההפקעות מהשטח שלי הן מינמליות. 

 תוכנית התחדשות גיל עמל ברמ"י

פרוטקול ישיבת המועצה

מסמכים נוספים, מצגות וקישורים