בעיתון "הארץ" פורסם מאמר בנוגע לבנייתה של חורשת טל. שני ציטוטים של הספר ס.יזהר צדו את עיני:
"ארץ מכוערת תוליד אנשים מכוערים. אנשים מכוערים יולידו עולם מכוער, ועולם מכוער לא יוליד עוד אלא יחנוק (…) שני צדדים צריכים לחוק זה. צד הציבור מזה וצד הטבע מזה, אלא שהאחרון אילם"
"אי אפשר לאדם בלי שיישאר לו מרחב בלתי מתוקן בידי אדם. אי אפשר להתקיים במקום שהכל כבר אורגן ותוכנן עד גמירתו, עד מחיקת כל צלם דמות הווייתו הראשונה, הטבעית, האורגנית, של מסד הארץ. הכרח שיהיה לו לאדם מקום ללכת ולהתנער ולהתרענן מן העיר, מן הבנוי, מן הסגור והשגור, לאגור לו מגע מרענן עם הראשוני, עם הפתוח, עם הטבעי, עם לפני היות האדם — אם היה זמן כזה"
מה שהיה נכון אז, נכון עוד יותר עד היום. אם לא נדאג לשמר כמה שיותר מהארץ הזו, נאבד אליה כל קשר והקשר.
