חברי הקואליציה בהוד השרון תומכים בעבריינות העייריה לכאורה

מישהו צריך ללחוש לראש עיריית הוד השרון שימי חומה ומגדל חלפו עברו מהעולם. שאנחנו חיים במדינה מסודרת ואין צורך לבצע פרויקטי בניה במחשכים, בלי לספר לציבור מי עושה מה. אין זאת רק מראית עין (החשובה מאוד לפני עצמה) מדובר על זכות בסיסית של הציבור לדעת מי אחראי על העבודות. אי הקפדה על הפרטים הללו, הינה הזמנה לאסונות בניה. כאשר אין שלט, אי אפשר לדעת מי ממונה הבטיחות של האתר, מי המהנדס האחראי ומי מנהל העבודה. אנשים שבמקרה של בעיה צריכים להגיע לאתר מיידית. כאשר אין הפרטים הללו, באופן ברור, מדובר על מפגע בטיחותי בפני עצמו. אין זו דרישה בעלמה, זו דרישה של החוק.

במקרה של עירייה, המצב עוד יותר רגיש. הצבת שלטים מאפשרת לציבור לדעת מי מבצע את העבודות מטעם העירייה, מחסור בשילוט, הינו פתח לשחיתות.

כל זה לא מטריד את עיריית הוד השרון, הרי היא אינה משלטת את אתרי הבניה בהם היא בונה, כפי נשדרש עפ״י סעיף 3 לנספח ההיתר. ד"ר אלון גלבוע, עו"ד העלה בישיבת המועצה שהתקיימה ביום רביעי (26.1.229) הצעה לסדר בעניין ובה דרישה שהעירייה תפעל בהתאם לחוק ותפעל להצבת שלט ( כפי שמופיע בתמונה ) בכל תחילת בניה וכפי שנדרש מכל תושב שבונה בעיר. מוזר בעיני שיש צורך להעלות הצעה לסדר בדרישה שהעירייה תעמוד בדרישות החוק.

מעבר למראית העין ולדרישה של עירית הוד השרון לעמוד בדרישות החוק כמו כל אזרח, הרי הרציונל העומד מאחורי תקנה 3 הינה לשקף בפני הציבור את מס׳ הבקשה להיתר, מי הוא הקבלן המבצע, מי מגיש הבקשה וכיוצ״ב.

חברי המועצה שנכחו בישיבה מטעם הקואליציה הצביעו נגד ההצעה, הצעה שבסופו של יום לא התקבלה. נראה שגם הם אינם מבינים את חשיבות השקיפות, את החשש מפני שחיתות בתחומי הבניה והפרויקטים שהעירייה מבצעת. הם לא סיפקו הסבר מניח את הדעת, כך שההצעה לא התקבלה. העירייה ומנהל ההנדסה ימשיכו להתנהל בניגוד לחוק (התכנון והבניה) ולתקנות. זו לא הפעם הראשונה שהעייריה אינה פועלת לאפשר שקיפות מלאה הקשור לזהות הקבלן, מגיש הבקשה והחשוב מכל האם העבודות מתבצעות בהיתר.

דחיה כזו, נראית בעיני כמתן לגיטמציה לעבריינות לכאורה של העירייה. בעיני, זו מעילה באינטרס של הבוחרים.
מצ״ב תמונות מאתרי הבניה.

אתר בניה של עירית הוד השרון, ושלט שהחוק מחייב להציב באתר שכזה
חברים, עיזרו לעיריית הוד השרון למצוא את השלט

עיריית הוד השרון בצעה עבודות הריסה ובניה במוסדות ציבורים ללא היתר כדין

ד"ר אלון גלבוע , עו"ד חבר מעצת העיר הוד השרון חשף שעיריית הוד השרון בצעה עבודות הריסה ובניה במוסדות ציבורים ללא היתר כדין .

בחודש אוגוסט 2021 חשף ד"ר אלון גלבוע כי העירייה מבצעת הריסה של מבנה ציבורי ברחוב המכבים 1 בנווה נאמן, וזאת בניגוד סעיף 145 לחוק תכנון ובנייה מחייב כול גוף להוציא היתר בנייה בהליך סדור כפי שמצופה מכל תושב.

מיד כשנחשפו עבודות ההריסה , ד"ר אלון גלבוע חבר המועצה שלח מכתב התראה ליועמ"ש עיריית הוד השרון על מנת לקבל את תגובתו לעבודות הטעונות היתר .

בתגובתו לד"ר אלון גלבוע כתב היועמ"ש " שהוא ממתין לקבל מהגורמים המקצועיים התייחסות מפורטת ועד אז יופסקו העבודות לחלוטין" . יובהר שעד היום לא התחדשו ההריסות והעירייה שוקדת על הגשת היתר.

לא חלף זמן רב ובחודש ספטמבר 2021 חשף ד"ר אלון גלבוע כי העירייה מבצעת עבודות בניה בבית ספר לפיד .

שוב פנה ד"ר אלון גלבוע ליועמ"ש העירייה על מנת לקבל את תגובתו לבניה הבלתי חוקית.

ביום 28 לנובמבר 2021 השיב יועמ"ש העירייה לבניה הבלתי חוקית שביצעה העירייה: מנהל ההנדסה מטפל בקבלת היתר למבנה חדר מכונות שנבנה ללא היתר לפני מספר שנים, לחיפוי הפח הדקורטיבי שמעליו ולמתקן הברזל משמשאלם ( המסומן באות B בתמונה שצורפו לתשובתך)".

לנוכח הבניה הבלתי חוקית בבית ספר לפיד , הגישה העירייה בקשה להיתר מס' 20212723 אשר כללה בין השאר בקשה להיתר חדר מכונות למעילת וחיפוי חזיתות.

אך מעיון בבקשה מתגלה כי צורף דו"ח פיקוח לביקורת שנערכה ביום 16 לדצמבר 2021 ובו צוין כי "אין חריגות בניה" . שוב אנו מגלים כי העירייה הגישה בקשה להיתר וצרפה דו"ח שגוי שהינו בעל חשיבות גדולה.

בית העם בנווה נאמן – חצי הרוס

כל אדם שעינו בראשו יבחין מיד שהעירייה לא צרפה דו"ח מלאה ואמיתי של המצב הקיים על מנת לא לחשוף את העבירות הבניה שביצעה .

במציאות בה העירייה מבצעת בניה בלתי חוקית בבתי ספר ובמוסדות חינוך, הינה מכרסמת באמון הציבור במערכות השלטון ובמערכת אכיפת החוק ולפעולות אלו השפעות שליליות רבות, ובהן: פגיעה בשלטון החוק ושימוש שלא כדין במקרקעי הציבור, פגיעה במשאב הקרקע ובעתודות הקרקע, פגיעה בתכנון הפיזי הכולל וארוך הטווח, ובכלל זה בתכנון התשתיות המקומיות ופגיעה באיכות החיים והסביבה.

בהיותה של עיריית הוד השרון כרשות מקומית, מוטלת החובה לשמור על הוראות החוק ועל כללי המינהל התקין ולשמש דוגמה במעשיה – בבחינת נאה דורש נאה מקיים. עבירות על חוק התכנון והבנייה המבוצעות דווקא על ידי מי שאמון על שמירת החוק ואכיפתו חמורות במיוחד מהבחינה הציבורית.

בנייה ללא היתר של העירייה בניגוד להוראות תכניות תקפות היא מנוגדת לחוק, פוגעת ביסודות התכנון ואף עלולה לסכן חיי אדם. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בבניה בלתי חוקית בבתי ספר ובמוסדות חינוך מבלי שגורמי הבקרה וההנדסה אישרו את הצבתם ואת השימוש בהם.

המכתבים ליועץ המשפטי של עיריית הוד השרון

"חיפוי" בלי היתר עם חדר מכונות ללא היתר

עקרונות שקיפות הירקונים, התנועה הירוקה מהירקון

(כל הזכויות שבורות, ניתן להעתיק, להפיץ ולעשות במידע כל שימוש אף מבלי לציין את מקורו).

תחום השקיפות העירונית הוא תחום מתפתח אשר מתכתב עם רעיונות התוכנה החופשית. רעיונות אלו נוגעים לאופן הנכון לניהול מידע והפצתו. הוגה הדעות הגדול של התנועה הינו ריצ'רד סטולמן. לרעיונות אלו השפעה הולכת ונרחבת, בין השאר על תנועות הזכות לתקן, המאבק כנגד חוקי מערכות הנז"ק (ניהול זכויות קניין) ומאבקים חברתיים-טכנולוגיים נוספים. תנועה התוכנה החופשית היא התנועה הגדולה והחשובה ביותר בתעשיית הטכנולוגיה העילית, וכיום מהווה את הבסיס הטכנולוגי לרוב המוחלט של תשתיות ענקי הטכנולוגיה, ממיקרוסופט, גוגל ועד חברות הזנק והתעשיות הביטחונית. התוכנה החופשית העניקה לעולם את הוויקיפדיה, אך גם מהווה בסיס לענפי הטכנולוגיה הגדולים ביותר (מאות אלפי פרויקטים). העולם הטכנולוגי מבוסס על תוכנה חופשית. 

הרעיונות הנוגעים לשקיפות העירונית התפתחו וכיום מדובר על רעיונות של "עיר דיגטלית". עיר שהמידע החיוני בה נגיש, ומאפשר לבעלי ההחלטות לשפר באופן עקבי את היעילות של השירות העירוני והתועלת המופקת ממנו. ככול שפותחים יותר את המידע, כך ניתן להפיק ממנו תועלת. חברה כמו moovit חייבות את קיומה לפתיחת המידע על תנועות האוטובוסים על ידי משרד התחבורה. באופן כללי אפשר להניח שניהול נכון של המידע הוא לא רק הוצאה, אלא יכול להוות בסיס ליצירת מקור רווח לעירייה, אך יותר מזה, הוא עשוי להוות בסיס לפיתוח ענפי כלכלה חדשים לתועלת כלל המשק ולרווחת כלל האזרחים. 

רעיונות אלו דורשים סכומים מאוד ניכרים למימושם, סכומים שלהערכתי נמצאים מעבר להישג ידה של עירייה בסדר הגודל של הוד השרון. רק לדוגמא, פרויקטור לנושא, בעל ידע מתאים בתחומים הנדרשים ויכולת עבודה במסגרת עירונית, יכלול הוצאות שכר בסדר גודל של  55,000 ש"ח לחודש עבודה. (עלות העסקה של איש פיתוח ואינטגרציה בתעשיה). על פניו, כאשר מדובר על פרויקטים בהיקף המדובר, יש צורך לשדרג מערכות מידע רבות, לעיתים, יש צורך לאפיין אותן מחדש ולפתח את כולן מחדש. פרויקט כזה צריך לכלול עשרות אנשי פיתוח וניהול וכולל גם סיכון לא מבוטל להיכשל. מאידך, עיר דיגיטלית שכזו תוכל למשל להעלות את רמת הבטיחות באמצעות ניטור מדוייק של מצב התחבורה, לבצע השוואת מדדים סביבתיים שונים (רעש, צריכת אנרגיה, זיהום) בין אזורים שונים בעיר ולאתר מפגעים עוד לפני שהגיעו תלונות מהתושבים. התועלת שבמידע עשויה להיות מתורגמת לעליה ברמת החיים ועל כן בערך הנכסים של כל תושבי העיר.  

יחד עם זה, ניתן באמצעות הידע והמחשבה הנכונה להביא לשיפור ניכר במידע של העיר בהשקעות מאוד נמוכות. מערכות ניטור מזג אוויר ואיכות האוויר יכולות להירכש בעלות של פחות מ-2000 ש"ח ליחידה וכך ניתן להציב כמה מהן בבתים של תושבים. (קיימות בהוד השרון כבר 2 מערכות כאלו המחוברות למערכות גלובלית של חברת ibm). הצעות מסוג זה אומנם לא יהפכו את הוד השרון לדיגיטלית, אבל יהיו בעלות תועלת רבה לכלל התושבים כי יאפשרו שיפור בדיוק מזג האוויר ובבקרה על האיכות שלו. 

גם אם נחכה עם רעיונות העיר הדיגיטלית, ניתן להפיק גם כיום תועלת רבה לציבור מהגדלת השקיפות העירונית על בסיס הטכנולוגיות הקיימות כיום. בהקשר הזה, השקיפות מחולקת לשני תחומים משיקים אשר קשורים זה לזה, שקיפות פיננסית ושקיפות תפעולית.  

במסגרת השקיפות הפיננסית יש לאפשר שימוש נוח במידע הפיננסי בכל הגופים של העירייה, חברות הבת, והחברות שלעירייה יש דירקטורים בהן. בשלב ראשון, יהיה נכון בעיני להתייחס לעירייה כאל חברה ציבורית בה התושבים הם בעלי המניות ועל כן זכאים לקבלת מידע שוטף ונרחב על ההתנהלות הפיננסית של העירייה. כיום, עיריית הוד השרון מספקת דוחות סרוקים, המחייבים הזנה מחדש של הנתונים על מנת שהם יהיו ניתנים לעיבוד. מצב זה פוגע בשקיפות. אידיאלית, הדוחות הכספיים של העירייה צריכים להיות זמינים באמצעות api, ז"א, שניתן לבצע שאילתות מתוך מחשב ישירות אל הדוחות הכספיים ולבצע באופן כזה חיתוכים, השוואות ובדיקה מדוייקת של הביצועים. אך גם פירסומם בקובץ גליון אלקטרוני יהיה שיפור לעומת המצב כיום. (בפרט בנוגע לחברות הבת, כמו החברה הכלכלית ותאגיד המים). 

השקיפות התפעולית נוגעת לגבי אופן קבלת ההחלטות בעירייה ומעקב אחריהן. כמו למשל, בעיריית כפר סבא. אך בדומה למעקב ההחלטות הזה, התושבים זכאים לקבל, לדעתי, דוחות שוטפים על ההתנהלות של כל הנכסים בבעלות העירייה, הניהול שלהם והתוכניות הנוגעות להם ואופן קבלת ההחלטות. כל המסמכים שהעירייה מפיקה צריכים להיות מרוכזים באופן שיהיה נגיש לציבור באמצעות מערכות חיפוש יעילה תוך הקפדה על פרטיות האזרחים. אם תושב רוצה לדעת את כל הדיונים והתוכניות הנוגעים לרחוב שבו הוא גר בכל מחלקות העירייה. הוא צריך להיות מסוגל לצפות בהם בלחיצת כפתור. הקמתה של מערכות שכזו פשוטה וזולה משמעותית מחזון העיר הדיגטלית, כי המידע כבר נמצא בעירייה, ויש צורך לפרמל אותו באופן שיהיה נגיש גם למנועי החיפוש. הדרך האידאלית, היא הזנת הנתונים לבסיס נתונים ופירסום api. מידע שכזה, עשוי להוות גם מקור רווח לעירייה כאשר שימוש נרחב בו יכול להימכר ליזמים (בכפוף לתקנות הפרטיות). בשלב ראשון יהיה נכון בעיני להתמקד ביצירת סטנדרטים אחידים למידע בין המחלקות השונות, והנגשת המידע שכבר קיים במחלקות. למאגר מידע כזה יהיה ערך רב גם עבור העירייה עצמה ועשוי בעצם הקמתו לשפר את איכות השירות ויעילותו. ההמלצה שלי היא לעשות שימוש אך ורק בתוכנות חופשית, כאשר ההתאמות מבוצעות על ידי העירייה ישוחררו לציבור תחת רישיון חופשי (לטעמי, ה-  gpl3 הוא הרישיון ההולם). 

כיום, האתר של עיירית הוד השרון אינו מעודכן (למשל, מיקום הגינות הקהילתיות אינו מעודכן, בניגוד למשל לכפר סבא). וכך גם המבנה והצורה של האתר יכולים להשתפר. האתר של המועצה המקומית סביון מהווה דוגמא טובה לאתר עירוני. 

על הכותב:

מבצע כיום פרויקטים עבור חברות טכנולוגיה עילית. עבדתי עבור מגוון חברות, מחברות הזנק, חברות ישראליות גלובליות ותאגידי ענק בין לאומיים. הפרויקטים כוללים תכנון, הקמה ובניה של מערכות מידע לטיפול בכמויות מידע גדולה (ביג דאטא), תכנון והקמה של מערכות בדיקות אוטומטיות בסביבות הלקוחות ובסביבות ענן. בעבר, תיחזקתי את מערכות הביג דאטא של קונדואיט (המערכת הגדולה ביותר מסוגה בישראל בזמנה, כולל מערכות יתירות וגיבוי). כמוכן, עסקי בייעוץ לגופים פיננסים שונים, חברות ביטוח ותעשיה.

כמו כן עסקתי בייעוץ אירגוני בתחום בקרת תהליכי הניהול (iso). 

אני פעיל חברתי קרוב ל-20 שנים, בין השאר עסקתי בהתנדבות:

  • ניהול עמותה לקידום התוכנה החופשית. (עמותת המקור). 
  • יעוץ למנה"ר (מנהל הרכש של משרד הביטחון), בנושא שימוש במערכות תוכנה חופשית.
  • ניהול והקמה של כנסים עבור התעשיות הביטחוניות.
  • ייעוץ ומימוש פרויקט עבור ממר"ם ו-8200 בהטמעה של מערכות חופשיות. 
  • השתתפתי בוועדה הלאומית לטכנולוגיית המידע במשרד האוצר, בתחום תוכנה חופשית במערכות החינוך. במסגרת פעילותי זו הפקתי מסמכים רבים בתחום השימוש בתוכנה חופשית עבור משרד האוצר והייתי בקשר עם גורמים שונים במשרד החינוך ובתחום המסחרי (גוגל).
  • הקמתי ויעצתי להקמת של כיתות מחשבים מבוססי לינוקס ברחבי הארץ (בין השאר, בבית ספר הדמוקרטי בהוד השרון).
  • הייתי מהיזמים וניהלתי את האסטרטגיה של המאבק כנגד חוק המאגר הביומטרי. המאבק כלל פיתוח של תוכנות חופשיות (שהיוו את ההשראה לפרויקט הכנסת הפתוחה), אירגנתי הפגנות בהשתתפות חברי כנסת ששודרו באמצעי התקשורת. 
  • יזמתי מאבק למען זכויות חיילי המילואים במהלכו פורסמו כתבות באמצעי תקשורת שונים כולל כתבת מגזין בערוץ 1. 
  • יזמתי, בניתי וניהלתי את אתר הקהילות הגדול ביותר בזמן המחאה החברתית, המערכת כללה גם רשת חברתית מבוססת תוכנה חופשית. אירגנתי הפגנות מול ביתה של שלי יחימוביץ ורון חולדאי במחאה על היחס לדרי הרחוב בתל-אביב.
  • כיום אני מפרסם בלוג וערוץ יוטיוב בתחום ההגנה על הסביבה. 

אולי גם אתם סובלים מהרעש הלבן

כמעט כולם בעיר סובלים מרעש לבן. ברמה כזו או אחרת. בשבת בבוקר, רצה המקר, והתרחשה באזורנו הפסקת חשמל, גם איזור התעשיה שווק (האזעקות התעוררו בבהלה). אך הקול העמום של מנוע של 1300 כוחות סוס נשמע מרעיד את השכונה. בדקתי. להערכתי והאפליקציה, יש יותר 15 דציבילים של רעש כתוצאה מהמנוע.

מה הוא רעש לבן?

רעש לבן הוא רעש. קודם כל הוא רעש. זה שאנחנו לא שומעים אותו לא הופך אותו פחות רעש. זה גם לא אומר שהוא לא משפיע עליכם. הרעש יכול להיות מאוד מאוד מאוד חזק, אבל האוזן שלנו לא מסוגלת להמיר אותו לצליל. לכן, אנחנו לא מודעים לרעש הלבן.

לאוזן יש עוד תפקיד, וזה מדידת לחץ.

כפי שכל אחד מאיתנו זוכר, כאשר אנחנו טסים, אנחנו מרגישים את הלחץ באוזניים. רעש לבן, הוא בתדיריות נמוכות יחסית יותר מההרעש ה"רגיל", לכן, האוזן שלנו לא מפרשת אותו כשינוי של צלילים, אלא כשינוי של לחצים. עוד תופעה, לפחות אצלי, שמאחר שהאוזן לחוצה יותר, כך היא גם רגישה יותר לרעשים אחרים. ז"א, שכל שיט בסביבה ישמע לכם הרבה יותר חזק אם יש רעש לבן. רעש לבן יכול להחריב סביבה.

הרעש הלבן הוא מפלטו של הנבל.

כפי שאת האגזוז של הרכב אילפו להיות שקט, כך אפשר לאלף גם ארובה. לגבי הרעש הלבן, זה לא מענין אותם, הם לא גרים כאן. זה מאפשר להם לייצר רעש לבן ולזהם את כל הסביבה בלחץ. הם מפציצים את האיזור ברעש לבן. וכן, אפשר לחסוך ככה הרבה מאוד מאוד מאוד כסף. אפשר להפעיל ככה מנועים בקירבה לאיזורי מגורים כפי שעושים במת"ש בהוד השרון.

אבל הרעש הזה מסתיר עוד משהו, וזה את כמות הגזים הנפלטים לסביבה. מנועי דיזל פולטים כיום עשן שחור, וכך גם בנזין, ברמות מסויימות רואים את העשן. אבל גז, אותו לא רואים לכן הוא נחשב "נקי". לכן, אין לכם מושג שבעצם יש לכם ארובה ענקית שמישהו פתח לכם ליד התחת. (זה מכון טיהור, לא?). לפני הנתונים ב-2019, המקום פולט מעל 3 טון של תוצרי פליטה כל שעה! זה ענן ענק של שיט שיושב כאן כל הזמן.

רעש לבן זו כמו הפצצה כל היום וכל הלילה

זה מכסה שטחים ענקיים. בהוד השרון למשל, זה מגיע מעדנים, דרך גיל עמל ועד לרחוב הרב ביטון. רעשים לבנים מגיעים רחוק. וזה רק מה שאני שומע. לדעתי, זה הרבה הרבה יותר.

יש רעש לבן טוב

כן, יש רעש לבן טוב. כולנו מכירים אותו. הרי כל מה שאנחנו שומעים הוא פסיק ממה שאנחנו מרגישים. האם אפשר לתאר במילים תחושה של צלילה מרעידה מקור, במי מעיין זכים ביום לוהט? כי אנחנו גם מרגישים את ציוץ הציפורים, משב הרוח בענפים, זימזום החרקים ורחש הגלים, טוב לנו גם עם קולות של אנשים מדברים, צוחקים ושרים, כרעש לבן. אנחנו יצורים קהילתיים והרעש הטוב הוא חלק מחיינו .הוא יכול להיות בעוצמה של רעש מכונות, ועדיין, בגלל המורכבות שלו, לא יגרום לאותם נזקים כמו הנזקים של רעשי המכונות.

האם אמיר כוכבי מכבה את הדמוקרטיה בהוד השרון?

לדמוקרטיה יש פירושים רבים, חלק מהפרשנים נצמדים להגדרה המילולית, שלטון העם, יש כאלו שיגידו שזה שלטון הרוב, אבל בסופו של דבר, דמוקרטיה הפועלת כראוי דואגת לזכויות האדם, מעמידה את האדם במרכז ומאפשרת לו ביטוי ומבטיחה את זכויתיו. בכל מקרה, ברור שדמוקרטיה אמיתית מאפשרת למיעוט להפוך לרוב. והכוונה במיעוט, היא גם לדיעות, לתפיסות, לאמונות. לכן, קיימים הרבה מאוד כלים שנועדו להבטיח את הדמוקרטיה. כמו חופש הביטוי, הפרדת רשויות, חופש העיתונות, והגבלת כוחה של השררה על הפרט. בחירות הן תנאי הכרחי לדמוקרטיה, אבל אינם תנאי מספק. ישנן הרבה מדינות אפלות ורעות אשר מקיימות בחירות.

דוגמא טובה לדמוקרטיה בכנסת ישראל, היא לגבי עבודת הוועדות. בוועדות, מובטח ייצוג גם למפלגות האופוזיציה. כאשר השלטון בישראל מתחלף, אין המשמעות שהזכויות של מי שהפכו למיעוט ידרסו. הרי יום אחד הגלגל יסתובב ואם אנו רוצים להבטיח את זכויות כל המיעוטים לאורך זמן, יש צורך לתת להתחשב בדיעות של כולם. חבר הכנסת לשעבר דב חנין, למשל, למרות שהיה נציג של מפלגה לא ציוניות המייצגת את המיעוט הערבי, הרי הצליח ליזום ולחוקק חוקים רבים לתועלת כל אזרחי המדינה. חברי הכנסת יודעים שחילוקי הדיעות הם נחמדים כהצגה לבייס, אבל יש גם עבודה חשובה שצריך לקדם לטובת כלל אזרחי המדינה. לא כך בהוד השרון.

מועצת העיר היא למעשה בית הנבחרים של העיר, בהוד השרון, מתוך 17 חברי העיר, יש אופוזיציה של 4 בלבד. כאילו שהיתה לנו ממשלה שנשענת על 91 חברי כנסת. אך בניגוד לכנסת, ראש העיר רומס ברגל גסה את האופוזיציה. במה הדברים אמורים? ישיבות המועצה הן הכלי העיקרי בהם חברי מועצת העיר יכולים לקדם רעיונות ופרויקטים הקשורים לעיר. הזכות הזו, להעלות הצעות ושאילתות, היא זכות המוקנת לחברי מועצת העיר על ידי החוק. החוק מחייב דיון בהצעות, מחייב שלפחות ישמעו. בישיבה האחרונה שנערכה במועצת הוד השרון, התעלם ראש העיר, אמיר כוכבי, מדרישות החוק, ולא איפשר לחברי האופוציה להעלות את הצעותיהם.
כמי שנכח בחלק מהישיבה, אני יכול להעיד שבתחילת הישיבה נראה שלראש העיר לא אצה הדרך. היה רוצה, היה מאפשר דיון בסוגיות מוקדם יותר. ולא מדובר בהצעות חסרות משמעות:

  • ביטול דוכני הפיס של יגאל שמעון – אני חושב שדוכני הפיס הם שאריות מכוערות של פירסום אלים, והעיר יכולה להסתדר יופי בלעדיהן. הם פוגעים בחזות העיר ופוגעים באזרחיה.
  • יישום תוכנית עירונית למאבק בתאונות הדרכים של משה חנוכה – איני מכיר את פרטי התוכנית, אבל ברור לי שמצב התחבורה בהוד השרון בעייתי, וכרוכב אופניים, לעלות על הכבישים בהוד השרון זו סכנת נפשות. בתקופת כהונתו של אמיר כוכבי לא הוסיפו ולו קילומטר אחד של מסלולי רכיבה.

מה משותף לכל ההצעות הללו? שהן ממש לא מענינות את מי ששכרו עומד על מעל 50,000 ש"ח לחודש. הוא לא צריך להגיע ברגל לבריכת גלי רון, הוא יכול לרכוש לעצמו בריכה. הוא לא מוטרד מההשפעה של ההימורים על השכבות המוחלשות, הוא כבר זכה בפיס, והוא לא צריך לחשוש מההליכה ברגל לכל מקום, יש לו רכב שיקח אותו. אלו הן בעיות של הציבור, בעיות של אזרחים המנסים לחיות את החיים שלהם בעיר הזו, ונתקלים בראש עיר אטום ולא מחובר.

ביקור בישיבת מועצת הוד השרון 15.12.21

זו הפעם הראשונה שאני מבקר בישיבות מועצה ואני ממליץ לכל אזרח לקפוץ לפחות פעם אחת לשמוע מה הולך בישיבות הללו, ובעיקר, להתרשם מהאנשים. את הנושאים לסדר היום ניתן למצוא בהזמנה לישיבת המועצה.

הנושא העיקרי שעמד על הפרק (מעבר לשינוי שמו של תאגיד המים הוד השרון) הינו גורלה של בריכת גלי רון. זו בריכת בת 40 שנים, יש בה כיום 500 מנויים, והיא נזקקת לשיפוץ מסיבי. לכאורה, עניין שולי, יש בריכה, צריך לשפץ. מה שכן, ראש העיר, מתחמק מלתת תשובות לגבי גורל הבריכה. מנכ"ל העייריה טוען שהם קיבלו הארכה לביצוע שיפוץ לבריכה. כאשר הוא נשאל ממי הם קיבלו הארכה ומי דורש מהם את השינוי בבריכה, מילא פיו מים. הסכומים שראש העיר דיבר עליהם הם סביב ה-60 מליון ש"ח, סכומים שנראים לוועד הפעולה מופרכים, ואני נוטה להסכים.

וועד הפעולה למען בריכת גלי רון

מה שעניין אותי הוא הדינמיקה של הדמוקרטיה והפוליטיקה בהוד השרון. יש כיום 3 חברי אופוזיציה. ד"ר אלון גלבוע, עו"ד,אביבה גוטרמן ועו"ד משה חנוכה (שהיה בקואליציה ועזב עקב חילוקי דיעות עם ראש העיר). מה שמשך את עיני בדיונים, שנראה שחברי המועצה, שהם בעצמם דברנים לא קטנים באופן כללי, דווקא העדיפו לשמור על זכות השתיקה. הפער בין הברכות להצטרפותו המבורכת של יוסי שאבי למועצה לעומת חוסר העניין הכללי שהנוכחים גילו בנושא שעל הפרק היה די צורם. זה קצת לא מובן בעיני. האם אין להם מצביעים אשר מגיעים לבריכה? האם לבריכה מגיעים רק אנשים שהצביעו לאופוזיציה? מדוע רק חברי חברי האופיזציה מעלים שאלות וקשים קושיות? איזו מין דמוקרטיה יש כיום בהוד השרון?

אחת הטענות העיקריות של התומכים בשיפוץ הבריכה נגעה לשקיפות של ראש העיר. זהו נושא חשוב שלדעתי העייריה מטפלת בו באופן מחפיר. החל מהדוחות הכספיים שאי אפשר לעבד, הדוחות של החברה הכלכלית (מצגת) הנעלמים אחרי שנה, ישיבות המועצה הנדחות, חוסר מעקב פתוח אחרי ביצוע החלטות המועצה ועד לנושא הזה.

התרשמתי לטובה מחברי האופוזיציה, הם שולטים בפרטים, הם ערניים ונשמע שהם באמת באמת לעזור לתושבים. מאידך, ראש העיר נראה לי זחוח, כמעט מבודח. כאילו לא מדובר על איכות חייהם של מאות תושבים (במצב הנוכחי של הבריכה) ואם היתה מתחוזקת ומתוקצבת כראוי, לאלפי מתושבי העיר. הוא לא יוצר איתם שום שיח, לא דיאלוג, לא פונה אליהם. מקסימום לנציג שלהם. שקופים. הם בעיניו תפאורה, בעיני הם המקהלה היוונית במחזה קפקאי.

אישית, אני לא מבקר בבריכה, אני מעדיף ים ופעילות באוויר הפתוח. אבל בעיני מאוד חשוב עבור הקהילה של הוד השרון שתהיה בריכה נגישה במרחק הליכה. עבור כולם. הגישה העירונית המודרנית בעולם מדברת כיום על עיר רבע שעה, עיר שכל השירותים שהאזרח נזקק להם נמצאים במרחק של רבע שעה הליכה. ואילו בהוד השרון, בריכה שכבר בנויה, שכבר מעניקה שירות, צריכה להיאבק על קיומה.

ומה קרה עם ההצעות של חברי מועצת העיר?

הפוליטיקה המקומית של הוד השרון

עד לפני חצי שנה ממש לא עניינה אותי הפוליטקה המקומית. היה איזה בחור שנראה נחמד ואמר כל מה שנשמע נכון, בעיקר הקטע של חידוש העיר, שיפור המנגנון העירוני וכל המילים שכל תושב בורגני בכל עיר בעולם ישמח לשמוע.

תכל'ס לא ידעתי עליו כלום. ידעתי שהשכונה שלי מוזנחת, שהרחוב שבו אני גר נדפק על יד עיירית הוד השרון עוד לפני שאמיר כוכבי היה ראש עיר, הרבה לפני. וכתוצאה מהשינוי (שהעיריה יזמה על חשבון התושבים) קיבלנו רחוב מסוכן, לא בטוח להולכי רגל ובלי מספיק חניה.

למעשה, כדאי מאוד לנסות להבין מה קורה בפוליטיקה המקומית, קודם כל, בגלל כמות הכסף. התקציב של הוד השרון עומד על רבע מילארד ש"ח, שזה קצת יותר מ-10% של תקציב של משרד הספורט והתרבות. אבל הכוח של ראש הראשות על התשובים שלו הינו בעל משמעות גבוהה יותר, כי אם משרד הספורט אחראי על שירותי הספורט והתרבות של מדינה שלמה, הרי התקציב של הוד השרון מושקע בעיר אחת. כך שהמשמעות של כל שקל בתקציב המקומי של הוד השרון, גדולה עשרות מונים מהמשמעות של שקל בתקציב המדינה. ויחד עם זה, את רובנו זה ממש לא מטריד, ואנחנו ממשיכים לשלם סכומים מאוד ניכרים עבור שירותים ולא מקשרים הארנונה לבין איכות השירות המתקבלת. רובנו גם לא מקשרים בין איכות השירות של הרשות המקומית לבין בעיות העלולות להיווצר לנו. מי היה חושב למשל, שטיפול שגוי של העיר בנושא דליפת כרטיסי האשראי מהצהרונים, עלול להגדיל את הנזק?

ראש עיר מרוויח כ-55,000 ש"ח לחודש. להחזיק ראש עיר בישראל עולה מיליון שקל בשנה (כולל הוצאות שכר והחזרי הוצאות נדיבים מאוד). זה ללא ספק שכר נאה עבור מנכ"ל בכיר בחברה ציבורית, מוביל ומנהיג אירגון, שמחוייב לבעלי המנית שלו. אבל יחד עם זה, חובת הדיווח שהמדינה מחייבת את הרשויות המקומיות, היא ברמה הרבה פחות מפורטת מאשר בחברה ציבורית, המחויבות בדיווח רבעוני ובשקיפות גבוהה של התהליכים המתרחשים בה.

נראה, שלא רק שמדובר על כך שיש המון המון כסף ברשות המקומית ושניהול שגוי שלהן עלול לגרום לנזקים ישיר לכל אחד מאיתנו, אלא גם שהפיקוח על הכסף נעשה ברמה הנמוכה ביותר. אנחנו בפועל מחזיקי המניות של העיר הזו, ומה שקורה זה שאיננו יודעים דבר על כיצד הכסף שלנו מנוהל. אנחנו בקושי יודעים להשוות בין כמה פעמים מפנים אצלנו זבל בשכונה לכמה פעמים בערים אחרות. והגרוע מכל, זה לא ממש מעניין אותנו. במקרה הטוב, אנחנו פעם בחמש שנים זורקים פתק עם שם שנשמע לנו נחמד, וזהו.

התחלתי להתענייו בפוליטקה המקומית כי אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון, לא מסוגל או לא רוצה לפעול כנגד מפגע רעש ליד ביתי. אמרתי לעצמי ,לא יתכן שרשות מקומית תאפשר לבעל עסק למרר את חיהם של אנשים, סתם ככה. פשוט כי מתחשק לו לעשות כסף ממכירת רעש. כמה טעיתי. וכמה קטן הנזק הנגרם לי.

קחו למשל את ניסיון להרס הבית בגני צבי. הריסת בית היא צעד קיצוני מאוד, היא פגיעה בציפור נפשו של אדם, בילדיו, במשפחתו וכנראה גם תמוטט אותו כלכלית. זו פגיעה נרחבת וקשה שצירכה להיעשות אך ורק אם כלו כל הקיצין, ואם, בעיני, הדבר גורם נזק אמיתי למישהו אחר. כיצד יתכן שאמיר כוכבי יתחיל בביצוע כזה צעד תוך שנה מביצוע העבירה? מה כל כך חשוב בהרס הזה?!?

בוא ונצלול אל תגובת העיריה, שלפי הניסוח, נראה שנוסחה בחופזה וברשלנות ידי ראש העיר עצמו.

"העירייה פועלת להסדרה ואכיפה בתחומי התכנון והבנייה כמוגדר בחוק, תוך ניסיון לסייע לתושבות ותושבים לפעול באפיקים התכנוניים הנכונים. לאחר הרפורמה בתחום האכיפה שנעשתה על ידי הרשות הלאומית לאכיפה, אכיפה מנהלית על עבירות בנייה חדשות היא אגרסיבית ומיידית ומרגע שהתחילה יש חלון זמן קצר לנסות לפעול לתיקון המצב התכנוני והעירייה בוודאי במקרים המוכרים ברווחה, תמיד תנסה לסייע מיוזמתה.  "

אמיר כוכבי זורק את האשמה כלפי מעלה, כאילו, אין לעירייה ברירה אלא ללכת להרוס, כאילו שאין לו שיקול דעת בנושא והוא רק מבצע את הוראות המדינה. אבל אם זה המצב, בשביל מה צריך אותו? הא, בשביל המקרים הסוציאלים. אילו מקרים סוציאלים, זו שהעיריה יוצרת באמצעות הרס בתי התושבים שלה, אלו שהעירייה יוצרת כי אינה מקדמת פרצלציה ואינה מייצגת את התשובים כראוי מול המנהל.

מצד שני, כאשר יש מטרדי רעש, אז פתאום לאמיר כוכבי אין כזו מוטבציה לפעול לתיקון הבעיה. כאשר נוח לו, הוא רץ לבית המשפט ודואג לצו הריסה.

באיזו אדנות הוא מדבר על הקורבנות של המעשים שלו, כאילו צריכים להכיר לו תודה על כך שהוא מפנה את המחלקה הרווחה אל המשפחה הרי שהרס להם את הבית. הוא גם הורס וגם עושה לעצמו יחסי ציבור במכה אחת, בדיוק בשביל דברים כאלו הצבעתי עבורו.

ובעיני, הקטע הצבוע ביותר, הוא הניסיון של אמיר כוכבי לשכנע שהחוק מחייב אותו להרוס, אבל המדינה לא כופה, לא מתערבת בשיקולים של הרשות המקומית ,אלא ניסתה לייעל את הליכי ההריסה, להקל עליו. זה לא שהחוק כופה על אמיר כוכבי להרוס בתים, אלא שהחוק מאפשר לרשויות המקומיות יותר כוח במצב כזה. אבל הן אלו המחליטות האם להשתמש בכוח הזה או לא. בעיני, מעשה שכזה של עייריה, על עבירת בניה שנעשית בנסיבות הללו, היא רוע לב. ומי שיוזם אותה הוא אדם רע לב והתגובה שלו, בעיני, היא שקר טהור.

למזלנו, יש כמה אנשים במועצת הוד השרון הפועלים המנסים לצמצם את הנזק שאמיר כוכבי עושה. יצא לי להתרשם כבר מכמה מהם לטובה. יש לכם בעיה, יש לך תלונה על תפקוד עיירית הוד השרון, חושבים שעיירית הוד השרון פוגעת בכם? יש מי שיקשיב לכם במועצת העיר: אביבה גוטרמן, ד"ר אלון גלבוע, עו"ד ומשה חנוכה. תפנו אליהם, כי אחרת העיריה תאכל אותכם כמו בתים להריסה בגני צבי.

אמיר כוכבי ראש עיירית הוד השרון כבר 3 שנים, התלונות כנגדו הולכות ונערמות

עיתון ירוק, הוד השרון, מהדורה 1389, עמוד 16

על פי הכתבה, בהוד השרון קיימות מספר בעיות מתמשכות שראש העיר, אמיר כוכבי, לא מטפל בהן כראוי.

תושבת הוד השרון, טל זינגר:

  • מחסור באולמות ספורט, ילדים נאלצים לנדוד מאולם לאולם.
  • בעיה במדרכות ברחוב ההכשרות בהוד השרון. (רחוב ההכשרות מקביל לדרך רמתיים ומנקז תנועה מפארק 4 העונות ועד למרכז העיר. ברחוב יש תנועה ערה מאוד של מכוניות והמדרכות חסרות בחלק ממנו. )
  • גם רחוב זה, כמו ברחובות רבים בעיר, תושבים נוהגים מהר מדי (למשל, רחובות חנקין וששת הימים) אך העייריה אינה מוסיפה פסי האטה.
  • העייריה לא מסבסדת הסעות לילדים עם צרכים מיוחדים.

בנוסף לכך, הפורומים של תושבי הוד השרון והעיתונות מציפים עוד בעיות.

ירוק מדווחה שעתידה של בריכת גלי רון בהוד השרון, כולל מתחם הספורט המשרת כל כך הרבה תושבים נמצא בסכנה.

אבל כנראה שעיירית הוד השרון מתלהבת יותר להרוס מאשר לתקן, אחרת לא ברור מצבה של האנדרטה לזכר נספי השואה, מדווח ירוק.

  • ראש עיירית הוד השרון אמיר כוכבי כתב הגיב בטוויטר לפני 3 שנים שהוא יפתור את הבעיה של המחסור במדרכה ממזרח הוד השרון לתחנת הרכבת כפר סבא. רחוב חשוך המסכן את ההולכים בו בשעת הלילה, אך למרות שמדובר על 250 מטר של מדרכה בצמוד לכביש קיים, העיריה מתמהמהת בסלילתה.
  • תלונות נוספות כנגד התנהגות העייריה נוגעות לבעיות זיהום האוויר של מכון הטיהור.
  • תלונות לגבי מועדון המבצע מטרדי רעש נוראים כבר חצי שנה מאיזור התעשיה גיל עמל.
  • תלונות לגבי הקמה של מרכז מסחרי בגיל עמל ליד בית ספר תל"י, למרות העומסים הכבדים ומחסור בתשתיות תחבורה באיזור.
  • תלונות לגבי איכות שירות האוטבוסים, נסיעה מהירה תוך טלטלה של הנוסעים, אוטבוסים המדלגים על תחנות.

הריסתו של בית על ידי עיירית הוד השרון נדחתה בשבוע

בהמשך להחלטת בית המשפט ביקשה עיריית הוד השרון להרוס הבוקר את ביתה של משפחת חלף, שנבנה ללא היתר. חבר המועצה עו"ד אלון גלבוע הגיע למקום ולאחר דין ודברים עם נציגי העירייה, קיבלה המשפחה ארכה של שבוע ימים, להיערך לפינוי והריסת המבנה.

קיימת בגני צבי בעיה בשכונה של פרסטלציה, לא ברור מדוע העייריה ואמיר כוכבי העומד בראשה, בוחרת לקדם דווקא הריסה של בתים בשכונה זו.

לכתבה המקורית ולסרטון

מט"ש הוד השרון באי ספיקה – "פצצה מתקתקת"

פוסט של ועד הפעולה מט"ש.

מתקן לטיהור השפכים (מט"ש) של כפר סבא הוד השרון הוקם בשנת 1996 לטיפול בשפכי הערים כפר סבא והוד השרון. המט"ש הוקם בבעלות משותפת של שתי הערים כפר סבא והוד השרון, ועבר לבעלות תאגידי המים פלגי שרון ומי הוד השרון עם הקמתם. הבעלות על המט"ש אינה שווה ומתחלקת ל%69 כפר סבא 31 % הוד השרון.


תושבי הוד השרון, מתלוננים מדי יום על סבל רב שנגרם להם מהגזים הנפלטים מהמט"ש (H2S – מימן גופרי, גז בעלי ריח של ביצים סרוחות ורעיל מאוד) וגורמים לצחנה קשה. הם מעידים שהמצב בלתי נסבל והם סובלים בבעיות בריאות שונות כמו כאבי ראש, צריבה בעיניים וקשיי נשימה.


בשנתיים האחרונות המצב החמיר הן מבחינת תדירות הריחות כפועל יוצא של פליטת גזים גוברת והן מבחינת היקף השטחים המעורבים. התושבים מתלוננים ומתריעים על סבל ועל כך שמדובר בבעיה המשמעותית ביותר בעיר, שמחייבת טיפול בעדיפות ראשונה במעלה.


נציגי הוועד למען אוויר נקי, נפגשו עם ראש העיר אמיר כוכבי, מיד עם בחירתו לתפקיד, התריעו על החמרה בתדירות והיקף התופעה והגישו מספר דרישות:

  1. להתייחס לבעיה כבעיה עירונית בתיעדוף גבוה.
  2. להעביר את המט"ש לאיזור מרוחק מבתי תושבים.
  3. לאבחן לאלתר ע"י שכירת חברה מקצועית את מקורות הריח ולטפל בהם בהתאם.
  4. לשתף את התושבים בשקיפות בטיפול בבעיה.

לבקשת הוועד, העיריה שכרה את חברת DHVMED שבצעה סקר ריחות בעיר וגילתה ש50% מהתלונות קשורות לצחנת המט"ש. ידוע שהיקף התלונות בפועל גבוה יותר. רבים מהתושבים התייאשו מהפניות החוזרות למוקד שאינן מטופלות בפועל וחלקם אינו מקשר את הריחות למט"ש.
במקביל נשכרה חברת DHV ע"י תאגיד מי הוד השרון, לבקשת הוועד לצורך איבחון מקצועי של מקורות הריח במט"ש וסביבותיו, אולם הגשת הדוח המקצועי נדחתה מספר פעמים בגלל אי העברה של מידע ונתונים משמעותיים מצד תאגיד פלגי שרון של כפר סבא.


בתאריך 12/10 הוגשה ע"י חבר המועצה עו"ד אלון גלבוע שאילתא בנוגע לפעילות שמבצע ראש העיר לצורך זירוז הליכי הטיפול במפגע. בישיבה שהתקיימה ב-27/10 השתתפו תושבים רבים, שנשאו שלטים, מחו על ההחמרה המתמשכת בהיקף התופעה ועל הסבל היומיומי שהם חשים.

עו"ד אלון גלבוע בישיבת המועצה בה הועלתה שאליתה בנושא המט"ש
פעילי למען אוויר נקי ועו"ד אלון גלבוע בישיבה שבה הוא העלה שאילתה בנושא המט"ש


בפגישה שהתקיימה למחרת עם חברת DHV, הוצגו ממצאים מדאיגים ביותר לגבי המט"ש: עולה כי המט"ש כבר היום אינו עומד בקיבולת המתוכננת בשעות העומס. בעוד שהקיבולת השעתית המוצהרת הינה 2350 קוב לשעה הקיבולת בפועל הינה 1800 קוב לשעה. בנוסף קימים ליקויים הנדסיים ותפעוליים המהווים מוקדים לפליטת הגזים.


מדובר ללא ספק בבעיה עירונית דחופה ובוערת, שמחייבת טיפול דחוף ופתרון בעיות בשיטות יצירתיות ומהירות. נציגי הוועד מען אוויר נקי דורשים להכריז על מצב חירום תפעולי ולעצור את הבניה בשתי הערים עד לטיפול בבעיה, לזרז את התוכנית לטיפול בליקויים במקביל להפעלת לחץ על משרדי הממשלה בהקשר להעברת המט"ש.

מסמכים ממשלתיים:
בקשה לחריגים בשל העברת שפכים ממכון הטיהור דרום השרון בשל שיפוצים.

חוות דעת מקצועית לגבי המכון – ד"ר עדי בן דוד. מעניין שהמדינה אישרה בפועל פתרון שבו שפכים גולמיים מנחל קנה עוברים בסמוך ליישוב אלישמע. איך זה נראה בפועל:



לפי החוק במדינת ישראל אסור להקים מתקני תשתיות מזהמים כגון המת"ש במרחק של פחות מחצי קילומטר מבתי מגורים. בהוד השרון, כמו שרואים בתמונה (מתוך האתר maps.gov.il) המרחק לבתי התושבים בשכונת גיל עמל עומד על פחות מ-300 מטר!

נגישות