חברי הקואליציה בהוד השרון תומכים בעבריינות העייריה לכאורה

מישהו צריך ללחוש לראש עיריית הוד השרון שימי חומה ומגדל חלפו עברו מהעולם. שאנחנו חיים במדינה מסודרת ואין צורך לבצע פרויקטי בניה במחשכים, בלי לספר לציבור מי עושה מה. אין זאת רק מראית עין (החשובה מאוד לפני עצמה) מדובר על זכות בסיסית של הציבור לדעת מי אחראי על העבודות. אי הקפדה על הפרטים הללו, הינה הזמנה לאסונות בניה. כאשר אין שלט, אי אפשר לדעת מי ממונה הבטיחות של האתר, מי המהנדס האחראי ומי מנהל העבודה. אנשים שבמקרה של בעיה צריכים להגיע לאתר מיידית. כאשר אין הפרטים הללו, באופן ברור, מדובר על מפגע בטיחותי בפני עצמו. אין זו דרישה בעלמה, זו דרישה של החוק.

במקרה של עירייה, המצב עוד יותר רגיש. הצבת שלטים מאפשרת לציבור לדעת מי מבצע את העבודות מטעם העירייה, מחסור בשילוט, הינו פתח לשחיתות.

כל זה לא מטריד את עיריית הוד השרון, הרי היא אינה משלטת את אתרי הבניה בהם היא בונה, כפי נשדרש עפ״י סעיף 3 לנספח ההיתר. ד"ר אלון גלבוע, עו"ד העלה בישיבת המועצה שהתקיימה ביום רביעי (26.1.229) הצעה לסדר בעניין ובה דרישה שהעירייה תפעל בהתאם לחוק ותפעל להצבת שלט ( כפי שמופיע בתמונה ) בכל תחילת בניה וכפי שנדרש מכל תושב שבונה בעיר. מוזר בעיני שיש צורך להעלות הצעה לסדר בדרישה שהעירייה תעמוד בדרישות החוק.

מעבר למראית העין ולדרישה של עירית הוד השרון לעמוד בדרישות החוק כמו כל אזרח, הרי הרציונל העומד מאחורי תקנה 3 הינה לשקף בפני הציבור את מס׳ הבקשה להיתר, מי הוא הקבלן המבצע, מי מגיש הבקשה וכיוצ״ב.

חברי המועצה שנכחו בישיבה מטעם הקואליציה הצביעו נגד ההצעה, הצעה שבסופו של יום לא התקבלה. נראה שגם הם אינם מבינים את חשיבות השקיפות, את החשש מפני שחיתות בתחומי הבניה והפרויקטים שהעירייה מבצעת. הם לא סיפקו הסבר מניח את הדעת, כך שההצעה לא התקבלה. העירייה ומנהל ההנדסה ימשיכו להתנהל בניגוד לחוק (התכנון והבניה) ולתקנות. זו לא הפעם הראשונה שהעייריה אינה פועלת לאפשר שקיפות מלאה הקשור לזהות הקבלן, מגיש הבקשה והחשוב מכל האם העבודות מתבצעות בהיתר.

דחיה כזו, נראית בעיני כמתן לגיטמציה לעבריינות לכאורה של העירייה. בעיני, זו מעילה באינטרס של הבוחרים.
מצ״ב תמונות מאתרי הבניה.

אתר בניה של עירית הוד השרון, ושלט שהחוק מחייב להציב באתר שכזה
חברים, עיזרו לעיריית הוד השרון למצוא את השלט

עיריית הוד השרון בצעה עבודות הריסה ובניה במוסדות ציבורים ללא היתר כדין

ד"ר אלון גלבוע , עו"ד חבר מעצת העיר הוד השרון חשף שעיריית הוד השרון בצעה עבודות הריסה ובניה במוסדות ציבורים ללא היתר כדין .

בחודש אוגוסט 2021 חשף ד"ר אלון גלבוע כי העירייה מבצעת הריסה של מבנה ציבורי ברחוב המכבים 1 בנווה נאמן, וזאת בניגוד סעיף 145 לחוק תכנון ובנייה מחייב כול גוף להוציא היתר בנייה בהליך סדור כפי שמצופה מכל תושב.

מיד כשנחשפו עבודות ההריסה , ד"ר אלון גלבוע חבר המועצה שלח מכתב התראה ליועמ"ש עיריית הוד השרון על מנת לקבל את תגובתו לעבודות הטעונות היתר .

בתגובתו לד"ר אלון גלבוע כתב היועמ"ש " שהוא ממתין לקבל מהגורמים המקצועיים התייחסות מפורטת ועד אז יופסקו העבודות לחלוטין" . יובהר שעד היום לא התחדשו ההריסות והעירייה שוקדת על הגשת היתר.

לא חלף זמן רב ובחודש ספטמבר 2021 חשף ד"ר אלון גלבוע כי העירייה מבצעת עבודות בניה בבית ספר לפיד .

שוב פנה ד"ר אלון גלבוע ליועמ"ש העירייה על מנת לקבל את תגובתו לבניה הבלתי חוקית.

ביום 28 לנובמבר 2021 השיב יועמ"ש העירייה לבניה הבלתי חוקית שביצעה העירייה: מנהל ההנדסה מטפל בקבלת היתר למבנה חדר מכונות שנבנה ללא היתר לפני מספר שנים, לחיפוי הפח הדקורטיבי שמעליו ולמתקן הברזל משמשאלם ( המסומן באות B בתמונה שצורפו לתשובתך)".

לנוכח הבניה הבלתי חוקית בבית ספר לפיד , הגישה העירייה בקשה להיתר מס' 20212723 אשר כללה בין השאר בקשה להיתר חדר מכונות למעילת וחיפוי חזיתות.

אך מעיון בבקשה מתגלה כי צורף דו"ח פיקוח לביקורת שנערכה ביום 16 לדצמבר 2021 ובו צוין כי "אין חריגות בניה" . שוב אנו מגלים כי העירייה הגישה בקשה להיתר וצרפה דו"ח שגוי שהינו בעל חשיבות גדולה.

בית העם בנווה נאמן – חצי הרוס

כל אדם שעינו בראשו יבחין מיד שהעירייה לא צרפה דו"ח מלאה ואמיתי של המצב הקיים על מנת לא לחשוף את העבירות הבניה שביצעה .

במציאות בה העירייה מבצעת בניה בלתי חוקית בבתי ספר ובמוסדות חינוך, הינה מכרסמת באמון הציבור במערכות השלטון ובמערכת אכיפת החוק ולפעולות אלו השפעות שליליות רבות, ובהן: פגיעה בשלטון החוק ושימוש שלא כדין במקרקעי הציבור, פגיעה במשאב הקרקע ובעתודות הקרקע, פגיעה בתכנון הפיזי הכולל וארוך הטווח, ובכלל זה בתכנון התשתיות המקומיות ופגיעה באיכות החיים והסביבה.

בהיותה של עיריית הוד השרון כרשות מקומית, מוטלת החובה לשמור על הוראות החוק ועל כללי המינהל התקין ולשמש דוגמה במעשיה – בבחינת נאה דורש נאה מקיים. עבירות על חוק התכנון והבנייה המבוצעות דווקא על ידי מי שאמון על שמירת החוק ואכיפתו חמורות במיוחד מהבחינה הציבורית.

בנייה ללא היתר של העירייה בניגוד להוראות תכניות תקפות היא מנוגדת לחוק, פוגעת ביסודות התכנון ואף עלולה לסכן חיי אדם. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בבניה בלתי חוקית בבתי ספר ובמוסדות חינוך מבלי שגורמי הבקרה וההנדסה אישרו את הצבתם ואת השימוש בהם.

המכתבים ליועץ המשפטי של עיריית הוד השרון

"חיפוי" בלי היתר עם חדר מכונות ללא היתר

בזמן הקורונה, בזמן שאין אירועים, אמיר כוכבי הוציא מאות אלפי שקלים על אירועי יום העצמאות

זה כלום, לעומת ההוצאות שלו על יחסי ציבור. חצי מליון שקל בשנה. בשבל השלטים שברחובות ובשביל הסרטונים שאף אחד לא צופה בהם ביוטיובץ

תחושות קשות בקרב ההורים מהגן שבור נפער בחצרו

אנחנו שולחים את הילדים אל הגן בחששות. לא רק החשש מגננות לא ראויות, אלא גם עצם ההתמודדות של הפעוט עם חבריו והמסגרת. אין הורה השולח את ילדיו בלב קל. המחשבה שהילדים עלולים להיות בסכנה פיזית בתוך המקום שאנחנו בוטחים בו, היא מחשבה קשה לכל הורה. אך לעיתים, החשש מתחלף בכעס, כאשר אחרי כל התלאות, מסתבר שגם הפתרונות המוצעים אינם מספקים. כך לפחות מרגישים ההורים מגן חרמון.

בכתבות שפורסמו בתקשורת, הורים הופיעו תוך עיוות הקול. נאמר לי שהדבר נעשה כי נאסר על הנהגת ההורים להתראיין. אנשים מפחדים להתמודד עם העייריה. לכן, התבקשתי לפרסם את הדברים בעילום שם. נ' כותבת:

הנושא הזה פשוט מזעזע
הילדה שלי יכלה למות אם היתה יוצאת לחצר באותו יום.
הגננת לא הוציאה אותם במקרה באותו יום וכך נחסך מאיתנו ההורים אסון גדול.באותו יום שזה קרה קיבלנו תמונה במהלך היום של הבור שנוצר בחצר גן כרמל ואז כמובן התחילו להגיע הןרים לגן לקחת את הילדים שלהם.בנתיים ההורים ניסו ליצור קשר עם העיריה ובאותו זמן ראש העיר היה בישיבה ומסתבר שהוא כבר קיבל מידע על זה.בהתחלה נאמר מהעיריה כי לא היתה צריכה להיות בעיה כי הקבלן שבנה את החצר אמר שהכל בסדר ולא צריכה להיות בעיה.ההורים לא הסכימו לקבל את התשובה הזאת ולכן התאגדו כל ההורים ואספנו כסף מכל משפחה בשביל להביא מהנדס באופן פרטי שיבדוק את חצר הגן כי אנחנו ההורים לא סומכים כבר על העיריה.
למחרת הגיע המהנדס ויחד עם ועד ההורים ועם נציגים מהעיריה החצר נבדקה והוחלט כי בעצם היה חסר בטון בבניה הזו וזה מקום מסוכן לילדים למשך חודש ימים עד שיסודר.
העיריה הציעה גן חלופי אבל בצד השני של העיר וזה רחוק מאוד לכל ההורים.ההורים החליטו להשאיר את הילדים בגן שלהם עם אי יכולת לצאת לחצר.ביקשנו מהעיריה להפוך את אחד הכיתןת לגמבורי אבל זה בבדיקת העיריה.
בנתיים הילדים לא יוצאים לחצר
.

עקרונות שקיפות הירקונים, התנועה הירוקה מהירקון

(כל הזכויות שבורות, ניתן להעתיק, להפיץ ולעשות במידע כל שימוש אף מבלי לציין את מקורו).

תחום השקיפות העירונית הוא תחום מתפתח אשר מתכתב עם רעיונות התוכנה החופשית. רעיונות אלו נוגעים לאופן הנכון לניהול מידע והפצתו. הוגה הדעות הגדול של התנועה הינו ריצ'רד סטולמן. לרעיונות אלו השפעה הולכת ונרחבת, בין השאר על תנועות הזכות לתקן, המאבק כנגד חוקי מערכות הנז"ק (ניהול זכויות קניין) ומאבקים חברתיים-טכנולוגיים נוספים. תנועה התוכנה החופשית היא התנועה הגדולה והחשובה ביותר בתעשיית הטכנולוגיה העילית, וכיום מהווה את הבסיס הטכנולוגי לרוב המוחלט של תשתיות ענקי הטכנולוגיה, ממיקרוסופט, גוגל ועד חברות הזנק והתעשיות הביטחונית. התוכנה החופשית העניקה לעולם את הוויקיפדיה, אך גם מהווה בסיס לענפי הטכנולוגיה הגדולים ביותר (מאות אלפי פרויקטים). העולם הטכנולוגי מבוסס על תוכנה חופשית. 

הרעיונות הנוגעים לשקיפות העירונית התפתחו וכיום מדובר על רעיונות של "עיר דיגטלית". עיר שהמידע החיוני בה נגיש, ומאפשר לבעלי ההחלטות לשפר באופן עקבי את היעילות של השירות העירוני והתועלת המופקת ממנו. ככול שפותחים יותר את המידע, כך ניתן להפיק ממנו תועלת. חברה כמו moovit חייבות את קיומה לפתיחת המידע על תנועות האוטובוסים על ידי משרד התחבורה. באופן כללי אפשר להניח שניהול נכון של המידע הוא לא רק הוצאה, אלא יכול להוות בסיס ליצירת מקור רווח לעירייה, אך יותר מזה, הוא עשוי להוות בסיס לפיתוח ענפי כלכלה חדשים לתועלת כלל המשק ולרווחת כלל האזרחים. 

רעיונות אלו דורשים סכומים מאוד ניכרים למימושם, סכומים שלהערכתי נמצאים מעבר להישג ידה של עירייה בסדר הגודל של הוד השרון. רק לדוגמא, פרויקטור לנושא, בעל ידע מתאים בתחומים הנדרשים ויכולת עבודה במסגרת עירונית, יכלול הוצאות שכר בסדר גודל של  55,000 ש"ח לחודש עבודה. (עלות העסקה של איש פיתוח ואינטגרציה בתעשיה). על פניו, כאשר מדובר על פרויקטים בהיקף המדובר, יש צורך לשדרג מערכות מידע רבות, לעיתים, יש צורך לאפיין אותן מחדש ולפתח את כולן מחדש. פרויקט כזה צריך לכלול עשרות אנשי פיתוח וניהול וכולל גם סיכון לא מבוטל להיכשל. מאידך, עיר דיגיטלית שכזו תוכל למשל להעלות את רמת הבטיחות באמצעות ניטור מדוייק של מצב התחבורה, לבצע השוואת מדדים סביבתיים שונים (רעש, צריכת אנרגיה, זיהום) בין אזורים שונים בעיר ולאתר מפגעים עוד לפני שהגיעו תלונות מהתושבים. התועלת שבמידע עשויה להיות מתורגמת לעליה ברמת החיים ועל כן בערך הנכסים של כל תושבי העיר.  

יחד עם זה, ניתן באמצעות הידע והמחשבה הנכונה להביא לשיפור ניכר במידע של העיר בהשקעות מאוד נמוכות. מערכות ניטור מזג אוויר ואיכות האוויר יכולות להירכש בעלות של פחות מ-2000 ש"ח ליחידה וכך ניתן להציב כמה מהן בבתים של תושבים. (קיימות בהוד השרון כבר 2 מערכות כאלו המחוברות למערכות גלובלית של חברת ibm). הצעות מסוג זה אומנם לא יהפכו את הוד השרון לדיגיטלית, אבל יהיו בעלות תועלת רבה לכלל התושבים כי יאפשרו שיפור בדיוק מזג האוויר ובבקרה על האיכות שלו. 

גם אם נחכה עם רעיונות העיר הדיגיטלית, ניתן להפיק גם כיום תועלת רבה לציבור מהגדלת השקיפות העירונית על בסיס הטכנולוגיות הקיימות כיום. בהקשר הזה, השקיפות מחולקת לשני תחומים משיקים אשר קשורים זה לזה, שקיפות פיננסית ושקיפות תפעולית.  

במסגרת השקיפות הפיננסית יש לאפשר שימוש נוח במידע הפיננסי בכל הגופים של העירייה, חברות הבת, והחברות שלעירייה יש דירקטורים בהן. בשלב ראשון, יהיה נכון בעיני להתייחס לעירייה כאל חברה ציבורית בה התושבים הם בעלי המניות ועל כן זכאים לקבלת מידע שוטף ונרחב על ההתנהלות הפיננסית של העירייה. כיום, עיריית הוד השרון מספקת דוחות סרוקים, המחייבים הזנה מחדש של הנתונים על מנת שהם יהיו ניתנים לעיבוד. מצב זה פוגע בשקיפות. אידיאלית, הדוחות הכספיים של העירייה צריכים להיות זמינים באמצעות api, ז"א, שניתן לבצע שאילתות מתוך מחשב ישירות אל הדוחות הכספיים ולבצע באופן כזה חיתוכים, השוואות ובדיקה מדוייקת של הביצועים. אך גם פירסומם בקובץ גליון אלקטרוני יהיה שיפור לעומת המצב כיום. (בפרט בנוגע לחברות הבת, כמו החברה הכלכלית ותאגיד המים). 

השקיפות התפעולית נוגעת לגבי אופן קבלת ההחלטות בעירייה ומעקב אחריהן. כמו למשל, בעיריית כפר סבא. אך בדומה למעקב ההחלטות הזה, התושבים זכאים לקבל, לדעתי, דוחות שוטפים על ההתנהלות של כל הנכסים בבעלות העירייה, הניהול שלהם והתוכניות הנוגעות להם ואופן קבלת ההחלטות. כל המסמכים שהעירייה מפיקה צריכים להיות מרוכזים באופן שיהיה נגיש לציבור באמצעות מערכות חיפוש יעילה תוך הקפדה על פרטיות האזרחים. אם תושב רוצה לדעת את כל הדיונים והתוכניות הנוגעים לרחוב שבו הוא גר בכל מחלקות העירייה. הוא צריך להיות מסוגל לצפות בהם בלחיצת כפתור. הקמתה של מערכות שכזו פשוטה וזולה משמעותית מחזון העיר הדיגטלית, כי המידע כבר נמצא בעירייה, ויש צורך לפרמל אותו באופן שיהיה נגיש גם למנועי החיפוש. הדרך האידאלית, היא הזנת הנתונים לבסיס נתונים ופירסום api. מידע שכזה, עשוי להוות גם מקור רווח לעירייה כאשר שימוש נרחב בו יכול להימכר ליזמים (בכפוף לתקנות הפרטיות). בשלב ראשון יהיה נכון בעיני להתמקד ביצירת סטנדרטים אחידים למידע בין המחלקות השונות, והנגשת המידע שכבר קיים במחלקות. למאגר מידע כזה יהיה ערך רב גם עבור העירייה עצמה ועשוי בעצם הקמתו לשפר את איכות השירות ויעילותו. ההמלצה שלי היא לעשות שימוש אך ורק בתוכנות חופשית, כאשר ההתאמות מבוצעות על ידי העירייה ישוחררו לציבור תחת רישיון חופשי (לטעמי, ה-  gpl3 הוא הרישיון ההולם). 

כיום, האתר של עיירית הוד השרון אינו מעודכן (למשל, מיקום הגינות הקהילתיות אינו מעודכן, בניגוד למשל לכפר סבא). וכך גם המבנה והצורה של האתר יכולים להשתפר. האתר של המועצה המקומית סביון מהווה דוגמא טובה לאתר עירוני. 

על הכותב:

מבצע כיום פרויקטים עבור חברות טכנולוגיה עילית. עבדתי עבור מגוון חברות, מחברות הזנק, חברות ישראליות גלובליות ותאגידי ענק בין לאומיים. הפרויקטים כוללים תכנון, הקמה ובניה של מערכות מידע לטיפול בכמויות מידע גדולה (ביג דאטא), תכנון והקמה של מערכות בדיקות אוטומטיות בסביבות הלקוחות ובסביבות ענן. בעבר, תיחזקתי את מערכות הביג דאטא של קונדואיט (המערכת הגדולה ביותר מסוגה בישראל בזמנה, כולל מערכות יתירות וגיבוי). כמוכן, עסקי בייעוץ לגופים פיננסים שונים, חברות ביטוח ותעשיה.

כמו כן עסקתי בייעוץ אירגוני בתחום בקרת תהליכי הניהול (iso). 

אני פעיל חברתי קרוב ל-20 שנים, בין השאר עסקתי בהתנדבות:

  • ניהול עמותה לקידום התוכנה החופשית. (עמותת המקור). 
  • יעוץ למנה"ר (מנהל הרכש של משרד הביטחון), בנושא שימוש במערכות תוכנה חופשית.
  • ניהול והקמה של כנסים עבור התעשיות הביטחוניות.
  • ייעוץ ומימוש פרויקט עבור ממר"ם ו-8200 בהטמעה של מערכות חופשיות. 
  • השתתפתי בוועדה הלאומית לטכנולוגיית המידע במשרד האוצר, בתחום תוכנה חופשית במערכות החינוך. במסגרת פעילותי זו הפקתי מסמכים רבים בתחום השימוש בתוכנה חופשית עבור משרד האוצר והייתי בקשר עם גורמים שונים במשרד החינוך ובתחום המסחרי (גוגל).
  • הקמתי ויעצתי להקמת של כיתות מחשבים מבוססי לינוקס ברחבי הארץ (בין השאר, בבית ספר הדמוקרטי בהוד השרון).
  • הייתי מהיזמים וניהלתי את האסטרטגיה של המאבק כנגד חוק המאגר הביומטרי. המאבק כלל פיתוח של תוכנות חופשיות (שהיוו את ההשראה לפרויקט הכנסת הפתוחה), אירגנתי הפגנות בהשתתפות חברי כנסת ששודרו באמצעי התקשורת. 
  • יזמתי מאבק למען זכויות חיילי המילואים במהלכו פורסמו כתבות באמצעי תקשורת שונים כולל כתבת מגזין בערוץ 1. 
  • יזמתי, בניתי וניהלתי את אתר הקהילות הגדול ביותר בזמן המחאה החברתית, המערכת כללה גם רשת חברתית מבוססת תוכנה חופשית. אירגנתי הפגנות מול ביתה של שלי יחימוביץ ורון חולדאי במחאה על היחס לדרי הרחוב בתל-אביב.
  • כיום אני מפרסם בלוג וערוץ יוטיוב בתחום ההגנה על הסביבה. 

אולי גם אתם סובלים מהרעש הלבן

כמעט כולם בעיר סובלים מרעש לבן. ברמה כזו או אחרת. בשבת בבוקר, רצה המקר, והתרחשה באזורנו הפסקת חשמל, גם איזור התעשיה שווק (האזעקות התעוררו בבהלה). אך הקול העמום של מנוע של 1300 כוחות סוס נשמע מרעיד את השכונה. בדקתי. להערכתי והאפליקציה, יש יותר 15 דציבילים של רעש כתוצאה מהמנוע.

מה הוא רעש לבן?

רעש לבן הוא רעש. קודם כל הוא רעש. זה שאנחנו לא שומעים אותו לא הופך אותו פחות רעש. זה גם לא אומר שהוא לא משפיע עליכם. הרעש יכול להיות מאוד מאוד מאוד חזק, אבל האוזן שלנו לא מסוגלת להמיר אותו לצליל. לכן, אנחנו לא מודעים לרעש הלבן.

לאוזן יש עוד תפקיד, וזה מדידת לחץ.

כפי שכל אחד מאיתנו זוכר, כאשר אנחנו טסים, אנחנו מרגישים את הלחץ באוזניים. רעש לבן, הוא בתדיריות נמוכות יחסית יותר מההרעש ה"רגיל", לכן, האוזן שלנו לא מפרשת אותו כשינוי של צלילים, אלא כשינוי של לחצים. עוד תופעה, לפחות אצלי, שמאחר שהאוזן לחוצה יותר, כך היא גם רגישה יותר לרעשים אחרים. ז"א, שכל שיט בסביבה ישמע לכם הרבה יותר חזק אם יש רעש לבן. רעש לבן יכול להחריב סביבה.

הרעש הלבן הוא מפלטו של הנבל.

כפי שאת האגזוז של הרכב אילפו להיות שקט, כך אפשר לאלף גם ארובה. לגבי הרעש הלבן, זה לא מענין אותם, הם לא גרים כאן. זה מאפשר להם לייצר רעש לבן ולזהם את כל הסביבה בלחץ. הם מפציצים את האיזור ברעש לבן. וכן, אפשר לחסוך ככה הרבה מאוד מאוד מאוד כסף. אפשר להפעיל ככה מנועים בקירבה לאיזורי מגורים כפי שעושים במת"ש בהוד השרון.

אבל הרעש הזה מסתיר עוד משהו, וזה את כמות הגזים הנפלטים לסביבה. מנועי דיזל פולטים כיום עשן שחור, וכך גם בנזין, ברמות מסויימות רואים את העשן. אבל גז, אותו לא רואים לכן הוא נחשב "נקי". לכן, אין לכם מושג שבעצם יש לכם ארובה ענקית שמישהו פתח לכם ליד התחת. (זה מכון טיהור, לא?). לפני הנתונים ב-2019, המקום פולט מעל 3 טון של תוצרי פליטה כל שעה! זה ענן ענק של שיט שיושב כאן כל הזמן.

רעש לבן זו כמו הפצצה כל היום וכל הלילה

זה מכסה שטחים ענקיים. בהוד השרון למשל, זה מגיע מעדנים, דרך גיל עמל ועד לרחוב הרב ביטון. רעשים לבנים מגיעים רחוק. וזה רק מה שאני שומע. לדעתי, זה הרבה הרבה יותר.

יש רעש לבן טוב

כן, יש רעש לבן טוב. כולנו מכירים אותו. הרי כל מה שאנחנו שומעים הוא פסיק ממה שאנחנו מרגישים. האם אפשר לתאר במילים תחושה של צלילה מרעידה מקור, במי מעיין זכים ביום לוהט? כי אנחנו גם מרגישים את ציוץ הציפורים, משב הרוח בענפים, זימזום החרקים ורחש הגלים, טוב לנו גם עם קולות של אנשים מדברים, צוחקים ושרים, כרעש לבן. אנחנו יצורים קהילתיים והרעש הטוב הוא חלק מחיינו .הוא יכול להיות בעוצמה של רעש מכונות, ועדיין, בגלל המורכבות שלו, לא יגרום לאותם נזקים כמו הנזקים של רעשי המכונות.

הוד השרון אינה מספיק חופשיה ומפגרת בתחבורה הציבורית

כך עולה מכתבה שפורסמה היום ב- ynet.

מבין ערי השרון (הוד השורן, כפר סבא, רעננה והרצליה) בהוד השרון יש הכי פחות שבילי אופניים והם אינם מאפשרים תנועה בתוך העיר בביטחה. למשל, לגיל עמל, שכונה המוזנחת באופן מסורתי על ידי העיריה כבר שנים, אי אפשר להגיע אליה בשביל אופניים. ילדים לא יכולים לגיע בביטחה באופניהם מהשכונה לבית הספר או לעיר. כבר 3 שנים שלא נוסף שביל אופניים אחד לעיר מעבר לשכונות החדשות.

האם אמיר כוכבי מכבה את הדמוקרטיה בהוד השרון?

לדמוקרטיה יש פירושים רבים, חלק מהפרשנים נצמדים להגדרה המילולית, שלטון העם, יש כאלו שיגידו שזה שלטון הרוב, אבל בסופו של דבר, דמוקרטיה הפועלת כראוי דואגת לזכויות האדם, מעמידה את האדם במרכז ומאפשרת לו ביטוי ומבטיחה את זכויתיו. בכל מקרה, ברור שדמוקרטיה אמיתית מאפשרת למיעוט להפוך לרוב. והכוונה במיעוט, היא גם לדיעות, לתפיסות, לאמונות. לכן, קיימים הרבה מאוד כלים שנועדו להבטיח את הדמוקרטיה. כמו חופש הביטוי, הפרדת רשויות, חופש העיתונות, והגבלת כוחה של השררה על הפרט. בחירות הן תנאי הכרחי לדמוקרטיה, אבל אינם תנאי מספק. ישנן הרבה מדינות אפלות ורעות אשר מקיימות בחירות.

דוגמא טובה לדמוקרטיה בכנסת ישראל, היא לגבי עבודת הוועדות. בוועדות, מובטח ייצוג גם למפלגות האופוזיציה. כאשר השלטון בישראל מתחלף, אין המשמעות שהזכויות של מי שהפכו למיעוט ידרסו. הרי יום אחד הגלגל יסתובב ואם אנו רוצים להבטיח את זכויות כל המיעוטים לאורך זמן, יש צורך לתת להתחשב בדיעות של כולם. חבר הכנסת לשעבר דב חנין, למשל, למרות שהיה נציג של מפלגה לא ציוניות המייצגת את המיעוט הערבי, הרי הצליח ליזום ולחוקק חוקים רבים לתועלת כל אזרחי המדינה. חברי הכנסת יודעים שחילוקי הדיעות הם נחמדים כהצגה לבייס, אבל יש גם עבודה חשובה שצריך לקדם לטובת כלל אזרחי המדינה. לא כך בהוד השרון.

מועצת העיר היא למעשה בית הנבחרים של העיר, בהוד השרון, מתוך 17 חברי העיר, יש אופוזיציה של 4 בלבד. כאילו שהיתה לנו ממשלה שנשענת על 91 חברי כנסת. אך בניגוד לכנסת, ראש העיר רומס ברגל גסה את האופוזיציה. במה הדברים אמורים? ישיבות המועצה הן הכלי העיקרי בהם חברי מועצת העיר יכולים לקדם רעיונות ופרויקטים הקשורים לעיר. הזכות הזו, להעלות הצעות ושאילתות, היא זכות המוקנת לחברי מועצת העיר על ידי החוק. החוק מחייב דיון בהצעות, מחייב שלפחות ישמעו. בישיבה האחרונה שנערכה במועצת הוד השרון, התעלם ראש העיר, אמיר כוכבי, מדרישות החוק, ולא איפשר לחברי האופוציה להעלות את הצעותיהם.
כמי שנכח בחלק מהישיבה, אני יכול להעיד שבתחילת הישיבה נראה שלראש העיר לא אצה הדרך. היה רוצה, היה מאפשר דיון בסוגיות מוקדם יותר. ולא מדובר בהצעות חסרות משמעות:

  • ביטול דוכני הפיס של יגאל שמעון – אני חושב שדוכני הפיס הם שאריות מכוערות של פירסום אלים, והעיר יכולה להסתדר יופי בלעדיהן. הם פוגעים בחזות העיר ופוגעים באזרחיה.
  • יישום תוכנית עירונית למאבק בתאונות הדרכים של משה חנוכה – איני מכיר את פרטי התוכנית, אבל ברור לי שמצב התחבורה בהוד השרון בעייתי, וכרוכב אופניים, לעלות על הכבישים בהוד השרון זו סכנת נפשות. בתקופת כהונתו של אמיר כוכבי לא הוסיפו ולו קילומטר אחד של מסלולי רכיבה.

מה משותף לכל ההצעות הללו? שהן ממש לא מענינות את מי ששכרו עומד על מעל 50,000 ש"ח לחודש. הוא לא צריך להגיע ברגל לבריכת גלי רון, הוא יכול לרכוש לעצמו בריכה. הוא לא מוטרד מההשפעה של ההימורים על השכבות המוחלשות, הוא כבר זכה בפיס, והוא לא צריך לחשוש מההליכה ברגל לכל מקום, יש לו רכב שיקח אותו. אלו הן בעיות של הציבור, בעיות של אזרחים המנסים לחיות את החיים שלהם בעיר הזו, ונתקלים בראש עיר אטום ולא מחובר.

ביקור בישיבת מועצת הוד השרון 15.12.21

זו הפעם הראשונה שאני מבקר בישיבות מועצה ואני ממליץ לכל אזרח לקפוץ לפחות פעם אחת לשמוע מה הולך בישיבות הללו, ובעיקר, להתרשם מהאנשים. את הנושאים לסדר היום ניתן למצוא בהזמנה לישיבת המועצה.

הנושא העיקרי שעמד על הפרק (מעבר לשינוי שמו של תאגיד המים הוד השרון) הינו גורלה של בריכת גלי רון. זו בריכת בת 40 שנים, יש בה כיום 500 מנויים, והיא נזקקת לשיפוץ מסיבי. לכאורה, עניין שולי, יש בריכה, צריך לשפץ. מה שכן, ראש העיר, מתחמק מלתת תשובות לגבי גורל הבריכה. מנכ"ל העייריה טוען שהם קיבלו הארכה לביצוע שיפוץ לבריכה. כאשר הוא נשאל ממי הם קיבלו הארכה ומי דורש מהם את השינוי בבריכה, מילא פיו מים. הסכומים שראש העיר דיבר עליהם הם סביב ה-60 מליון ש"ח, סכומים שנראים לוועד הפעולה מופרכים, ואני נוטה להסכים.

וועד הפעולה למען בריכת גלי רון

מה שעניין אותי הוא הדינמיקה של הדמוקרטיה והפוליטיקה בהוד השרון. יש כיום 3 חברי אופוזיציה. ד"ר אלון גלבוע, עו"ד,אביבה גוטרמן ועו"ד משה חנוכה (שהיה בקואליציה ועזב עקב חילוקי דיעות עם ראש העיר). מה שמשך את עיני בדיונים, שנראה שחברי המועצה, שהם בעצמם דברנים לא קטנים באופן כללי, דווקא העדיפו לשמור על זכות השתיקה. הפער בין הברכות להצטרפותו המבורכת של יוסי שאבי למועצה לעומת חוסר העניין הכללי שהנוכחים גילו בנושא שעל הפרק היה די צורם. זה קצת לא מובן בעיני. האם אין להם מצביעים אשר מגיעים לבריכה? האם לבריכה מגיעים רק אנשים שהצביעו לאופוזיציה? מדוע רק חברי חברי האופיזציה מעלים שאלות וקשים קושיות? איזו מין דמוקרטיה יש כיום בהוד השרון?

אחת הטענות העיקריות של התומכים בשיפוץ הבריכה נגעה לשקיפות של ראש העיר. זהו נושא חשוב שלדעתי העייריה מטפלת בו באופן מחפיר. החל מהדוחות הכספיים שאי אפשר לעבד, הדוחות של החברה הכלכלית (מצגת) הנעלמים אחרי שנה, ישיבות המועצה הנדחות, חוסר מעקב פתוח אחרי ביצוע החלטות המועצה ועד לנושא הזה.

התרשמתי לטובה מחברי האופוזיציה, הם שולטים בפרטים, הם ערניים ונשמע שהם באמת באמת לעזור לתושבים. מאידך, ראש העיר נראה לי זחוח, כמעט מבודח. כאילו לא מדובר על איכות חייהם של מאות תושבים (במצב הנוכחי של הבריכה) ואם היתה מתחוזקת ומתוקצבת כראוי, לאלפי מתושבי העיר. הוא לא יוצר איתם שום שיח, לא דיאלוג, לא פונה אליהם. מקסימום לנציג שלהם. שקופים. הם בעיניו תפאורה, בעיני הם המקהלה היוונית במחזה קפקאי.

אישית, אני לא מבקר בבריכה, אני מעדיף ים ופעילות באוויר הפתוח. אבל בעיני מאוד חשוב עבור הקהילה של הוד השרון שתהיה בריכה נגישה במרחק הליכה. עבור כולם. הגישה העירונית המודרנית בעולם מדברת כיום על עיר רבע שעה, עיר שכל השירותים שהאזרח נזקק להם נמצאים במרחק של רבע שעה הליכה. ואילו בהוד השרון, בריכה שכבר בנויה, שכבר מעניקה שירות, צריכה להיאבק על קיומה.

ומה קרה עם ההצעות של חברי מועצת העיר?

נגישות