לעצור את הפגיעה בעצים בבית הנערה

מתחם בית הנערה הוא כינוי לאיזור במרכז הוד השרון. האיזור כולל בתוכו שטחים חקלאים, שטחים בנויים, וחורשה גדולה. המקום בעל ייחוד בהוד השרון, אבל גם ברמה הארצית. לקחתי את המשפחה שלי, והם לא האמינו שיש כזה מקום מקסים באמצע עיר. בעיני, כחובב טבע, כמה שפחות נוגעים זה יותר טוב. אבל עבור אחרים ההזנחה של המקום צרמה לנוכח היופי המרשים של המקום.


לאחרונה, בעקבות אישור תוכנית המתאר של הוד השרון, החלו לקדם את הליכי התכנון במקום. תהליכים שכאלו לוקחים שנים רבות. בחלק מהשטח פועל בית הספר הדמוקרטי ועל מנת להרחיבו הוחלט להקים מבנים זמניים בחלק המהערבי של החורשה בבית הנערה. מאחר שאין עדיין תוכנית מפורטת למקום, לא כל שכן אישורים לבניה קבועה, עיריית הוד השרון החליטה להקים במקום מבנים יבילים, זמניים, ובכך לחסוך זמן של בהליכי התכנון.

נאמני העצים של הוד השרון עוקבים בחשש אחר התקדמות העבודות. העבודות לא היו צריכות לפגוע באף עץ, אין רישיון לפגיעה באף עץ. אך למרות זאת, יש פגיעה בעשרות עצים.

החוק במדינת ישראל מייב הגנה פיזית על עצים בעת ביצוע עבודות בסביבתם. הגנה על עצים במקרים כאלו. כפי שאפשר לראות באתרי בניה אחרים. בשל הפגיעה הנרחבת בעצים, פנה ד"ר אלון גלבוע, עו"ד, בדרישה מהעירייה להפסיק את הפעילות במקום עד אשר תובטח ההגנה על העצים.

יואב רוביסה שלום רב,
מתחם בית הנערה וסביבתו הוגדר ע"י עיריית הוד הוד השרון כ"אזור לשימור מחמיר " אך לאחרונה אנו עדי לבניה מסיבית של בניינים מבטון הגורמים להרס הולך ומתעצם של הסביבה הירוקה פגיעה בעצים ותיקים ומוגנים , כריתת עצים והכל בניגוד לחוק התכנון והבניה. יובהר כי העבודות המתבצעות במתחם  אינן  תואמות את חו"ד שהכין אדריכל העיר בבקשה להיתר מבנים יבילים במגרש 404 (גו"ח 6442/1), 
תחת קטגוריה נפרדת בסעיף 4.3. לתקנון התכנית – "מתחם לשימור – שטחים פתוחים מבנים ומוסדות ציבור" 
לנוכח פגיעה בעצים מוגנים ובסביבה הירוקה במתחם בניגוד לחוק התכנון והבניה ולחו"ד, הינך ( אדריכל העיר) נדרש להורות על עצירת העבודות באופן מיידי עד לביצוע בדיקה יסודית במתחם והכנת תכנית מתאימה לשיקום העצים והצמחים שנפגעו . 

להלן תמונות של פגיעה בניגוד לחוק בעצים.

קירות בטון על הברושים
פגיעה בשורשי עצים
יציקות בטון על בית השורשים של שדרת הברושים, עוד מעט יכסו אותם במעט אדמה ולא נוכל לראות את העבריינות הזו. ואז עצי השדרה ימותו אחד אחר השני.

אמיר כוכבי – המצע החסר

אחד הדברים שאנחנו נתקלים בהם חדשות לבקרים, הוא פוליטיקאים אשר מתעלמים מהבטחות הבחירות שלהם. נראה, שבהוד השרון, עלו מדרגה, וראש העיר לא מתעלם מהבטחות הבחירות שלו, הוא מעלים אותן.

מעט אחרי היבחרו, האתר של ראש העיר אמיר כוכבי עבר למצב תחזוקה, ומאז לא התאושש ממנו.

אתר בבניה, מאז ולתמיד

בתור חבר מועצה, ראש העיר אמיר כוכבי נודע כלוחם ללא חת, חוצב להבות הטוויטר שהצליף בחדות לשונו בכל העוולות שנעשו בהוד השרון. כאשר נראה שיש שחיתות, כאשר דחו ישיבות מועצה, הוא היה שם. להזהיר ולקלס, לתאר ולדקדק. אולי הוא חטא במה שהוא הטיף לאחרים. כל הציוצים שלו מלפני היבחרו התפוגגו כמו הבטחת בחירות לא מאובטחת.

אולי אפשר למכור כ-nft? הציוץ הראשון של אמיר כוכבי

עד כמה מרוצים בהוד השרון מראש העיר אמיר כוכבי

סקר שפורסם בפורום אביב של הוד השרון עורר מהומה זוטא, כאשר הסתבר שלפי התוצאות כנראה שלא כולם כה מרוצים מתפקודו של ראש העיר מר אמיר כוכבי.

https://www.facebook.com/groups/forumaviv/posts/5551705081579655/

סקר שביעות רצון תפקוד ראש עיר הוד השרון אמיר כוכבי

מקורביו של ראש העיר טענו שהסקר אינו תקף ואינו משקף את שביעות הרצון האמיתית בקרב הציבור בהוד השרון, מאחר שהוא אינו כולל דגימה אקראית של 500 מתושבי הוד השרון. מבלי להיות סטטיסטיקאי, אני חושב שהנושא בעל חשיבות בעיקר כאשר מדובר על אוכלוסיה לא הומגנית. ז"א, כאשר רוצים לבדוק מגזרים רבים. הוד השרון, רובה די הומגנית, כך שגם סקר של 300 איש יכול להיות אינדקציה טובה לתחושת התושבים.

בכל מקרה, גם מקורביו של ראש העיר הצביעו, כולל חברי מועצה. כך שאני משער שהם גם דאגו אולי אף להעביר אותו לחבריהם ולדורשי שלומו של ראש עיריית הוד השרון אמיר כוכבי.

כמו כן, אותם מקורבים לא יצאו כנגד סקרים דומים שהיללו את מר אמיר כוכבי לפני הבחירות הנוכחיות.

בכל מקרה, כתושב העיר, אני חושש שאני מבין מדוע יש אי שביעות רצון מסויימת מתפקודו של ראש העיר. אפשר לראות באתר כמה דוגמאות שלצערי עולות בעיני כל מי המסתובב בעיר.

מצב שבילים האופניים בהוד השרון

מצב שבילי האופניים בהוד השרון הינו רע. הסיבה העיקרית לכך היא שהוד השרון נבנתה על ידי צירוף של מושבים. המושבים תוכננו למעבר של עגלות, לא לרחובות רחבים, ומי שמשלמים על כך הן המדרכות. רבות מהמדרכות בעיר צרות מאוד, והיכולת להרחיב אותן עבור שבילי אופניים, כמעט לא קיימת.

יחד עם זה, בערים אחרות, כמו רעננה ותל-אביב הוספת שבילי אופניים נעשתה על חשבון נתיבי הנסיעה. הפרנסים של העיר הבינו שטובת הנעים בה היא להקצות יותר מסלולים לאופניים, גם על חשבון מכוניות. בהוד השרון, זה לא המצב. אם קיימים שבילי אופניים, הרי הם בפרויקטים חדשים. וגם אז, לעיתים קרובות, הם לא בנויים נכון.

השביל בסרטון הזה כולל מספר רעות חולות, הוא צר מדי. מניחים, שהרוכבים יעשו שימוש בשביל מהצד השני של הכביש הדו נתיבי. הניסיון מראה, שרק לעיתים רחוקות רוכבי אופניים מכבדים את ההנחיות לגבי כיוון התנועה. על מנת להוסיף חטא על פשע, הוא נמצא במפלס שונה מהמדרכה. אין הדבר מבוסס היגיון, הרי כך ימנע מהרוכבים לסטות ולעלות על המדרכה תוך סיכון של ההולכים בה. מאידך, היכולת של רוכב אופניים לסטות מהשביל במקרה שרוכב אופניים חשמליים המרכיב מישהו, מסמס ביד אחת ומעשן ביד השניה, הרי הוא נמוך ביותר. זהו שביל המזמין תאונה.

שביל אופניים בהוד השרון

כיצד שביל אופניים חדש אמור להיראות? אפשר ללמוד מתל-אביב, בה חודש שביל האופניים בטיילת.

שביל האופניים החדש בטיילת תל ברוך

גם בקרית אונו, סוללים כבישי אופניים לתפארת, אשר גם מפנקים את הרוכבים בהם במגוון עצים.

שביל אופניים כמו שביל אופניים אמור להיות

למה לא שותלים מספיק עצים בהוד השרון?

עצים הם התשובה המקומית להתחממות הגלובלית. היא לא בהכרח ימנעו את אסון האקלים, אבל הם מאוד יכולים להקל על הסבל המקומי. הטמפרטורה בסביבה של עצים נמוכה ב-3 מעלות לפחות.

כפר סבא זכתה באות הוקרה מטעם האו"ם על נטיעת עצים. בהוד השרון, התושבים נאבקים למנוע גדיעה של עצים. בקריית אונו, נוטעים עצים היכן שרק אפשר.

בהוד השרון, ראש העייריה, מר אמיר כוכבי מתהדר בסיסמא "עיר קהילה ירוקה במרכז". בפועל, הוד השרון סובלת ממחסור כרוני בפארקים ציבוריים, וגם מה שיש, בונים עליו מרכזים מסחריים (כמו בפארק עתידים הוד השרון). השכונות החדשות סובלות ממחסור חמור ביותר בפארקים, והתושבים מתלוננים שאפילו את גינת הכלביים הקטנה מתכוונים להרוס.

בשכונות הוותיקות המצב טוב יותר. יש פארקים רחבי ידיים שכל תושב עירוני היה משתוקק לכזה ליד ביתו. אבל הפארקים חשופים כמעט כולם לשמש. יש שם אומנם שימוש מסיבי במים להשקיית העשבים על הקרקע, אבל בפועל לא בוצעו בהם נטיעות כבר שנים רבות.

למה לא שותלים עוד עצים בפארק האקולוגי בהוד השרון?

למה לא נוטעים עוד עצים בפגן הפקאן בגיל עמל בהוד השרון?
למה לא נוטעים עוד עצים בגן הגולן בשכונת גיל עמל בהוד השרון?!?

אמיר כוכבי מקדם בית ספר פרטי איזורי בלב שכונה בהוד השרון

שכונת נווה הדר היא אחת השכונות הפחות מטופוחת בהוד השרון. באופן כללי, ראש העיר מר אמיר כוכבי מעדיף להשקיע אצ מרצו בשכונות החדשות, למשל, נטיעות ופרקים חדשים דווקא בצמידות לפרק 4 העונות, היכן שיש כבר עצים. אבל זה לא מונע מאמיר כוכבי לקדם בית ספר "פרטי" איזורי עבור ילדי רעננה, כפר סבא, פתח תקווה וראש העיר בלב השכונה הזו. גם כך השכונה סובלת מבעיות סביבתיות בגלל הקירבה שלה לתע"ש ולכביש 5. אבל כנראה שזה לא מונע מהעייריה לקדם בית ספר איזורי שיביא מאות מכוניות חדשות אל לב השכונה כל יום.

מבחינה חוקית, זה אינו בית ספר פרטי. זהו בית ספר המוכר על ידי משרד החינוך כבית ספר רשמי. אבל הוא גם זכאי לתשלומי הורים מוגדלים. בתי ספר רבים גובים תשלום מההורים. למשל, בית ספר אורט יגבה עד 8000 ש"ח בשנה עבור עזרים במגמות כמו אופנה. מעל 10,000 ש"ח, יש צורך באישור מיוחד של משרד החינוך. על פי הדוחות הכספיים של עמותת "תמר", בתקציב של 8,000,000 ש"ח לערך על בערך 20 כיתות עם בממוצע 26 תלמידים בכיתה, תשלומי ההורים עומדים על 15,000 ש"ח לערך. העמותה אומנם טוענת שהמקום פתוח לכולם והתשלום הוא רק עבור חומרי יצירה. אבל הלימוד בשיטה הזו מבוסס על אומנות, ציור ויצירה. כך שבפועל אני לא חושב שילד יכול ללמוד מבלי לרכוש את חומרי היצירה. בעיני, זה בית ספר פרטי לכל דבר ועניין, גם אם משרד החינוך "חושב" אחרת.

יתרה מכך, המבנה המתוכנן אמור לקום על יער מקומי. המקום נקרא בפי אנשים השכונה "יער הוד השרון". אל תתינו לאמיר כוכבי להרוס את היער!

דף הפייסבוק של התנועה "שומרים על הוד השרון ירוקה"

סרטון בו נציג השכונה מדבר על הבעיה.

יער הוד השרון

הרחובות הסמוכים ליער הוד השרון

תוכנית מתאר הוד השרון הר 20/50

תוכנית המתאר החדשה של הוד השרון נחתמה באפריל 2022.

תוכנית המתאר מתארת את החזון של העיר כפי שעיצב אותה ראש העיר חי אדיב, ואושרה בתקופתו של אמיר כוכבי אחרי שצלחה התנגדויות בבית המשפט. אמיר כוכבי היה מהמתנגדים לתוכנית. ההתנגדויות גרמו לעיקוב באישורה ועל כן בהתפתחות של העיר.

החסרונות בתוכנית בעיני:

התוכנית אינה כוללת פתרון תחבורתי מקף לשכונות הוותיקות.
מכון הטיהור של הוד השרון נשאר במקומו.
מיעוט שטחים פתוחים


כתב התנגדויות

דברי הסבר לתוכנית המתאר – ראש העיר חי אדיב

תוכנית העקרונות שאיפשרה את אישור התוכנית (פשרה עם וועד ההתנגדות)

קישור לתוכנית עצמה במנהל התכנון

מסמכי התוכנית במנהל התכנון

מסמכי התוכנית באתר תב"ע עכשיו

קבוצה בפייסבוק נגד התוכנית

מה זו תוכנית מנהל עיר? (הועתק מהויקפדיה העברית)


תוכנית בניין עיר או בראשי תיבות תב"ע היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו. המונח "תוכנית בניין עיר" מקורו בפקודת בניין ערים המנדטורית.[1] בחוק התכנון והבנייה הוחלף המונח ב"תוכנית" או "תוכנית מתאר".[2] המונח שגור בלשון הדיבור בישראל בהתייחסות לתוכנית מתאר מפורטת. הקביעה המשמעותית ביותר בחוק לגבי "תוכנית" היא זו שנקבעה בסעיף 145 בחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965, אשר בה נאמר כי אין לבצע (כמעט) כל פעולה במקרקעין אלא אם כן נתנה הוועדה המקומית היתר לכך, והוועדה לא תיתן את ההיתר אלא על פי הקביעות בתוכנית. החוק גם מבחין בין כמה סוגים של תוכניות, וקובע את ההיררכיה ביניהן: החשובה ביותר היא תוכנית המתאר הארצית, והאחרונה בהיררכיה היא תוכנית מפורטת בסמכות הוועדה המקומית. תוכנית בניין עיר מורכבת משני מסמכים עיקריים – תשריט ותקנון, וכן ניתן לצרף אליה מסמכים נוספים הקרויים "נספחים".

תשריט

התשריט הוא מסמך גרפי (משורטט) הכולל, בחלקו העיקרי, מפה של המצב המוצע באותה תוכנית. המפה הערוכה על רקע מפת מדידה ועליה מסומנת חלוקת הקרקע ליחידות קניין (מגרשים, או תאי שטח), ייעודי הקרקע בכל אחת מיחידות הקניין, התווית דרכים ותשתיות אחרות, קביעת קווי בניין, ועוד. כל הסימנים המסומנים על המפה מוגדרים במקרא המשורטט מימין למפה, ומשמעותם של כל הסימנים הללו מובהרת בהוראות התוכנית (התקנון). התשריט (כמו גם הוראות התוכנית) נערך בהתאם להוראות נוהל מבא"ת (מבנה אחיד לתוכנית) של משרד הפנים, אשר מגדיר מהי תכולת התשריט הנדרשת, הנחיות לעריכת מפת המדידה, תבנית מוגדרת להוראות התוכנית ורשימה סגורה של ייעודי קרקע.

ייעודי קרקע

ייעודי קרקע (או שימושי קרקע) – בהתאם לשיטה שפותחה כבר בתחילת המאה ה-20 הנקראת אזור (Zoning), יש לסמן על התשריט את האזורים שבהם תותר בנייתם או הפעלתם של ייעודים שונים, לפי קוד צבעוני המזהה את הייעודים. לדוגמה: השטחים שייצבעו בתשריט בצבע צהוב מסמנים כי באותם שטחים ניתן לבנות מבנים שישמשו למגורים. שטחים שייצבעו בתשריט באדום מסמנים כי בשטח ניתן יהיה לפתח שם דרך. וכן הלאה.

ניתן גם לקבוע שטחים שבהם ניתן להפעיל/לבנות כמה וכמה ייעודים (תמהיל), ואזורים אלה יסומנו על פי רוב באמצעות קווים בצבעים שונים לסירוגין (פיז'מה). מחברי נוהל מבא"ת חישבו כי אם הם ירצו לאפשר כל תמהיל אפשרי, מכל שני ייעודים ומכל שלושה ייעודים שקיימים בנוהל מבא"ת, הם יצטרכו למצוא דרך לסמן כמה מאות אלפי תמהילים אפשריים. כדי להימנע מכך, בחרו מחברי הנוהל בשיטה משולבת: תמהילים פופולריים (כמו מסחר ומשרדים, לדוגמה) יקבלו סימון רגיל של פיז'מה, ואילו תמהילים שהנוהל לא מציע סימון עבורם יסומנו על ידי עירוב (צביעה לסירוגין) של הייעודים העיקריים באותה קטגוריה. כך למשל שטח שבו מוצע לאפשר בנייה של תחנת תדלוק (אחד הייעודים בקבוצת ייעודי התחבורה) ומחסנים (אחד הייעודים בקבוצת ייעודי התעסוקה) לא ייקרא "תחנת תדלוק ואחסנה" אלא "תחבורה ותעסוקה", על שם הייעודים העיקריים בקטגוריות הרלוונטיות. הפירוט המלא של השימושים המותרים באותו תמהיל יפורטו בהוראות התוכנית (התקנון).

מגורים א-ד מסווגים על פי אחוזי הבינוי הכוללים במגרש (עיקרי ושירות על קרקעי ועיקרי תת-קרקעי) :

מגורים א' עד 100%, מגורים ב' עד 200%, מגורים ג' עד 350%, מגורים ד' 351% ומעלה.

הוראות התוכנית (התקנון)

מסמך משפטי שנקרא כמקשה אחת ביחד עם תשריט המצב ה"מוצע" של התוכנית. מפרט את כל הנתונים הנדרשים לדיון ואישור התוכנית והוראות בדבר שימושי הקרקע המותרים מתוקף התוכנית והנחיות למימושה. הוראות תוכנית בניין עיר (תב"ע) נערכות בתבנית קבועה של סעיפים (לפי נוהל מבא"ת) וכוללות הוראות ליעודי הקרקע שמופיעים בתשריט ובטבלת זכויות והוראות בניה. הסברים לאופן מילוי הוראות התוכנית ניתן למצוא בנוהל מבא"ת ועמוד המבא"ת באתר האינטרנט של מינהל התכנון.

מבנה אחיד לתוכניות (מבא"ת 2006)

על מנת ליצור אחידות ובהירות בהגשת תוכניות מתאר מקומיות ומפורטות, התקין משרד הפנים נוהל בשם מבנה אחיד לתוכניות (מבא"ת). הנוהל כולל פירוט אופן הגשת התשריט והוראות התוכנית ("התקנון"), תוך התייחסות הן להגשת המסמכים והן להגשה הממוחשבת. החל משנת 2007, מחייב מינהל התכנון את המתכננים לשלוח את קובצי התשריט הממוחשבים לבדיקה ב'מרכז התמיכה למבא"ת' כתנאי סף לקליטה ולטיפול בתוכניות. בעתיד, יוגשו התוכנית באמצעות אתר האינטרנט אשר נמצא בפיתוח, והם יעברו בדיקות סף טכניות באופן אוטומטי, קודם שיועברו למוסדות התכנון לבדיקה תכנונית ולטיפול. קיימות תוכנות ייעודיות המאפשרות הפקה ממוחשבת של תשריטי תב"ע על פי נוהל מבא"ת, אולם אין בהן הכרח. צוות המבא"ת במינהל התכנון מקיים הדרכות וימי עיון וניתן להזמין (במרכז המידע הגאוגרפי-תכנוני של מינהל התכנון) תקליטור אינטראקטיבי של הדרכה מעשית לעורכי תוכניות.

תאי שטח

נוהל מבא"ת קבע, בין היתר, כי את החלוקה ליחידות קניין בתשריט יש לציין על ידי הסימון של תאי שטח. גם המושג תאי שטח איננו מוכר בחוק, והכוונה היא בעצם ליחידת סימון גרפית (יחידת צביעה). מחברי נוהל מבא"ת מצאו כי במרבית הגדולה של המקרים כל מגרש (יחידת קניין מוצעת בתוכנית) יסומן גם כיחידת צביעה (תא שטח) ולפיכך אין צורך לסמן בתשריט גם את המגרשים וגם את תאי השטח. נקבע, לפיכך, כי בתשריט יסומנו רק תאי השטח, אך הדבר איננו מוציא מכלל שימוש את הביטוי מגרש המוכר בחוק. במקרים בודדים בהם אין זהות בין יחידת קניין (מגרש) לבין יחידת צביעה (תא שטח), כמו למשל כאשר יחידת קניין אחת מחולקת לשני אזורי שימוש (יעודים), קובע נוהל מבא"ת כי יחידת הקניין תוגדר כמגרש, ואילו כל אחד מאזורי השימוש יוגדר כתא שטח.

יער נווה הדר

יער נווה הדר הוא אולי היער האחרון שנשאר בהוד השרון. למעשה, שנוצר בהוד השרון. הוא נוצר על ידי התושבים, זהו יער קהילתי במלוא מובן המילה. הוא נכס לא רק עבור תושבי השכונה, אלא עבור כל תושבי הוד השרון. למעשה, ספק אם תמצאו באיזור מעין יער שכזה. 

אני רוכב באיזור השרון כבר 10 שנים. אני נוהג לרכב באופניים לעבודה. רכבתי לנתניה, הרצליה פיתוח ויהוד. במשך שנים, אני חורש בעיקר את איזור הירקון. אני מכיר כמעט כל חורשה.

זהו יער מיוחד כי יש בו עצים שאין בשום מקום אחר, כמו זית פראי. בצורתו הגולמית. יש בו איזור גבוה, בו יש עצים גבוהים, והוא צפוף ולא מזמין כמו חומה. יש בו מעין צמחיית סאוונה, ואז עצים הנמצאים כמעט לבדם, מתייסרים בשמש. הייחוד של היער הוא העצים הפראיים שלבו. עצים שהוקפד לתת להם לגדול כאילו היו לבד בעולם. .ויש גם עצים שצמחו מכוח עצמם. זו תחושה של פראות שלא קימת כמעט. בכל יער כמעט בישראל, הכל מעוצב ומתוכנן. כאן, זה בעיקר נשמר.

הוא כולל שלל עצים מסוגים שונים, ללא שום תכנון נוף, ללא שום ייעוץ "מקצועי". וזה מה שהופך אותו כה מקסים ומיוחד. כל מי שחובב יערות וצומח, כל מי שנהנה להיות קצת בחוץ בלי יותר מכונות ורעש, יהנה מהמקום.   

הוא גדול,אבל מרגיש אפילו גדול יותר ובזכות האקליפטוסים בקצה. יש בו תעלת מים, כך שבחורף הוא מתמלא חיים. יש בו אחו, מספיק גדול כדי לארח סוסים. הוא מספק קרירות ומרגוע לכל הסביבה. אני מכיר אותו כבר עשר שנים, וכמו שאומרים זו היתה אהבה מרכיבת אופניים ראשונה. זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו כשעוברים בסביבה. יש לו נוכחות של יער אמיתי.

כל עץ הוא אוצר של חיים, המזיין ערב של רב של בעלי חיים. מחרקים ועד ציפורים, מזוחלים ועד יונקים. הוא מספק חיים לכל הסביבה. ולוקח לו המון זמן להגיע לכזו תוצאה. כאשר העצים נמצאים יחד, האפקט על הסביבה גדול עוד יותר. וגם אנשים שכלל לא חושבים על היער, נהנים מהעוצמה הירוקה שהיער יוצר סביבו. הוא מושך חיים. גם בני אדם נמשכים אליו. 

שטח כזה, מגן על הסביבה שלו. אם במקום העצים תוקם מפלצת בטון, זה ישפיע לרעה על כל האיזור. עצים מורידים את הטמפ' ב- 3 עד 4 מעלות. גוש בטון יעלה אותם עוד יותר. היער מגן על השכונה. אבל החשיבות שלו היא עבור כל העיר. 

וטובוסים, ולפעול לייצור תוכניות לימוד שיוכלו לאפשר לכל תלמידי השרון להכיר את הנכס האקולוגי הזה. 

מדוע כל כך הרבה מנהלים עוזבים את עיריית הוד השרון

העירייה, כמו כל אירגון, היא למעשה האנשים העובדים בו. רוצים לדעת אם יש בעיה עם המסעדה שאתם אוכלים בה? לא צריך להציץ במטבח, וגם לא לקחת את המזון לבדיקה במעבדה. מספיק לראות האם העובדים בה קבועים. כי כאשר העובדים מתחלפים, זה מצביע לרוב על בעיה עם ההנהלה, או שהם יודעים משהו שגורים להם חוסר נעימות כלפי הלקוחות. בכל מקרה, בן אם מדובר על אירגון עסקי או אחר, אם העובדים נוטשים, נראה שיש בעיה.

זה מה שכותב עו"ד יעקב בידור, פעיל ותיק בהוד השרון שכנראה מרגיש שהגיעו דברים עד נפש.

רעידת אדמה בעיריית הוד השרון
אדוני ראש העיר מה קורה לעיר שלנו
בהוד השרון !!!!
לאן אתה מוביל את העיר!!
מה גרם למנכ"לית החברה הכלכלית
עו"ד גלית פוגל להתפטר ולעוד כ 30 עובדים ועובדות להתפטר ולעזוב.
המצב בעיר לא להיט התחבורה ,הפקקים והחניות במצב בלתי נסבל
ויש עוד הרבה תלונות אפרסם בקרוב.
הציבור רוצה ממך תשובות בלי להתחמק !!!
מי הבא בתור!!!
שדרת הניהול של העירייה עוזבת חלקם מתפטרים חלקם פורשים וחלקם מפוטרים.
כדלקמן:

14.8.22 מנהל אגף שפע
מנהלת אגף החינוך.
מנהלת אגף הביטחון.
מנהלת מערכות מידע.
מנהל אגף השפע.
מנכ"ל התאגיד.
מנהלת אגף שומה.
מנהלת מחלקת הנוער.
היועץ המשפטי.
מנכ"לית העירייה.
מנהל רישוי עסקים.
מנהלת רישוי עסקים.
מנכ"ל מוסדות חינוך.
מנהלת על הבנייה.
המשנה ליועמ"ש.
מנהלת משאבי אנוש.
מנהלת מחלקת גינון.
מנהלת הרווחה.
מבקר העירייה.
סגנית היועמ"ש.
מנהל מכרזים.
דוברת העירייה.
מנהלת מח' בינוי.
סמנכ"ל שירות.
סמנכל חינוך

מפגינים אל מול איילת שקד! הגז הזה יהרוג אותנו!

הגז הזה יהרוג אותנו. ואת ילדנו את הסביבה שבא אנחנו חיים. הגז הזה יהרוג אותנו אך בגלל תאוות בצע של תאגידים. לא בשל הצרכים של המדינה.

אילו השאלה היתה הצרכים של המדינה, היינו נושאים בעול כמו כל איזור אחר, אבל הפעם, מי שבחר לשים אצלנו תחנות גז ענקיות אינה הממשלה, אלא תאגידים. תאגידים אשר באים ב-"יוזמות" למשק החשמל. היוזמות של התאגידים לא הסתיימו בכתיבת ניירת להכנת התחנה אלא גם הגיעו אל המחוקק עצמו, והצליחה לשכנע אותו במה שנקרא "דמי זמינות". סכומים מאוד גבוהים, אשר יובטחו ליזם גם אם המדינה לא תקנה ממנו את החשמל. למה? ליזם אין כמעט שום סיכון. רק למדינה יש סיכון, והסיכון הבריאותי, על כולנו.

אז התאגידים החליטו לבנות תחנת כוח כאן, למרות, שכל הבדיקות שערכנו, אצל מיטב המומחים בארץ, מצביעות על כך שאין צורך בתחנות חדשות מונעות מגז. יכולת הייצור כבר עכשיו יכולה לספק את כל הצרכים של ישראל אם יספקו לה מספיק גז. וגז, לא חסר.

אנחנו לא מתעלמים מהצורך של ישראל בהגדלת משק החשמל. גם אנחנו אזרחים, גם אנחנו נשמח למכוניות מזהמות פחות ושקטות יותר. גם אנחנו נשמח לאוויר נקי יותר, אבל אנחנו לא חושבים שגז זו הדרך הנכונה.

לא רק בשל הסכנה לזמינות שלו, אלא בעיקר משום שניתן לספק את הצרכים העתידיים של ישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות. אם המדינה תבחר להקים תחנת כוח, היא תסתום את רשת ההולכה באופן שלא יהיה מקום יותר לאנרגיות מתחדשות. זה לא גז + אנרגיות מתחדשות, זה גז או אנרגיות מתחדשות. וזה משהו שהיזמים מעדיפים שלא תדעו.

מדינת ישראל צריכה לחשוב באופן אסטרטגי ונכון. למשל, עיסקה של חשמל בעד מים מול הירדנים יכולה להבטיח יציבות בשל התלות ההדדית ולאפשר לשני הצדדים לשגשג. החידושים בתחום האנרגיה הסולארית לא מפסיקים. הכל מקירוי של מקווה מים, דרך שימוש מעורב בחקלאות ועד ציפוי בתים.

אנחנו צריכים את עזרתכם. להציל את אחד האיזורים היפים והחשובים מבחינה אקולוגית, בית לחצי מליון איש, אשר יזמים זריזים מצאו דרך לעשות מילארדים. אם לא מהבריאות שלנו, אז מהמיסים שלנו שנשלם להם בדמות "דמי זמינות".

יצאנו להפגין. צרו איתנו קשר כאן. (טופס בתחתית הידיעה) העבירו בבקשה הלאה.

נגישות