למה לא שותלים מספיק עצים בהוד השרון?

עצים הם התשובה המקומית להתחממות הגלובלית. היא לא בהכרח ימנעו את אסון האקלים, אבל הם מאוד יכולים להקל על הסבל המקומי. הטמפרטורה בסביבה של עצים נמוכה ב-3 מעלות לפחות.

כפר סבא זכתה באות הוקרה מטעם האו"ם על נטיעת עצים. בהוד השרון, התושבים נאבקים למנוע גדיעה של עצים. בקריית אונו, נוטעים עצים היכן שרק אפשר.

בהוד השרון, ראש העייריה, מר אמיר כוכבי מתהדר בסיסמא "עיר קהילה ירוקה במרכז". בפועל, הוד השרון סובלת ממחסור כרוני בפארקים ציבוריים, וגם מה שיש, בונים עליו מרכזים מסחריים (כמו בפארק עתידים הוד השרון). השכונות החדשות סובלות ממחסור חמור ביותר בפארקים, והתושבים מתלוננים שאפילו את גינת הכלביים הקטנה מתכוונים להרוס.

בשכונות הוותיקות המצב טוב יותר. יש פארקים רחבי ידיים שכל תושב עירוני היה משתוקק לכזה ליד ביתו. אבל הפארקים חשופים כמעט כולם לשמש. יש שם אומנם שימוש מסיבי במים להשקיית העשבים על הקרקע, אבל בפועל לא בוצעו בהם נטיעות כבר שנים רבות.

אמיר כוכבי מקדם בית ספר פרטי איזורי בלב שכונה בהוד השרון

שכונת נווה נאמן היא אחת השכונות הפחות מטופוחת בהוד השרון. באופן כללי, ראש העיר מר אמיר כוכבי מעדיף להשקיע תא מרצו בשכונות החדשות. זה לא מונע ממנו לקדם בית ספר פרטי איזורי עבור ילדי רעננה, כפר סבא, פתח תקווה וראש העיר בלב השכונה הזו. גם כך השכונה סובלת מבעיות סביבתיות בגלל הקירבה שלה לתע"ש ולכביש 5. אבל כנראה שזה לא מונע מהעייריה לקדם בית ספר איזורי שיביא מאות מכוניות חדשות אל לב השכונה כל יום.

יתרה מכך, המבנה המתוכנן אמור לקום על חורשה בה עצים ותיקים. אומנים החורשה מוזנחת, אבל עדיין היא מהווה פינת חמד בלב השכונה.

דף הפייסבוק של התנועה "שומרים על הוד השרון ירוקה"

סרטון בו נציג השכונה מדבר על הבעיה.

תוכנית מתאר הוד השרון הר 20/50

תוכנית המתאר החדשה של הוד השרון נחתמה באפריל 2022.

תוכנית המתאר מתארת את החזון של העיר כפי שעיצב אותה ראש העיר חי אדיב, ואושרה בתקופתו של אמיר כוכבי אחרי שצלחה התנגדויות בבית המשפט.

החסרונות בתוכנית בעיני:

התוכנית אינה כוללת פתרון תחבורתי מקף לשכונות הוותיקות.
מכון הטיהור של הוד השרון נשאר במקומו.
מיעוט שטחים פתוחים
הריסת גן הפקאן ובניית בניניים במקומו

קישור לתוכנית עצמה במנהל התכנון

מסמכי התוכנית במנהל התכנון

מסמכי התוכנית באתר תב"ע עכשיו

מה זו תוכנית מנהל עיר? (הועתק מהויקפדיה העברית)


תוכנית בניין עיר או בראשי תיבות תב"ע היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו. המונח "תוכנית בניין עיר" מקורו בפקודת בניין ערים המנדטורית.[1] בחוק התכנון והבנייה הוחלף המונח ב"תוכנית" או "תוכנית מתאר".[2] המונח שגור בלשון הדיבור בישראל בהתייחסות לתוכנית מתאר מפורטת. הקביעה המשמעותית ביותר בחוק לגבי "תוכנית" היא זו שנקבעה בסעיף 145 בחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965, אשר בה נאמר כי אין לבצע (כמעט) כל פעולה במקרקעין אלא אם כן נתנה הוועדה המקומית היתר לכך, והוועדה לא תיתן את ההיתר אלא על פי הקביעות בתוכנית. החוק גם מבחין בין כמה סוגים של תוכניות, וקובע את ההיררכיה ביניהן: החשובה ביותר היא תוכנית המתאר הארצית, והאחרונה בהיררכיה היא תוכנית מפורטת בסמכות הוועדה המקומית. תוכנית בניין עיר מורכבת משני מסמכים עיקריים – תשריט ותקנון, וכן ניתן לצרף אליה מסמכים נוספים הקרויים "נספחים".

תשריט

התשריט הוא מסמך גרפי (משורטט) הכולל, בחלקו העיקרי, מפה של המצב המוצע באותה תוכנית. המפה הערוכה על רקע מפת מדידה ועליה מסומנת חלוקת הקרקע ליחידות קניין (מגרשים, או תאי שטח), ייעודי הקרקע בכל אחת מיחידות הקניין, התווית דרכים ותשתיות אחרות, קביעת קווי בניין, ועוד. כל הסימנים המסומנים על המפה מוגדרים במקרא המשורטט מימין למפה, ומשמעותם של כל הסימנים הללו מובהרת בהוראות התוכנית (התקנון). התשריט (כמו גם הוראות התוכנית) נערך בהתאם להוראות נוהל מבא"ת (מבנה אחיד לתוכנית) של משרד הפנים, אשר מגדיר מהי תכולת התשריט הנדרשת, הנחיות לעריכת מפת המדידה, תבנית מוגדרת להוראות התוכנית ורשימה סגורה של ייעודי קרקע.

ייעודי קרקע

ייעודי קרקע (או שימושי קרקע) – בהתאם לשיטה שפותחה כבר בתחילת המאה ה-20 הנקראת אזור (Zoning), יש לסמן על התשריט את האזורים שבהם תותר בנייתם או הפעלתם של ייעודים שונים, לפי קוד צבעוני המזהה את הייעודים. לדוגמה: השטחים שייצבעו בתשריט בצבע צהוב מסמנים כי באותם שטחים ניתן לבנות מבנים שישמשו למגורים. שטחים שייצבעו בתשריט באדום מסמנים כי בשטח ניתן יהיה לפתח שם דרך. וכן הלאה.

ניתן גם לקבוע שטחים שבהם ניתן להפעיל/לבנות כמה וכמה ייעודים (תמהיל), ואזורים אלה יסומנו על פי רוב באמצעות קווים בצבעים שונים לסירוגין (פיז'מה). מחברי נוהל מבא"ת חישבו כי אם הם ירצו לאפשר כל תמהיל אפשרי, מכל שני ייעודים ומכל שלושה ייעודים שקיימים בנוהל מבא"ת, הם יצטרכו למצוא דרך לסמן כמה מאות אלפי תמהילים אפשריים. כדי להימנע מכך, בחרו מחברי הנוהל בשיטה משולבת: תמהילים פופולריים (כמו מסחר ומשרדים, לדוגמה) יקבלו סימון רגיל של פיז'מה, ואילו תמהילים שהנוהל לא מציע סימון עבורם יסומנו על ידי עירוב (צביעה לסירוגין) של הייעודים העיקריים באותה קטגוריה. כך למשל שטח שבו מוצע לאפשר בנייה של תחנת תדלוק (אחד הייעודים בקבוצת ייעודי התחבורה) ומחסנים (אחד הייעודים בקבוצת ייעודי התעסוקה) לא ייקרא "תחנת תדלוק ואחסנה" אלא "תחבורה ותעסוקה", על שם הייעודים העיקריים בקטגוריות הרלוונטיות. הפירוט המלא של השימושים המותרים באותו תמהיל יפורטו בהוראות התוכנית (התקנון).

מגורים א-ד מסווגים על פי אחוזי הבינוי הכוללים במגרש (עיקרי ושירות על קרקעי ועיקרי תת-קרקעי) :

מגורים א' עד 100%, מגורים ב' עד 200%, מגורים ג' עד 350%, מגורים ד' 351% ומעלה.

הוראות התוכנית (התקנון)

מסמך משפטי שנקרא כמקשה אחת ביחד עם תשריט המצב ה"מוצע" של התוכנית. מפרט את כל הנתונים הנדרשים לדיון ואישור התוכנית והוראות בדבר שימושי הקרקע המותרים מתוקף התוכנית והנחיות למימושה. הוראות תוכנית בניין עיר (תב"ע) נערכות בתבנית קבועה של סעיפים (לפי נוהל מבא"ת) וכוללות הוראות ליעודי הקרקע שמופיעים בתשריט ובטבלת זכויות והוראות בניה. הסברים לאופן מילוי הוראות התוכנית ניתן למצוא בנוהל מבא"ת ועמוד המבא"ת באתר האינטרנט של מינהל התכנון.

מבנה אחיד לתוכניות (מבא"ת 2006)

על מנת ליצור אחידות ובהירות בהגשת תוכניות מתאר מקומיות ומפורטות, התקין משרד הפנים נוהל בשם מבנה אחיד לתוכניות (מבא"ת). הנוהל כולל פירוט אופן הגשת התשריט והוראות התוכנית ("התקנון"), תוך התייחסות הן להגשת המסמכים והן להגשה הממוחשבת. החל משנת 2007, מחייב מינהל התכנון את המתכננים לשלוח את קובצי התשריט הממוחשבים לבדיקה ב'מרכז התמיכה למבא"ת' כתנאי סף לקליטה ולטיפול בתוכניות. בעתיד, יוגשו התוכנית באמצעות אתר האינטרנט אשר נמצא בפיתוח, והם יעברו בדיקות סף טכניות באופן אוטומטי, קודם שיועברו למוסדות התכנון לבדיקה תכנונית ולטיפול. קיימות תוכנות ייעודיות המאפשרות הפקה ממוחשבת של תשריטי תב"ע על פי נוהל מבא"ת, אולם אין בהן הכרח. צוות המבא"ת במינהל התכנון מקיים הדרכות וימי עיון וניתן להזמין (במרכז המידע הגאוגרפי-תכנוני של מינהל התכנון) תקליטור אינטראקטיבי של הדרכה מעשית לעורכי תוכניות.

תאי שטח

נוהל מבא"ת קבע, בין היתר, כי את החלוקה ליחידות קניין בתשריט יש לציין על ידי הסימון של תאי שטח. גם המושג תאי שטח איננו מוכר בחוק, והכוונה היא בעצם ליחידת סימון גרפית (יחידת צביעה). מחברי נוהל מבא"ת מצאו כי במרבית הגדולה של המקרים כל מגרש (יחידת קניין מוצעת בתוכנית) יסומן גם כיחידת צביעה (תא שטח) ולפיכך אין צורך לסמן בתשריט גם את המגרשים וגם את תאי השטח. נקבע, לפיכך, כי בתשריט יסומנו רק תאי השטח, אך הדבר איננו מוציא מכלל שימוש את הביטוי מגרש המוכר בחוק. במקרים בודדים בהם אין זהות בין יחידת קניין (מגרש) לבין יחידת צביעה (תא שטח), כמו למשל כאשר יחידת קניין אחת מחולקת לשני אזורי שימוש (יעודים), קובע נוהל מבא"ת כי יחידת הקניין תוגדר כמגרש, ואילו כל אחד מאזורי השימוש יוגדר כתא שטח.

מדוע כל כך הרבה מנהלים עוזבים את עיריית הוד השרון

העירייה, כמו כל אירגון, היא למעשה האנשים העובדים בו. רוצים לדעת אם יש בעיה עם המסעדה שאתם אוכלים בה? לא צריך להציץ במטבח, וגם לא לקחת את המזון לבדיקה במעבדה. מספיק לראות האם העובדים בה קבועים. כי כאשר העובדים מתחלפים, זה מצביע לרוב על בעיה עם ההנהלה, או שהם יודעים משהו שגורים להם חוסר נעימות כלפי הלקוחות. בכל מקרה, בן אם מדובר על אירגון עסקי או אחר, אם העובדים נוטשים, נראה שיש בעיה.

זה מה שכותב עו"ד יעקב בידור, פעיל ותיק בהוד השרון שכנראה מרגיש שהגיעו דברים עד נפש.

רעידת אדמה בעיריית הוד השרון
אדוני ראש העיר מה קורה לעיר שלנו
בהוד השרון !!!!
לאן אתה מוביל את העיר!!
מה גרם למנכ"לית החברה הכלכלית
עו"ד גלית פוגל להתפטר ולעוד כ 30 עובדים ועובדות להתפטר ולעזוב.
המצב בעיר לא להיט התחבורה ,הפקקים והחניות במצב בלתי נסבל
ויש עוד הרבה תלונות אפרסם בקרוב.
הציבור רוצה ממך תשובות בלי להתחמק !!!
מי הבא בתור!!!
שדרת הניהול של העירייה עוזבת חלקם מתפטרים חלקם פורשים וחלקם מפוטרים.
כדלקמן:
מנהלת אגף החינוך.
מנהלת אגף הביטחון.
מנהלת מערכות מידע.
מנהל אגף השפע.
מנכ"ל התאגיד.
מנהלת אגף שומה.
מנהלת מחלקת הנוער.
היועץ המשפטי.
מנכ"לית העירייה.
מנהל רישוי עסקים.
מנהלת רישוי עסקים.
מנכ"ל מוסדות חינוך.
מנהלת על הבנייה.
המשנה ליועמ"ש.
מנהלת משאבי אנוש.
מנהלת מחלקת גינון.
מנהלת הרווחה.
מבקר העירייה.
סגנית היועמ"ש.
מנהל מכרזים.
דוברת העירייה.
מנהלת מח' בינוי.
סמנכ"ל שירות.
סמנכל חינוך

מפגינים אל מול איילת שקד! הגז הזה יהרוג אותנו!

הגז הזה יהרוג אותנו. ואת ילדנו את הסביבה שבא אנחנו חיים. הגז הזה יהרוג אותנו אך בגלל תאוות בצע של תאגידים. לא בשל הצרכים של המדינה.

אילו השאלה היתה הצרכים של המדינה, היינו נושאים בעול כמו כל איזור אחר, אבל הפעם, מי שבחר לשים אצלנו תחנות גז ענקיות אינה הממשלה, אלא תאגידים. תאגידים אשר באים ב-"יוזמות" למשק החשמל. היוזמות של התאגידים לא הסתיימו בכתיבת ניירת להכנת התחנה אלא גם הגיעו אל המחוקק עצמו, והצליחה לשכנע אותו במה שנקרא "דמי זמינות". סכומים מאוד גבוהים, אשר יובטחו ליזם גם אם המדינה לא תקנה ממנו את החשמל. למה? ליזם אין כמעט שום סיכון. רק למדינה יש סיכון, והסיכון הבריאותי, על כולנו.

אז התאגידים החליטו לבנות תחנת כוח כאן, למרות, שכל הבדיקות שערכנו, אצל מיטב המומחים בארץ, מצביעות על כך שאין צורך בתחנות חדשות מונעות מגז. יכולת הייצור כבר עכשיו יכולה לספק את כל הצרכים של ישראל אם יספקו לה מספיק גז. וגז, לא חסר.

אנחנו לא מתעלמים מהצורך של ישראל בהגדלת משק החשמל. גם אנחנו אזרחים, גם אנחנו נשמח למכוניות מזהמות פחות ושקטות יותר. גם אנחנו נשמח לאוויר נקי יותר, אבל אנחנו לא חושבים שגז זו הדרך הנכונה.

לא רק בשל הסכנה לזמינות שלו, אלא בעיקר משום שניתן לספק את הצרכים העתידיים של ישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות. אם המדינה תבחר להקים תחנת כוח, היא תסתום את רשת ההולכה באופן שלא יהיה מקום יותר לאנרגיות מתחדשות. זה לא גז + אנרגיות מתחדשות, זה גז או אנרגיות מתחדשות. וזה משהו שהיזמים מעדיפים שלא תדעו.

מדינת ישראל צריכה לחשוב באופן אסטרטגי ונכון. למשל, עיסקה של חשמל בעד מים מול הירדנים יכולה להבטיח יציבות בשל התלות ההדדית ולאפשר לשני הצדדים לשגשג. החידושים בתחום האנרגיה הסולארית לא מפסיקים. הכל מקירוי של מקווה מים, דרך שימוש מעורב בחקלאות ועד ציפוי בתים.

אנחנו צריכים את עזרתכם. להציל את אחד האיזורים היפים והחשובים מבחינה אקולוגית, בית לחצי מליון איש, אשר יזמים זריזים מצאו דרך לעשות מילארדים. אם לא מהבריאות שלנו, אז מהמיסים שלנו שנשלם להם בדמות "דמי זמינות".

יצאנו להפגין. צרו איתנו קשר כאן. (טופס בתחתית הידיעה) העבירו בבקשה הלאה.

הנוף החדש באיזור השרון

בחסות מדינת ישראל ותאגידי הגז, הנוף באיזור השרון עומד להשתנות ללא שוב. גרים באיזור כפר סבא? זה מה שעכשיו תראו מהחלון.

וכך זה על המפה

כיצד לקדם נושא חברתי (או בכלל) בטוויטר

טוויטר היא פלטפורמה מעולה למי שרוצה להעלות נושאים לדיון ציבורי. הסיבה לכך שהיא שכמעט לכל העיתונאים יש חשבון טוויטר, חשבון שבו הם לעיתים מגיבים למה שנכתב, ובכל מקרה, לרוב, קוראים את התגובות של המשתמשים.

בניגוד לפייסבוק, בטוויטר מותר ואף לעיתים מומלץ לא להשתמש בשם האמיתי שלך. כללי הנימוס הבסיסים של הפייסבוק חלים גם כאן, אם כי גבולות חופש הביטוי רחבים יותר. ולא יסגרו לכם את הדף פתאום כי נדמה להם שאתם לא בסדר.

אפשר להירשם עם המייל שלכם, ואפשר גם לפתוח חשבון מייל יעודי לטוויטר. כמו בפייסבוק, אפשר להתחבר עם הדפדפן מהמחשב ואפשר גם להתקין אפליקציה.

אחרי ההתחברות הראשונית, ובכלל, טוויטר תציע לכם על מי לעקוב. אם בחרתם מספר עיתונאים, היא תמשיך להציע לכם עיתונאים.

עיקבו אחרי העיתונאים בתחום המעניין אותכם (סביבה, למשל) ואז הגיבו כאשר הם כותבים. כמו בפייסבוק, אפשר לשים בלייק, להגיב, אפשר גם להעביר הלאה (forward). ואפשר להעביר הלאה וגם להוסיף תגובה. אם למשל כתב לאיכות הסביבה דן בנושא דליפה של דלק, אפשר להגיב, "בתחנת הכוח השלום בכפר סבא, מתכוונים להאחסן אלפי ליטרים של סולר מעל חלק מאקופיר החוף". או, אם כותבים שתשובה לא מוכן להוריד את מחירי הגז לרמה המקובלת בעולם, אז אפשר להגיד שישראל כבר פיתחה תלות בגזים של תשובה, ועוד תחנה, רק תעמיק את התלות הזו". אם מדובר על כך שהעזתים החליטו להביא אותה בטילים על תחנת הכוח באשקלון, אפשר להגיב "ומה יקרה כשתהיה תחנת כוח בצמוד לגדר ההפרדה בשרון"?

הטויטר גם מאפשר לפתוח קבוצה, בה אנשים יכולים לדון אחד בנושאים. מאוד מומלץ לעבוד ביחד, כך שכאשר מישהו מפרסם, הוא מעביר זאת לקבוצה כדי ליצור שיחה סביב הציוץ. לשיחות שכאלו יש סיכוי טוב יותר לקבל תשומת לב רחבה יותר.

כדאי להוסיף עובדות, כמה שיותר עובדות, כך אנשים יתענינו יותר במה שכתבתם.

אתם יכולים לראות את מידת החשיפה של הציוץ שלכם, וגם כמה לחצו על לינק הנמצא בו.

אין טעם להוסיף תגובה אחרי עשרות תגובות אחרות, לרוב לא יראו אותן. אם אתם מנסים לכתוב לסלב (פוליטי או אחר) נסו להגיע כמה שיותר מוקדם.

כיצד הרשויות צריכות ויכולות להתמודד עם מפגע הקמינים

ברגע ששמים לב, כבר אי אפשר להתעלם. בכל עיר, כמעט בכל רחוב, ריח של עשן עצים. אנשים לא מסתפקים בכפר הגלובלי, חייבים להרגיש כאילו חזרו לאגדות. העובדה שהפעלת קמין הינה רעילה, פחות מטרידה אותם.

על מנת להפעיל קמין, יש צורך בארובה. ועל מנת להתקין ארובה, יש צורך בהיתר בניה. מאחר שרוב הישראלים לא מקפידים על כגון זה, בפני העירייה עומדת האפשרות לפעול כנגד הארובות. אבל העייריות נמנעות.

הנה סיפורו של מתי גולני שהחליט לפעול כנגד הארובה של שכנו בחיפה:

זה התחיל בתלונות למוקד עיריית חיפה. המשיך בתלונות במקביל לאיגוד ערים לאיכות הסביבה.
כשהתגלה שהארובה ללא היתר לחצתי על העיריה שיפעלו.
כשראיתי שלא פועלים הפעלתי את "יהיה בסדר בגלצ".
בהמשך כשראיתי שהעיריה עדיין לא אוכפת, הישגתי חוו"ד של איגוד ערים שמדובר במפגע – אחרי ששלחתי להם סרטונים שמתעדים את העשן.
כשהעיריה התעקשה לא לעשות דבר למרות חוו"ד שהיצגתי להם החלטתי לתבוע את העיריה והשכן.

זה היה 3 שנים מתחילת העישון.

בעקבות התביעה, העיריה תבעה את השכן בהליך פלילי והוא הרס את הארובה ועוד בניה לא חוקית.
המשכתי בתביעה כי כבר היו לי הוצאות.

חפשו בפייסבוק #ארובות_בחיפה כדי לקבל עוד המון חומר רלוונטי בנושא.

ישיבת וועדה לאיכות סביבה בכפר סבא בנושא קמינים

קמין עצים – חמים ונעים – לא בריא ולא כלכלי – ynet

אביב לביא על הנזקים של קמין העצים
אנשים אוהבים את הריח אבל הוא הורג אותם

חברי הקואליציה בהוד השרון תומכים בעבריינות העייריה לכאורה

מישהו צריך ללחוש לראש עיריית הוד השרון שימי חומה ומגדל חלפו עברו מהעולם. שאנחנו חיים במדינה מסודרת ואין צורך לבצע פרויקטי בניה במחשכים, בלי לספר לציבור מי עושה מה. אין זאת רק מראית עין (החשובה מאוד לפני עצמה) מדובר על זכות בסיסית של הציבור לדעת מי אחראי על העבודות. אי הקפדה על הפרטים הללו, הינה הזמנה לאסונות בניה. כאשר אין שלט, אי אפשר לדעת מי ממונה הבטיחות של האתר, מי המהנדס האחראי ומי מנהל העבודה. אנשים שבמקרה של בעיה צריכים להגיע לאתר מיידית. כאשר אין הפרטים הללו, באופן ברור, מדובר על מפגע בטיחותי בפני עצמו. אין זו דרישה בעלמה, זו דרישה של החוק.

במקרה של עירייה, המצב עוד יותר רגיש. הצבת שלטים מאפשרת לציבור לדעת מי מבצע את העבודות מטעם העירייה, מחסור בשילוט, הינו פתח לשחיתות.

כל זה לא מטריד את עיריית הוד השרון, הרי היא אינה משלטת את אתרי הבניה בהם היא בונה, כפי נשדרש עפ״י סעיף 3 לנספח ההיתר. ד"ר אלון גלבוע, עו"ד העלה בישיבת המועצה שהתקיימה ביום רביעי (26.1.229) הצעה לסדר בעניין ובה דרישה שהעירייה תפעל בהתאם לחוק ותפעל להצבת שלט ( כפי שמופיע בתמונה ) בכל תחילת בניה וכפי שנדרש מכל תושב שבונה בעיר. מוזר בעיני שיש צורך להעלות הצעה לסדר בדרישה שהעירייה תעמוד בדרישות החוק.

מעבר למראית העין ולדרישה של עירית הוד השרון לעמוד בדרישות החוק כמו כל אזרח, הרי הרציונל העומד מאחורי תקנה 3 הינה לשקף בפני הציבור את מס׳ הבקשה להיתר, מי הוא הקבלן המבצע, מי מגיש הבקשה וכיוצ״ב.

חברי המועצה שנכחו בישיבה מטעם הקואליציה הצביעו נגד ההצעה, הצעה שבסופו של יום לא התקבלה. נראה שגם הם אינם מבינים את חשיבות השקיפות, את החשש מפני שחיתות בתחומי הבניה והפרויקטים שהעירייה מבצעת. הם לא סיפקו הסבר מניח את הדעת, כך שההצעה לא התקבלה. העירייה ומנהל ההנדסה ימשיכו להתנהל בניגוד לחוק (התכנון והבניה) ולתקנות. זו לא הפעם הראשונה שהעייריה אינה פועלת לאפשר שקיפות מלאה הקשור לזהות הקבלן, מגיש הבקשה והחשוב מכל האם העבודות מתבצעות בהיתר.

דחיה כזו, נראית בעיני כמתן לגיטמציה לעבריינות לכאורה של העירייה. בעיני, זו מעילה באינטרס של הבוחרים.
מצ״ב תמונות מאתרי הבניה.

אתר בניה של עירית הוד השרון, ושלט שהחוק מחייב להציב באתר שכזה
חברים, עיזרו לעיריית הוד השרון למצוא את השלט

אומרים לא לתחנת כוח ריינדיר – תחנת כח כפר סבא

בחודש שעבר החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) להתעלם ממדיניות הממשלה וממחויבויות האקלים של ישראל ולהמליץ לממשלה על הקמה של שלוש תחנות כוח גזיות חדשות: OPC-2 בחדרה, קסם ליד ראש העין, ותחנת ריינדיר ממזרח לכפר סבא שכבר אושרה בעבר. עכשיו ההחלטה בדבר שלוש תחנות הכוח הפחממניות הללו, יחד עם מספר תחנות נוספות שאושרו במוסדות התכנון בעבר, עוברת אל הממשלה.

אנו נמצאים במאבק אזורי משותף על שתי מגה תחנות עם מס רשויות ביניהן: כפר סבא, הוד השרון, אלפי מנשה, ראש העין, כוכב יאיר, שומרון, טירה גלגוליה אורנית ועוד. זהו מאבק משותף של ראשי רשויות, ותושבים.

איזו עיר תקבל תחנת כוח? כפר סבא? ראש העין או אולי חדרה? על אילו מתושבי הערים הללו נגזר להיפגע.

היכן רוצים להקים תחנת כוח חדשה? במרחק פצצת מרגמה קטנה מקלקליה.

רקע: באפריל 2017 קיבלה הממשלה החלטה במסגרתה הוסמכה חברה פרטית המייצגת את תאגיד הענק הגרמני Siemens, ומושקעת בה קבוצת הפניקס ביטוח, הפניקס ביטוח חיים ואקסלנס קסם, חברת רפ"ק ועוד שנבחרו לתכנן – כנראה ללא הוצאת מכרז – הקמתה של תחנת כח דו -דלקית (גז וסולר) בהיקף של 1,400 מגה וואט, סמוך לתחנת הדלק "מפגש השלום" בדרום השרון.


תחנה שתפגע בתושבי הישובים כפר סבא, הוד השרון, גלגוליה, כפר ברא, הוד השרון, מתן, שדה חמד, נוה ימין וישובי דרום השרון, אלפי מנשה וישובי השומרון, כוכב יאיר צור יגאל טירה וטייבה.


תחנת הכח המתוכננת ממוקמת 800 מטר מבתי יישובינו וגודלה 252 דונם –פי שלש וחצי מתחנת "רידינג". התחנה המתוכננת היא מפעל ענק מזהם ומסוכן לייצור חשמל על בסיס גז וסולר.החלטת הממשלה, אם תתקבל, עלולה לפגוע בעתיד של כל האזור. איזור הכולל חצי מליון תושבים, תושבים יהודים וערביים: הערים ראש העין וכפר סבא, יישובים קהילתיים וקיבוצים: מתן ,ירחיב, נירית, שדה חמד, נווה ימין וחורשים, המועצות האזוריות דרום השרון, ג'לג'וליה, טייבה אלפי מנשה, כוכב יאיר צור יגאל.

שתי שניות (עבור קליע) מקלקליה, קצת יותר עבור הזיהום להגיע לכפר סבא

הילדים והנכדים שלנו לא יסלחו לנו אם נגדל אותם בצל ארובות מזהמות ומסכנות חיים וכולנו נהיה חשופים לכימיקלים ולחומרים מסוכנים. הקמת התחנה תגרום לנזק בלתי הפיך ובכיה לדורות ובכך מהווה איום אסטרטגי על כל אזור השרון!
אנחנו מתנגדים נחרצות להחלטה גורלית זו:

  • "פצצה מתקתקת" – סכנה ביטחונית ובטיחותית מיידית לכל יישובי האזור – התחנה נמצאת במרחק 170 מטר מגדר הגבול ו -700 מטר מבתי קלקיליה והיא מהווה מטרה נוחה לפעילות טרור (פגיעה במתקן אסטרטגי של מדינת ישראל)זיהום אויר
  • סכנה לבריאות הציבור – התחנה תפלוט חומרים מזהמים העלולים לסרטן, אסטמה, מחלות לב ומחלות קשות אחרות בשל כמות תחמוצת גפרית וחלקיקים נשימתיים שיפלטו לאוויר
  • פגיעה אקולוגית חמורה – התחנה תגרום לפגיעה אקולוגית בלתי הפיכה לכל הסביבה של יישובינו :יער קיבוץ חורשים, אדמות החקלאים, חצרות הבתים ובעלי החיים. פגיעה במשק המים – תחנת הכוח המתוכננת יושבת על קרקע שמתחתיה שני אקוויפרים ומי תהום עתודות המים של המדינה. החלקיקים והרעלים שיורדים לקרקע – נספגים במי הקרקע ומזהמים. במידה ותהיה דליפה, יפגעו גם עתודות המים.
  • עתיד תכנוני התחנה בהיותה קרובה לישובים שלנו תחסום כל אפשרות של פיתוח, בנייה והתרחבות בישובים הסמוכים. שרי ועדת הדיור והתשתיות בכנסת אנו קוראים לכם לעצור את ההחלטה האומללה שתמית אסון על אזור דרום השרון והשומרון

עתיד ילדנו, נכדנו ובריאותנו – בידכם. אין הזדמנות שנייה!!!

הצטרפו אל המאבק באמצעות מטה המאבק

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של המאבק