איפה הכסף?

איפה הכסף?

עיריית הוד השרון היא ישות כלכלית אדירת ממדים. אילו זו היתה חברה מסחרית, היא היתה נכנסת לרשימת 200 החברות הגדולות בארץ, עם תקציב נושק למילארד שקל, זהו  הכלכלי החזק ביותר בעיר. יחד עם זה, התקציב הוא רק חלק מהכוח העומד לרשות העירייה והעומד בראשה. העירייה היא גם זו המסדירה את נושא הבניה בעיר. המחיר של בניין בן 20 קומות בערך רבע מיליארד ש"ח. לכן, יש צורך קריטי בשקיפות בכל הנושא לפעולות העירייה, בפרט, אם כי לא רק, בכל הקשור לנדל"ן. 

חייהם של יזמי הבניה אינם פשוטים. זו אחד התחומים הקשוחים לעבודה בישראל, מה שעלול להפיל פרויקט (ואף את היזם) הן עלויות המימון. רובם של היזמים נאלצים לגייס כסף ממקורות חיצונים ,לרוב בנקים. והריבית שהם משלמים היא בעל השפעה ישירה על כדאיות הפרויקט. ז"א, אם יזם מתחיל לגייס כסף ומסיבות כל שהן יש עיכובים בבניה, הוא עלול לא רק להפסיד את הפרויקט, אלא אולי אף את החברה היזמית. מי שיכולה להשפיע באופן ישיר על זמן הבניה ועל כן גם על העלויות, היא העירייה. 

באחד הדיונים שנכחתי בו בעירייה, ביקשו אנשי העירייה הקלות במתן היתרי בניה. לטענתם, יש 400 בקשות הממתינים בתור להיתר. אבל זו לא סיבה לפגוע בפיקוח על היתרי הבניה, כי הנתון הזה הוא חסר חשיבות. השאלה אינה כמה ממתינים להיתר, אלא מה הזמן הממוצע לקבלת היתר מהעירייה. 

פניתי למספר חברי מועצה, ולבסוף אף מצאתי אחד שהתגייס לנסות להשיג את הנתונים. הנתונים נמצאים בעירייה, במערכות המחשב שלה. כל מה שהם צריכים זה לייצא את הנתונים לקובץ ואז אפשר יהיה לנתח אותם. העירייה חשבה אחרת. 

נאלצנו לפנות לגופים רבים בירושלים כדי שהם יחייבו את העירייה לתת לנו את מה שלמעשה שייך לנו, זהו מידע שלנו, של האזרחים. האם יש קבלנים ויזמים הזוכים ליחס מועדף בעירייה? זו שאלה הנוגעת לכיס של כולנו, כי אם עלויות המימון של הקבלנים גבוהות יותר, הם יגלגלו את העלויות עלינו, הצרכנים. 

אחרי הרבה לך ושוב, קיבלנו נתונים, חלקיים ומודפסים, למעשה, נתונים שאי אפשר לעשות בהם שימוש. וזו אינו המקרה היחיד שהעירייה מסתירה לכאורה מאיתנו מידע קריטי לחיינו בעיר. כך גם רשימת העסקים בעלי רישיון עסק וכך גם בנושא בדיקת רעלים שהיא ביצעה באדמות בעיר בעיר ומסרבת למסור את הנתונים.

עשורים שאני פעיל בתחום השקיפות הציבורית ופתיחת נתונים שלטוניים בפני הציבור, ניהלתי עמותה בנושא תוכנה חופשית וסטנדרטים חופשיים, הייתי חבר בוועדה הלאומית לטכנולוגית מידע במשרד האוצר, עבדתי בנושא הזה עם חברי כנסת מכל זרמי הקשת הפוליטית (דב חנין, תמר זנדברג ומשה פייגלין). 

לשקיפות הנתונים יש השפעה כלכלית ישירה על הכיס של כולנו, היא מאפשרת פיקוח ובקרה על התנהלות הגופים המוסדיים. כחבר מועצה, אהנה מגישה טובה יותר אל מערכות העירייה ויכולת לפעול מול גופי הפיקוח בירושלים. לתת לי כוח, זה לתת לכם כוח ולאפשר לכם לדעת יותר על הסביבה בהם אתם חיים. זו אינה רק שאלה של הגנה על הסביבה, זו שאלה של הגנה על הכיס, של כולנו. 

רם אגמון

הירוקים הוד השרון. 

יחסם של המתמודדים אל בית הנערה

מתחם בית הנערה הוא מתחם ייחודי בהוד השרון ואף ברמה הארצית. ייחודו בהיקף העצים ובשטחו העצום. מתחם כזה הוא בעל חשיבות אדירה מבחינה אקולוגיות, חברתית ואסטטית. הירוקים הוד השרון רוצים שהמקום יהיה שמורת טבע עירוני, עם נגיעות מינמליות להנגשת המקום לציבור.

לצערנו, רובם של המתמודדים אינם חולקים את הגישה הזו. ראש העיר הנוכחי, אמיר כוכבי, בנה באיזור בית ספר זמני תוך כדי פגיעה נרחבת בעצים והרס ישיר של שדרת ברושים לשימור. זאת נעשה למרות שהתראנו בפניו חזור והתרא. יתרה מכך, בתיקונים שהעירייה הציעה לתוכנית במתחם העירייה דרשה להפוך את החורבות במקום למבנים לשימור לשימוש ציבורי (מה שעלול להביא להערכתנו לפגיעה נרחבת בעצים, כפי שהתרחש בהקמת בית הספר הדמוקרטי הזמני). זאת מתוך רצון להקים במקום מתחם בילויים. כחלק מנאמני העצים פעלנו כנגד התוכנית. הוועדה המחוזית קיבלה את ההתנגדות שלנו ודרשה מהעייריה לפרט בדיוק אלו מבנים היא מעונינת לשמר.

לצערנו, גם ערן פרלמן לא דווקא מעוניין לשמר את המקום. החזון שלו דומה לזה של מר כוכבי, ובנוסף הוא מעוניין להקים מכינה במקום.

מהשיחות שניהלתי עם המתמודדים, היחיד שקרוב לגישה שלנו, לפחות ברמת ההצהרה הוא נדב דואני שהיה רוצה לשמר את המקום כפארק.

עץ ליד הבית מעלה את ערך הנכס

גם אנשים האוהבים עצים מרגישים מדי פעם שהעץ עושה להם עבודה. ואכן, כל העצים משילים עלים, ענפים נשברים. לפעמים זה די הרבה עבודה. אבל יש מעט דברים שמקבלים בחינם, ועץ, הוא אחד כזה. יחד עם זה, לעץ גם חוסך המון כסף. המון.

עצים מורידים את החום בשלוש מעלות. הם סופחים לחות והסביבה שלהם קרירה יותר גם בלילה. אנשים המתוגררים ליד עצים, יכולים לחסוך המון בהוצאות האנרגיה. אלפי שקלים בשנה.

יש המון אנשים שמאוד אוהבים עצים, ואם תרצו למכור את הבית, יראו בעץ גדול ליד הבית יתרון משמעותי.

תוכנית הצללה הוד השרון

בקרוב, הקייצים יהיו כה חמים עד שהשהות בחוץ תהיה לעיתים מסוכנת. זה כבר קורה במדינות אחרות, וזה יקרה גם כאן. לא שאלה של האם, אלא מתי. לא מדובר על חום של 35 מעלות, אלא על מעל 40 מעלות, במשך ימים ארוכים כל שנה.

הדרך הטובה ביותר להקל על השהות בחוץ היא עצים. עצים ממזגים את הסביבה שלהם, הרבה יותר מאשר כל פתרון אח וכוללים בנוסף בונוסים כמו ספיחת רעלים, יצירת בית גידול לבעלי חיים והפחתת הרעש. יחד עם זה, עצים הן בריות מרוכבות המצריכות הגנה וטיפוח לארך שנים. בלי הטיפוח הזה, העצים ימותו עוד לפני שהם יספיקו להעניק את היתרונות הגלומים בהם.

הוד השרון התקבלה לפיילוט לתוכנית הצללה. המשמעות היא מענק של מליון וחצי ש"ח שישמש את העיר לנטיעת עצים. העירייה החליטה שהכסף ישמש לנטיעת עצים בצד הצפוני של רחוב סוקלוב.

אבל הבעיה בהוד השרון אינה רק מחסור קריטי וארוך שנים בנטיעת עצים. הוד השרון היא אחת הערים האחרונות בשרון לבצע סקר עצים, שהוא הבסיס לתוכנית נטיעות. דרישה שנאמני העצים דורשים מהעירייה כבר יותר משנתיים.להזניח את הסביבה במשך 4 שנים ואז להתהדר בהישג צנום זה נחמד כיחסי ציבור, אבל חסר תועלת אמיתית לסביבה.

הבעיה העיקרית בעיר היא טיפול כושל ורשלני בעצים. בהוד השרון, גיזום עצים לא נעשה באופן מקצועי, מה שבפועל הוא גזר דין מוות על העץ. אך יתרה מכך, העירייה החליטה להתעלל בעצים הקיימים. למשל, שתילה של שיחים ליד הגזע היא פרס לטפילים ופטריות שיפגעו בגזעי העצים. למשל, ערוגות שנבנו סביב גזעי העצים ויפגעו בעצים באופן אנוש. בהוד השרון, העצים הם סוג של אביזר, משהו שאפשר לתלות עליו תאורה, במקום לראות בהם נכסים אקולוגיים הזקוקים להגנה. וכן, תאורה על עצים פוגעת בהם, לא רק משום שהיא מחייבת קידוח בעצים עצמם, אלא משום שהיא פוגעת ביכולת של בעלי החיים סביבם לעשות בהם שימוש.

הוד השרון חוגגת את היותה חלק מפיילוט לנטיעת עצים, דומה הדבר לבעל בית בו הקירות עקומים, הגג דולף והיסודת רעועים, אבל הוא מאושר שקיבל מהמדינה פחית צבע לקשט את החזית, אבל בזמן הזה, עצים וותיקים ובעלי חשיבות סביבתית אדירה, נפגעים ומתים בגלל פעולות העירייה.

חוגי בית – הירוקים הוד השרון

הירוקים הוד השרון הינה סיעה המתמודדות למועצה. התחושה שלנו היא שהסביבה בהוד השרון לא זוכה לתשומת הלב הראויה לה. החל מהיחס לעצים, המדרכות, הנגישות ועד לשינויים הנעשים במסגרת תנופת הבניה בעיר. בואו לשמוע על הנושאים הקרובים לביתכם, מה הירוקים עשו עד כאן למען הסביבה ומה אנחנו מתכוונים לעשות במועצה. אנא אשרו הגעה בהודעה פרטית, ובנתיים, אתם מוזמנים להתרשם מהאתר של הירוקים.

חוג הבית שלנו כולל הצגה של המועמדים, של בעיות סביבתיות בהוד השרון ומה נעשה או לא נעשה לגביהן, דיון בבעיות של שכונות מסויימות וכמובן, מענה על לשאלות.

המצע של הירוקים הוד השרון

מועמדי הירוקים למועצת העיר


לתאום חוגי בית, אתם מוזמנים להשאיר כאן הודעה.

הירוקים הוד השרון – 4000 עצים בשנה!

פניקס, אריזונה. אחת הערים המבוקשות על ידי גמלאי ארה"ב. הם נמשכו למקום בזכות היכולת של העיר לשמור על מחירי דיור שפויים ומזג האוויר הנוח. חיים נוחים ונעימים באריזונה. אם בסוף מלחמת העולם השניה זו היתה עיר מנומנת קצת פחות גדולה מהוד השרון, כיום היא כבר עיר עם אוכלוסיה המונה 5 מליון איש. 

העיר בנויה ברובה לפי המודל האמריקאי. בו יש  הפרדה בין איזורי המסחר לאיזורי המגורים. לא תמצאו מרכז מסחרי בקירבה לשכונה, למעשה, בלי רכב אינכם יכולים לעשות דבר.גם לא תמצאו כמעט גנים ציבורים, או גינון ציבורי. במבנה של הפרברים האמריקאים עד למדרכה זו החצר הקדמית ובעלי החצר אחראים על טיפוחה. לכן תמצא שם מעט מאוד עצים. 

בשנה האחרונה, מספר הפצועים מכוויות חמורות שהגיע לבתי החולים גדל באופן מפחיד. העיר חוותה גל חום שהפך את השהות בחוץ למסכנת חיים. המדרכות הלוהטות, בלי גינון ציבורי, הפכו למלכודת מסכנת חיים למי שנפל עליהן ולא יכול לקום. בן אם מדובר על תינוק, או אדם המתקשה ללכת. אבל המלכודות לא נגמרו שם, גם מי שניסה להשקות את הגינה שלו והתיז מים על עצמו נכווה באופן חמור. 

אסון האקלים כבר כאן. אולי יש שנים שכאן מרגישים אותו קצת פחות. אבל הוא כאן. זה יכול לקרות בקיץ הזה, וזה יכול לקרות בקיץ הבא, אבל זה יקרה. לנו, או לילדים או לנכדים. ואם אנחנו רוצים שניתן יהיה לשרוד במרחב הציבורי, אנחנו צריכים להיערך כבר עכשיו. 

פוליטקאים לא אוהבים אתגרים לדורות הבאים, הם אוהבים לתת פתרונות נוצצים, זולים, פשוטים. משהו שרואים בעין, עכשיו. אנחנו רוצים פתרונות אמייתים לאורך זמן. אנחנו רוצים תוכנית נטיעות שאפתנית של מעל 4000 עצים בשנה. אנחנו רוצים להפוך את הוד השרון שוב לעיר שיש בה הרבה צל. אנחנו דורשים טיפול נכון מעבר לדרישות החוק לגבי שמירה על עצים. 

הטיפול כיום בהוד השרון בעצים הוא שגוי. גם אם השתילים נבחרו כראוי וגם אם הם ניטעו באיזור ההולם את צריכהם, הגיזום שלהם שגוי. וגיזום שגוי, משמעו להרוג את העץ. עד כמה שזה נשמע לא יאמן, רובם המוחלט של העצים בעיר נגזמו באופן שהם לא ישרדו את הזמן שהם היו יכולים. בשביל עצים, לא מספיק להשתתף בקול קורא לכמה עשרות עצים. צריך אלפי עצים שינטעו, וצריך לוודא שהם מטופלים כראוי. בשביל זה צריך להכשיר כוח אדם מיומן שידע כיצד לטפל בעץ מרגע נטיעתו. 

אנחנו הירוקים, נדרוש בתקציב העירייה גם הכשרה של כוח אדם לטיפול בעצים. ומהיכן התקציב? מחצית מתקציב יחסי הציבור של העירייה יספיק בשלב הראשון.

קוים מנחים למערכת תחבורה חכמה בהוד השרון

נהגה ע"י ד"ר אלאן מורדצקי, מס' 4 ברשימת הירוקים הוד השרון

מבוא
משנת 2005 עד שנת 2019, אוכלוסיית הוד השרון גדלה מ-43,000 תושבים, ל-63,000. (מתוך הויקפדיה). בתכנון, גם בניה מסיבית באיזורים שעד כה היו חקלאיים. בשל הגידול החד נגרמים בעיר פקקים בקנה מידה שלא היה לפני כ-15 שנים. היקף הפקקים מגדיל את הזיהום הנגרם מכלי הרכב ומוריד מהאפקטיביות של המכוניות ככלי תחבורה.
למרות המגמות הללו, ולמרות החשש מאסון האקלים הבא עלינו, הוד השרון לא קידמה פתרונות לכלי תחבורה אישיים שכמעט אינם מזהמים כגון אופניים, אופניים חשמליים, קטנועים חשמליים וקורקינטים).
אומנם קיים שיפור מסויים בתחבורה הציבורית וגם נבנו מספר שבילי אופניים, אבל הם לא חלק מתוכנית כוללת לשבילי אופניים שתאפשר תנועה בטוחה ברחבי העיר.
אופניים, כלי תחבורה אפקטיבי במדינות רבות בעולם, נשאר בהוד השרון עדיין רק בגדר אופציה לטיול, אבל לא תופסים את מקומם ככלי רכב אפקטיבי לתנועה ברחבי העיר.

תמונת מצב נוכחית
צפיפות גבוהה של מכוניות ועומס על התשתיות.
סלילה והרחבת של כבישים ודרכים.
פגיעה באזורי טבע ובבתי גידול המשמגים גם בעלי חיים בסכנת הכחדה.
פגיעה אנושה בעצים ובשטחים ירוקים של העיר.
פליטות מזהמים גבוהות בקירבה לאיזורי מגורים.
פקקים הולכים וגדלים
יעילות נמוכה לתנועה בעיר.
תאונות דרכים.

קוים מנחים למערכת תחבורה חכמה
מתוך ראיה אקולוגית אקלימית, אנחנו מציעים פתרונות ברמה העירונית להפחתת המזהמים והפחממנים. זאת באמצע בניית מערכת חכמה כוללנית שתיתן מענה לדרישות התחבורה של האוכלוסיה באופן יעיל, עם התייחסות לבריאות וביטחון האוכלוסיה והגדלת היעילות של התנועה, וקיצור זמני הנסיעה.

יעדים
כל הילדים, מלבד מקרים מיוחדים, גיעו לבית הספר באופניים/ברגל.
הפחתת כמות המכוניות הנעות על הכבישים.
תחבורה ציבורית יעילה המהווה תחליף אפקטיבי למכוניות.
רשת שבילי אופניים בטוחה, המשכית המאפשרת שילוב עם התחבורה הציבורית.
שמירה איזורים ירוקים וטיפוח העצים הבוגרים.

דרכי פעולה
על מנת לעודד ילדים להגיע ברגל לבית הספר יוקם מערך מתנדבים (הורים, מתנדבי שנות שירות, שעות התנדבות בתיכון) שילוו את הילדים לבתי הספר במסלולים קבועים.
יתרונות הפרויקט:
הקניית הרגלי הליכה מגיל צעיר.
שיפור האינטרקציה בין הילדים.
מניעת עומסים בדרכים בשעות הפתיחה של מוסדות החינוך.

פרויקטים כגון זה כבר מופעלים ברחבי הארץ, וכבר קיימת מסורת התנדבות של הורים במסגרת "נשק וסע".

הפחתת המכוניות על הכבישים תעשה באמצעות עידוד ההגעה באמצעות רכב קל דו גלגלי, באמצעות פיתוח תשתיות מתאימות..
עידוד הקמת שירותי שאטלים על ידי חברות הפועלות בהוד השרון (מתחנות הרכבות אל המשרדים).

הוד השרון, גיל עמל, תוכנית ציפוף, התחדשות גיל עמל, הפקעת קרקעות, רמ"י

תושבי הוד השרון, שימו לב. הנושאים שאני עומד לפרט לפניכם הם בעלי חשיבות קריטית לאיכות החיים שלכם ושל הקהילות שלנו. אתם לא תאמינו, פשוט לא תאמינו שדברים כאלו יכולים לקרות. בדיוק כמו שמי שמביט בהוריקן לא מאמין שזה עומד להכות בו. אבל זה עומד, וזה ישפיע על חייהם של אלפים מתושבי העיר באופן ישיר ועל האחרים באופן עקיף. אבל זה קורה בפועל, וכבר עולה הרבה מאוד כסף לאנשים שניסו לבנות בגיל עמל והעירייה מסרבת לתת להם אישורים.

כשאני מספר לאנשים על זה, הם אומרים שזה בלתי אפשרי. וזה אכן נשמע כה מופרך, כה רע לב, כה מטופש שאיש סביר יגיד שזה בלתי אפשרי. יחד עם זה, כבר היה ניסיון לבצע את השינוי הזה בכפר סבא. תוכלו למצוא את כל הלינקים בגוגל תחת "תוכנית התחדשות גיל עמל".

בחודש מרץ שנה שעברה החליטה מועצת העיר הוד השרון, מליאת הוועדה, לאשר את תוכנית רמ"י לגיל עמל  (רשות מקרקעי ישראל, ובעבר, הגוף הידוע בשם מנהל מקרקעי ישראל). גוף זה פועל תחת משרד האוצר והוא אחד הגופים החזקים ביותר בישראל. רוב עתודות הקרקע במדינה שייכות לו והוא זה שבפועל קובע את מחירי הקרקע ומשפיע באופן ישיר על מחירי הדיור בישראל. 

התוכנית של המנהל לשכונת גיל עמל היא סנונית ראשונה. כי כמו גיל עמל, יש הרבה שכונות בהוד השרון במצב דומה מאוד. הדר, נווה הדר, נווה נאמן, גיורא, רמות מנחם. ברמ"י, התוכנית נקראת "תוכנית הציפוף" והמטרה שלה לכאורה טובה, לאפשר יותר צפיפות בשטחים הבנויים ולהוריד את מחירי הדיור. בפועל, רמ"י רוצה להשביח את הנכסים שלה בשכונה, זאת ידי הגדלת אפשרויות הפיצול ומכירת הנכסים שיש להם ושייכים לדיור הציבורי (עמידר). אם עד כה, אפשר היה לשים 3 בתים על דונם, התוכנית תאפשר לשים ארבעה. ערך הנכסים של הרבה אנשים יעלה, אז בעצם מה רע?

לפי רמ"י אם שמים ארבעה בתים, צריך לפי גם לעשות שינויים ברחובות. בשכונות בתל-אביב (אם כי בשכונות כמו נווה צדק או צהלה, הם לא עושים זאת). לפי דרכם, הרי יותר אנשים ירצו להיכנס ולצאת. ומאחר שבעיני המנהל כולם נוסעים ויסעו בכלי רכב, צריך להרחיב את הרחובות. כדי לאפשר זאת, צריך להפקיע שטחים מחצרות הבתים.

וכאן זה מתחיל להיות מורכב. כי הרחבת הרחובות, תפקיע מטר ועד שניים וחצי מטר מהחצרות של הבתים. ואם רוצים כביש חדש, ישנם בתים שיאבדו עד 8 מטרים מהשטח של החצר שלהם. הכל חוקי, הכל אפשרי, הכל כבר נמצא ברשת עם פירוט של כמה שטח אנשים יאבדו. אנחנו, כאנשים קנאים לסביבה, גם מוטרדים מהפגיעה האקולוגית של התוכנית. רחובות רחבים יותר, משמעותם מכוניות הנוסעות מהר יותר ורחובות פחות בטוחים להולכי רגל ורוכבי אופניים. מבחינה אקולוגית ובטיחותית, אין בעיה שמכונית יסעו לאט. אנחנו מאמינים בשיפור התחבורה הציבורית, בשבילי אופניים ובהצללה כדי לאפשר תנועה נוחה. הרחבת הרחובות, משמעה פגיעה הן בעצים הנמצאים במרחב הציבורי והן בעצים שאנשים נטעו. משמעה של התוכנית הזו, להפוך את השכונה לאתר בניה במשך שנים, זיהום רעש ואוויר וכל זאת ללא תועלת אמיתית לתושבי השכונה.  

אספקט נוסף של התוכנית, מדבר על שינוי מדיניות הרישוי, במילים אחרות, הרס מבנים בלי היתר. לכאורה, הרי כולם שווים בפני החוק, ואם למישהו יש יחידת דיור, מדוע שהמדינה תאפשר לו להמשיך להפעיל אותה. אבל צריך להסתכל על התמונה הרחבה יותר. ביחידות הללו גרות משפחות, בתנאים פחות טובים מאשר בית רגיל, אבל במחיר זול יותר. רמ"י מודעת לדבר הזה ומאפשרת הכשרה בפועל של המבנים הללו תחת הגדרה של "דיוריות". על פי פרוטקול הדיון, העייריה מתנגדת לדיוריות והן הוסרו מהתוכנית, מה שמשמעו סילוק אפשרויות של דיור זול בפועל. גם יפגעו בהכנסה של בעלי הבית, אבל גם יחייבו את התושבים למצוא דירה במקום אחר. זה אומר עוד מאות אנשים שיחפשו דירה באיזור ויעלו את מחירי הדיור עוד יותר לפחות בטווח הקצר. האיסור על "דיוריות" אומנם ישפר את מראה השכונה, אבל עלול לגרום להרס משפחות, להעמיס על המערכות הסוציאליות ולהעלות את מחירי הדיור בשאר איזורי העיר. 

בהוד השרון יש מספר תוכניות מתאר בשלבים כאלו או אחרים של הכנה. לאחרונה, למשל, העירייה מקדמת את תוכנית המתאר באיזור בית הנערה. מאחר שהרחובות בשכונת הדר הסמוכה אינה רחבים מספיק כדי לעמוד בעומסים, היזמים מציעים להרחיב את הרחובות הסמוכים ולהפקיע אדמות. כן, כדי שהם יוכלו למכור יותר דירות ולהרוויח עוד כסף, אנשים צריכים לוותר על חלקים מהנכסים שלהם. וזה לא נגמר שם, גם הבניה של ציר החינוך גרמה לפגיעה באיכות החיים של תושבי הבתים הסמוכים. כך איבדו תושבי רחוב המייסדים את העצים ברחוב שלהם ועוד ועוד. במסווה של פיתוח, לוקחים מאלו שאין להם (כוח) ומעבירים לאלו שיש להם כבר המון (כסף).

הדברים הללו נעשו ויעשו ויימשכו. ברגע שיש לכם נכס, אתם עלולים למצוא את עצמכם נפגעים מתוכניות בניה, פשוט כי אין מי שייצג את התושבים מול היזמים והקבלנים. התושבים חלשים ואילו להם יש את המשאבים והכוח. אנשים הוציאו עשרות אלפי שקלים כדי להגן על רכושם ועל איכות חייהם כי אין להם כוח בתוך העירייה.

מה הפתרון להתמודד עם התוכניות של המנהל? גיבוי מהעירייה ובפרט מראש העיר. בכפר סבא, רפי סער ביטל את התוכנית של המנהל לשכונת שיכון וותיקים. אבל על פניו, עיריית הוד השרון פועלת להפך והיא מעמיקה את הפגיעה בתושבים כבר עכשיו. בשכונת גיל עמל כמעט כבר לא ניתנים היתרים, אנשים לא יכולים למכור את הנכסים שלהם, משפחות לא יכולות לחדש את הבתים שלהם ויורשים לא יכולים לממש את הירושה שלהם. לתוכנית הזו יקח שנים עד שהיא תגיע למימוש, אבל בינתיים תושבי השכונה נפגעים, רק משום שרמ"י רוצה להשביח את ערך הנכסים שלה ושהעירייה נראה שמשתפת איתם פעולה.

הפגיעה האפשרית אינה פגיעה רק בתושבי השכונה, זו פגיעה בכל הוד השרון, בסביבה שלה, באנשים שבה. לנו יש רעיונות, אנחנו עובדים עם מומחים ויש דרכים כיצד אפשר לאפשר צפיפות גבוהה יותר מבלי שזה יבוא על חשבון התושבים, מבלי להפוך משפחות למקרי סעד, להוציא עוד כספים מכספי המיסים שלנו עבור אנשים שלולא התוכנית הזו היו יכולים לעמוד בעצמם על רגליהם ולגור ליד ההורים שלהם. הם מתחילים עם פגיעה בגיל עמל, אבל אחרי גיל עמל הם עלולים לעבור שכונה שכונה ולהפעיל את אותו מודל. וכמו שגיל עמל בעקבות התוכנית תהיה מדבר צרוב שמש של מדרכות וכבישים, כך גם עלולה להיראות השכונה שלכם.

אני קורא כאן לכל המתמודדים לראשות העיר לספר מה הם מתכוונים לעשות עם תוכניות הציפוף, מה העמדה שלהם לגבי הפקעת אדמות כדי לאפשר גישה לפרויקטים חדשים ומה החזון שלהם לגבי הרחבת כבישים באופן כללי ברחבי העיר ולגבי הדיוריות בגיל עמל. זהו נושא שצריך להעלות בכל חוג בית, בכל שיחה עם מועמדים למועצת העיר. פיתוחה של הוד השרון לא צריך לבוא על חשבון התושבים הוותיקים. היזמים אינם במקום תושבים.

גילוי נאות: אישור התוכנית יעלה באופן משמעותי את ערך הנכס שלי בשכונה, אין לי מבנים בלתי חוקיים וההפקעות מהשטח שלי הן מינמליות. 

 תוכנית התחדשות גיל עמל ברמ"י

פרוטקול ישיבת המועצה

מסמכים נוספים, מצגות וקישורים

גרעון בהוד השרון, חשב מלווה להוד השרון?

מצע הירוקים

עדכון רבעון שלישי הוד השרון: לאחר ניסיונות לכאורה לעכב את פרסום הדוחות הכספיים, הגרעון עלה ל-81 מליון ש"ח.

ברבעון הראשון של שנת 2023 הגרעון בעיריית הוד השרון עלה ל-58 מליון ש"ח. התקציב הכללי של עיריית הוד השרון הוא מילארד ש"ח לשנה. הוא בנוי מתקציב רגיל (שוטף) בערך 800 מליון ש"ח ותקציב מיוחד (תב"ר, תקציב פיתוח) של בערך 250 מליון ש"ח המגיע מהמדינה.

התקציב השוטף נועד לתפעול העירייה ותחזוקה, והתקציב הרגיל לפעולות מיוחדות. כמו למשל, בניית בתי ספר, תכנון איזורי תעשיה, שיפוץ רחובות, רמזורים וכו'.

את תגובת העירייה לגרעון אפשר לקרוא בכתבה של ירוק.

הדו"ח לרבעון הראשון של 2023 נמצא כאן.

התקציבים לשנים הקודמות כאן.

לגרעון עירוני יש משמעות נרחבת עבור התושבים. החל מפגיעה ממשית באיכות השירות (פחות פינוי זבל, פחות תיקוני מדרכות, פחות שיפור פני עיר). אך גרוע מזה, עיר שהיא מאוזנת מבחינה כלכלית נקראת "רשות איתנה". אם היא מפסיקה להיות מאוזנת, המדינה ממנה לה חשב מלווה. המשמעות בפועל, שראש העיר הוא כבר לא ממש ראש עיר, כי כל ההתנהלות הפיננסית כבר אינה בידיו.

מדוע עיריית הוד השרון הגיעה לכזה גרעון?

לפני שנצלול לסיבות לכך, כדאי לציין שהעירייה עשתה כל מה שביכולתה כדי לא לפרסם את הדוחות. שבניגוד להבטחות על שקיפות, היה צריך התערבות של משרד הפנים כדי שהעירייה תפרסם את הדוחות. כך לא נוהג מישהו שאין לו מה להסתיר. זו התנהגות שעל פניו אינה חוקית.

הסיבה העיקרית לדעתי לגרעון, היא בשתי מילים "ניהול גרוע". אחוזי גביית הארנונה בהוד השרון גבוהים, האוכלוסיה צעירה וחזקה ואין הרבה צורך בתמיכות סוציאליות. יש הרבה בניה חדשה שהכניסה הרבה היטלי פיתוח. ובכל זאת, הגרעון של העיר הולך וגדל.

קשה לדעת באופן ישיר מה בדיוק התפקשש בניהול העירייה, אבל יש סימנים. למשל, במקום לבנות בתי ספר מהתקציב הבלתי רגיל המתקבל מהמדינה. שני בתי ספר "זמניים" נבנו בעיר. אחד ברחוב האהבה ואחד במתחם בית הנערה. בשני המקרים, מדובר על בזבוז כספים, במקום שהמדינה תשלם, העירייה משלמת. במקום שהילדים ילמדו בבית ספר מדוגם עם כל המתקנים (ספורט, ספריה, וכו') הם לומדים בבית ספר חלקי.

סיבה נוספת היא ניהול גרוע. אפשר לראות את זה למשל באופן שבו העירייה מבצעת עבודות בשטח.פיקוח לקוי משמעו בזבוז כספים.

אך יתרה מזה, יו"ר האופוזיציה משה חנוכה מדבר על נושאים נוספים הנוגעים לניהול העיר. הטענה העיקרית נוגעת לאופן שבו אמיר כוכבי מנהל את העיר. ישנן טענות על תרבות רעילה בעיר, על מינוי מקורבים אומרי הן, על שכבה ניהול מיותרת וחדשה שכוכבי הכניס (לכאורה) בעיר. על הוצאות כספיות תמוהות בגופים המשויכים לעירייה כמו חברת אלומה ומרכז האומנויות. על כלכלת בחירות שבה העירייה נכנסה לאמוק של שיפוץ פארקים ציבוריים ורכישת הופעות של אומנים, על הוצאות תכנון של בית ספר בעלות של מאות אלפי שקלים לפני שבדקו אם האדמה רעילה.

אילו הדבר בידינו, מה היינו עושים? היינו מתחילים מתחיל בקיצוץ משמעותי בתקציב יחסי הציבור של העירייה.
למיטב הבנתי, הגרעון נובע בעיקר מניהול לא מספיק טוב. למשל, הקימו בתי ספר בחופזה, כי לא עבדו נכון מול משרד החינוך. זה עלה 20 מליון ש"ח לקופת העירייה.
הייתי מכניס יועץ אירגוני שימפה את התהליכים בארגון על מנת למצוא האם יש הצדקה ותועלת בכל שדירת הניהול.
הייתי מבצע בדיקה של כל המכרזים, בעיקר את המקרים בהם בוצע פטור ממכרז.
הייתי בודק לעומק את הפעילות של החברה הכלכלית ושל חברת אלומה. לפי מה שהבנתי, יש שם הרבה מליונים שלא ברור להיכן הם מגיעים ולמה.
הייתי מפתח את נושא בקשות המימון מהמדינה, כדי להימנע ממצבים כמו בזבוז כספים על בתי הספר.
כלכלה ירוקה היא כלכלה נכונה ויעילה יותר. כשנהיה במועצה, נפעל על מנת להבטיח חסכון ויעלות לצד שמירה קפדנית על ערכי הסביבה בעיר.


2022 – הוד השרון בגרעון של 24 מליון ש"ח

2023 – הוד השרון בגרעון של 43 מליון ש"ח

אנחנו כירוקים מאמינים שצריך לייעל את השירות העירוני כי בזבוז הוא לא אקולוגי אבל יעילות אינה משמעה פחות שירות, אלא פיקוח הדוק על עובדי העירייה ועל הקבלנים. לעובדי עיריית הוד השרון מגיע לעבוד בתנאים טובים, תוך כדי קבלת סיפוק מהעבודה שלהם ותוך כדי פיתוח אישי. אנשים צריכים להיות מבסוטים בעבודה וגם גם האזרחים יהיו מרוצים.

חוזה חדש הוד השרון

לא התבלבלתם, האתר הזה הוא של תנועת הירוקים בהוד השרון, אבל ראיתי צורך לברך את חוזה חדש, מיזם של המחאה כנגד ההפיכה השלטונית. ולמרות שמדובר על סיעה המתחרה לבחירות המקומיות, עדיין, אני חושב שאפשר לברך אותם על המהלך, ולפרגן.

נשאלת השאלה, מדוע, המחאה רואה צורך לפעול בעיר שראש העיר שלה הוא הדובר הבולט ביותר בנושא מכל ראשי הערים. הרי לכאורה, מר כוכבי, הוא מר מחאה. הוא ואנשי הקואליציה שלו, (רן יקיר, רפי בן מרדכי) התגייסו וכבר שבועות ארוכים מארגנים את העצרת המרכזית בכיכר העיר. והנה, הם מקבלים איגוף משמאל?

אני לא יכול לדבר בשם חוזה חדש, אבל כן עיינתי בפירסומים שלהם. חוזה חדש הבינו שהבעיה בישראל אינה רק בשלטון המרכזי, אלא נובעת מבעיות חמורות ביותר בעצם המבנה של השלטון המקומי. והמצב בהוד השרון, אינו לגמרי תואם את היומרות של ראש העיר להיות סמל לדמוקרטיה. למשל, בתחום השקיפות, או איכות הניהול.

ההתמודדות של חוזה חדש בבחירות המקומיות, לדעתי מעמידה את היומרה של כוכבי במבחן מאוד קשה ומחזקת את הביקורת כלפיו שעיסוקו ברמה הארצית בא על חשבון תפקודו ברמה המקומית. יתרה מכך, מסתבר, שלכאורה כוכבי אינה בשר מבשרה של המחאה. ולמרות כל המאמצים שלו להזדהות איתה, בפועל, נראה שיש כאלו המערערים על התרומה שלו לדמוקרטיה.

אבל הסיבה העיקרית שאני רוצה צורך לברך את אנשי חוזה חדש על הצטרפותם לפוליטיקה המקומית, היא בדיוק מה שנגזר מהשם שלהם. הם חדשים, הם לא מייצגים אינטרסים כלכליים נסתרים, הם לא באים לבנות את עצמם/ביתם דרך הפוליטיקה המקומית, הם אידאולוגים. בדיוק כמו הירוקים. הם באו כדי לעזור לעיר לשפר את עצמה. נקודות המחלוקות ביננו קיימות. אנחנו מגיעים ממקום אקולוגי וסביבתי, הם מגיעים יותר מהפן הניהולי ציבורי. אלו אינן מטרות סותרות, אלא מטרות משלימות. גם אנחנו מאמינים בשקיפות, גם אנחנו רוצים מנהל תקין. אנחנו מאמינים שאפשר להתגבר על חילוקי הדיעות ברמה הארצית כאשר עובדים ברמה המקומית, אני משער שהגוון האידאולוגי שלהם הרבה יותר מובהק ברמה הלאומית.

בכל מקרה, אין לי אלא לאחל להם בהצלחה. אנחנו נשמח לעבוד איתם במועצת העיר, לפחות איתם יודעים היכן עומדים.
אבל אם הסביבה יקרה לליבכם, אם אתם רוצים להתמקד בבעיות איכות האוויר, רעש, זיהום, נגישות, אז הירוקים הם הבחירה שלכם.