אולי גם אתם סובלים מהרעש הלבן

כמעט כולם בעיר סובלים מרעש לבן. ברמה כזו או אחרת. בשבת בבוקר, רצה המקר, והתרחשה באזורנו הפסקת חשמל, גם איזור התעשיה שווק (האזעקות התעוררו בבהלה). אך הקול העמום של מנוע של 1300 כוחות סוס נשמע מרעיד את השכונה. בדקתי. להערכתי והאפליקציה, יש יותר 15 דציבילים של רעש כתוצאה מהמנוע.

מה הוא רעש לבן?

רעש לבן הוא רעש. קודם כל הוא רעש. זה שאנחנו לא שומעים אותו לא הופך אותו פחות רעש. זה גם לא אומר שהוא לא משפיע עליכם. הרעש יכול להיות מאוד מאוד מאוד חזק, אבל האוזן שלנו לא מסוגלת להמיר אותו לצליל. לכן, אנחנו לא מודעים לרעש הלבן.

לאוזן יש עוד תפקיד, וזה מדידת לחץ.

כפי שכל אחד מאיתנו זוכר, כאשר אנחנו טסים, אנחנו מרגישים את הלחץ באוזניים. רעש לבן, הוא בתדיריות נמוכות יחסית יותר מההרעש ה"רגיל", לכן, האוזן שלנו לא מפרשת אותו כשינוי של צלילים, אלא כשינוי של לחצים. עוד תופעה, לפחות אצלי, שמאחר שהאוזן לחוצה יותר, כך היא גם רגישה יותר לרעשים אחרים. ז"א, שכל שיט בסביבה ישמע לכם הרבה יותר חזק אם יש רעש לבן. רעש לבן יכול להחריב סביבה.

הרעש הלבן הוא מפלטו של הנבל.

כפי שאת האגזוז של הרכב אילפו להיות שקט, כך אפשר לאלף גם ארובה. לגבי הרעש הלבן, זה לא מענין אותם, הם לא גרים כאן. זה מאפשר להם לייצר רעש לבן ולזהם את כל הסביבה בלחץ. הם מפציצים את האיזור ברעש לבן. וכן, אפשר לחסוך ככה הרבה מאוד מאוד מאוד כסף. אפשר להפעיל ככה מנועים בקירבה לאיזורי מגורים כפי שעושים במת"ש בהוד השרון.

אבל הרעש הזה מסתיר עוד משהו, וזה את כמות הגזים הנפלטים לסביבה. מנועי דיזל פולטים כיום עשן שחור, וכך גם בנזין, ברמות מסויימות רואים את העשן. אבל גז, אותו לא רואים לכן הוא נחשב "נקי". לכן, אין לכם מושג שבעצם יש לכם ארובה ענקית שמישהו פתח לכם ליד התחת. (זה מכון טיהור, לא?). לפני הנתונים ב-2019, המקום פולט מעל 3 טון של תוצרי פליטה כל שעה! זה ענן ענק של שיט שיושב כאן כל הזמן.

רעש לבן זו כמו הפצצה כל היום וכל הלילה

זה מכסה שטחים ענקיים. בהוד השרון למשל, זה מגיע מעדנים, דרך גיל עמל ועד לרחוב הרב ביטון. רעשים לבנים מגיעים רחוק. וזה רק מה שאני שומע. לדעתי, זה הרבה הרבה יותר.

יש רעש לבן טוב

כן, יש רעש לבן טוב. כולנו מכירים אותו. הרי כל מה שאנחנו שומעים הוא פסיק ממה שאנחנו מרגישים. האם אפשר לתאר במילים תחושה של צלילה מרעידה מקור, במי מעיין זכים ביום לוהט? כי אנחנו גם מרגישים את ציוץ הציפורים, משב הרוח בענפים, זימזום החרקים ורחש הגלים, טוב לנו גם עם קולות של אנשים מדברים, צוחקים ושרים, כרעש לבן. אנחנו יצורים קהילתיים והרעש הטוב הוא חלק מחיינו .הוא יכול להיות בעוצמה של רעש מכונות, ועדיין, בגלל המורכבות שלו, לא יגרום לאותם נזקים כמו הנזקים של רעשי המכונות.

האם אמיר כוכבי מכבה את הדמוקרטיה בהוד השרון?

לדמוקרטיה יש פירושים רבים, חלק מהפרשנים נצמדים להגדרה המילולית, שלטון העם, יש כאלו שיגידו שזה שלטון הרוב, אבל בסופו של דבר, דמוקרטיה הפועלת כראוי דואגת לזכויות האדם, מעמידה את האדם במרכז ומאפשרת לו ביטוי ומבטיחה את זכויתיו. בכל מקרה, ברור שדמוקרטיה אמיתית מאפשרת למיעוט להפוך לרוב. והכוונה במיעוט, היא גם לדיעות, לתפיסות, לאמונות. לכן, קיימים הרבה מאוד כלים שנועדו להבטיח את הדמוקרטיה. כמו חופש הביטוי, הפרדת רשויות, חופש העיתונות, והגבלת כוחה של השררה על הפרט. בחירות הן תנאי הכרחי לדמוקרטיה, אבל אינם תנאי מספק. ישנן הרבה מדינות אפלות ורעות אשר מקיימות בחירות.

דוגמא טובה לדמוקרטיה בכנסת ישראל, היא לגבי עבודת הוועדות. בוועדות, מובטח ייצוג גם למפלגות האופוזיציה. כאשר השלטון בישראל מתחלף, אין המשמעות שהזכויות של מי שהפכו למיעוט ידרסו. הרי יום אחד הגלגל יסתובב ואם אנו רוצים להבטיח את זכויות כל המיעוטים לאורך זמן, יש צורך לתת להתחשב בדיעות של כולם. חבר הכנסת לשעבר דב חנין, למשל, למרות שהיה נציג של מפלגה לא ציוניות המייצגת את המיעוט הערבי, הרי הצליח ליזום ולחוקק חוקים רבים לתועלת כל אזרחי המדינה. חברי הכנסת יודעים שחילוקי הדיעות הם נחמדים כהצגה לבייס, אבל יש גם עבודה חשובה שצריך לקדם לטובת כלל אזרחי המדינה. לא כך בהוד השרון.

מועצת העיר היא למעשה בית הנבחרים של העיר, בהוד השרון, מתוך 17 חברי העיר, יש אופוזיציה של 4 בלבד. כאילו שהיתה לנו ממשלה שנשענת על 91 חברי כנסת. אך בניגוד לכנסת, ראש העיר רומס ברגל גסה את האופוזיציה. במה הדברים אמורים? ישיבות המועצה הן הכלי העיקרי בהם חברי מועצת העיר יכולים לקדם רעיונות ופרויקטים הקשורים לעיר. הזכות הזו, להעלות הצעות ושאילתות, היא זכות המוקנת לחברי מועצת העיר על ידי החוק. החוק מחייב דיון בהצעות, מחייב שלפחות ישמעו. בישיבה האחרונה שנערכה במועצת הוד השרון, התעלם ראש העיר, אמיר כוכבי, מדרישות החוק, ולא איפשר לחברי האופוציה להעלות את הצעותיהם.
כמי שנכח בחלק מהישיבה, אני יכול להעיד שבתחילת הישיבה נראה שלראש העיר לא אצה הדרך. היה רוצה, היה מאפשר דיון בסוגיות מוקדם יותר. ולא מדובר בהצעות חסרות משמעות:

  • ביטול דוכני הפיס של יגאל שמעון – אני חושב שדוכני הפיס הם שאריות מכוערות של פירסום אלים, והעיר יכולה להסתדר יופי בלעדיהן. הם פוגעים בחזות העיר ופוגעים באזרחיה.
  • יישום תוכנית עירונית למאבק בתאונות הדרכים של משה חנוכה – איני מכיר את פרטי התוכנית, אבל ברור לי שמצב התחבורה בהוד השרון בעייתי, וכרוכב אופניים, לעלות על הכבישים בהוד השרון זו סכנת נפשות. בתקופת כהונתו של אמיר כוכבי לא הוסיפו ולו קילומטר אחד של מסלולי רכיבה.

מה משותף לכל ההצעות הללו? שהן ממש לא מענינות את מי ששכרו עומד על מעל 50,000 ש"ח לחודש. הוא לא צריך להגיע ברגל לבריכת גלי רון, הוא יכול לרכוש לעצמו בריכה. הוא לא מוטרד מההשפעה של ההימורים על השכבות המוחלשות, הוא כבר זכה בפיס, והוא לא צריך לחשוש מההליכה ברגל לכל מקום, יש לו רכב שיקח אותו. אלו הן בעיות של הציבור, בעיות של אזרחים המנסים לחיות את החיים שלהם בעיר הזו, ונתקלים בראש עיר אטום ולא מחובר.

ביקור בישיבת מועצת הוד השרון 15.12.21

זו הפעם הראשונה שאני מבקר בישיבות מועצה ואני ממליץ לכל אזרח לקפוץ לפחות פעם אחת לשמוע מה הולך בישיבות הללו, ובעיקר, להתרשם מהאנשים. את הנושאים לסדר היום ניתן למצוא בהזמנה לישיבת המועצה.

הנושא העיקרי שעמד על הפרק (מעבר לשינוי שמו של תאגיד המים הוד השרון) הינו גורלה של בריכת גלי רון. זו בריכת בת 40 שנים, יש בה כיום 500 מנויים, והיא נזקקת לשיפוץ מסיבי. לכאורה, עניין שולי, יש בריכה, צריך לשפץ. מה שכן, ראש העיר, מתחמק מלתת תשובות לגבי גורל הבריכה. מנכ"ל העייריה טוען שהם קיבלו הארכה לביצוע שיפוץ לבריכה. כאשר הוא נשאל ממי הם קיבלו הארכה ומי דורש מהם את השינוי בבריכה, מילא פיו מים. הסכומים שראש העיר דיבר עליהם הם סביב ה-60 מליון ש"ח, סכומים שנראים לוועד הפעולה מופרכים, ואני נוטה להסכים.

וועד הפעולה למען בריכת גלי רון

מה שעניין אותי הוא הדינמיקה של הדמוקרטיה והפוליטיקה בהוד השרון. יש כיום 3 חברי אופוזיציה. ד"ר אלון גלבוע, עו"ד,אביבה גוטרמן ועו"ד משה חנוכה (שהיה בקואליציה ועזב עקב חילוקי דיעות עם ראש העיר). מה שמשך את עיני בדיונים, שנראה שחברי המועצה, שהם בעצמם דברנים לא קטנים באופן כללי, דווקא העדיפו לשמור על זכות השתיקה. הפער בין הברכות להצטרפותו המבורכת של יוסי שאבי למועצה לעומת חוסר העניין הכללי שהנוכחים גילו בנושא שעל הפרק היה די צורם. זה קצת לא מובן בעיני. האם אין להם מצביעים אשר מגיעים לבריכה? האם לבריכה מגיעים רק אנשים שהצביעו לאופוזיציה? מדוע רק חברי חברי האופיזציה מעלים שאלות וקשים קושיות? איזו מין דמוקרטיה יש כיום בהוד השרון?

אחת הטענות העיקריות של התומכים בשיפוץ הבריכה נגעה לשקיפות של ראש העיר. זהו נושא חשוב שלדעתי העייריה מטפלת בו באופן מחפיר. החל מהדוחות הכספיים שאי אפשר לעבד, הדוחות של החברה הכלכלית (מצגת) הנעלמים אחרי שנה, ישיבות המועצה הנדחות, חוסר מעקב פתוח אחרי ביצוע החלטות המועצה ועד לנושא הזה.

התרשמתי לטובה מחברי האופוזיציה, הם שולטים בפרטים, הם ערניים ונשמע שהם באמת באמת לעזור לתושבים. מאידך, ראש העיר נראה לי זחוח, כמעט מבודח. כאילו לא מדובר על איכות חייהם של מאות תושבים (במצב הנוכחי של הבריכה) ואם היתה מתחוזקת ומתוקצבת כראוי, לאלפי מתושבי העיר. הוא לא יוצר איתם שום שיח, לא דיאלוג, לא פונה אליהם. מקסימום לנציג שלהם. שקופים. הם בעיניו תפאורה, בעיני הם המקהלה היוונית במחזה קפקאי.

אישית, אני לא מבקר בבריכה, אני מעדיף ים ופעילות באוויר הפתוח. אבל בעיני מאוד חשוב עבור הקהילה של הוד השרון שתהיה בריכה נגישה במרחק הליכה. עבור כולם. הגישה העירונית המודרנית בעולם מדברת כיום על עיר רבע שעה, עיר שכל השירותים שהאזרח נזקק להם נמצאים במרחק של רבע שעה הליכה. ואילו בהוד השרון, בריכה שכבר בנויה, שכבר מעניקה שירות, צריכה להיאבק על קיומה.

ומה קרה עם ההצעות של חברי מועצת העיר?

הפוליטיקה המקומית של הוד השרון

עד לפני חצי שנה ממש לא עניינה אותי הפוליטקה המקומית. היה איזה בחור שנראה נחמד ואמר כל מה שנשמע נכון, בעיקר הקטע של חידוש העיר, שיפור המנגנון העירוני וכל המילים שכל תושב בורגני בכל עיר בעולם ישמח לשמוע.

תכל'ס לא ידעתי עליו כלום. ידעתי שהשכונה שלי מוזנחת, שהרחוב שבו אני גר נדפק על יד עיירית הוד השרון עוד לפני שאמיר כוכבי היה ראש עיר, הרבה לפני. וכתוצאה מהשינוי (שהעיריה יזמה על חשבון התושבים) קיבלנו רחוב מסוכן, לא בטוח להולכי רגל ובלי מספיק חניה.

למעשה, כדאי מאוד לנסות להבין מה קורה בפוליטיקה המקומית, קודם כל, בגלל כמות הכסף. התקציב של הוד השרון עומד על רבע מילארד ש"ח, שזה קצת יותר מ-10% של תקציב של משרד הספורט והתרבות. אבל הכוח של ראש הראשות על התשובים שלו הינו בעל משמעות גבוהה יותר, כי אם משרד הספורט אחראי על שירותי הספורט והתרבות של מדינה שלמה, הרי התקציב של הוד השרון מושקע בעיר אחת. כך שהמשמעות של כל שקל בתקציב המקומי של הוד השרון, גדולה עשרות מונים מהמשמעות של שקל בתקציב המדינה. ויחד עם זה, את רובנו זה ממש לא מטריד, ואנחנו ממשיכים לשלם סכומים מאוד ניכרים עבור שירותים ולא מקשרים הארנונה לבין איכות השירות המתקבלת. רובנו גם לא מקשרים בין איכות השירות של הרשות המקומית לבין בעיות העלולות להיווצר לנו. מי היה חושב למשל, שטיפול שגוי של העיר בנושא דליפת כרטיסי האשראי מהצהרונים, עלול להגדיל את הנזק?

ראש עיר מרוויח כ-55,000 ש"ח לחודש. להחזיק ראש עיר בישראל עולה מיליון שקל בשנה (כולל הוצאות שכר והחזרי הוצאות נדיבים מאוד). זה ללא ספק שכר נאה עבור מנכ"ל בכיר בחברה ציבורית, מוביל ומנהיג אירגון, שמחוייב לבעלי המנית שלו. אבל יחד עם זה, חובת הדיווח שהמדינה מחייבת את הרשויות המקומיות, היא ברמה הרבה פחות מפורטת מאשר בחברה ציבורית, המחויבות בדיווח רבעוני ובשקיפות גבוהה של התהליכים המתרחשים בה.

נראה, שלא רק שמדובר על כך שיש המון המון כסף ברשות המקומית ושניהול שגוי שלהן עלול לגרום לנזקים ישיר לכל אחד מאיתנו, אלא גם שהפיקוח על הכסף נעשה ברמה הנמוכה ביותר. אנחנו בפועל מחזיקי המניות של העיר הזו, ומה שקורה זה שאיננו יודעים דבר על כיצד הכסף שלנו מנוהל. אנחנו בקושי יודעים להשוות בין כמה פעמים מפנים אצלנו זבל בשכונה לכמה פעמים בערים אחרות. והגרוע מכל, זה לא ממש מעניין אותנו. במקרה הטוב, אנחנו פעם בחמש שנים זורקים פתק עם שם שנשמע לנו נחמד, וזהו.

התחלתי להתענייו בפוליטקה המקומית כי אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון, לא מסוגל או לא רוצה לפעול כנגד מפגע רעש ליד ביתי. אמרתי לעצמי ,לא יתכן שרשות מקומית תאפשר לבעל עסק למרר את חיהם של אנשים, סתם ככה. פשוט כי מתחשק לו לעשות כסף ממכירת רעש. כמה טעיתי. וכמה קטן הנזק הנגרם לי.

קחו למשל את ניסיון להרס הבית בגני צבי. הריסת בית היא צעד קיצוני מאוד, היא פגיעה בציפור נפשו של אדם, בילדיו, במשפחתו וכנראה גם תמוטט אותו כלכלית. זו פגיעה נרחבת וקשה שצירכה להיעשות אך ורק אם כלו כל הקיצין, ואם, בעיני, הדבר גורם נזק אמיתי למישהו אחר. כיצד יתכן שאמיר כוכבי יתחיל בביצוע כזה צעד תוך שנה מביצוע העבירה? מה כל כך חשוב בהרס הזה?!?

בוא ונצלול אל תגובת העיריה, שלפי הניסוח, נראה שנוסחה בחופזה וברשלנות ידי ראש העיר עצמו.

"העירייה פועלת להסדרה ואכיפה בתחומי התכנון והבנייה כמוגדר בחוק, תוך ניסיון לסייע לתושבות ותושבים לפעול באפיקים התכנוניים הנכונים. לאחר הרפורמה בתחום האכיפה שנעשתה על ידי הרשות הלאומית לאכיפה, אכיפה מנהלית על עבירות בנייה חדשות היא אגרסיבית ומיידית ומרגע שהתחילה יש חלון זמן קצר לנסות לפעול לתיקון המצב התכנוני והעירייה בוודאי במקרים המוכרים ברווחה, תמיד תנסה לסייע מיוזמתה.  "

אמיר כוכבי זורק את האשמה כלפי מעלה, כאילו, אין לעירייה ברירה אלא ללכת להרוס, כאילו שאין לו שיקול דעת בנושא והוא רק מבצע את הוראות המדינה. אבל אם זה המצב, בשביל מה צריך אותו? הא, בשביל המקרים הסוציאלים. אילו מקרים סוציאלים, זו שהעיריה יוצרת באמצעות הרס בתי התושבים שלה, אלו שהעירייה יוצרת כי אינה מקדמת פרצלציה ואינה מייצגת את התשובים כראוי מול המנהל.

מצד שני, כאשר יש מטרדי רעש, אז פתאום לאמיר כוכבי אין כזו מוטבציה לפעול לתיקון הבעיה. כאשר נוח לו, הוא רץ לבית המשפט ודואג לצו הריסה.

באיזו אדנות הוא מדבר על הקורבנות של המעשים שלו, כאילו צריכים להכיר לו תודה על כך שהוא מפנה את המחלקה הרווחה אל המשפחה הרי שהרס להם את הבית. הוא גם הורס וגם עושה לעצמו יחסי ציבור במכה אחת, בדיוק בשביל דברים כאלו הצבעתי עבורו.

ובעיני, הקטע הצבוע ביותר, הוא הניסיון של אמיר כוכבי לשכנע שהחוק מחייב אותו להרוס, אבל המדינה לא כופה, לא מתערבת בשיקולים של הרשות המקומית ,אלא ניסתה לייעל את הליכי ההריסה, להקל עליו. זה לא שהחוק כופה על אמיר כוכבי להרוס בתים, אלא שהחוק מאפשר לרשויות המקומיות יותר כוח במצב כזה. אבל הן אלו המחליטות האם להשתמש בכוח הזה או לא. בעיני, מעשה שכזה של עייריה, על עבירת בניה שנעשית בנסיבות הללו, היא רוע לב. ומי שיוזם אותה הוא אדם רע לב והתגובה שלו, בעיני, היא שקר טהור.

למזלנו, יש כמה אנשים במועצת הוד השרון הפועלים המנסים לצמצם את הנזק שאמיר כוכבי עושה. יצא לי להתרשם כבר מכמה מהם לטובה. יש לכם בעיה, יש לך תלונה על תפקוד עיירית הוד השרון, חושבים שעיירית הוד השרון פוגעת בכם? יש מי שיקשיב לכם במועצת העיר: אביבה גוטרמן, ד"ר אלון גלבוע, עו"ד ומשה חנוכה. תפנו אליהם, כי אחרת העיריה תאכל אותכם כמו בתים להריסה בגני צבי.

הצהרונים בהוד השרון יחזרו לניהול העייריה

עיתון ירוק מדווח, על ניצחון להורים בהוד השרון. לאחר שנים ארוכות בהן הורים התלוננו על רמת השירות, עיירית הוד השרון החליטה להחזיר את ניהול הגנים אליה. על פי חברת מועצת העיר הוד השרון, אביבה גוטרמן, הקש ששבר את גב הגמל הוא כנראה (לא התקבל תגובה מעיירית הוד השרון) הוא שערוריה של חיובי כרטיסי אשראי של הורים. אביבה גוטרמן פועלת שנים להחזיר את ניהול הצהרונים לעייריה בשל חוסר שביעות רצון של הורים מהשירות.

חברת מועצת הוד השרון אביבה גוטרמן

ערוץ 1 מדווח על עוקץ כרטיסי אשראי של הורים בהוד השרון